מסעדת דוק של אסף דוקטור נפתחה במחצית 2015. המוטו במקום היה (ונשאר) הגשת מנות המבוססות על חומרי גלם מקומיים שישתנו בהתאם לעונות השנה או כפי ש- דוק מתוארת בדף הפייסבוק שלה: "בית מלאכה/סדנא לאוכל המציג פרשנות אנינה, ארטיזנלית, אינטימית ועכשווית למטבח המקומי מעשה ידיו של השף"
בעבר ביקרתי ב- דוק מספר פעמים ואף כתבתי על הביקור הראשון. החלטתי שכדאי לחזור ולהתרשם מהשינויים שחלו במשך הזמן. נראה ש- דוק לא רק צלחה את שנותיה הראשונות אלא שהביקוש אליה לא קטן או כך לפחות ניתן היה להבין בניסיון שלנו להזמין מקום שנתקל בקשיים. לבסוף העניינים הסתדרו.
ל- דוק שני חלקים: חלל פנימי בו יושבים לצד בר ושולחנות גבוהים וחלק חיצוני על המדרכה שחלקו סגור בסגירת חורף וחלקו פתוח. החלק הפנימי מזמין הרבה יותר מהחיצוני היות והרחוב אפרורי ומפויח. גם הקהל העובר והתחבורה לא הוסיפו לחן שלו. לנו ייעדו שולחן בחוץ. בחלק הזה מותר לעשן.
את השירות קיבלנו מידיה האמונות של מלצרית חביבה. היא הפגינה בקיאות וידע, המליצה ולא לחצה, דאגה למלא את כוסות המים שהגישה מיד עם ההושבה והחליפה סכו"ם כשנדרש. נראה שב-דוק אמנם מכוונים במנות למקומי אבל השירות נראה יותר כלקוח ממחוזות שבהם נותני השירות אינם עובדים זמניים אלא מתייחסים אל המלצרות כמקצוע. השף אף הוא היה במקום ופיקח על העניינים.
התפריט אינו גדול. היו בו 15 מנות רגילות, 4 מנות בהגשה על לחם ו- 4 קינוחים. בראש התפריט מצוין שמדובר בתפריט אביב. המלצרית הדגישה שאמנם לא כל המנות חדשות אבל ברובן נעשו שינויים בהתאם לחומרי הגלם העונתיים. יש לציין שהמנות אינן גדולות ושיש אופציות לא מעטות לצמחונים.
למרות שבתפריט היין רק 22 אופציות לבחירה, בעיני הוא תפריט יין ישראלי מעניין שנעשו בו החלטות ובחירות נבונות. כמחצית מהיינות מוגשים גם בכוסות.
קולורבי אפוי בפחם (35 ₪)
פתחנו באחת מהמנות המזוהות ביותר עם דוק. הקולורבי האפוי ומעליו מעט מלח גס לווה בחתיכות קטנות של גבינת המאירי, שומשום (ע"פ המלצרית ממושב שרונה), עלי טימין צעירים וחתיכות פלפל ירוק חריף. מעל זילפו שמן זית.
ניתן היה להרגיש בתהליך הארוך שעבר הקולורבי ושהפך אותו לקרמלי, רך ויציב. המתקתקות הנעימה שבו השתלבה עם שלל הטעמים של מרכיבי המנה: חריפות מהפלפל הירוק, מרירות נעימה מהטימין וחמצמצות מהגבינה.
סלט פאקוס וחארוש (44 ₪)
על מצע של לאבנה עם עלי חווארנה (חרדל בר/שדה) הונחו פרוסות פאקוס (מלפפון ארמני/ערבי) ופרוסות חארוש (מעין בייבי מלון שלא הבשיל) ומעליהם עלי מנטה ושומר שתובלו בחומץ.
מרקם הלאבנה הזכיר יותר יוגורט כמו ב-צזיקי. המלצרית ציינה שזו לאבנה שלא הגירה את הנוזלים שבה ולכן לא הפכה לסמיכה. הירקות נעדרו מרירות והיו פריכים מאד. הטעמים הבולטים במנה היו טעם חזק של מנטה וחמיצות לימונית אולי מהחומץ או מהלאבנה.
אמנם המנה מייצגת את מהות המסעדה אבל הביצוע שלה פחות שכנע אותי. היות והמנה הוגדרה כ- סלט, ציפיתי שיחתכו את הירק דק יותר אבל ניתן להניח שדווקא באמצעות צורת החיתוך הזו רצו להדגיש את הייחוד של הירק. כמו כן הייתי שמח לנוכחות טעמים מורכבת יותר. השילוב היה מעט חד ממדי.
קיש כרישה (49 ₪)
בתפריט מפורטים המרכיבים הכלולים במאפה: כרישה, עכוב, שום ירוק וגבינת כבשים. לצד פרוסה מהקיש הוגש סלט רוקט וצנון.
ההמתנה למנה הייתה יחסית ארוכה. הקיש היה מעט כבד, בטח בהשוואה למנות האחרות. עם זאת הקלתית הייתה מצוינת, פריכה בהגשה ונימוחה בפה. המלית הייתה עדינה מאד ונטתה מעט למלוח. הסלט שהיה מרענן בזכות חמיצותו הנעימה התאים מאד כמלווה למאפה.
פילה ראסקס בציר דגים וראשי שרימפס (69 ₪)
מעין בויאבס מצומצם בגרסה מקומית. המלצרית אמרה שיש בו גראפה במקום פרנו/פאסטיס.
מספר קטן של נתחי ראסקס הוגשו בציר דליל שכלל זעפרן מקומי, קוביות תפוחי אדמה באטר, פרוסות קישוא ואפונה. מעל עלי שומר כקישוט.
