* הפך ל- Aristella *
אחד מיתרונות הכתיבה בבלוג הוא שניתן לכתוב על כל מקום שרוצים כולל על מקומות אוכל קטנים ונחבאים אל הכלים כמו סמילה היפואית.
סמילה שוכנת קרוב לשדרות ירושלים ביפו באזור שבערב ביקורנו החורפי היה די שומם. ויקטור רובן הוא האחראי על המטבח ויעקב שקלובסקי-קורדי האחראי על האורחים. שני בחורים צעירים ואנרגטיים. השף ארכיטקט במקצועו ויעקב למד קולנוע וחי מספר שנים בארצות הברית. אולי זו הסיבה למוזיקת קאנטרי קלילה ומוזיקת רגאיי שנוגנו ברקע בווליום מתון. יעקב הוסיף וסיפר לנו שהם שני חברים שקיבלו לידיהם את המקום למשמורת של מספר חודשים מהבעלים הקודמים סמי ומילה. זה המקור לשם עם הניחוח האוריינטלי שניתן למקום.
סמילה נראית כמו חיבור של שתי חנויות קטנות, האחת משמשת כמטבח והשנייה כחלל האירוח. שרשרת נורות צבעוניות מלופפת סביב צמח מטפס בכניסה הבליטה את המקום בסביבתו האפורה. בחוץ על המדרכה הצרה היו מספר קטן של מקומות ישיבה. החלל הפנימי היה אפלולי למעט מקורות אור מקומיים ואיזה מכשיר או שניים ש-"זרקו" אורות צבעוניים לכל עבר. קשה לתאר את המקום כמסעדה. היו בו כלי נגינה, מסך טלוויזיה עם משחקי מחשב, כורסה, מראה, פוסטרים ותמונות, ארונית ישנה עם ערב רב של חפצים, עציצים, מכונת קפה גדולה וגם מספר שולחנות וכיסאות בערבוביה. המקום נראה יותר כמו פאב מאולתר בקיבוץ.
למרות מזג האוויר והמיקום הצדדי של סמילה סעדו במקום מספר נאה של לקוחות. יעקב לבדו ניסה לטפל בכולם, ברוב המקרים בהצלחה. חוסר הפורמליות באה לביטוי לא רק בעיצוב ובאווירה אלא גם בהתנהלות הכללית כמו השיחות בעברית וברוסית שיעקב ניהל עם הסועדים כולל אתנו והוצאת המנות באיטיות מנה אחר מנה.
התפריטים הונחו לפנינו ומיד הובאו גם כוסות וקנקן מים קרים עם פלח תפוז. לטענת יעקב התפריטים המודפסים על נייר 4A משתנים מידי יום בהתאם לחומרי הגלם, לפירות הים ולדגה. בתפריט הקטן שקיבלנו היו 5 טאפאסים ב- 18 ₪ כל אחד, עוד 3 טאפאסים יקרים יותר ב- 26 ₪ כל אחד, שני סלטים ב- 36 ₪ ו- 40 ₪, 2 סוגי חצ'פורי ב- 46 ₪ כל אחד, פלטת פירות ים ב- 86 ₪ ולברק שלם אפוי לפי משקל ב- 40 ₪ ל- 100 גרם. כמו כן קינוח בודד ב- 26 ₪.
גם תפריט השתייה מצומצם. שתייה קלה, 2 בירות, 2 קוקטיילים, 3 כוסות יין לבן, 2 כוסות יין אדום ושתייה חמה כולל יין חם, סיידר חם וכדומה.
פתחנו בשתי מנות שהוגדרו כ-טאפאסים:
תמנון על לחם הבית (26 ₪)
על פרוסת לחם לא גדולה קלויה קלות הונחה תערובת של חלקי תמנון ועשבי תיבול.
התערובת הוגשה בטמפרטורת חדר וניכר שידעו לטפל בתמנון ולרכך אותו כנדרש. בטעמים בלטו לטובה טעם ימי וחמיצות מרעננת. חטיף טעים אך יקר.
סרטן כחול (26 ₪)
השריון רוקן מהבשר והפך לכלי קיבול. בשר הסרטן נעשה יחד עם עשבי תיבול, שום וחמאה והוכנס חזרה לשריון. בצד הוגש איולי חרפרף (בתפריט כתוב איולי בזיליקום וליים).
מנה קטנה. הבשר היה טעים. האיולי היה משונה ונותר בצד.
מנה שלא תתאים לכולם גם בשל הנראות שלה וגם בשל העובדה שהיא מצריכה התעסקות למי שחפץ בבשר זרועות הסרטן. לא הוגשו כלי פיצוח המתאימים לאתגר.
