פורסם במקור בדצמבר 2014.

קשה למצוא בארץ מסעדות נושא המתמסרות לקונספט או לפנטזיה כמו מסעדות נושא ביפן. סעודה בשמיים על מתקן שמורם במנוף, אכילה בחושך מוחלט או מסעדה עם מלצרים מזמרים הן הדוגמאות החריגות שעולות בראשי. ברוב המסעדות, לפחות מבין אלו שאני מכיר, אין קונספט מיוחד וחווית האכילה בהן לא חורגת מהנפוץ או מהמקובל. בעולם, לעומת זאת, ישנן מסעדות רבות ומגוונות המעניקות חווית אכילה בסביבה ייחודית, יצירתית ומאתגרת: עולם של פנטזיה, מיצג או מופע, ביטוי לבעלים יוצא דופן או מקומות המנסים להביא ערך מוסף כמו אלמנטים של העבר או שמירה על איכות הסביבה.

נראה כי מסעדות נושא ביפן זוהי תופעה רווחת למדי. אין לי את הכלים לקבוע מהן הסיבות לכך. סביר להניח שחלק מההסברים נעוץ באלמנטים חברתיים ותרבותיים או שמדובר בסביבה של שפע וכמו מים הנתקלים במחסום ומנתבים לעצמם דרך עוקפת, כך השפע מחפש נתיבי ביטוי חדשים.

להלן מספר דוגמאות של מסעדות נושא ביפן שנלקחו מהמרחב הווירטואלי. יש לציין שרוב אתרי המסעדות הם ביפנית בלבד. מעדויות של סועדים (חלק ממקורות המידע שלי) ניתן להבין שבמקומות רבים רמת האוכל אינה גבוהה במיוחד והתקשורת עם אנשי המקום עבור מי שאינו דובר יפנית יכולה להיות מוגבלת היות שהצוות מדבר יפנית בלבד.

מסעדות נושא ביפן נפוצות הן Maid cafes

תופעת בתי הקפה המצועצעים בהם מקבלים שירות ממלצריות הלבושות בתחפושות (לרוב בגדי משרתת צרפתייה) נפוצה למדי. בנוסף לתפקיד המקובל של מלצרית המקבלת הזמנות ומוציאה מנות, כאן יש להן תפקיד נוסף. הן אמורות להשתתף במשחק תפקידים שבו הלקוח הוא איש חשוב ובעל עצמה. המלצרית תפנה אל הלקוח בתואר "מאסטר", תבכה (באופן מזויף) כשהוא יעזוב ועוד שלל רעיונות שאמורים לחזק את הפנטזיה.

בתי הקפה הללו משתייכים לתת קטגוריה המכונה מסעדות Cosplay (מצמד המילים costume play), מסעדות עם אווירה תיאטרלית שבהן נותני השירות מחופשים לדמויות מעולם תוכן מסוים כמו משחקי מחשב, קומיקס (מאנגות), סדרות אנימציה (אנימות) או פנטזיה וכולם משתתפים בהצגה אחת גדולה. בשל האפשרות להתחפש ניתן גם למצוא מקומות בהם נשים מתחפשות לדמויות גבריות וגברים מתחפשים לדמויות נשיות.

בית הקפה הראשון מזן "קפה משרתות" הוקם ב- 2001 ב- Akihabara בטוקיו, אזור שהפך עם השנים למרכז קניות ענק למשחקי מחשב ולמוצרי אלקטרוניקה. בית הקפה נועד בתחילה לקהל של מכורים למשחקים ולקומיקס המכונים Otaku. באופן מפתיע התופעה תפסה והפכה לפופולרית במדינות רבות וכיום בתי הקפה כבר לא פונים רק ל-"חנונים" אלא לקהל הרחב. ביפן עצמה יש למעלה מ- 200 Maid cafes שונים ומשונים.