הדג הלבן היה עדין מאד ובשרני. האפונים היו מעט קשים מה שיכול להעיד על טריותם. תפוחי האדמה והקישואים היו סבבה. התאכזבתי מהציר שהיה עדין מידי. אמנם הייתה בו חמיצות נעימה אבל ציפיתי לעושר רב יותר של טעמים. לא מהמנות החזקות של הערב במיוחד לאור מחירה.
עוגת טופי ותמרי מג'הול עם גלידת שומשום (39 ₪)
פרוסת העוגה הגיעה מלווה בגלידה שומשום הנעשית במקום וזרעי שומשום.
קינוח מעניין ומיוחד. על פניו היה בו פוטנציאל לקינוח גס אבל הוא היה עדין. העוגה נראתה כמו עוגת דבש אך הטעם שלה היה שונה לחלוטין. מרקמה היה מעט דחוס אך לא כזה שמקשה על הלעיסה במיוחד בשילובה עם הגלידה. לא העוגה ולא הגלידה היו מתוקים. הרגשתי אף נוכחות של מליחות מאזנת. לרגעים חשתי שמדובר ביותר מנה מאשר קינוח. אהבתי מאד.
ליווינו את הארוחה ביין שהבאנו אתנו. נגבו 40 ₪ דמי חליצה.
Domaine Duroche Gevrey Chambertin Aux Etelois 2014
יין וילאג' משנה קרירה. צבע סגול יפיפה. עדיין צעיר. פירותי (פירות אדומים), בתחילה חמיצות גבוהה שהתמתנה בהמשך, מפולפל (פלפל ירוק), אלגנטי אך מעט רזה לפחות בשלב זה. בעבר נתן יותר אז נראה שלעת הזו הוא נכנס לתקופה שמחייבת חדרור ארוך או המתנה.
לסיכום
ביצועי המנות בביקור הנוכחי פחות הרשימו אותי מביקורים קודמים ב-דוק. עם זאת בראייה שלי מדובר במסעדה שאנשיה מתייחסים ברצינות רבה למרכיבי האירוח כמו השירות וחומרי הגלם. גם המחירים בה מתונים (יחסית) והתחושה הכללית נינוחה. זו מסעדה אותנטית שמצד אחד נאמנה באופן מלא לרעיונות שעומדים בבסיסה ומצד שני מצליחה להיות מעודכנת. בשורה התחתונה זו מסעדה טובה ומיוחדת, מה שיכול להסביר את הביקוש אליה שנותר גבוה.
במבט קצת יותר פילוסופי דוק היא מסעדה נכונה לתל אביב של היום והניגודיות בינה לבין סביבתה מושכת. היא למעשה סוג של דוכן אוכל לא מחייב שמצליח להוציא אוכל מחושב ומוקפד.
אוכל: . . .
שתייה: . . .
אווירה: . .
שירות: . . .
כללי: . . . .
דוק Dok
רחוב אבן גבירול 8 תל אביב
טלפון: 03-6098118
אהבתי. לקרוא אלך לנסות
בכיף. מקווה שתאהבי.
הארוחה האחרונה שלנו שם לפני כמה שבועות הייתה מצויינת !!! לדעתי אחד המקומות עם התפריט הכי מעניין… גם מחירי היין שם שפויים. מה שכן, בתור אחד שאכל שם די הרבה, הכי טוב זה לשבת על הבר. חוויה שונה לגמרי… כשישבנו בשטח המקורה בחוץ הרגיש לי צפוף והרבה פחות נעים. ממליץ בחום על המקום ושווה לחכות שיהיה מקום על הבר.
תודה על ההמלצה.
באחת ההזדמנויות ישבתי בפנים אבל לא על הבר. אני מסכים שיש הבדל בין האווירה היותר אינטימית בפנים לבין הישיבה בחוץ על רחוב אבן גבירול הלא ממש מזמין.
אכן תפריט היין מעניין ומחירי היינות בו מתונים. בהחלט ראוי לציון.
מסעדת דוק. ללא ספק יש בה ייחודיות ואוכל מקורי. מנות מבוססות על חומרי גלם לא רגילים. מנת הקולורבי האפוי בפחם. לא נפגשתי במנה כזאת. גם הסלט פאקוס וחארוש. שמות מענינים. ממה שהתלהבתי ביותר זאת עוגת טופי ותמרי עם גלידת שומשום.
הכול נכון. זו מסעדה מיוחדת בהרבה מאד אספקטים ומגיע להם שאפו על כך .
אני די כועס על עצמי שלא ביקרתי שם עד היום, איכשהו המקום השה תמיד בורח לי מהרדאר. אפילו אם האוכל לא שכנע בפעם הזו, זה נהדר לראות תפריט מעניין ומקורי בזמנים שבהם כמעט בכל המסעדות עושים את אותו שטאנץ.
המקום באמת קטן מידות, לכן לא מפתיע שהוא חומק מהרדאר 🙂
חלק מהמנות בערב ביקורנו היו טובות יותר וחלק קצת פחות. עם זאת בשורה התחתונה אני מסכים אתך שהתפריט מיוחד וייחודי. לדעתי שווה להגיע אליהם ולהתרשם ממנו ומביצועי המקום.
כמו בפעמים הקודמות נראה שהמסעדה נשארת נאמנה לעצמה. מנת הקולורבי נראתה מרשימה וטעימה. מנת סלט הפאקוס נראית מזערית בתמונה וחבל על כך…
תודה עת השיתוף 🙂
בשמחה.
אכן הקולורבי ממשיך להיות קלף מנצח וסלט הפאקוס והחארוש לא תאם לציפיותיי.
בסך הכול זה לא מובן מאליו להצליח להישאר נאמנים לדרך מסוימת לאורך זמן ובהצלחה. כל הכבוד לאנשי דוק על כך.