מסעדת 'איטלקי מקומי' בנמל תל אביב [נסגרה]

* המסעדה נסגרה *

מזה מספר חודשים פועלת מסעדת 'איטלקי מקומי' בהאנגר 12 במתחם שוק הנמל בתל אביב. על פניו מדובר במיקום נהדר הנושק לים וסמוך לשוק הנמל המסמל גם טריות וגיוון. עם זאת החל מ- 2011 חלל המסעדה היה משכנן של מספר מסעדות שלא החזיקו מעמד: 'טורטוגה' של האחים ירזין, 'טאפאס בנמל', 'רוקח שוק' של השף אייל לביא ו-'יהלומה בנמל'.
משלל המקומות שאכלסו את המקום ביקרתי רק ב-'יהלומה בנמל' בתחילת דרכה. ערב ביקורי אז לא שכנע אותי לחזור.

'יהלומה בנמל' היה פרויקט משותף של השפיות יהלומה לוי ועינב ברמן (אורנה ואלה, אסיף, נח ביסטרו) ושל המסעדנית אדוה זמיר. לאחר שיהלומה עזבה שינו את שם המסעדה, את הגדרת המטבח ואת התפריט. די מהר 'איטלקי מקומי' זכתה לפרגון רב מצד המבקרים. הפעם החלטתי לחכות מספר חודשים לפני שאגיע להתרשם בעצמי. בדיעבד אולי כדאי היה להגיע בהתחלה.

ב- 'איטלקי מקומי' יש שני מתחמי ישיבה: חלק חיצוני ברחבה שלפני שוק הנמל הפונה אל הים וחלק פנימי בקומת הקרקע של מבנה השוק ממש מתחת למסעדת 'קיטשן מרקט'. לכל חלק אופי מובחן. למרות שהגענו ביום חמישי בערב, המסעדה על שני חלקיה לא הייתה מלאה. אמנם הזמנו מקום אבל ניתנה לנו האפשרות לשבת היכן שנרצה. מהחשש שיהיה קר העדפנו לשבת בפנים. נדמה שהחלק הפנימי נשאר כפי שהיה ב-'יהלומה בנמל' הן מבחינת העיצוב והן מבחינת האירוח: אותו בר ארוך, אותו מטבח שקוף, אותה מראה שמגדילה מעט את החלל ואותה שיטה של צלחות וסכו"ם הממתינים לאורחים על הדלפקים.
השינויים, אם נעשו, היו מינוריים.

ברקע התנגנה מוזיקה קלילה.
את השירות קיבלנו מברמן חביב ונחמד. הוא היה קומוניקטיבי ויעיל. בחלק גדול של הערב הוא שירת לבדו את כל יושבי הבר. הקהל הלא רב היה מגוון וכלל אף תיירים.
יש לציין שלמרות שהמקום מזוהה עם נשים, הייתה רק מלצרית אחת וכל יתר בעלי התפקידים היו גברים. כמו כן השפית עינב ברמן לא נראתה באזור.

בראש התפריט כתוב "מטבח עונתי, קצת איטליה, קצת ישראל והרבה אהבה לאוכל". באתר המסעדה מוסיפים ש- "כל המנות נעשות בעבודת יד החל מהלחמים והברוסקטות, דרך הפסטות הטריות וכלה בקינוחים והעוגות השוות במיוחד".
אפרופו עונתיות, הברמן ציין שמדובר בתפריט שהשתנה לאחרונה. היו בו כ- 25 מנות במספר קבוצות קטנות ובטווח מחירים שנע בין 16 ל- 92 ₪.
תפריט השתייה אף הוא מצומצם. מעבר לשתייה קלה וחמה הוא כלל 6 בירות, 6 קוקטיילים, 7 יינות לבנים ו- 7 אדומים, שני מבעבעים ויין ורוד אחד. בכל היינות יש אופציה ליין בכוס. באופן מפתיע יש רק שני יינות איטלקיים, אחד אדום (מרלו…) ואחד לבן. מחירי היין סבירים.

היות ונכתב ש-"המנות יוגשו מה שמוכן יוצא", לא הזמנו את המנות מראש אלא תזמנו את המנות בקצב שלנו. השיטה עבדה נהדר למעט המנה העיקרית השנייה שהתעכבה ארוכות.

