* המסעדה נסגרה *
קפה אל נור נפתח לקהל במחצית חודש ינואר השנה. למעשה מדובר במסעדה שחלקה הקדמי (חלל הכניסה) הוא מעדנייה שבה ניתן לקנות לא רק אוכל מוכן לקחת הביתה אלא גם מגוון של מוצרים כמו סנדביצ'ים, דברי מאפה, שימורים, שמן, תבלינים, כלי הגשה, ספרים ועוד. הסלוגן "פעם אצלנו – פעם אצלכם", המופיע על חולצות נותני השירות, אמור לבטא את החזון של קברניטי המקום בנוגע לאירוח. לפי חזון זה המקום יציע שירות ללקוחותיו בין אם במקום ובין אם באוכל וציוד לקחת הביתה, בין אם במעדנייה ובין אם במסעדה, בין אם לארוחה קלילה ובין אם לארוחה מסודרת יותר.
בנוסף לחלל פנימי גבוה יש למסעדה גם חלק חיצוני מקורה ומוגן מפני מזג האוויר החורפי. תנורים עמדו לרשות הקהל שישב שם. ניתן להניח שבקיץ החלק הזה יהיה פתוח.
ביקרתי ב-קפה אל נור פעמיים, פעם אחת בצהריים ופעם אחת בערב. בשתי ההזדמנויות ישבתי בחלק הפנימי הצופה אל הבר. בקיר שמאחורי הבר ישנם פתחים שדרכם ניתן לראות מעט מהפעילות במטבח. קיר זה מעוטר באלמנטים אוריינטליים כמו קשתות מזכוכית מוארות בגוון צהוב-כתום. בניגוד להם ניתן לראות בחלל אלמנטים כהים ו-"כבדים" יותר: פאנלים מעץ, רצפת בטון אפורה וקיר גדול מכוסה במראות כהות. אלמנטים אלה מוסיפים לחלל נופך מכובד ויוקרתי. ברקע התנגנה מוזיקה אוריינטלית בעוצמה מתונה. הקהל היה מגוון. נראה, על פי התפוסה הנאה, שלמרות שמדובר בתחילת הדרך, שמו של המקום יצא לפניו.
בשתי ההזדמנויות השירות, למרות שהיה משתדל, לא היה אחיד ברמתו. יכולתי להבחין די בקלות בין נותני שירות מנוסים לכאלה שהם פחות. מעת לעת אף הייתה תחושה של לחץ וחוסר שליטה כשהמנוסים בחבורה מוכיחים את הפחות מנוסים בניסיונותיהם לעשות סדר. אני מקווה שבפעם הבאה לא יוגשו שני תפריטים עם מחירים שונים (מתי בפרק הזמן הקצר שהם פועלים הם גם הספיקו להעלות את המחירים?) או שלא יהיה צורך לבקש ארבע פעמים קנקן מים. עם זאת ראוי לציין לטובה את הנכונות של אנשי השירות להיענות לבקשתנו לרווח את הוצאת המנות ואת ההקפדה על ניקיון השולחן והחלפת כלי האוכל.
התפריט הן של המעדנייה והן של המסעדה מושפע בעיקר ממטבחי המדינות בחלקים המזרחי והדרומי של אגן הים התיכון. מבנה תפריטי הצהריים והערב דומה אם כי בצהריים העסקית כוללת את המנה הראשונה במחיר המנה העיקרית. בתפריט הערב יש היצע מעט גדול יותר של מנות. בתחילה נאמר לנו שמנות הערב אף גדולות יותר. בפועל ההבדלים, אם קיימים, כנראה אינם גדולים. לדוגמה, בשני התפריטים (הערב והצהריים) משקל נתח האנטרקוט הוא 250 גרם. יש להדגיש שהמסעדה נמצאת עדיין בהרצה ולכן קיבלנו 20% הנחה בצהריים ו- 15% הנחה בערב. לשאלתי עד מתי ההרצה, נעניתי שלעוד שבועיים שלושה.
תפריט האלכוהול אינו גדול. ניתן למצוא בו שבעה יינות אדומים ושבעה יינות לבנים. כמעט את כולם ניתן לקבל בכוסות. בנוסף ישנם גם ארבעה קוקטיילים ומבחר מתחלף של משקאות בתיבול אקזוטי. כמו כן מוצעות שש בירות וסנגרייה.