בתי הקפה נבדלים זה מזה לא רק בנושא, באווירה או בלבוש נותני השירות אלא גם במידת התקשורת שלהם עם הלקוח/ה. יש מקומות שמקיימים הפעלות, משחקים ואתגרים. במקומות מסוימים ניתן לשלם עבור שירות של האכלה, עיסוי או רחיצת רגליים. יש מקומות שבהם ניתן לקבל תמונה עם נותן/ת השירות. אפשר להוסיף שבתי הקפה שונים זה מזה גם בשיטות התשלום שלהם. ישנם מקומות שלא גובים דמי כניסה לעומת כאלה שכן גובים בין אם באופן גלובלי ובין אם לפי מספר שעות הבילוי בו. בחלק, התשלום לפי מקום הישיבה ובאחרים תעריף לכל פעולה או בקשה. יש אף מקומות בהם הלקוח מחויב להזמין לפחות שתי מנות. כך או כך ההוצאה הכספית הסופית בבתי הקפה מהסוג הזה יכולה להיות גבוהה הרבה מעבר למחיר הארוחה בלבד.

בשל הפנטזיה והארוטיקה המתלווים לרעיון של בתי קפה משרתות ישנם חוקים מקובלים: אסור לגעת בגופה של נותנת השירות, אסור לשאול אותה שאלות פרטיות או לצלם אותה או את המקום ללא אישור. כמו כן מותר לעשן רק במקומות המותרים וחל איסור להביא אוכל מבחוץ.

Cos Cha Cafe and Kitchen ב- Akihabara

מהז'אנר של מסעדות Cosplay כאשר הדגש בו ניתן לאלמנטים של בית ספר: חלק ממקומות הישיבה של הסועדים הם על כיסאות נמוכים ליד שולחנות בית ספר, על הקירות ישנם לוחות עליהם כתוב בגירים צבעוניים, ישנן משימות ואף עונשים.

במקום מקיימים מעין אתגרים שאם הלקוח זוכה בהם (מה שכמעט סביר שלא יקרה בשל מבנה האתגר) הוא מקבל תמונה עם המלצרית ללא חיוב (התמונות הללו יקרות מאד)  אבל אם הוא נכשל הוא מקבל מהמלצרית סטירה מצלצלת בנוכחות כל יושבי המקום !

התפריטים במקומות הללו הם בד"כ תפריטים פשוטים ולא מתוחכמים. במקרה הספציפי ניתן למצוא בתפריט חביתת אורז עליה נרשם בקטשופ שם המזמין, מגדל פנקייקים ופסטה ברוטב אוכמניות. סביר להניח שאף אחת מהמנות לא תזכה במדליה קולינרית. בעבור תוספת כסף המלצרית תאכיל בכפית את הביס הראשון.

לפי המספר הלא מבוטל של מקומות ביפן שבהם הנושא הוא בית ספר ניתן להסיק שעבורם מדובר בנושא עם מטען חיובי ואפילו נוסטלגי.

Alice’s Fantasy או  Alice in Wonderland ב- Shinjuku

ספרו של לואיס קרול משמש כנושא פופולרי במסעדות שונות בעולם. ייתכן שהסיבה נעוצה בסביבה הפנטסטית והקיטשית שיצר, אולם ייתכן שהדבר נובע גם מהאלמנטים השונים בספר הקשורים באוכל כמו המשקה המקטין, העוגייה המגדילה, הפטרייה של הזחל שניתן לנגוס בה, מסיבת התה של הכובען המטורף, הלביבות של המלכה ועוד.

המלצריות במסעדה לבושות כעליסה או כארנבון או אפילו ככובען המטורף. עיצובה קיטשי: הכניסה בדמות כריכת הספר, הרבה לבבות וגוונים אדומים, ציורי קיר מהספר המקורי, קלפים ועוד. התפריט הוא ספר תלת מימד הנאמן לעולם התוכן הצבעוני של הספר וניתן למצוא בו מנות כמו "זחל" שהוא סושי עטוף באבוקדו או מנות רבות בדמות החתול צ'שייר או עוגה בדמות שעון. חוות הדעת על המקום ברובן חיוביות אבל אני חייב להודות שהמנות נראות ילדותיות להחריד.

חברת  Diamond Dining בעלת המקום והמתמחה במסעדות נושא ראתה את ההצלחה והקימה מספר סניפים נוספים שעוצבו בצורות שונות על ידי החברה Fantastic design Works co. : Alice in an Old Castle , Alice in a Labyrinth , Alice in Dancing Land , Alice in a Picture Book , Alice in Fantasy Land

Butler Cafe ב- Shibuya

אף הוא מז'אנר ה- Cosplay ומהווה סוג של התפתחות ל- maid cafe.