חצ'פורי אג'רי (46 ₪)
מבין שתי האפשרויות של החצ'פורי שהוצעו אג'רי/אצ'רולי הפתוח ואימרולי הסגור, בחרנו באפשרות הראשונה. הגיע מאפה מאורך מבצק שמרים שנראה כמו סירה. בתוכו תערובת של גבינה לבנה ועשבי תיבול ומעל חלמון ביצה.
הבצק היה רך מאד ועדין. נראה כאילו הוא לא נאפה עד הסוף אבל זה לא היה המצב. המליצו לנו לבצוע את הבצק ביד ולגרוף אתו מהחלק הפנימי וכך עשיתי. המילוי היה עדין אף הוא. לגבינה היה גוון חמצמץ. לטעמי מלח ופלפל היו יכולים להוסיף. הרגשתי מעט מרירות אולי מגרידת לימון שפחות אהבתי. החלמון הוסיף רכות ועטף את המרכיבים. אני לא יכול להעיד לגבי מידת האותנטיות של המאפה הגאורגי שקיבלנו אבל לא נכבשתי בקסמיו.
פסטה פירות ים (86 ₪)
פטוצ'יני מעשה בית הוגש עם מולים, חלקי תמנון, בצל ירוק ושום.
המנה תובלה היטב והייתה טעימה. אמנם מחירה בסף הגבוה אך היא הייתה מהנה.
לברק בבוסתן (40 ₪ ל- 100 גרם)
לברק שלם אפוי במשקל של כ- 350 גרם הוגש עם בצל סגול, כרוב סגול, בצל ירוק, שומר ואגס ברוטב חמאת ליים ועשבי תיבול.
הדג היה מצוין. הוא היה בשרני, רך ועסיסי. מעדן. חלק ממרכיבי התוספת בצד דיברו אלי יותר וחלק פחות. מנה נוכחת הן במראה והן בטעמים.
עוגת גבינה באסקית (26 ₪)
פרוסת העוגה הוגשה עם פרוסות קיווי.
הגרסה המקומית לעוגת גבינה באסקית הייתה שונה מזו של קפה נורדוי. היא הייתה שטוחה, אפויה ולא נוזלית במרכזה. לשמחתי היא לא הייתה מתוקה מידי והקיווי הוסיף חמיצות טובה.
ליווינו את הארוחה ביין שהבאנו אתנו. אין דמי חליצה. כוסות היין הן ללא רגל.
Domaine Alain Chavy Puligny Montrachet 2014
יצרן טוב ושנה מעולה. היין עצמו לא יין גדול אלא יין בסיסי ללא חלקה. בעל חמיצות, פריכות. חסר מעט גוף.
לסכום
בערב ביקורנו הייתה בסמילה פעילות יחסית יפה לגודלה ולמיקומה. במטבח השתמשו בחומרי גלם טובים וידעו לטפל בדגה ובפירות ים.
בשורה התחתונה מדובר במקום אוכל יוצא דופן המתנהל בצורה קצת שונה מהמקובל. מי שיגיע ל-סמילה כדאי שיבוא עם ראש פתוח לחוויה אחרת.
סמילה
רחוב שארית ישראל 4 יפו
טלפון: 03-7717686
לא יכול לומר שיצאתי עם חשק עז לבקר במקום הזה לאחר הקריאה. עם כל הכבוד, לשלם על מנת לברק, גם אם בוצעה כהלכה, 140 שקלים, נראה לי ממש מוגזם לסוג כזה של מקום.
באותו ערב הוצעו דגים במשקל נמוך יותר אבל בחרנו בגדול שבהם. בערב ביקורנו המנה הזו הייתה היהלום שבכתר.
אני מרגישה שיש פער בין השם של המקום שלוקח אותי לכיוון ערבי ובין המנות שתיארת שהן יותר מערביות.
לא חושבת שדיסוננס כזה תורם להצלחת המקום.
מבין את כוונתך. אמנם ציינו בפנינו את הסיבה לשם המקום אבל הגוון האוריינטלי שלו בהחלט עלול להטעות.
גם המטבח עצמו הוא משהו שבין קווקז וארצות הים תיכון.
כנראה לא המקום בשביל כולם
אבל איזה צבעים (במיוחד בתמונה של הדג) וגם צילום היין עם האור מאחור מרשים 🙂
הסיכום מדויק. לא מקום לכולם.
מה שכן לפחות התמונות יצאו מוצלחות 🙂
מסעדת סמילה ביפו. התפריט מענין. הייתי בוחרת את הצפורי. ואת עוגת גבינה בסקית.
יפה. בחירות סולידיות.
נראה כמו מקום מחתרתי ששייך לסצנת האינדי.
מודה שהמקום והמנות לא כל כך מושכים אותי אבל שיהיה להם בהצלחה.
זה באמת מקום כזה.
יש שם פשטות שאני בעדה. מצטרף לאיחוליי ההצלחה.