מסעדות נושא ביפן הן תופעה רווחת למדי. מגוון התמות ורמות הביצוע ראויים להערכה.
יחד עם זאת לא אחת האוכל במקומות הללו הוא רק שחקן משני. נתון זה מעורר את השאלה האם באמת מדובר במסעדות ?
נדמה כי למבקרים הרבים המגיעים אליהן זה ממש לא משנה.
השינוי שעשו אנשי המסעדה "מלגו ומלבר" בת"א הוא אמיץ.
לדעתי זה לא פשוט להמר ולשנות את תפריט האוכל, תפריט היין ובעצם את תדמית המסעדה. זה כמעט כמו לבנות מסעדה מחדש.
אהבתי את המודל החדש ואני מקווה שגם אחרים ישתכנעו מהאיכויות שלו.
הכנסת האורחים ב"שארביכ", הרוגע והשלווה היו עוד נדבך חיובי בחוויה שכללה אוכל שנעשה ביד בוטחת.
הביצועים הטובים מועצמים דווקא למול הידיעה שמדובר במסעדה עממית, קטנה ונעדרת יומרה.
מגניב להתחקות אחר היין בארץ ישראל.
הוא עבר הרבה טלטלות, עליות ומורדות. אפשר לומר שהמסע שלו לא שונה מהותית מהמסע שהאזור כולו עבר ועובר.
יין אמור להיות אלמנט של הנאה, המציאות כופה עליו לשקף הרבה מעבר לכך.
לא אחת אני נשאל מה הטעם לבקר בעוד יקב?
הביקור ביקב כרמיזן יכול להסביר היטב עד כמה השונות בין היקבים גדולה. זה לא רק שהאנשים משתנים מיקב ליקב אלא גם הסיפורים.
הכיוון החדש של היקב לעשיית יינות מזנים מקומיים הוא לדעתי נכון ובעל פוטנציאל.
מסעדת אורי בורי בעכו היא בעיני דוגמה טובה לסגנון בישול לא עדכני שמבוצע היטב.
נהניתי מאד מארוחת הערב שהשתלבה היטב עם אווירת החוף והביקור המקסים בעיר.
במועד ביקורנו השוק בעכו העתיקה היה פעיל וצבעוני. לאחר שקנינו מעט מהיצע השוק נכנסנו לחומוס סעיד.
החוויה בחומוס סעיד הייתה פונקציונלית. באים, אוכלים והולכים.
ב- גן לאומי ברעם ביקרתי בעקבות רצון להתחקות אחר שטר של 500 פרוטה מהסדרה הראשונה של שטרות שהוציא בנק ישראל.
הביקור הוליד תובנות נוספות לגבי העבר וההווה.
להיות במלון הבוטיק האפנדי בעכו זה קצת כמו להרגיש אפנדי.
מלון הבוטיק שהושקע בשיפוצו ממון רב העביר לי תחושה אוריינטלית והחוויה בו הייתה נעימה מאד.
קפיצה קטנה לעולם אחר.
סדרה של תמונות מעכו.
בעת השיטוט בעיר המקסימה תפסתי במצלמתי הקטנה סיטואציות מיוחדות, משעשעות וכאלה עם אמירה.










