למרות העדר החגיגיות, נצרת ביום הראשון של השנה האזרחית הייתה נעימה למבקריה.
הסתובבתי בעיקר בעיר העתיקה ונהניתי מהכנסיות, בית המרחץ העתיק וחנות התבלינים טחנת הגליל אלבאבור.
הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה אצליח יותר לבדוק את ה-אוכל בסיציליה.
בביקור הנוכחי הרגשתי שפספסתי את המטבח העשיר שיש לאי הקטן הזה להציע.
הביקור ביקב "טרה נרה" היה מאלף.
כרמי היקב המרתק שוכנים סמוך לפתחו הפעיל של הר הגעש אטנה ולעתים אף סובלים מנחת זרועו.
אין לי ספק שהמפגש עם אנשי היקב, השיטוט בכרמים, מבט בנוף המקיף את היקב והכרמים מעשירים את חוויית השתייה שלי.
הר אטנה הוא עדות לעצמה של הטבע ולניסיונות של בני האדם להתמודד עם הכוחות הללו.
מומלץ לבקר בהר רק לזכור להביא בגדים חמים.
העמים השונים שעברו בסיציליה השפיעו, בין היתר, על הארכיטקטורה של האי.
מקומות רבים צלחו את הזמן, פגעי הטבע ופגעי האדם. בין ה-אתרים בסיציליה ניתן למצוא שרידים רבים המשמשים כאטרקציות למבקרים מבית ומחוץ.
סיציליה דמתה בעיני לסיר גדול שערבבו בו חומרי גלם רבים. היא רבת גוונים וטקסטורות.
אהבתי את הביקור הקצר.
כולי תקווה שיהיה לו גם המשך.
קופסאות למוצרי עישון הן חלק מהתרבות האנושית כמו הטבק, הסיגרים והסיגריות.
האומנות השימושית הקשורה לנושא כפי שהיא באה לידי ביטוי ברשומה מדגימה אסתטיקה מרשימה וראויה להערכה וזאת למרות שהעישון אינו חלק מחיי.
אני מתקשה להצטרף לאוהדיו הנלהבים והרבים של Tim Raue בברלין.
ייתכן שהיה זה יום לא מוצלח למסעדה וייתכן שהבעיה בבחירותינו. כך או כך חווינו חוויה שהייתה לדעתי רחוקה מלהתאים למסעדה בעלת כוכב מישלן.
למרות ההסתייגויות ברור לי מה סוד קסמו של המקום ושל השף. השילובים בין המטבחים, היצירתיות והאסתטיקה יוצרים מטבח ייחודי.
נראה כי השעתיים בהן שהינו במסעדת Fischers Fritz במלון ריג'נט בברלין היו יותר הצגה של אנשים מאשר הצגה של מאכלים.
אמנם טרחו רבות על המנות אבל התאכזבתי מבחינת הטעמים. אפילו הקינוחים שחשיבותם נובעת מהיותם אקורד הסיום לא התעלו.
ציפיתי ממסעדה בעלת שני כוכבי מישלן ליותר.
ארוחת הערב ב- מסעדת Belmondo בברלין הייתה טובה והחוויה באופן כללי מוצלחת מאד.
גם ללא ניצוצות, פירוטכניקה או חדשנות הם סיפקו לנו אוכל טעים עם שירות יעיל במחיר יחסית מתון.
אופציה טובה למי שרוצה מסעדה עם השפעות צרפתיות מסורתיות.