הארוחה בצהריים:
למנה ראשונה יכולנו לבחור בין מגש מזטים (משתנים) ו-מרק חרירה. היות והיינו שניים, המלצרית הציעה שניקח את שתי המנות. היא הוסיפה שניתן לקבל מילוי חוזר למזטים.
המזטים הגיעו עם חלה. הם כללו: איקרה, דג מלוח, טחינה עם שמן זית וסחוג, צ'קצ'וקה פיקנטית (תבשיל פלפלים ועגבניות, מעין הבסיס לשקשוקה), משוואיה (ירקות על הגריל), תבשיל גרגירי חומוס (פואשיש) וסלט ירוק מעוטר בפיסטוק ושקדים פרוסים.
מעטפת החלה הייתה פריכה ותוכה רך ומלטף. הסלטים היו עדינים בטעמיהם והיוו פתיחה סבירה.
מרק חרירה – הגרסה המקומית כללה מבחר קטניות, ירקות, עשבי תיבול וטחינה גולמית. בצד הוגש חצי לימון.
מבחינת המרקם המרק היה עשיר למדי. מבחינת הטעם הוא היה מעט תפל. הלימון הוסיף לו רבות.
שרימפס בגריל (78 ₪)
חמישה שרימפס הוגשו על מצע של יוגורט וירקות קלויים. מלח גס ועלי תבלין חתמו את המנה.
השרימפס היו טובים. יוגורט הכבשים עשה רושם טוב והוסיף חמצמצות נעימה. מנה טובה אך לא מאד מיוחדת.
פוזילי כדורי בשר (64 ₪)
על פי התפריט הפסטה המלווה את המנה היא פפרדלה. לפני ההזמנה עודכנו שבמקומה יוגש פוזילי. המנה כללה גם שלושה כדורי בשר טלה, מנגולד, חומוס, אפונה ובצל.
הפסטה הייתה עשויה נכון. הקציצות היו דחוסות במידה, לא כבדות אך גם לא אווריריות. לטעמי הן היו קצת חסרות נוכחות. התיבול הכללי נטה לחמצמצות אולם הטעמים היו עדינים ולא תוקפניים. המנה הייתה משביעה במיוחד בשל כמות הפסטה. לסועד בודד היא עלולה להיות מונוטונית.
הארוחה בערב:
סלט עלי בר עם נתחי טלה קריספי (52 ₪)
בסלט היה מגוון של עלים מסוגים שונים וכמות נאה של נתחי טלה. הרוטב התבסס על רימונים והמנה עוטרה באגוזי קשיו וחתיכות פקנים מסוכרים.
בתפריט יש שני מחירים המציינים מנות בגדלים שונים. היות וזו הייתה מנה לחלוקה, בחרנו במנה הגדולה. הבשר היה פריך והוגש בטמפרטורה שהתאימה לסלט. לצערנו ולצער המקום נתקלנו במספר עצמות קטנות סוררות. מבחינת הטעמים היה במנה שילוב טוב של מתיקות וחמיצות. מנה לא מורכבת אך טובה.
המבורגר (67 ₪)
ההמבורגר במשקל 220 גרם הוגש עם לחמנייה, ירקות, פלחי תפוחי אדמה ואיולי אריסה לא חריף.
ההמבורגר היה עשוי יותר ממה שביקשנו. הוא הוגש בלחמנייה עשירה בטעם שהזכירה לי לחמניית בריוש. גם פלחי תפוח האדמה היו "חמאתיים" ומנחמים. ההמבורגר ענה על הציפייה.
אנטרקוט מיושן (115 ₪)
נתח האנטרקוט במשקל 250 גרם הוגש עם פלחי תפוחי אדמה, ירקות (בצל, עגבנייה) על הגריל ועשבי תיבול.
הבשר היה שומני במידה עם פרופורציה טובה בין הבשר לשומן. נראה שהבשר יושן כהלכה. מבחינת מידת העשייה גם במקרה זה האחראי על הגריל לא הקפיד ומידת העשייה הייתה יותר ממה שביקשנו. עם זאת הבשר היה לעיס ולא צמיגי.
