אוכל בסיציליה

פורסם במקור ביולי 2013.

בפרק הזמן הקצר שבילינו בסיציליה הרגשתי שחלק גדול מה- אוכל בסיציליה חמק מאיתנו.
ברשומה אתרים בסיציליה ביטאתי את פספוס ההזדמנות לטעום את הגלידה בבריוש (Brioche col tuppo con gelato). מתכון לבריוש המיוחד הזה ניתן למצוא בבלוג של MAGIG.

נחמה מסוימת הייתה בקנולו קפוא שנאכל בבית קפה מקומי ב- Enna.

בפעם הבאה, כך הבטחתי לעצמי, אגיע מוכן יותר ונחוש לנסות ולהתנסות בכמה שיותר מהמאכלים המייחדים את ה-אוכל בסיציליה :
Capunata (או Caponata) מעין סלט חצילים אשר יכול להגיע כמו שהוא או מלווה בפירות ים או דגים.
קוסקוס עם דגים או פירות ים.
מאכלי רחוב כמו : Pane con la milza,  Panelle e Crocche ו- Frittola (או Frittula).
פיצה האופיינית לפלרמו ונקראת Sfincione.
את המרציפנים הידועים המעוצבים בצורת פירות (Martorana Fruit).
סוגים שונים של מגדנות (אחד או יותר) : Cuccìa, Sfinci, Pignolata, Cuccidati.
את השוקולד מ- Modica.
וכמובן קסטה סיציליאנית.

"פירות" מרצפן בקונדיטוריה מקומית

גם אם פספסנו לא מעט, אני יכול לתאר מספר חוויות שכן חווינו, חלקן מוצלחות יותר וחלקן קצת פחות:

במהלך הביקור הקצר אכלנו מספר מנות פסטה. גם אם היה מדובר בפסטות יבשות, הטיפול בהן היה נכון. לא בכל המקרים נהניתי מהמנות אבל הפסטה עצמה הייתה במידת עשייה מדויקת.

Trofie ai funghi misti – פסטה שלא הכרתי את צורתה ולאחר בירור הבנתי שמקורה דווקא בגנואה. היא הוגשה עם פטריות (12 יורו). מנה טובה ועדינה בטעמיה.

Linguine con vongole e ciliegino – לינגוויני עם צדפות וונגולי (13 יורו). מנה טובה ולא כבדה.

בשתי הזדמנויות הזמנו במסעדות גרסה מקומית של פסטה קרבונרה. בשני המקרים זו הייתה גרסה כבדה ולא מלהיבה בלשון המעטה. סיכמתי לעצמי שהגישה הקלאסית עדיפה בעיני וחדלתי לנסות פסטה קרבונרה מהסוג הזה.

ספגטי קרבונרה

ספגטי "קרבונרה" עם טונה מעושנת וכמהין שחורות מ- Palazzolo

בביקור בטאורמינה קרוב לכיכר הדואומו נכנסנו למקום קטן שתפס את תשומת ליבנו.

Da Cristina – Via strabone 2 Taormina, Sicily

מדובר במעין פיצרייה ארטיזנלית פשוטה למראה הנחבאת מעט מהציר המרכזי של התיירים. מסוג המקומות שנועדו בעיקר `לבוא, להזמין וללכת`. שניים-שלושה שולחנות בר גבוהים בפנים ועוד שולחן וחצי בחוץ. קבלתי את הרושם שהסחורה מתחלפת בתדירות גבוהה. הקהל המקומי והזר הורכב בעיקר מצעירים. המחירים מתונים: 2.5 יורו לפיצה ו- 2 יורו לארנצ`יני. המקום נעדר פורמאליות ובדיעבד התברר לי שהוא מקום משפחתי. ההגשה בכלי פלסטיק או בתיבות אלומיניום. התקבלנו בחיוך ובהרבה סבלנות. דוגמה נהדרת ל-אוכל בסיציליה טעים ומשתלם. מתוך המבחר הלא גדול בחרנו:

פיצה רוקט – מוצרלה, רוקט, עגבניות ופרמזן. הבצק טוב. הכיסוי מעט אנמי.