המקום שהוקם ב- 2006 פונה לנערות ונשים יפניות המחפשות לברוח מעט משגרת יומן. הוא ייחודי בשירות שלו היות והשירות ניתן רק על ידי גברים מערביים הלבושים בחליפות טוקסידו ופפיון ומדברים אנגלית. ישנם Butler cafes נוספים שהשירות בהם ניתן גם על ידי גברים יפנים.

ב- Shibuya המקום המצויץ מעוצב כחלל מן האגדות עם תחרה, ורדים, לבבות ומוזיקה קלאסית ברקע. הנשים זוכות ליחס מלכותי: פותחים עבורן את הדלת, עוזרים להן לפשוט את המעיל, מזיזים להן את הכיסא, המשרתים כורעים ברך לפניהן בכל עניין, הן מצידן קוראות למשרתים האישיים באמצעות פעמון קטן ובמידה והן רוצות הן יכולות לפתוח עם נותני השירות בשיחה שאינה אישית. מתברר שחשוב לנשים היפניות לתקשר דווקא עם זרים ובאנגלית. יש אף כאלה שזוכות בנזר כיאה לנסיכות. מי שרוצה יכולה להצטלם עם הנסיך ולקבל תמונה למזכרת.

התפריט בעיקרו איטלקי וכולל פיצות וסלטים. יש בו גם דברי מתיקה כמו עוגות ופנקייקים. במשקאות בולטים קומקומי התה עם חליטות שונות אבל יש גם קוקטיילים.

הנשים מספרות ש-"הזכייה" בנסיך השרמנטי למספר שעות הופכת את החוויה לבלתי נשכחת.

Arabian Rock ב- Shinjuku

מסעדה בסגנון אלף לילה ולילה עם אלמנטים של Cosplay. העיצוב אוריינטלי. הרבה חללים חשוכים עם וילונות, מנורות, שטיחים, אריחים ונרגילות הנראים כאילו הגיעו ממרוקו. למארחות לבוש של רקדניות בטן ולמלצרים לבוש שמזכיר את אלאדין או את סינבאד. בכניסה צריך לשפשף מנורת אלאדין בכדי להיכנס (!).

התפריט מציע שילוב של מנות מזרח תיכוניות ומנות מקומיות-יפניות. בחלק המזרח תיכוני ניתן למצוא קבב וטאג'ין מרוקאי בפרשנות חופשית. בנוסף ניתן להזמין (במידה ומבינים) מגדל טבעות בצל, סלסלת תפוחי אדמה עם נתחי עוף ואטריות שעועית, ירקות מוקפצים ועוד.

Ninja  ב- Akasaka

חיבור בין נינג'ות ליפן נראה טבעי למדי.

דלת הכניסה של המסעדה ברחוב מעט מוסתרת במכוון. בכניסה מוצמד מדריך המוביל את הלקוח למקומו. המקום נראה כמו מבצר והוא למעשה מבוך עם אלמנטים של מסתור והפתעה. השירות ניתן מאנשי השירות הלבושים כנינג'ות. בניגוד למקומות אחרים המקום פונה לקהל מערבי הן בעיצוב, הן בתקשורת שהיא באנגלית והן בתפריטים. הצוות מפליא בקסמים ובפעלולים.

בנוסף להיבט התיאטרלי מקפידים במקום לא לקפח את הצד הקולינרי. המטבח היפני מהווה את הבסיס לתפריט פיוז'ן מגוון שמכיל גם מנות לצמחונים. ההגשה אסתטית.

רובוטים, אלקטרוניקה ורכבות אף הם בסיס למסעדות נושא ביפן

Robot Restaurant ב- Shinjuku

אף על פי שזו לא ממש מסעדה מדובר באחת מהאטרקציות הבולטות ביותר בעיר. הלקוחות מגיעים למופע נוצץ המשלב רקדניות בתלבושות מרהיבות, רובוטים מרקדים, מכונות על גלגלים, מתופפות ועוד שלל גירויים ויזואליים. כל אלה נעים בין מאות נורות נאון צבעוניות, מראות, מסכי וידיאו וקרני לייזר. יש הנשבים בקסם המקום והמופע ויש היוצאים מאוכזבים מהיחס של הצוות ומהמחיר הגבוה שנדרשו לשלם.

