מסעדה תאילנדית חדשה התמקמה במתחם "המתחזק" הר סיני ליד בית הכנסת הגדול בתל אביב. המסעדה עם השם המקורי "תאילנדית בסמטת סיני" נמצאת בסמטת סיני בין המקומות הוותיקים "פורט סעיד" ל-"שישקו" ובמרחק של בננה לוטי מ"סנטה קתרינה".

באופן מפתיע (או שלא) אין ל- תאילנדית בסמטת סיני מספר טלפון שאתו ניתן להזמין מקום מראש. בין אם הדבר נעשה בצורה מכוונת ובין אם בשל מחסור בקווים פנויים באחת משפע חברות הטלקומוניקציה, ניתן לקבל את הרושם שהעובדה המצערת הזו לא פוגמת ביחסים המתהווים עם המקום. הלקוחות הפוטנציאלים מתגודדים בכניסה ומנסים את מזלם. אלו שלא נמצא להם מקום עושים 'אחורה פנה' ומחפשים נחמה בזרועותיהם של עסקי האוכל הקרובים.
לפני הרבה מאד שנים שיתף אותי מסעדן בניסיונו, לדבריו אין פרסומת יותר טובה למסעדה מקהל שאין לו מקום ישיבה והוא נאלץ לשוב על עקבותיו.

הגענו בשעת ערב מוקדמת וכמעט גם אנחנו היינו לפליטים אך כנראה שהתמזל מזלנו. לאחר שהתעקשנו ועברנו שלוש מארחות שכל אחת מהן התעסקה עם דף A4 שהכיל טקסט בלתי ברור שנדמה כמו כתב סתרים (הן התקשו להסביר כיצד יש מקומות שמורים למרות שאין טלפון להזמנת מקומות) ולאחר שעשינו קולות עצובים שבאנו מרחוק (המטרה מקדשת את האמצעים) ולאחר שכמעט נפנפנו את עצמנו לאחד השכנים (הכנו מבעוד מועד תכנית חירום למרות שלא רצינו להשתמש בה), נמצא לנו מקום שלא על הבר, שלא להקצבה של שעה אחת לאכילה ולא לצד שולחנות קטנים ומוזרים בקרבת עמדת הדי ג'י. נאחזנו בשולחן המתנדנד מעט שהוענק לנו כמוצאי שלל רב. במהלך הערב הייתה תחלופה נאה של סועדים ולרבים לא נמצא מקום. נראה שהבאזז עושה את שלו.
על השולחן חיכו קופסת מתכת ארוכה שהכילה סכו"ם ומפיות יחד עם שתי צלחות בהירות שהמתינו איתנו לבאות.

למרות שהמקום היה הומה, המוזיקה חזקה לעתים רועשת והמקום התאפיין בתזזיתיות, הרגשתי שה-"תאילנדית בסמטת סיני" משכנעת. קשה לי לשים את האצבע על הסיבה אבל משהו בה עבד נכון. אולי זה העיצוב הפשוט והלא מאיים או אולי האווירה שמצד אחד יש בה אפלוליות מתונה ואינטימיות ומן הצד השני היא תוססת, שוקקת ומלאת פעילות. כך או כך, מה שנראה כמקום לא מושקע הפך בעיני למקום שמקרין יציבות וותק. כאילו ה"תאילנדית בסמטת סיני" נמצאת כאן כבר שנים. הנורות הצבעוניות, הריהוט האקלקטי (והמתנדנד), סוגי הישיבה השונים כל אלו התחברו בעיני למקשה אחת קוהרנטית.

Untitled

אנשי השירות ראויים לצל"ש נפרד, החל מהמארחות שהיה ברור שהן נאלצות להתמודד עם סיטואציה לא קלה של לחץ מצד הלקוחות העתידיים שצובאים על הפתחים ומציקים להן כמונו איש איש בתורו וכלה במלצרים שהיו לדעתי נותני שירות מצוינים. לא יודע אם זכינו לערב מיוחד אבל על אף הבולמוס מסביב הייתה לאלה ששירתו אותנו טונה של סבלנות וסובלנות. הרגשתי שהם שם במיוחד בשבילי. כל שאלה וכל בקשה זכו להתייחסות נעימה ועניינית. חשתי שהיה לדרך בה התנהלו, לרוגע, לתשומת הלב ולרצון לסייע חלק נכבד בתחושת ההנאה הסופית ובסיפוק מהמקום.

התפריט, כך נאמר לנו, אינו בנוי בצורה הקלאסית של ראשונות ועיקריות אלא מחולק למספר קטגוריות: מרקים, סלטים, מנות ווק, מנות מטוגנות ומנות גריל. מחירי רוב המנות נעים בין 30 ₪ ל- 60 ₪ למעט דג שלם בטיגון עמוק ב- 94 ₪ וחצי עוף בגריל ב- 72 ₪. המלצר ביקש לציין שרוב המנות אינן גדולות אלא בינוניות. בסך הכול הוצעו בערב ביקורנו כ- 25 מנות שבחלקן הייתה אפשרות לקבל גרסה צמחונית או טבעונית. בחלק מהמנות יש הדגשה של עוצמת החריפות באמצעות סימנים של פלפל חריף. הודגש בפנינו שאם מנה מסומנת בשלושה פלפלים חריפים היא חריפה מאד. ניתן לבקש במנות מסוימות מינון מתון יותר של חריפות או ללא חריפות כלל. המנות יוצאות בשיטה שהפכה למקובלת במקומות רבים, מה שמוכן יוצא. ביקשנו מהמלצר לנסות לשלוט בקצב והוא סייע בידנו.