פיצה messinese – מוצרלה, עלי אנדיב מטוגנים, אנשובי, זיתים, עגבניות.  פיצה מעניינת וטעימה.

ארנצ'יני palermitana  – ארנצ'יני עגול עם אורז, צנוברים, תרד, שומר, סרדינים. טעים מאד מאד.

ארנצ'יני בשר – ארנצ'יני בצורת חרוט עם ראגו, גבינה ואפונה. קלאסי וטעים.

שמו של שוק הדגים ב- Catania הולך לפניו.

ב- Palazzo degli Elefanti הכיכר עם פסל הפיל המפורסם (סמלה של העיר) ניגשו אלי שתי יפניות ושאלו באנגלית היכן נמצא שוק הדגים. לשנייה התפלאתי שהן פנו דווקא אלי אך לאחר שהתעשתתי, הצבעתי לכיוון השוק הנמצא מאחורי המזרקה באחת מהפינות של הכיכר בו הייתי כעשר דקות קודם לכן. השתעשעתי ברעיון שהן ראו בי "מקומי"…

השוק רחש פעילות והיו בו ריחות ים עזים. חלקו היה מקורה וחלקו פתוח. כיאה לשווקים מן הסוג הזה, הרוכלים שהציגו את מרכולתם, צעקו והציגו בקול גדול את סחורתם. חלק מהמרחב כוסה במעין בד אדום שקוף, כנראה בכדי להגן מפני השמש. לצערי הבד עיוות את הצבעים של חלק מהתמונות שצילמתי. בכלל, עוברים ושבים רבים היו חמושים במצלמות ולא בשקיות או בסלים. במקום לקנות הם ואנחנו היינו עסוקים בלצלם כל דוכן וכל גיגית. המוכרים מצידם שיתפו פעולה ואף היו מוכנים לשמש כדוגמני הבית.

מקבץ תמונות של פירות הים והדגה שהיו בשוק. כמי שבא מאיזור שאינו משופע באלו, המגוון נראה גדול ומרשים. אני מתאר לעצמי שחומרי גלם כאלה הם בסיס נהדר ל-אוכל בסיציליה.

הרחובות הסמוכים ל- Palazzo degli Elefanti הם למעשה שוק אחד גדול. מוכרים בהם הכול מהכול. באחד הרחובות הסמוכים ראיתי מספר חנויות של ארונות קבורה Spooky…

הסתובבנו במתחם הזה פרק זמן ארוך. למרות שהיה חם והרחובות היו די מלוכלכים ומאובקים, נהניתי מאד. בכלל נראה שכאן נחשפתי לרוב הגירויים הגסטרונומיים בטיול: פירות, גבינות, מיני פסטות ועוד. מיטב האוכל בסיציליה.

סרטון קצר (2:18) באנגלית על השוק בקטניה.

קנינו גבינות מקומיות לשאת את הזיכרון איתנו לארץ ואף הרווינו את צימאוננו ב- sels e lemon  – משקה עם סודה, מלח ולימון ב- 1 יורו ו- orange lemon ב- 1.5 יורו. המשקה הראשון היה דוחה. המשקה השני היה פשוט נפלא. התפוזים בדוכן היו תפוזים שצבעם יותר אדום מאשר כתום. תפוזי דם נפוצים מאד בסיציליה.

שלוש גבינות שהבאנו לארץ (בתמונה הבאה)  :

Provola (למעלה מצד ימין) – גבינה מחלב בקר עם מרקם סיבי. לגבינה צורת אגס וטעמה עדין ולא בולט (6 יורו לקילו).

Ricotia salata- (למעלה מצד שמאל) – גבינת כבשים ארומאטית ומלוחה מאד (8 יורו לקילו).

Pepato stagionato – גבינת כבשים חצי קשה עם גרגרי פלפל שחור שלמים. הפלפל תיבל את הגבינה ושידרג אותה בצורה מהותית (10 יורו לקילו).

הסרטון הבא מצליח לבטא את יופייה של סיציליה על נופיה, אתריה ומאכליה. הוא מראה שיש באי מה לראות ומה לטעום.
הסרטון באיטלקית (05:10) הוא כמעין סיכום ראוי לטיול שלנו.

Ciao e Arrivederci