דמי הכניסה לא כוללים ארוחה יפנית קטנה בקופסה (bento) עליה ניתן לשלם בנפרד. תפריט המשקאות מצומצם (בעבר הוא היה גדול יותר) וכולל בעיקר בקבוקי בירה ובקבוקי תה. המערכת משומנת מספיק בכדי למכור גם מוצרים נלווים כמו עוגיות של המקום, מקלות מאירים וחולצות.

המקום מקפיד על קודי לבוש והתנהלות מעט מוזרים. חל איסור להיכנס עם משקפי שמש או עם פאות ארוכות ותחפושות. כמו כן אוסרים כניסה על לקוחות שיכורים, אנשים עם כתובות קעקע בולטות וחברי ארגון פשע (!).

חדר השירותים על כל מרכיביו (הקירות, הכיור, האסלות) צבוע בצבעי זהב מסנוורים.

מומלץ להחליש את הרמקולים

Capcom Bar ב- Shinjuku

הבר פופולרי מאד בזכות הזיקה שלו למשחקי הוידיאו של החברה היפנית "קאפקום" שהתמחתה בפיתוח והפצת משחקי מלחמה ואימה כמו: Street Fighter, Mega Man, Vampire Chronicles Sengoku Basara, Resident Evil, Devil May Cry ו – Monster Hunter. המקום עמוס בתמונות, חוברות, צעצועים הקשורים למשחקים. מידי פעם מגיעים גם לקוחות הלבושים כאחת הדמויות.

המקום מגיש מנות ומשקאות עם שמות של הדמויות. בתפריט מוצגים באופן ויזואלי הן הדמויות והן המזון והמשקאות. רבים מציינים שהמזון והשתייה הרבה יותר מוצלחים ממה שציפו. בין לבין וגם עם הגשת המנות הצוות מדקלם סצנות מהמשחקים במקצועיות רבה אבל רק ביפנית. על הקירות מספר מסכים עם טריילרים של המשחקים. ניתן ומותר לשחק במשחקי המחשב שבמקום. מותר גם לצלם. גם כאן ישנה אפשרות לקנות מזכרות הקשורות למשחקים: חולצות, ספלים ובובות.

Little TGV ב- Akihabara

זהו פאב בסגנון יפני (המכונה izakaya) והוא משלב את נושא הרכבות החביב. בכניסה מקבלים כרטיס רכבת ישן המנוקב בעת הישיבה בשולחן על ידי המלצרית שהיא כרטיסנית. חלק ממקומות הישיבה הם מושבי רכבת. על הקירות תמונות של רכבות ואלמנטים מעולם הרכבות (לוחות זמנים, מספרי רכבות, מזכרות, כובעים ועוד). יש גם מודל של רכבות וטלוויזיה שמקרינה סרטונים בנושא.

המשקאות נושאים שמות של קווי רכבת וחלק מהמנות מגיע בכלים המעוצבים כקרון. התפריט נראה כמו קווי רכבת כאשר כל קו הוא סוג של מנות (סלטים, מטוגנים, מיוחדים וכו').

לחובבי הרכבות יש עוד מספר מקומות בטוקיו כמו : Ginza Panorama ב- Shibuya , Kiha ב- Chuo  , Steam Locomotive ב- Chiyoda ו- Curry Station Niagara מקום קטנטן של אדם חביב שמשוגע לרכבות בו מוגשות מנות קארי בדרך מיוחדת לצהלת ילדים ומבוגרים כאחד.

בעלי חיים כבסיס ל-מסעדות נושא ביפן

תופעה בתי הקפה עם חתולים נפוצה ביפן ובמקומות שונים בעולם. בבתי הקפה הללו נהנים מחברתם של חתולים. אפשר לשחק ולהאכיל אותם או סתם לצפות בהם. לרוב משלמים סכום כסף לפרק זמן מוגבל כאילו שוכרים את חברתם לאותו פרק הזמן. מקומות כאלה יכולים להתאים גם למי שאוהב חתולים אך אינו יכול לגדלם מסיבות כמו מקום מגורים קטן, אורח חיים בו מרבים בנסיעות, איסור של בעל הבית להחזיק בעלי חיים וכדומה.

