* המסעדה נסגרה *
לפני מספר חודשים עזב השף אבי ביטון את מסעדת אדורה איתה הוא היה כל כך מזוהה. בפרק הזמן הקצר שעבר מאז המסעדה שופצה, זכתה למטבח חדש, הפכה ל- "אדורה ביסטרו" והשף אלי שטיין (הרברט סמואל, טאיזו, טוטו) שהתייצב לעמוד בראש המטבח, הפך לפנים החדשות שלה.
החלטנו להגיע לאחר סיום חגיגות הפתיחה המחודשת ותקופת ההרצה.
בעת הזמנת מקום בטלפון הוצגו בפנינו שני מועדים אפשריים על בסיס הסבבים שלהם. השעה 19:30 שהוצעה לנו הייתה מוקדמת מעט אך לפנים משורת הדין קיבלנו דחייה של רבע שעה צפונה מהשעה הנקובה. הנחתי שהביקוש למסעדה גדול. להפתעתי בתחילה הערב הקהל היה דליל למדי. בהמשך המסעדה תתמלא. מעניין אם מלכתחילה היה צורך בסבבים בערב ביקורנו.
הרכב הסועדים היה מגוון וניתן היה לשמוע בבירור עברית ואנגלית כאחד.
בהקשר זה יש לציין את האקוסטיקה הלקויה. בשלבים מסוימים במהלך הערב עלה לחלל האוויר בליל טורדני וחזק של קולות וצלילים. מידי פעם אף נשמעה צעקה שכנראה הגיעה מן המטבח. כולי תקווה שלעובדים שלום.
אנשי השירות היו לבושים בהקפדה ובקפידה. אפילו מוציא המנות (runner) היה לבוש כמעט כחתן בחתונתו. מספרם של אנשי הצוות הלך וגדל ככל שהערב התקדם. בתחילה חשבתי שהשירות הוא אישי, כלומר מלצר אחד לשולחן אבל אנשי השירות התחלפו ביניהם מעת לעת. עם זאת תשומת הלב של כולם הייתה רבה. כל בקשה נענתה ולא משנה למי היא הופנתה. הרגשתי שמופגן מהם רצון כן ואמיתי לדעת מהי חוות דעתנו ומידת הנאתנו. להבנתי, אנשי השירות היו בקיאים בפרטים ובתפקידם כולל התמודדות עם רגעים פחות נוחים שהופיעו במהלך הערב.
המבנה הבסיסי של המסעדה נשאר כשהיה: חלק מהמדרכה המקורה שהפך לאזור ישיבה, חלל המסעדה המחולק על ידי קיר לשניים וקומה שנייה קטנה נוספת. לטעמי העיצוב המחודש עשה למסעדה רק טוב, הוא קליל יותר ופחות אפלולי. רק חבל שלא נמצא פתרון לבעיית האקוסטיקה. חלק ממרכיבי העיצוב כללו: קירות שעוטרו על ידי שמואל בן שלום בציור קיר נאיבי של נוף, צמחייה וציפורים שהזכיר לי טפטים בהשראה סינית שהיו מקובלים באירופה במאה ה- 18 (Chinoiserie); רצפת משבצות של שחור ולבן; תקרה דקורטיבית; בר שמאחוריו ניצב מעמד מקסים לבקבוקי האלכוהול שהאיר את הבקבוקים הצבעוניים; חלקים שכוסו במראות שהעניקו למקום ברק; כיסאות נוחים ושולחנות ערוכים שכוסו במפות כפולות צחורות. לטעמי העיצוב מצליח לתת ל- אדורה ביסטרו יוקרה מעבר למצופה מביסטרו.
גם התפריט עשה רושם ראשוני של יוקרה: הכריכה, הפונטים והמחירים. בתפריט חמש מנות ראשונות שמחירן נע בין 52 ל- 72 ₪, ארבע מנות ביניים שמחירן נע בין 48 ל- 74 ₪, חמש מנות עיקריות שמחירן נע בין 93 ל- 144 ₪, מספר מנות מיוחדות וארבעה קינוחים שמחירם נע בין 42 ל- 48 ₪.
המסעדה והתפריט, כך מצהיר השף בכתבות התדמית, יהיו נעדרי קונספט או חוקיות. לטענתו הערכים "פשוט, חם ונגיש" הם אלה שצריכים להכתיב את האוכל ואת השירות ולשם הוא שואף.
