* המקום נסגר *
בכיכר קטנה הנחבאת בין בנייניו החדשים של פרויקט בצלאל בת"א נפתח לאחרונה ביסטרו עם השם החמוד סקוטי ופאץ'. הגענו אליו בערב חורפי וגשום. בשל מזג האוויר הסוער השולחנות והכיסאות בחוץ היו מקופלים ומאובטחים. בפנים, לעומת זאת, היה חמים ונעים.
באופן די מפתיע הצליחו להפוך את סקוטי ופאץ' למקום שנראה מעט מיושן העומד בניגוד גמור לסביבתו החדשה: מספר קורות עץ מתחת לתקרה, אריחים שמזכירים טרקוטה, רפפות עץ על החלונות, שולחנות וכסאות עץ פשוטים, כל מיני ארונות ומעמדים עליהם חפצים שונים שהונחו כאילו במקרה, אהילים של פעם ועוד. בכל מיני מקומות פוזרו פיצ'יפקעס שמתכתבים עם הסמליל של המקום (ארנב ודובי שותים תה או קפה). התאורה יחד עם הקירות הצהבהבים ומוטיב העץ הבולט הוסיפו לתחושת החמימות. ברקע התנגן פסקול שכלל מוסיקה אקלקטית נעימה עם שירי סאן רמו, אדית פיאף וג'אז. עוצמת המוסיקה הייתה נכונה והאקוסטיקה טובה. יכולנו לשוחח ולא לצעוק.
חלל הביסטרו הלא גדול שכלל גם בר וחלק מוגבה עם ספה התמלא במהלך הערב בקהל מגוון. אנשי שירות לא מעטים רובם צעירים עשו את המרב להנעים את שהותנו. הם התנהלו בצורה שקטה, רגועה ויעילה. מחשבי כף היד שאחזו היו האלמנט המודרני הבולט והחריג בסביבה. עם ההושבה והתפריטים קיבלנו גם כוסות וקנקן גדול עם מים רגילים. המלצרית התנצלה מראש שייתכן ויהיו קשיים והוסיפה שיש הנחת הרצה של 25% על כל התפריט. מבחינתנו הערב עבר די חלק אם כי יותר ניסיון והשתפשפות של המלצרים יעזרו בהחלט. בהמשך האחראיות תיגשנה לשולחנות בכדי לברר את מידת שביעות הרצון והאם יש לסועדים הערות. בין היתר גם נשאלנו כיצד הגענו אליהם. מתברר שרוב הלקוחות מגיעים בעזרת מידע העובר מפה לאוזן וזה מה שהם מעדיפים. יחסי הציבור והפרסום, כך אמרה האחראית, נמצאים מבחינתם בשלב זה בהילוך מאד נמוך. בעיני התנהלותם היוותה דוגמה נהדרת ל-איך מבצעים הרצה ראויה.
התפריט מחולק למספר חלקים וההיצע בו לא ממוקד אם כי יש קריצה למנות קלאסיות. מסוג תפריטי ה- catch all שיכולים להתאים לביסטרו שכונתי. בתפריט גם מספר מנות טבעוניות ועל פניו מחיריו נראים מתונים למדי. נאמר לנו שבשונה מהרביולי שנעשה במקום, יתר מנות הפסטה נעשות מפסטה קנויה. הדגים מוגשים מפולטים. יש במקום גם קונדיטוריה והקינוחים נעשים במקום.
תפריט השתייה מורכב משתייה קלה וחמה, בירות, שלושה קוקטיילים ותפריט אלכוהול המקובל במחוזותינו. בעלי המקום, כך פורסם, הם גם הבעלים של שאטו שועל בכיכר רבין וקפה זוריק בכיכר מילאנו כך שסביר להניח שהם מכירים את טעם הקהל גם בתחום זה.
