פורסם במקור ביוני 2013
"הרי המונח `נוף כפרי` אומר אדמה שפשטה ולבשה צורות בעבודת אדם אבל השיחים האחוזים במורדות הגבעות עדיין היו סבך ניחוחות ממש כפי שמצאום הפיניקים, הדורים והיונים כאשר נחתו בסיציליה – אמריקה זו של ימי קדם."
הברדלס – ג`וזפה תומזי די למפדוזה
את ההשפעה של העמים השונים שעברו בסיציליה ניתן למצוא, בין היתר, במבנים ארכיטקטוניים שצלחו את הזמן, פגעי הטבע ופגעי האדם. בין ה-אתרים בסיציליה יש שרידים רבים המשמשים כאטרקציות למבקרים מבית ומחוץ.
בביקור ב-אתרים בסיציליה התמקדנו בחלקו המזרחי של האי. סימנתי במפה את האתרים שיפורטו בהמשך.
מקור המפה : best of sicily
"עמק" המקדשים ב- Agrigento
העיר היוונית אקראגאס (Akragas) קמה בסביבות 580 לפני הספירה. היא גדלה והפכה לאחת מהערים העשירות והחשובות בערי יוון הגדולה (Magna Graecia). ב- 406 לפנה"ס היא נכבשה על ידי קרתגו, הוחרבה ומאז לא חזרה שוב למעמדה הרם. בתקופת האימפריה הביזנטית עברו תושביה להתגורר במעלה הגבעה ומשם התפתחה העיר המודרנית אגריג'נטו הנחשבת כיום לאחת הערים העניות באיטליה.
כשני ק"מ דרומית לעיר נמצא עמק המקדשים (Valle dei Templi). למעשה אין מדובר בעמק והשם השתרש באופן מוטעה. האזור הוכרז ב- 1997 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
השריד הבולט לעין הוא ה-קונקורדיה הנחשב לאחד מהמבנים היוונים השמורים ביותר הקיימים כיום, בוודאי מחוץ ליוון. הוא שרד בצורה מופלאה את פגעי הזמן ורעידות האדמה. תקופה מסוימת אף שימש ככנסייה. שרידים מרשימים נוספים הם מקדש יונו (הרה) ומקדש הרקולס. יש עוד רבים אחרים הפזורים בשטח. המשמעותיים שבהם הם מהתקופה של השליט Thero.
דמי הכניסה למתחם 10 יורו לאדם. 3 יורו נוספים שילמנו על חנייה שהייתה למעשה שטח קרקע תחום בין עצים (לפחות היה צל). לא ברור לי אם זה סוג של `מאכער` אבל נהגנו כמו האחרים. בקופה ביקשתי מפה או סקיצה של המתחם. במבט מזלזל נעניתי שאלך לבדוק אם יש כזה בדוכן המזכרות המאולתר ליד. לא טרחתי. בכדי להתמצא השתמשתי במידע שהיה על לוחות מתכת שהוצבו בין השרידים. המידע הופיע שם בשלוש שפות: איטלקית, אנגלית וצרפתית. בעת ביקורנו לא היו מבקרים רבים. השמש, לעומת זאת, הכתה בחוזקה. מומלץ מאד להצטייד בכיסוי ראש ובבקבוק מים. נטען שזה אחד מה-אתרים בסיציליה ששווה לבקר בהם בשעות השקיעה או בלילה בעת שהמקום מואר. אולי בפעם הבאה.
הווילה הרומאית בקזאלה
לא רחוק מהעיר Piazza Armerina נמצאים שרידיה המרשימים של ווילה רומאית שהייתה למעשה חלק מ- לטיפונדיום (אחוזה לצד נחלות חקלאיות שניתנו כתגמול למצביאים או ללוחמים). משערים שהווילה הזו נבנתה בתחילת המאה ה- 4 לספירה. הבנייה והיקפה יכולים להעיד על העושר והעצמה של בעליה. היא שימשה הן למגורים, הן כמרכז מנהלי ואולי אף למטרות מסחריות. בשלב מסוים הווילה ננטשה ובמאה ה- 12 כוסתה במפולת אדמה. ב- 1929 החלו באזור בחפירות מדעיות ובהמשך בוצעו חפירות ארכאולוגיות. עד היום נחשפו רק החלקים העיקריים של הווילה כמו: מספר חצרות, חדרי מגורים, בית מרחץ, חדר התעמלות, בזיליקה ומטבח. לא נמצאו מגורי העבדים, האורוות ועוד מרכיבים שסביר היה למצוא אותם במתחם שכזה.