בית הקפה לחתולים הראשון הוקם דווקא בטייוון ב- 1998. יפן בדרכה אימצה את הרעיון ואף שכללה אותו: בתי קפה לחתולים בצבע מסוים, לחתולים שמנים, לחתולים מזן מסוים ולחתולי רחוב. יש גם בתי קפה עם בעלי חיים אחרים כמו ארנבונים, ציפורים ואפילו עיזים. בטוקיו לבדה יש כ- 40 בתי קפה עם חתולים כשהראשון הוקם ב- 2005. ניתן להסביר את נפיצות התופעה בטוקיו בבתי המגורים הקטנים בהם קשה לגדל בעלי חיים. בנוסף בית קפה כזה מספק סביבה רגועה וידידותית ללקוחות המגיעים מעיר סואנת ומנוכרת כמו טוקיו.

המקומות עובדים תחת רישיון ופיקוח. החתולים חייבים להיות נקיים והם אכן נראים מטופחים מאד. הצוות המפעיל את המקום חייב לעקוב אחר החתולים ובמידה והם חולים או במצב רוח לא טוב הם נלקחים לסביבה מבודדת. ישנם גם חוקים נוקשים בקשר לרווחתם ולהתנהגות הלקוחות כלפיהם. החלל לרוב עשיר במשחקים לחתולים, במקומות מסתור, במעברי הליכה וטיפוס, בפופים ובכריות. צריך לזכור שלמקומות מהסוג הזה יהיו ריחות ספציפיים והרבה שיער.

ב- Calico Cat ב- Shinjuku יש כ- 53 חתולים. בתפריט שרבים מוותרים עליו ניתן למצוא, בין היתר, ספגטי קרבונרה, אומלט אורז ועוגת שוקולד. במקום יש ספרייה וניתן גם לצלם את החתולים ללא תשלום נוסף.

סרטון מעט ארוך וביפנית !

נקודת מבט קצת שונה 🙂

Deco's Dog ב- Shibuya

בבית הקפה הזה שהוקם ב- 2001 לקחו את עניין בעלי החיים ברצינות רבה. היחס אל הכלבים הוא כאל סועדים שחלקם אף מובאים לבושים במיטב מחלצותיהם. יש במקום תפריט לבני אדם, תפריט לכלבים ותפריט של מנות שיכולות להתאים גם לכלבים וגם לבעליהם. ניתן למצוא בתפריט המשותף נגיסי עוף לצד דלעת, פשטידת עוף, לחמניות כרוב או רקיקי תפוח אדמה מתוק. סביר להניח שהבעלים לא יתקוטט עם כלבו על האוכל.

ניתן אף לחגוג לכלב יום הולדת ולהעניק לו עוגת בשר מקושטת בביסקוויטים הנראים כעצמות. הבעלים יכול לשתות קפוצ'ינו והכלב "puppychino".

בית הקפה פתוח גם למי שאין לו כלב אבל רוצה את חברת הכלבים לזמן מה.

Kayabukiya Tavern  ב- Utsunomiya

הסרטונים עם קוף המקוק החמוד הלבוש בבגד יפני או עוטה מסכה ומשרת לקוחות בפאב-מסעדה מקומי צצים מידי פעם במרחב הווירטואלי. מתברר שמדובר ביותר מקוף אחד מאולף ושהחברה הקטנים והזריזים מובאים לחלל המסעדה הקטן בין 19:00 ל- 21:00.

כשהם "בתפקיד" הם מביאים ללקוחת בקבוקי משקה, פותחנים, כוסות ומגבונים לחים ומקבלים בתמורה תרמילי סויה כתשר. הם נראים משעשעים ומוזרים כאחד. גם התרגילים והתעלולים שלהם יכולים לבלבל, האם הם נהנים או סובלים. נראה שאת התשובה לא אדע. הלקוחות מאידך נראים מרוצים גם כשהקופים מחליטים לשחק איתם או לקפוץ על צווארם.