תפריט היין מבוסס על יינות עבודה בסיסיים עם נציגות לזנים/אזורים שהקהל היה רוצה במסעדות כמו גווירצטרמינר, שבלי, סנסר, רוזה, יינות רון קלים, קיאנטי, קברנה, מרלו וכדומה. יש יינות בכוסות וגם מוצע יין הבית אדום או לבן במחיר מתון של 24 ₪ לכוס או 54 ₪ / 76 ₪ לשני גדלים של קראף.
מולים (42 ₪)
בצלחת מוארכת הגיעו מולים ברוטב יין לבן ושמנת. ענף טרגון מעל חיזק את שנכתב בתפריט שהמנה כולל גם כרישה וטרגון.
המולים בכמות סבירה למנה ראשונה היו בשרניים וטובים. לשמחתי הרוטב היה קל ולא סמיך. הוא היה מעט מלוח אבל הייתה בו גם חמיצות נעימה. בסך הכול רוטב טעים שהחמיא למולים והזמין לחם לספוג אותו.
רביולי (47 ₪)
חמישה רביולי הגיעו בכלי מוארך ברוטב חמאת מרווה. עירית קצוצה וגילוחי פרמזן פוזרו מעל.
בתפריט נכתב שהרביולי ממולאים במלית שכוללת ריקוטה, פורצ'יני וצנוברים.
המלצרית ציינה שהפסטה מגיעה אל דנטה. בפועל הפסטה הייתה רכה בחלקה המרכזי ונוקשה בשוליים, בחלקים המחוברים. מנה עדינה בטעמיה והפחות מוצלחת בארוחה.
קרפצ'יו סינטה צרובה (46 ₪)
נתחי הבשר הוגשו כשמעליהם שמן זית, פרמזן מגורד וסלט קטן של ארוגולה ועלי חרדל שמעליו גילוחי פרמזן. את המנה ליוותה מחצית פוקאצ'ה חמימה.
הגרסה המקומית של הקרפצ'יו הוכנה מנתח בשר שנצרב מבחוץ, מעין רוסטביף נא. כמות הבשר הייתה נדיבה והוא היה טעים. הפרמזן עשה רושם טוב והעלים הקרינו חיות. לתחושה הזו תרם גם הרוטב הלימוני החמצמץ שהסלט טבל בו. המנה תובלה היטב והייתה מוצלחת.
כבדי ברווז (58 ₪)
כבדי הברווז הוגשו עם בצל מטוגן. למנה מצורפים כתוספת פירה וסלט. הואיל והפירה הוזמן כתוספת למנה הבאה, המלצרית הציעה שניקח תוספת אחרת. בחרנו בתפוחי אדמה קראנץ'.
גם כאן כמות הכבדים הייתה נדיבה. עם זאת הם היו מעט קשים ונעשו יותר ממה שציפיתי. לא היה בהם שמץ של מרירות אולם לטעמי ניתן היה לשדרג את התיבול ולהוסיף עוד בצל מטוגן. תפוחי האדמה היו רק בסדר. הסלט, לעומת זאת, תובל ברוטב ויניגרט טעים ומרענן.
סטייק פילה בקר (116 ₪)
פילה בקר (כנראה עגל) ע"פ התפריט במשקל 230 גרם הוגש לבקשתנו מדיום. ליווה אותו ציר פטריות שכלל (שוב ע"פ התפריט) שימאג'י, פורצ'יני, בירה ומעט שמנת. אני חושב שהיה בו גם יין אדום. מעל הונחו שני גבעולי אספרגוס ובצד בחרנו פירה כתוספת כדי שישתדך עם הרוטב.
הבשר נעשה בדיוק במידה. הוא היה רך וטעים. הרוטב , שאכן נראו בו גם הפטריות, היה לא סמיך, עם טעם פטריות ומהנה מאד. הפירה לא היה יותר מידי חמאתי אבל הוא היה מספיק קרמי ומענג. מנה טובה מאד.
פנקוטה יוגורט עיזים (34 ₪)
בכוס לא גדולה הגיעה פנקוטה מיוגורט עיזים ומעליה סירופ נענע, דובדבן אמרנה ופרוסות תות.
