מסעדת קפה אל נור נפתחה לפני כחצי שנה כמסעדה-מעדנייה עם מטבח ים תיכוני. ביקרתי בה בתחילת הדרך בשתי הזדמנויות שונות ואף כתבתי את התרשמותי. מסקנתי משני האירועים הייתה שהאירוח השתדל מאד אבל המטבח קרטע.

לאחרונה השף רוברט קלוגר נכנס למטבח של קפה אל נור במקומו של השף אוהד לוי והמקום הפך למסעדת דגים ופירות ים. שינוי הקונספט והשף יחד עם תמונות מסקרנות כמו תמונה בה השף אוחז דג אימתני עודדו אותי לשוב ולבדוק אותם.

קפה אל נור

השינוי העיקרי מבחינת העיצוב קשור בפרידה של קפה אל נור מהמעדנייה שלהם. הוויטרינה נותרה אמנם בכניסה אך כעת מוצגים בה דגים ופירות ים. כשהגענו היו במקום מעט לקוחות. האווירה הייתה עגמומית והמוזיקה ברקע (מדונה) לא הרגישה לי מתאימה. לאט לאט הצטברו עוד ועוד לקוחות. בסופו של דבר החלק הפנימי היה כמעט מלא כולל הבר. המרפסת, לעומת זאת, הייתה כמעט ריקה. ייתכן שהחום והלחות הם שהשפיעו על כך. עם התקדמות הערב המוזיקה קיבלה גוון אוריינטלי והאורות עומעמו.

וויטרינת הדגים ופירות הים ב- קפה אל נור

הוויטרינה ובה הדג האימתני

השירות, בדומה לשני הביקורים הקודמים, היה משתדל. הצוות, החל מהמלצרים וכלה במנהלי המשמרת, עשה כל שביכולתו להשביע את רצוננו ולהנעים את זמננו.

בראש התפריט כתוב "דברים טובים מהים" עם זאת משולבות בו גם מנות בשר ומנות ירק. התפריט מחולק למנות ביניים (בין 30 ל- 70 ₪ למנה) ולמנות עיקריות (חלק מהמנות עם מחיר קבוע וחלק מחירן נקבע לפי משקל או מספר היחידות המוגשות). כמו כן יש מנות מיוחדות כמו "הקוסקוס של ססיל" המוגשת פעמיים בשבוע או מנות ילדים ומנות המיוחדות לאותו יום. בתפריט מוצעת גם פתיחת שולחן הנקראת kemia (משעשעי חיך תוניסאיים). מדובר בכ- 12 צלוחיות קטנות של סלטים מתחלפים ולחם הבית ב- 55 ₪ לסועד. במידה ומזמינים מנה עיקרית או שתי מנות ביניים, הסלטים הם ללא חיוב.
חשוב להדגיש שהוצעו גם מנות מדגים פחות שגרתיים כמו לוקוס, דובר סול, דג חרב וכן ג'ון דורי ומליטות. דווקא הדג שראיתי בתמונה בפייסבוק לא הוצע אלא רק שכב בוויטרינה. התברר שהשף לא רצה לקחת סיכון בהגשתו היות ולאחר בדיקה מעמיקה התברר לו שיש בדג הזה אחוזי שומן גבוהים מאד והוא עלול להזיק לחלק מהאוכלוסייה. התמונה ששימשה כטיזר הוסרה מעמוד המסעדה.
תפריט השתייה במקום צנוע. יש בו שבעה יינות לבנים וששה יינות אדומים המוצעים גם בבקבוק וגם בכוסות. ובנוסף שש בירות, חמשה קוקטיילים ומבחר של משקאות בתיבול אקזוטי מתוצרת בית. דמי החליצה המתונים הם 30 ₪. שירות היין היה בסדר גמור: קבלנו כוסות, שמפניירה והמלצרית חלצה את הבקבוק בצורה מקצועית. במהלך הערב עבר אחד ממנהלי המקום עם מגש וכוסות צ'ייסר והציע לסועדים בוחה (שיכר תאנים) על חשבון הבית.

לאחר שניתן האות החלו להגיע סלטי הפתיחה. יש לציין כבר עכשיו שסלטים היא מילה קצת גדולה לחלק מהצלוחיות שקבלנו לשולחן:
– בקערית מתכת הוגשו פרוסות בגט קלוי לצד פנכה של טחינה ופנכה של אריסה. הטחינה הייתה אנמית. ציינתי בפני האחראית שהיה כדאי לא לקלות את הבגט כדי שלא יתייבש ויוכל לקלוט את הנוזלים.
– מטבוחה חריפה וטובה ;
– איקרה סבירה ;
– סלט גזר רגיל ;
– כרובית בטחינה שגילתה עייפות רבה והפכה לעיסתית ;
– צ'רשי (טירשי) סתמי ;
– סלט עלים ירוקים קצוצים לא מבריק ;
– צזיקי לא מעניין במיוחד ;
– סלט חצילים שטוח בטעמיו ;
– זיתים ;
– פיצוחים שלא היה ברור לי מקומם  ;
– שלוש מנות שכללו שום. שתיים זהות עם פלפלים חריפים בתחמיץ (!) ואחת עם שיני שום בלבד !
– קיבלנו בנוסף בריק (בוריק) עם ביצה רכה. ראיתי שהוא הוגש גם לשולחנות השכנים. הבוריק היה חם, שמנוני מאד ומלוח.

kemia (משעשעי חיך תוניסאיים) ב- קפה אל נור

הסלטים נשארו על השולחן כמעט באותה הצורה כפי שהגיעו. הצלוחיות עם שיני השום השלמות היו סוג של מכת מחץ. תהינו על כך בפני המלצרית והתשובה שניתנה לנו הייתה שהטבח טעה.