התפריט של המקום המוגדר כ-"בית סאקה" הוא תפריט יפני מסורתי וכולל מנת טופו ביתי, דגים נאים, דגים מטוגנים, הוט פוט ועוד.

הבעלים Kaoru Otsuka  מגדל את הדור הבא של נותני השירות הקטנים והשעירים. לעתים מובאים גורי הקופים אל הלקוחות בכדי שיאכילו אותם.

הצד האפל והמסתורי העומד מאחורי מסעדות נושא ביפן

אם מסעדות הנושא עד כה התמקמו בחלק המתקתק והחמוד של הספקטרום ניתן וראוי להציג גם את הצד השני שלו. ישנן מסעדות נושא שהחוויה בהן היא סוג של רכבת שדים בפארק שעשועים.

Lock Up ב- Shinjuku

הרעיון של בית כלא יכול להוות כר פורה ומלא עניין למסעדות נושא. במקרה של Lock up מדובר ב-izakaya (פאב בסגנון יפני). לאחר שמתגברים על כניסה חשוכה עם גולגולות מוארות ולאחר שתוקעים את האצבע בגיליוטינה בכדי לקבל אישור כניסה, נפתחת הדלת ובכניסה ממתינה סוהרת. היא אוזקת את אחד הלקוחות (במידה ומדובר בקבוצה) וכל הכבודה מובלת לאחד התאים הקטנים שהם לרוב חשוכים. פלשים ותאורה דרמטית מבליטים נקודות שונות בדרך לשם. העיצוב כולל שריונות אבירים, שלדים, ריקועי ברזל, תמונות מפחידות ומה לא. סורגי התאים ורעשי רוחות ברקע יכולים להעביר צמרמורת.

המשקאות ייחודיים בהרכבם ובדרך הגשתם שיכולה להיות במזרק, במבחנה, בפיפטה, בצלחת פטרי, בבקבוקי תרופה ואפילו משקאות עם "עיניים" מנוקרות – Creepy. גם למזון צורות מעניינות אם כי פחות מצמררות כמו פיצה בצורת צלב וקציצת המבורגר בצורת גולגולת אבל גם מנות שגרתיות יותר.

אם לא די ברעשי רקע של דלתות חורקות, צרחות ממרחק (גם של לקוחות מבועתים), אזעקות, סירנות וקולות של סבל, מידי פעם האור כבה ודמויות עם מסכות מפחידות קופצות לביקור. ברגעים כאלה הלקוחות שמחים שסורגי הברזל מגנים עליהם אבל לא לזמן רב.

גם בשירותים כדאי להיות דרוכים. משהו יכול ליפול בלי שום הסבר או דלת שתפתח לבד.

Alcatraz ER ב- Shibuya

מרפאה בכלא – שילוב של צינוק, מחלקה סגורה וסרט אימה. החוויה דומה לחוויה של Lock up אבל עם שינויים ותוספות.

בכניסה אתה מתבקש לציין את סוג הדם שלך. אחות מקבלת את פניך ולעתים מבקשת לתאר את הבעיות הרפואיות שלך. בדרכך לתא אתה הולך על גופות השקועות ברצפה. העיצוב מצמרר ומצמית. עירויי דם, בגדי אסירים, מסיכות מפחידות, אזיקים. המלצרים לבושים בבגדי אחים ואחיות. כדי לקרוא להם יש להכות בברזל על הסורגים.

גם כאן המשקאות מוגשים בצורות משונות כולל בתוך ראש של בובה מדממת או בירה בסיר לילה. תפריט האוכל גדול יחסית וכולל מתאבנים, מטוגנים, מנות עיקריות וקינוחים עם שמות משונים כמצופה.

גם כאן יש מידי פעם האפלה והלקוחות מוטרדים מדמויות מפחידות: אסיר שברח, מטורף עם מסיכה. לקוחות אף נענשים בשתיית תרופה ובמכות (!). מידי פעם "רופא" המקום מוציא את הלקוחות לאימון גופני. יש גם חדר מיוחד שבו הוא סורק את מוחם של הלקוחות. השירותים נראים סתם מוזנחים.