במבט כללי נדמה שהתפריט מייצג השפעות של מזרח ומערב, מעין עירוב של אירופה, אסיה וצפון אפריקה.
מבחינתי תפריט היין של אדורה ביסטרו היה ברור יותר מתפריט האוכל והושם בו דגש ים-תיכוני. היינות בתפריט היין מגיעים מאירופה (בעיקר מצרפת ואיטליה) ומישראל. יש היצע נאה של יינות בכוסות וחצאי בקבוקים כמו גם יינות לבנים. לא ראיתי את תפריט הקוקטיילים אך המלצרית שפתחה איתנו את הערב הייתה גאה בקוקטיילים שלהם.
אל השולחן הוגשו מספר פרוסות דקות של לחם טרי עם קרום פריך לצד פנכה עם עריסה ביתית ופנכה עם חמאה ששולב בה בצל מטוגן. בממרח החמאה הרגשתי טעם של שומן ממקור כלשהו נוסף לחמאה אך המלצר הדגיש שמדובר בחמאה צהובה איכותית בלבד ששולבו בה חתיכות בצל מטוגנות.
תמנונים בגריל פחמים (68 ₪)
נתחי התמנון שולבו בתפוחי אדמה (באטר), תרד טורקי ובצל מטוגן. הם הונחו לצד רוטב שבתפריט תואר כ-רוטב טרטר. המנה תובלה בנדיבות גם בפפריקה מעושנת.
הטיפול בתמנונים היה מוצלח. עם זאת השילוב עם תפוחי האדמה יצר אצלי תחושה אדמתית וכבדה. גם התיבול הנוכח והמליחות הוסיפו לתחושה זו. המלצר המליץ שנגרוף יחדיו משני חלקי המנה וכך עשיתי. הרוטב אכן הקל במעט על הכבדות. הייתי שמח אם היה ממנו עוד כדי "להרטיב" את המנה. למרות הערותיי והצִלחוּת המעט מרושל, אהבתי את המנה.
בהקשר לצִלחוּת, אני יכול לציין שכמובן אין הכרח לצפות ממקום כמו ביסטרו להגיש מנות מגונדרות אולם האווירה הכללית ועריכת השולחן המוקפדת יצרו אצלי את הציפייה לפרזנטציה מושקעת יותר במנה הזו ובחברותיה.
טורטליני ברווזים (74 ₪)
ארבעה טורטליני עם מילוי בשר ברווז נחו בציר שכלל, על פי התפריט, ציר ברווז וחמאה לבנה. בנוסף ניתן היה לראות ברוטב תרמילי אפונה סינית. בלסמי מיושן וחתיכות פרמג'אנו רג'יאנו עיטרו את המנה. המנה הזכירה לי את הטורטליני זנב שור של מסעדת טוטו. הבצק היה בעובי בינוני (לא דק מידי ולא עבה מידי) והמילוי סיבי ועדין יחסית בטעמו. ברוטב בלט אלמנט החמאה. עיטורי הגבינה והבלסמי הוסיפו את התיבול המתבקש.
באחד מהטורטליני נמצאה עצם סוררת. עדכנתי את המלצר והוא התנצל עמוקות. מיד לאחר מכן הגיעה לשולחן מי שנדמתה כאחראית. קבלתי את הרושם שהיא הייתה מוכנה להתמודד עם הרע מכל. היא הופתעה מכך שלא כעסתי ושקבלתי בהבנה את התקלה על אף שקיימת בה סכנה.
פסטה ראש לוקוס (74 ₪)
לשאלתנו נענינו שהפסטה לא נעשית במקום אלא מגיעה "חצי מוכנה" ואת התהליך הסופי הם משלימים במקום.
הפטוצ'יני במנה לווה, בין היתר, בבשר ראש לוקוס, חלמון ביצה, בוטרגו ושמן צ'ילי חריף. הוזהרנו מראש שהמנה חריפה.
הפסטה הייתה עשויה בדיוק במידה אולם התיבול היה לטעמי אגרסיבי מאד והדג נעלם. המנה יכולה להתאים לחובבי מנות חריפות.