פתיחת השולחן ב- קפה אל נור עוררה בי מחשבה על התופעה בכלל. אני יכול להבין את הרעיון של שפע ושל תפקיד הסלטים כמעוררי תיאבון המובילים למנה העיקרית. עם זאת במקרה של קפה אל נור הרגשתי שהגעתי אל המנה העיקרית עם תחושה של פספוס. הסלטים שאמורים לענג ולפתות היו משמימים וחסרי השראה.

בריק (בוריק) ב- קפה אל נור

כמחווה של רצון טוב קיבלנו על חשבון הבית נקניקיית מרגז עם בצל מטוגן. אינני חובב נקניקיות ונקניקיית מרגז בוודאי לא תהיה הבחירה הראשונה שלי. עם זאת הודיתי על התשורה וטעמתי. הנקניקייה הארוכה והאדמומית הייתה פיקנטית אך לא חריפה. אני מתקשה לקבוע אם המילוי שלה היה מבשר בקר או מטלה. השמן הנוכח בצלחת קצת הרתיע אבל הנקניקייה הייתה טעימה.

נקניקיית מרגז ב- קפה אל נור

לברק (109 ₪)
מראש הובהר שהדג הוא דג בריכה ושמשקל הדג הוא בערך 300 גרם. יש שלוש אופציות להכנת הדג: טיגון, טאבון וגריל פחמים. בחרנו באפשרות האחרונה שהיא גם המלצת השף. הדג השלם הגיע עם רוטב חמאה, יין לבן ועשבי תיבול. בצד צלחת עם ירקות (בצל, עגבנייה, תפו"א) על גריל.
הדג היה מצוין. טעמי גריל הפחמים הורגשו היטב והיו מוצלחים מאד. הדג היה בשרני ועסיסי. הרוטב החמיא לדג. אהבתי את המנה.

לברק ב- קפה אל נור

 

קוסקוס La Goulette  (מחיר 128 ₪)
כנראה קוסקוס בסגנון של ישוב (לה גולט) הסמוך לעיר הנמל תוניס בצפון תוניסיה. בתפריט נכתב שמדובר בקוסקוס שחור מדיו עם פירות ים וציר קלמרי. בתחילה חשבנו להזמין את המנה אך כשהמלצרית פירטה מהם פירות הים שהיו אמורים לכלול גם סרטנים, החלטנו לוותר על ההתעסקות. כעבור זמן לא רב היא שבה וציינה שנוכל לקבל תמנונים קטנים במקום הסרטנים. קפצנו על ההצעה.
בצלחת עמוקה הגיע הקוסקוס שכלל גם אפונה ומעליו פירות ים (תמנונים קטנים, קלמרי, מולים ושרימפס קריסטל). בנוסף שולבו ירקות בדומה למנה הקודמת.
הקוסקוס היה משונה. ראשית היה לו מרקם מאד גרגירי והוא היה יבש. הציר כמעט ולא הורגש. בנוסף הקוסקוס היה מלוח מידי ברמה של בלתי אכיל. הסתפקנו בפירות הים שהיו טובים (במיוחד השרימפס הלא מקולפים) ובירקות. הן המלצרית והן האחראית הציעו להחליף את המנה. התארכות הארוחה יחד עם חוסר הנעימות להחליף מנה שכבר אכלנו את פירות הים שהם החלק המרכזי שבה הניעו אותנו לדחות את ההצעה.

קוסקוס La Goulette ב- קפה אל נור

ליווינו את הארוחה בבקבוק מים מינרלים גדול (18 ₪) וביין.

Domaine Alain Chavy Puligny Montrachet Les Folatieres 2014 – שרדונה משנה הנחשבת לאחת מהטובות בהיסטוריה של האזור עם חמיצות טובה, פרי נוכח ומינרליות בולטת.

Domaine Alain Chavy Puligny Montrachet Les Folatieres 2014 ב- קפה אל נור

לסיכום

יצאתי מקפה אל נור בתחושה שהמקום אינו יציב ולא מספק ערך מוסף שיניע אותי להגיע אליו שוב.

ייתכן שלמטבח נדרש זמן נוסף לכִּוְנוּן .

 

אוכל:  

שתייה:  

אווירה:  

שירות:  

כללי:  

 

קפה אל נור
רחוב קינג ג'ורג' 88 תל אביב (לא רחוק מכיכר מסריק)
טלפון : 03-9033995

אתר המסעדה

עמוד הפייסבוק