*בשני המקרים האחרונים הציעו להחליף לנו את מנות הבשר אך העדפנו להישאר עם המנות שקיבלנו. ראוי להדגיש ולציין לטובה את אנשי המקום שניסו לפתור את הבעיות שהתעוררו ולא הסתפקו בהנחת ההרצה שהיא לכשעצמה מבטאת התייחסות רצינית ללקוח.
לסיכום:
ניכר שהשקיעו ב- קפה אל נור לא מעט מאמץ ביצירת סביבת אירוח חמה ומחבקת אולם על בסיס שני ביקוריי במקום, נראה שהמטבח צריך להתאים את עצמו לאותה רמה. המנות בבסיסן פשוטות למדי, חלקן מתובלות בעדינות רבה מידי וצריך להקפיד על מידות עשייה מדויקות יותר של הבשר.
קפה אל נור
רחוב קינג ג'ורג' 88 תל אביב
טלפון: 03-9033995
[…] תיכוני. ביקרתי בה בתחילת הדרך בשתי הזדמנויות שונות ואף כתבתי את התרשמותי. מסקנתי משני האירועים הייתה שהאירוח השתדל אבל המטבח […]
על זה נאמר תפסתה מרובה לא תפסתה… לא הייתי רוצה לשבת במסעדה שהיא גם מעדניה עם קהל עובר ושב גם אם יש חלל נפרד. יש כל כך הרבה מטבחים גם בשר (סטקים) גם פרות ים וגם אוכל מוכן ומגווון מהמטבח ים תיכוני. לכן כניראה הביינוניות חוגגת ,ציינתה הרבה מנות ללא מעוף . כדאי שיתרכזו במספר יותר מצומצם של מטבחים….. שיהיה להם בהצלחה
מבחינת התחושה, יש הפרדה בין החלק הקדמי (הכניסה) שבו נמצאת המעדנייה לבין שני חלקי המסעדה (החלק הפנימי והחלק החיצוני). אני, בכל אופן, לא הרגשתי בעיה בחיבור בין המעדנייה למסעדה.
לגבי הקו, אתה צודק. יש איזה חוסר מיקוד. להרגשתי בשלב הזה, המטבח הוא החוליה החלשה. נקווה שבהמשך הדברים יסתדרו.
נראה מקום נחמד בסך הכל. המאזטים בהתחלה מזכירים את אלה של רפאל בעסקית סופשבוע (גם הקערות בהן הן מוגשות הן זהות), העיקריות נראות כמו מנות ביסטרו קלאסיות. אני חייב לציין שלא התלהבתי במיוחד (נראה אוכל פשוט מדי לטעמי) אבל אחכה לעוד ביקורות כדי להחליט אם להגיע לשם.
ייתכן שיש קשר או לפחות השפעה של רפאל. במקום עצמו לא שמתי לב לכך 🙂
עם זאת למיטב זיכרוני מגוון המזטים של רפאל היה גדול יותר והם היו מתוחכמים יותר.
למקום יש פוטנציאל. אני מקווה שבמטבח יעלו על דרך המלך.
היי בוב שמח שהזדרזת וכבר יש לנו דיווח של ארוחת צהריים וערב . נראה שהם מפחדים לקחת סיכונים הולכים על בטוח אוכל שידבר לכולם ,חבל שפיספסו עם רמת העשייה של הבשר, גם כאן הלכו על בטוח…עברתי בשישי המקום שוקק חיים ומזמין יש מבחר של מנות לקחת הביתה פחות ממליץ על הצ'ולנט, מנה שמנה ומאוד יקרה .
הטעימות ליד הקופה העבירו את זמן ההמתנה בעימות???
בנעימות
זה בסדר גמור שהם פונים למכנה המשותף הרחב. אני מאד מקווה שזה יעבוד עבורם.
לגבי מידת עשיית הבשר, נראה לי הגיוני יותר לעשות את הבשר קצת פחות מאשר קצת יותר היות וקצת פחות ניתן לתקן במיוחד בבשר ללא רוטב מובנה.
תודה על העצה. אם אגיע לקנות מנות הביתה רשמתי לעצמי לא לקחת את הצ'ולנט.
מעדניה קפה מה שקוראים למקום. הייתי מזמינה רק את הסלטים המזטים . לקחת הביתה.
אכן, המזטים היו חביבים מאד.