גם אתר זה הוכר ב- 1997 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
מעבר לגודל, לחלל ולחצרות, השרידים שפרסמו את האתר כאחד מה-אתרים בסיציליה שחשוב לבקר בהם הוא אוסף הפסיפסים שאין שני לו בעולם. הם מעטרים את רוב חדרי הווילה (כ- 3,500 מ"ר) בציורי אנשים עם הבעות מדהימות, בעלי חיים חלקם אקזוטיים, צמחייה, תמונות צייד, תמונות מהמיתולוגיה, תמונות של ימי חג, צורות גאומטריות ועוד. על פי הסגנונות השונים מניחים שאת הסצנות עיצב יותר מאמן אחד. הסצנות יכולות ללמד לא מעט על אורחות החיים והמותרות של אותה התקופה.
אחד מהחדרים מושכי תשומת הלב הוא חדר הנערות בביקיני. סביר להניח שאין מדובר בביקיני כפי שאנחנו מכירים כיום אלא בביגוד תחתון. עשר הנערות המוצגות בפסיפס עוסקות בפעילויות גופניות שונות. מתעוררת המחשבה שאין חדש תחת השמש.
בעיני יש משהו נצחי בפסיפסים הללו.
דמי הכניסה לאתר 10 יורו. גם במקרה זה לא צורף לכרטיס הכניסה מידע מסודר על האתר. שלט שהוצב בכניסה אסר לצלם אבל נראה שאיש לא נענה לו. כולם צילמו. האבק הרב שהיה על הפסיפסים והאור החזק שחדר למתחם הקשו על ההתרשמות מעושר הגוונים. מנגד לא ניתן היה להתעלם מהדמויות, הסצנות והצורות. שטח הפסיפסים בלתי נתפס.
התיאטרון היווני – רומי ב- Taormina
העיר טאורמינה השוכנת לצד החוף המזרחי של האי, לא רחוק מהר הגעש אטנה, נחשבת לאחד מה-אתרים בסיציליה שהם פופולריים ותיירותיים. חוף הים, הנופים הקסומים, מיקומה במחצית הדרך בין קטניה ל-מסינה וגישה נוחה הם כנראה בין הגורמים שהפכו אותה ליעד כה מבוקש. יוהאן וולפגנג פון גתה תיאר אותה בספרו "מסע איטלקי" והצלם וילהלם פון גלודן שהשתקע בה הוסיף לנופך האקזוטי והמסקרן באמצעות צילומים אמנותיים של נופיה ונעריה (חלקם בעירום). גם הצייר אוטו גלנד הציגה בציוריו שהתפרסמו בברלין ותרמו לפופולריות שלה ברחבי אירופה. אישים נוספים כמו אוסקר ווילד, פרידריך ניטשה, ריכרד ואגנר ואחרים ביקרו בה ובוודאי הוסיפו להאדרת שמה. קברניטי העיר, מצידם, השכילו להפוך אותה לאבן שואבת. היא מטופחת ומזמינה. מבקרים רבים מגיעים אליה, בין אם לעבור ברחובותיה, לבקר באתריה, לצפות בנופים מהמרפסות או להשתתף באירועים ובפסטיבלים המתרחשים בה.
במידה ומגיעים לעיר עם רכב חשוב לקחת בחשבון את נושא החנייה הבעייתי. אני יודע על שני חניונים ציבוריים: Lumbi ו- Porta Catania. השתמשנו בשירותי החניון הראשון הנמצא כ- 10 דקות הליכה ממרכז העיר. כל מספר דקות יוצא אוטובוס מיוחד לכניסה לעיר העתיקה וחוזר ממנה אל החניון. הנסיעה בו חינם. מהחניון השני ההליכה אל הרחוב הראשי היא קצרה יחסית.
מאד נעים ונחמד להתהלך במדרחוב Corso Umberto. למעשה זהו הרחוב הראשי והמהותי עבור התיירים אם כי מומלץ לחרוג אל הרחובות הקטנים יותר היוצאים ממנו. לאורך המדרחוב יש מספר נקודות עצירה כמו מגדל השעון, קתדרלת סן ניקולו, מרפסות לצפייה בנוף והרבה מאד חנויות מסוגים שונים. אנחנו הצטיידנו בגביע גלידה. לא מעט אנשים הסתובבו עם לחמנייה ובתוכה גלידה. המראה שעשע אותי.