Izakaya Yurei ב- Musashino

רוחות רפאים הוא נושא המסעדה. כבר בירידה במדרגות אל חלל כהה וטחוב מתחילים לקבל את התחושה: ראשים כרותים (מגומי), מלמולים מפחידים ומשבי אוויר קר. את פני הבאים מקבלים עובדים הלבושים כרוחות רפאים או כקברנים בודהיסטים עם כובעי הלוויה מסורתיים. בכדי לקרוא למלצר יש לצלצל בפעמון מקדש ולהרים יד כרותה הנמצאת על השולחן. חלקים מהשיח של אנשי השירות הם אמירות המאפיינות טקסי לוויה יפניים. בחלל מצבות, זוחלים מגומי שזזים ובשירותים תמונה בתלת מימד היוצרת אשליה של ראשים זועקים בשאול.

שמות המנות בתפריט אף הם מקושרים לעולם המתים לדוגמה פלטה בה מדליקים את הבשרים בשולחן הנקראת "פלטת שריפת הגופות". למרות זאת המנות די רגילות וכוללות הוט פוט קוריאני, שיפודי בשר, מרקים וגבינה מותכת.

בסוף הערב כולם שולפים קשים. מי שהגריל את הקש הקצר זוכה לכיסוי ראש של מת בהלוויה.

Vampire Cafe ב- Ginza

אחרי שלוש מסעדות הנושא הקודמות זו נראית חלבית למדי. הנושא הוא ערפדים והמסעדה היא חלק מרשת השייכת לחברה Diamond Dining החתומה, בין היתר, גם על מסעדות עליסה בארץ הפלאות.

בחלל יש ארונות קבורה, ידיים כרותות וצלבים. הגוונים האדומים שחורים דומיננטיים. הצוות לבוש כבני אצולה והמלצריות לבושות כלוליטות גותיות. מוסיקה קלאסית מתנגנת ברקע.

גם במנות של המקום הנוטות לכיוון המערבי לא נדיר להיתקל בצורות של צלב, עטלפים, ורדים, גולגולות וידיים כרותות. סועדים מציינים שהתחושה מול המנות היא שהן יותר חמודות מאשר מפחידות.

Christon Cafe ב- Shinjuku

המסעדה שגם היא שייכת לחברת Diamond Dining הנמרצת מקדישה את החלל שלה לאלמנטים נוצריים: אורגן, מזבח, דמויות כנסייתיות, ציורי קדושים, ציורי מלאכים על התקרה, ויטרז'ים כמו בכנסיות, פסלים, צלבים, נרות, ריהוט סמי גותי ונברשת ענקית מכוערת במיוחד. זוג הרוצה להתבודד יכול לבקש להיות בתא שנראה כמו תא ווידוי. רבים מציינים את התחושה השונה שיש להם במסעדה שהם כאילו נמצאים באירופה ולא ביפן.

בעיני נוצרי מאמין יכולה להתקבל תמונה של חילול הקודש. בעיני היפנים, לעומת זאת, האסתטיקה היא שמדברת ואין להם כל כוונה לפגוע בכבוד הנצרות. הצד הקינקי של המקום צץ, לפחות על פי טיים אאוט טוקיו, במסיבות פטיש שנערכות כאן מידי פעם מצד שני נערכות כאן גם חתונות.

המטבח במקום הוא פיוז'ן אסייתי-אירופאי: ספרינג רול לצד סלט קיסר, ברווז פקין לצד פסטה או המבורגר. אין חידושים או המצאות. תפריט האוכל נראה כמו תנ"ך ותפריט המשקאות יכול להזכיר איקונה.

 

מבחינתי החברה היפנית היא כתב חידה גדול ומסקרן: השפה (הטונים וחיתוך המילים), המנהגים, הנימוס, הניגודיות, המסירות והטוטליות כולם נראים לי מוקצנים אך מעניינים ומושכים.

ברור שכמעט בכל המקומות שצוינו ברשומה מרכיב המזון בהשוואה למרכיבים אחרים כמו האווירה והתפאורה אינו בהכרח המרכיב המרכזי. מתעוררת השאלה האם מדובר במסעדות ממש או במקומות המספקים צרכים שאינם בהכרח קולינריים והאוכל משמש כמלווה לחוויה ? נראה שלאנשים הפוקדים את המקומות הללו בהמוניהם אין כל צורך בהגדרות.