ברוסקטה סביצ'ה דג ים (48 ₪)
במשך השנים עינב הוציאה מנות ברוסקטה בווריאציות שונות. במקרה זה הוגשה פרוסת לחם מוארכת וקלויה שנמשחה בשמן ונחצתה לשניים. מעל כל חלק הייתה תערובת של חתיכות מוסר ים שהושרו במיץ לימון, חתיכות סלרי וחתיכות מלפפון, שבבי פיסטוק ובצל סגול. בתפריט נכתב שיש גם צ'ילי וכוסברה אולם אם אלה היו, לא ראיתי ו/או הרגשתי את נוכחותם.
המנה לא הייתה גדולה (בכלל המנות אינן גדולות) אך היא הייתה טעימה. החמיצות והשמנוניות איזנו זו את זו. אהבתי גם את משחק המרקמים.

ספגטי קרבונרה (66 ₪)
המנה זכתה להמלצתו החמה של הברמן. לשאלתי הוא ציין שהפסטה היא תוצרת בית אך לא נעשית במקום אלא מגיעה כפסטה "רטובה" מבחוץ.
הספגטי הגיע עם רוטב שכלל בין היתר חתיכות טלה מעושן ועשבי תיבול. מעל הונחו חלמון, פרמזן מגורד ופלפל שחור.
הפסטה הייתה מעט רכה. הרוטב החמאתי היה טעים, עדין ומלטף. כמות חתיכות הטלה המעושן הייתה נדיבה. בסך הכול מנה טובה עם מרקם נעים.

נתחי שייטל צרובים (78 ₪)
נאמר לנו מראש שבאותו ערב התוספת תשתנה ולא תהיה ניוקי תפוחי אדמה אלא ריזוטו בדומה לזה המופיע בתפריט כמנה (ריזוטו עם קייל, בצלים חרוכים ופרמזן). מצד אחד התאכזבתי היות והניוקי נראה לי מעניין, מצד שני שמחתי שיש לי הזדמנות להתנסות בעוד מנה מהמנות בתפריט.
לצערי, אף אחד ממרכיבי המנה לא קלע. הבשר נעשה יותר מידי והיה מלוח. הריזוטו הרגיש כמו אורז ברוטב עם גוון לימוני והברוקולי נחלט חליטה קצרה מידי והיה קשה. מנה מאכזבת.

המבורגר (64 ₪)
ההמבורגר במשקל 160 גרם נעשה מתערובת של אנטריקוט ושורטריב. הוא הגיע על חצי לחמנייה עם איולי טרטר מתחתיו ופרוסת גבינת פרובולונה מותכת מעליו. על מחצית הלחמנייה השנייה הונחו מספר ירקות חתוכים (עגבנייה, בצל, חסה). בצד הגיעו צ'יפס דקים וקטשופ.
לא מיהרנו אבל נאלצנו לחכות זמן רב עד שהמנה הונחה לפנינו. את הבשר ביקשנו מדיום אבל הוא הגיע וול-דאן. עם זאת היה לו טעם בשרי והוא היה עסיסי ולכן לא ביקשנו להחליפו. הלחמנייה הייתה חביבה ומתקתקה, פריכה מבחוץ ורכה מבפנים. הצ'יפס שלא נראו ביתיים היו מלוחים מידי. בשורה התחתונה לא מההמבורגרים הבולטים והמתגמלים שאכלתי.

וויתרנו על קינוח מהקינוחים שהוצעו: טירמיסו, עוגת שוקולד ושטרודל תפוחים.

ליווינו את הארוחה בבקבוק גדול של מים מוגזים (26 ₪) וביין שהבאנו אתנו. למרות שנאמר לנו שהם גובים 35 ₪ כדמי חליצה, אלה לא הופיעו בחשבון הסופי.

Terre Nere Etna Rosso Santo Spirito 2009
הענבים מגיעים מכרם הממוקמת גבוה בהר אתנה. היין מעט קשוח ומחוספס. חמיצות בולטת. יין לא מתחנף ולא ישראלי אלא סגנון "קר" יותר. משהו שהוא על הרצף שבין ברולו לבורגון למרות שכמובן אין מדובר באותם זני ענבים. יקב אהוב ויין טוב.

לסיכום

את הערב סיימתי בהרגשה ש- 'איטלקי מקומי' הוא מקום לא פורמלי ונטול ברק.

על בסיס ניסיוני לשפית עינב ברמן יש יד מובחנת והמנות שלה הן בדרך כלל יצירתיות אך לא מורכבות מידי, עשירות טעמים אך לא מוגזמות בהן, לא כבדות או מכבידות ובסך הכול כייפיות. לצערי לא מצאתי את טביעת האצבע הזו ברוב המנות שאכלתי ב- 'איטלקי מקומי'. מאכזב.

אוכל:  .  . 

שתייה:  .  . 

אווירה:  .  . 

שירות:  .  .  . 

כללי:  .  .  . 

איטלקי מקומי
האנגר 12 נמל תל אביב
טלפון: 03-7162757‏

אתר המסעדה

דף הפייסבוק