קינוח מפתיע באיזון הטעמים שבו (לא מתוק או חמוץ מידי) ובמרקם שלו שהזכיר לי יותר מוס עשיר מקרם שמנת. ברוח המקום סוג של קלסיקה עם טוויסט. קינוח קליל וסיומת טובה לארוחה.
ליווינו את הארוחה במים שהוגשו לנו וביין שהבאנו מהבית. בתחילה נאמר לנו שהם גובים כדמי חליצה 20 ₪ לסועד. דמי החליצה לא הופיעו בחשבון.
Tenuta Delle Terre Nere Santo Spirito 2010
יין אלגנטי, לא עמוס פרי, עם חמיצות טובה וכמעט ללא טאנינים. מזכיר לי יותר יינות פינו נואר מבורגון או יינות נביולו מפיימונטה מאשר יינות איטלקיים אחרים . היה שווה לחכות אתו. היין בשיאו.
בסוף הם הגישו לכולם את פורט הבית (cockburn's) וצרפו עוגיית מדלן לחשבון.
לסכום
נדמה כי התפריט של סקוטי ופאץ' מכוון לקלסי אם כי ברוב המנות שאכלנו נוסף איזה "פיתול" קטן או פרשנות ייחודית. מה שכן, כדאי לתת קצת יותר תשומת לב למידות עשייה מדויקות יותר כמו במקרה של הפסטה והכבדים.
השירות המשתדל הכולל גם את גישת אנשי המקום לביצוע ההרצה יכולים להעיד על רצינותם וכוונותיהם הטובות.
בשורה התחתונה סקוטי ופאץ' הוא ביסטרו שכונתי נעים וחסר יומרות שכדאי לבוא אליו עם הציפיות המתאימות. תוספת טובה לשכונה.
* ביקרתי ב- סקוטי ופאץ' פעם נוספת לאחר סיום ההרצה בפורום מורחב. המסקנות נשארו דומות. דמי חליצה שנגבו היו 40 ₪ לבקבוק.
סקוטי ופאץ'
רחוב המכבי 2 תל אביב (ברחבה לפני פרויקט בצלאל)
בפרויקט יש חניון ציבורי
טלפון: 03-7566165
עמוד הפייסבוק
עמוד אינסטגרם
[…] חדשה בשם בצלאל נפתחה במקום בו פעל במשך כשנתיים הביסטרו השכונתי סקוטי ופאץ'. הביסטרו נסגר בתקופת הקורונה אך הבעלים, אנשי שאטו שועל […]
נשמע נחמד שכונתי כמו שאטו וזוריק
בדיוק.
"מזכיר לי יותר יינות בורגון או ברולו מאשר יינות איטלקיים" אתה מבין ביין הרבה יותר ממני אז אני בטוח שהטעות ברורה לך 🙂
תודה על ההערה וההארה 🙂
חידדתי את כוונתי בטקסט.
מה שהופך ביסטרו שכונתי למוצלח זה פשוט ביצוע טוב של המנות, שלא אמורות להתחכם יתר על המידה. נראה שכאן יודעים להגיש את המנות הקלאסיות כמו שצריך, והמנות נראות נדיבות ומשביעות. בינגו.
מבחינתי לא נרשמה אכזבה. מקווה שהם אכן ימצאו את הנתיב הנכון להם.
אני מאמין שאבקר שם שוב בעתיד.
יהיה מענין לראות איך יתפתח המקום. שהרי הבעלים . הוא גם הבעלים של מקומות נוספים. בכיכר רבין. ובכיכר מילאנו. שעובדים. מנת כבדי הברווז והצילחות .מצאו חן בעיני.
אכן, מעניין מה צופן העתיד. מקווה שהניסיון שלהם יעזור להם להתמודד עם התקופה הנוכחית שהיא לא קלה גם בתחום המסעדות.