מסיום השיחה בנוגע לעצם שמתי לב שאנשי השירות שמרו עלינו בעיני נץ. לשאלת המלצר בנוגע למנה, ציינתי את חריפותה הרבה. צ'יק צ'אק הוגשה לי צלוחית עם ראיטה (מטבל יוגורט) בכדי להקל על ההרגשה.
שיפוד בר-ים (144 ₪)
בצלחת גדולה מעל רוטב קארי עגבניות הונח שיפוד הדג (לדבריהם 190 גרם) לצד שני מערומים קטנים של יוגורט כבשים סמיך ומערום נוסף של פירה חמאתי. הרוטב שהוגדר בתפריט כרוטב בסגנון טיקה מסאלה הכיל גם במיה, חצילים ובצל. בוטנים וכוסברה נוספו מעל.
כשהסרנו את נתחי הדג מהשיפוד הייתה תחושה שהוא לא עשוי מספיק. התאורה העמומה גרמה לי להדליק את הפנס בסלולרי בכדי לבחון טוב יותר את הנתחים. כהרף עין הגיעה האחראית לברר מה קורה. ציינתי בפניה את חששי והיא דרשה לקחת את המנה ולהביא אחרת. היה רגע של מבוכה היות וזו לא הייתה תלונה, בטח לא על עניין חד משמעי. היא התעקשה ומנתה מספר מנות חלופיות.
בחרנו במנה הבאה :
שיפוד שרימפס קריסטל (118 ₪)
חמישה שרימפס קריסטל משופדים לוו ברוטב חרפרף שהזכיר לי רוטב רוי ופטריות (מלך היער, ירדן) מוקפצות בחמאה עם תרד ושום.
השרימפס היו מאיכות טובה. פטריות הירדן היו עשויות כהלכה בעוד פטריות היער היו מעט קשות ועציות.
לאחר שסיימנו, קיבלנו קערה אישית של מים חמים (מאד) עם פלחי לימון לנקות את ידינו.
ליווינו את הארוחה ב- בדואה (38 ₪) וביין שהבאנו מהבית. דמי חליצה 45 ₪.
Chateau Troplong Mondot Saint emilion 2004
יין בעל צבע כהה. למרות מעט מרירות הוא הפגין אלגנטיות ואיזון.
עם החשבון הוגש לנו צ'ייסר אמארו מונטנגרו (ליקר עשבים איטלקי) כ-דיז'סטיף על חשבון הבית.
לסיכום :
בערב ביקורנו ב- אדורה ביסטרו הרגשתי סוג של ניגודיות בין העיצוב והשירות שמכוונים לרגוע לבין ביצוע המנות ורעשי הרקע שנוטים ל-לא שקט.
ניתן למנות מספר אלמנטים שחיזקו את התחושה שיש פה שילוב של עולמות שונים לעתים מתנגשים: ריבוי תבלינים ושפע חמאה, הבצל המטוגן בחמאה הצהובה, מפות צחורות ושיפודים, ציורי קיר מעודנים וצִלחוּת מעט מרושל. ייתכן שהכול נעשה בכוונת מכוון בהתאם להצהרת השף שאין ל- אדורה ביסטרו קונספט או חוקיות אבל מבחינתי התוצאה הייתה חווית בילוי מבלבלת. לא הצלחתי להבין מה הכיוון של אדורה ביסטרו האם היא נוטה לכיוון של fine food בהגדרתו האירופאית או לכיוון מתובל ובועט.
לשמחתי אנשי השירות התנהלו בדומה ל- ראיטה שמיתנה את תחושת החריפות ממנת הפסטה. הם עשו כל שביכולתם לשפר את ההרגשה ועל כך מגיע להם כל הכבוד.
אוכל: . .
יין: . . .
אווירה: . . .
שירות: . . .
כללי: . . .
אדורה ביסטרו
רחוב בן יהודה 226 ת"א
טלפון: 03-6050896
נשמע מעניין ואני אוהב את הכתיבה, כרגיל. מסקנות שלי מהמסקנות שלך:
(א) מישהו שם אוהב את החמאה שלו
(ב) השירות נשמע כמו תורם משמעותי לאווירה ולחוויה
(ג) יכול להיות שכבר מזהים אתכם וקיבלת טיפול של מבקרי מסעדות…? החלפת הדג נשמעת כמעט מוגזמת אבל מצד שני יכול להיות שזו השתדלות של מקום בתחילת דרכו (מצד שלישי, במקרה שזיהו אותך סביר שהוא מוותרים על דמי החליצה)
(ד) מנת הפסטה נשמעת מיליון דולר מלבד החריפות, ודווקא לא ברור לי כלל השילוב שלה בשאר הטעמים. מוזר.