אחד מן האתרים הבולטים ביותר בטאורמינה ובכלל בסיציליה הוא התאטרון, השני בגודלו באי לאחר התאטרון בסירקוזה. קוטרו 109 מטרים. צורתו כשל תאטרון יווני אבל משערים שהוא נבנה דווקא בתקופה הרומית. הוא עומד על שלוחה של ההר Tauro שבראשו כנסיית מדונה דלה רוקה. שימורו והנוף הניבט ברקע הפכו אותו למוקד משיכה. למרות שחלקים רבים ממנו נהרסו, מה שנותר עדיין מהווה מבנה מרשים מאד המלמד על חשיבותו בעבר. האקוסטיקה בו טובה ועד היום מתקיימות בו הופעות. הוא אף שימש כרקע בסרט "אפרודיטה הגדולה" של וודי אלן.
דמי הכניסה 8 יורו. גם כאן לא ניתן כל חומר רקע.
המבצר הלומברדי ב- Enna
Castello di Lombardia הנמצא במזרח העיר Enna הוא אחד מה-אתרים בסיציליה. השרידים הגדולים שלו הם דוגמה לאדריכלות צבאית עמידה ואיתנה. המיקום הגבוה והאסטרטגי הוביל לבניית מבצר כבר בתחילת האלף הראשונה לפני הספירה. הרומאים הצליחו לכבוש אותו רק באמצעות חדירה למערכת הביוב שלו. המתחם עבר במשך השנים גלגולים שונים ונוספו לו חדרי מגורים ומגדלים. כיום נותרו רק שישה שרידי מגדלים, הבולט שבהם הוא המגדל הפיזאני. בעת השלטון הספרדי במאות ה-16 וה- 17 ירדה חשיבותו האסטרטגית של המבצר והוא הפך לבית כלא.
נכנסנו אל המבצר באופן חופשי. היו בו שלוש חצרות שנראו מוזנחות. הסתובבנו בהן מעט. בחצר השנייה הייתה צמחייה עבותה ובחצר השלישית שרידים של מגורים. לא הייתה אפשרות לעלות אל גג המגדל. ייתכן שהוא היה סגור בזמן ביקורנו אם כי להרגשתי כל המתחם הזה נראה זנוח וזאת למרות שבספרים נכתב שיש כאן (או אולי היה כאן) תאטרון פתוח בשם Teatro più vicino alle Stelle (התאטרון הקרוב ביותר לכוכבים) בו הועלו אופרות ומופעי פופ. כשיצאנו מהמבצר המשכנו ל- Rocca di Cerere הנמצא בסמוך לו. מקום זה שימש כמקדש ל- Demeter בתקופה שקדמה ליוונים. כיום הוא גל אבנים עם תצפית לנוף מרהיב.
Noto ו- Ragusa Ibla ב- Val di Noto
בפרובינציה של נוטו בדרום מזרח סיציליה ישנן שמונה ערים (Caltagirone, Militello Val di Catania, Catania, Modica, Noto, Palazzolo, Ragusa, Scicli) אשר הוכרו יחדיו ב- 2002 כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.
רעידת אדמה חזקה אשר פקדה את האזור ב- 1693 החריבה ישובים רבים, ביניהם הישובים הנ"ל ופגעה בחייהם של רבבות אלפים. תהליך השיקום שהחל לאחר מכן נעשה בצורה מאורגנת והעניק את האפשרות לחדש את הערים על בסיס תכנון מסודר מראש ושיקולים סביבתיים. לסגנון האדריכלות הבארוקי שהיה מקובל באירופה באותה עת נוספו אלמנטים חדשניים ובנייה עמידה יותר בפני רעידות אדמה. ההצלחה בביצוע יצרה סגנון מאופיין שכונה "בארוק סיציליאני".
ביקרנו בשתי ערים המהוות דוגמה לסגנון זה. ליתר דיוק הסתובבנו מעט ברחובותיהן והתרשמנו מהאווירה.
Noto
העיר הוחרבה לחלוטין ברעידת האדמה. היא נבנתה מחדש סמוך למיקומה המקורי. כיום מדובר בעיר יחסית קטנה הן מבחינת מידותיה (43 קמ"ר) והן מבחינת מספר תושביה (כ- 24 אלף). היה נעים להסתובב בה.
Ragusa ו – Ragusa Ibla
ל-רגוזה שני חלקים, התחתון שהוא גם עתיק יותר ונקרא Ragusa Ibla והעילי החדש יותר. עמק מפריד בין שני החלקים. בניגוד לחלק החדש יחסית, Ragusa Ibla הייתה שובת לב ונעימה.
[…] הרגשתי שחלק גדול מה- אוכל בסיציליה חמק מאיתנו. ברשומה אתרים בסיציליה ביטאתי את פספוס ההזדמנות לטעום את הגלידה בבריוש (Brioche […]