למול הצהרות יחסי הציבור ש- "הקונספט של המקום הוא חיבור של האוכל מהמטבח התאילנדי לחיי לילה ואלכוהול", תפריט האלכוהול דווקא נראה מצומצם: חמש בירות, שישה קוקטיילים, עשרה יינות ומשקאות קלים. ניתן להניח שהאלכוהול כאן לא יהווה תחרות ל-שישקו השכנה. בכלל הייתי מצפה למגוון יינות שיתאים יותר לתפריט תאילנדי. לדוגמה אין אף יין ריזלינג אחד לרפואה. היות ולא יכולנו לברר את מדיניות דמי החליצה מראש ולכן לא הבאנו יין. הסתפקנו בקנקן מים. יחד עם זאת הבר נראה שוקק חיים והברמנים שקשקו ועמלו רבות על הכנת הקוקטיילים.

סום טאם (29 ₪)
פתחנו בסלט פאפאיה. מנה לא גדולה שכללה בוטנים, חצאי עגבניות שרי ולוביה תאילנדית. זו לא הייתה גרסה שונה או בולטת במיוחד בהשוואה למקומות אחרים. יחד עם זאת הרוטב שכלל על פי התפריט, רוטב דגים, סוכר דקלים, ליים ומיץ תמרינדי היה מצוין. ביקשנו למעט במידת החריפות של המנה שסומנה בשלושה פלפלים חריפים וכך היה. מנה מרעננת ופתיח מוצלח לארוחה.

סטיקי רייס (7 ₪)
המלצר המליץ שניקח ליד הסלט את האורז דביק. לטענתו הם מתייחסים אליו כאל "לחם". הסטיקי רייס היה כפי שציפיתי,  לא שונה ממקומות אחרים בהם נתקלתי בצורת ההגשה הזו.

סום טאם וסטיקי רייס ב- תאילנדית בסמטת סיני

קאו סוי (52 ₪)
המנה נמצאת בקטגוריית המרקים אך לדעתי היא יותר לכיוון של מרק סמיך או אפילו תבשיל והיא סומנה בפלפל חריף אחד.
נתחים עסיסיים מאד של פרגית הגיעו בציר שכלל, בין היתר, קארי צהוב, כורכום וג'ינג'ר. כמות מכובדת של אטריות אורז נחו בקערה כמו גם אטריות פריכות שעוצבו למעין רשת וכוסברה שהונחו מעל. בצד הגיעו שלוש פנכות, אחת עם רוטב חריף, השנייה עם בצל סגול והשלישית עם פלח ליים.
המנה הייתה טעימה מאד. ראשית היא לא הייתה חריפה ושנית הטעמים בה היו הרמוניים.

קאו סוי ב- תאילנדית בסמטת סיני

גאי יאנג (72 ₪)
בעת ההזמנה, המלצר התריע בפנינו שהכנת המנה נמשכת כ- 40 דקות. לקחנו זאת בחשבון ולא התעכבנו עם הזמנתה.
מדובר בחצי עוף שעל פי התפריט שהה לילה שלם במרינדה ואח"כ נצלה על גריל על העצם. הוא הגיע על טס מתכת מלווה בעלי אייסברג פריכים, מלפפונים חתוכים ומערום של כוסברה ופרוסות פלפל חריף. בנוסף הגיעה פנכה עם דיפ נאם ג'ים ג'או שהוא רוטב חמוץ-חריף שכולל, בין היתר, תמרינדי וצ'ילי. המנה מגיעה עם קערת אורז מאודה. העוף היה מעולה. רך, עסיסי ומלא טעם. הרוטב הפיקנטי היה נוכח מאד. יתר המרכיבים היו מעט זניחים ותפקידם, מן הסתם, ללוות את העוף ולא להפריע לו.
היות וידענו שיש לפנינו עוד מנה ואכלנו גם כמות נאה של אורז, ביקשנו לארוז את שנותר מהעוף ב- T.A. 

גאי יאנג ב- תאילנדית בסמטת סיני

פלא פאד פריק גאנג (56 ₪)
מנה בגודל בינוני של נתחי בורי שנעטפו בטמפורה. נתחי הדג הגיעו ברוטב קארי אדום שגם כלל, על פי התפריט, במיה, כפיר ליים, למון גראס וקריספי בזיל. המנה סומנה בשלושה פלפלים חריפים. ביקשנו למתן בחריפות ולמרות זאת המנה הייתה חריפה מאד. למזלנו קיבלנו קערת אורז מאודה שהקלה מעט.
הדג היה טעים, אם כי בשל הרוטב הטמפורה איבדה מהפריכות שלה והפכה לרכה. ברוטב היו שלל קשת הטעמים כשבלטו בהם למון גראס, אניס והמרכיבים החריפים. מנה טובה לאוהבי החריף.

פלא פאד פריק גאנג ב- תאילנדית בסמטת סיני

ביקשנו לברר מהם הקינוחים. המלצר החביב ציין שניים : פנקוטה פסיפלורה עם שערות קדאיף ופיסטוק ו-סטיקי רייס עם מנגו. החלטנו לוותר ולהזמין חשבון.

לסכום:

הערב שהחל צולע הסתיים בתחושה טובה.

התאילנדית בסמטת סיני לא מחדשת או מביאה צדדים מהמטבח התאילנדי שלא הכרתי. עם זאת האוכל היה טעים ויתרונותיה לעומת המתחרות באזור המרכז שאני מכיר היו מחירים מתונים ושירות מעולה מצד המלצרים.

עניין העדר טלפון להזמנות והאקט המביך של העמידה בפתח הם מבחינתי אניגמה.

הערב המהנה עשה חשק לחזור.

 

אוכל: 

יין:

אווירה:

שירות:  

כללי:

 

תאילנדית בסמטת סיני (בחלק מהמקומות שם המסעדה "תאילנדית בהר סיני")
הר סיני 1
טלפון : אין

עמוד האינסטגרם