(ה) מסכים עם ההערה על הצילחות
(ו) מעניין לאן הלך שאר הגוף של הלוקוס…
תודה על תגובתך המושקעת.
לגבי סעיף א' אל לנו לשכוח שהשף עבד גם ב-טוטו הידועה בשימוש בהרבה חמאה במנות.
סעף ב' מדויק. אנשי הצוות ב- floor עשו כל שביכולתם להציל את המצב. הם לא ויתרו עלינו גם כשהיה ברור שהדברים לא מתנהלים כשורה.
לגבי סעיף ג' ציינתי במפורש שמרגע מסוים היה ברור לי שאנחנו תחת עיניה הפקוחות של האחראית.
לגבי סעיף ד' המתקשר גם לסעיף א', בהחלט נעשו בתפריט בחירות שלא הצלחתי להבין. ייתכן שזו דרכו של השף להטביע את חותמו. לצערי כ- משתמש קצה התקשיתי להבין ולהתחבר.
לגבי ו' , אין לי מושג. השערה שלך תהיה טובה כמו שלי 🙂
השרימסים מגרים , השאר נשמע ונראה בינוני ויקר.
144 שקל לשיפוד דג ,למה?
אכן לא זול יחד עם זאת המקום מוקפד, מעונב ומושקע. כל אלה, מן הסתם, יבואו לידי ביטוי גם במחיר.
בכל מקרה אם יש קונים, למה לא ? 🙂
ד"א השרימפס היו טובים וטעימים.
חוות הדעת המוצגת כאן מפורטת ומנומקת ביותר…. עם זאת נסכה בלבי תחושת קנטרנות ו"חיפוש בפינה". משני ביקורי באדורה ביסטרו יצאתי מרוצה מאוד, הן מהאוכל הנפלא (לא פחות), הן מהשירות המצוין (!) והן מהעיצוב היפהפה והנעים של המסעדה. אין לי ספק, שזו נקודת פתיחה מצויינת למסעדה בראשית דרכה ושמכאן היא רק תשתפר עוד ועוד.
כפי שפתחת בתגובתך, הדיווח הזה כמו *כל* יתר הדיווחים שלי מפורט ומנומק אז מניין מגיעה תחושתך שדווקא כאן יש קנטרנות ו- "חיפוש בפינה" ? האי בהירות הזו מתעצמת בעיני היות וכמוך גם אני חושב, וכך גם התבטאתי, שהעיצוב של אדורה ביסטרו נעים ושהשירות שקבלתי היה ללא רבב. אז כשיש בעיות או שהאוכל מבחינתי לא מספק זו קנטרנות וחיפוש בפינה וכשיש עניין חיובי אלה נשכחים ? לא ברור לי…
בכל אופן, את צודקת אני אכן מקפיד להעביר את החוויות שלי על שלל רבדיהן: עיצוב, שירות, אווירה, תפריט ותרבות יין ולא פחות חשוב מכך התייחסות מפורטת לאוכל ולדרך הגשתו. אני עושה זאת לאחר מחשבה מעמיקה בנוגע לחוויה שחוויתי. פה ובכל מקום אחר אין לי ולא תהיה לי אג'נדה הנקבעת מראש למעט העובדה שאני בא במטרה לבלות וליהנות שכן אני לקוח משלם שאינו קשור ליחסי ציבור.
מקווה שגם בביקורייך הבאים באדורה ביסטרו תמשיכי לצאת מרוצה.
נשמע מעניין.
נדמה לי שאולי מגיע להם חסד של ימי פתיחה ולבדוק מה קורה שם בעוד כמה שבועות.
בכיף. אשמח לשמוע את חוות דעתך כשיעברו ימי החסד.
תודה לפרוט. מרוב עצים לא רואים את היער אולי. מרגיש כמו מעורב …… חבל, אולי יתאזנו וישפרו בתקווה.
תודה לפרוט. וחג אורים שמח
אכן, ימים יגידו.
חג אורים שמח.