נראה כי השעתיים בהן שהינו במסעדת Fischers Fritz במלון ריג'נט בברלין היו יותר הצגה של אנשים מאשר הצגה של מאכלים.
אמנם טרחו רבות על המנות אבל התאכזבתי מבחינת הטעמים. אפילו הקינוחים שחשיבותם נובעת מהיותם אקורד הסיום לא התעלו.
ציפיתי ממסעדה בעלת שני כוכבי מישלן ליותר.
ארוחת הערב ב- מסעדת Belmondo בברלין הייתה טובה והחוויה באופן כללי מוצלחת מאד.
גם ללא ניצוצות, פירוטכניקה או חדשנות הם סיפקו לנו אוכל טעים עם שירות יעיל במחיר יחסית מתון.
אופציה טובה למי שרוצה מסעדה עם השפעות צרפתיות מסורתיות.
כשנמצאים בחו"ל, אחד מהדברים הנחמדים הוא לאכול אוכל על הדרך.
לצערי, ברוב המקרים ברלין לא סיפקה את הסחורה.
החלטתי להשתתף בסיור מודרך שנושאו "יהדות ברלין והרייך השלישי".
היה זה סיור מרתק שהוביל את הקבוצה בתחנות שונות ברחבי ברלין מ- 1933 ועד ימנו.
מומלץ מאד למבקרים בעיר.
למרות שהיה זה ביקורי השני ב-ברלין, התחושה שסיימתי אתה את הביקור בעיר שיש עוד מה לראות ומה לעשות.
ברלין היא יעד תיירותי מבוקש.
במרחב הווירטואלי ישנם מדריכים רבים.
כאן חשבתי להציג מעט מן המידע שברשותי המבוסס בעיקרו על ניסיוני האישי.
Trattoria dell'OMO הציגה לי צד אותנטי של רומא, עיר שבה יש כל כך הרבה מלכודות תיירים.
האותנטיות באה לידי ביטוי בצעקות במטבח, ריח הבישולים, חומרי גלם פשוטים וטובים ושירות בלתי אמצעי.
מצד שני תחושותיי בקשר לביצועי המנות היו מעורבות בעוד מחירי המקום נראו לי גבוהים יחסית.
נדמה כי שני המקומות ברומא שביקרנו בהם, הפיצרייה Ciccia Bomba וחנות המגדנות Dagnino, הם שני מקומות אותנטיים בגישתם ובקהל המגיע אליהם.
היה נחמד לגלותם ונחמד להתענג על מעשי ידיהם.
בערב ביקורנו במסעדה Anatra Grassa ברומא לא ראינו סועדים אחרים.
הדבר מצער היות והערב עבר בנעימים בזכות גישתם המחבקת והחמה של אנשי המקום.
בעיני Anatra Grassa היא ההפך ממלכודות התיירים הנפוצות כל כך ברומא.










