למרות שלמדינתנו קו חוף יפה, אין לאורכו יותר מידי מסעדות נחשבות. חלק גדול מהמסעדות על קו החוף הן מסעדות הפונות לקהל מזדמן והנוף הניבט מהן מוצלח יותר מהאוכל היוצא ממטבחן.
יוליה בנמל תל אביב פועלת מ- 2007. המטבח שלה בהובלת השף רומן דיאמנט התמקד בעיקר בדגים ופירות ים בסגנון ים תיכוני ופנה לקהל רחב. לפני מספר חודשים החליף אותו השף עינב אזגורי. השינוי הפרסונלי מסקרן משום שעינב נחשב לשף עם יד אופיינית וברורה. במקומות שבהם עבד בעבר כמו ה-סרווסריה, Bar a Vin וקפה נורדוי הוא הצליח למשוך את תשומת הלב גם של קהל הפודיז. גישתו הקלאסית והנהנתנית גם אם לא הייתה חדשנית הייתה ברוב המקרים מאד מוקפדת. כעת הוא אמור להתמודד עם מסעדת חוף, מסעדה גדולה המשרתת קהל רב ומגוון. האם הוא יצליח להפוך אותה למסעדת שף ? האתגר לא פשוט.
הגענו ליוליה בצהרי אמצע השבוע ביום סגרירי. שני דייגים דגו על המזח לפני המסעדה. המקום גדול ומחולק למספר אזורים: חלק פנימי עם בר, מרפסת מקורה ומרפסת פתוחה עם דק שחלקה מיועד למעשנים וגם בו יש בר. למרות שהזמנו מקום בחלק הפנימי, התחרטנו וביקשנו לשבת בחוץ. לא הייתה בעיה. במועד ביקורנו רוב הסועדים, שניתן לשייכם לקבוצת ה-קהל המבוגר, ישבו בחוץ. מוזיקה קלילה התנגנה ברקע. צוות גדול עמד לרשות הסועדים. כל אנשי השירות ששירתו אותנו היו קשובים, חביבים ונעימים מאד. שאפו.
ביוליה מציעים תפריט בוקר בין השעות 08:30-12:00 ותפריט צהריים-ערב. תפריט הצהריים התקף בין השעות 12:00-17:00 מאפשר לקבל מהתפריט מנה ראשונה או סלט ב- 50% הנחה בבחירת מנה עיקרית. לצד התפריט הקבוע יש תפריט ספיישלים. למעט המרק, יתר המנות בתפריט הספיישלים לא נכללו בעסקית הצהריים.
התפריט הרגיל
תפריט המיוחדים
תפריט השתייה בולט לטובה ביחס למסעדת חוף. יש בו שתייה קלה, בירות (חבית, בקבוק), שלל משקאות חריפים מסוגים שונים ו- 15 קוקטיילים (6 מיוחדים ב- 58 ₪ ו-9 קלאסיים ב- 48 ₪). גם תפריט היין נאה: 15 לבנים, 14 אדומים, 7 מבעבעים, 4 רוזה ויין קינוח אחד. כשליש מהיינות מוגשים גם בכוסות. יש ייצוג מכובד ליינות ישראלים. אין ציון שנות בציר, ניתן להניח שהיינות מבצירים אחרונים.
פתחנו בשתי ראשונות וסלט.
סביצ'ה (66 ₪ – עסקית 33 ₪)
קוביות אינטיאס לוו בשומר, בצל סגול, פירות הדר (פלחי תפוז כתום ואדום ופומלה), זיתים, פלפל ירוק חריף ועלים ירוקים (רוקט).
מנה קיצית שהקרינה רעננות. במנה היו טעמים רבים אם כי המרירות בלטה. טבעות הפלפל הירוק הוסיפו עקצוץ מעניין. כמות הדג הייתה נאה אבל הדג הוסווה (הן מרקמית והן בטעמים) על ידי יתר המרכיבים שהיו דומיננטיים הרבה יותר. בשל כך הרגשתי שהתוצאה הסופית היא יותר סלט מאשר סביצ'ה.
סלט קלמרי מטוגן (72 ₪ – עסקית 36 ₪)
חלקי קלמרי מטוגן (ראשים וגוף) לוו בחתיכות אננס, בצל סגול, פלפל ירוק חריף ועלים (פטרוזיליה, עלי שומר ושרוויל). התיבול כלל שמן זית ולימון.
סלט קליל עם איזון טוב של טעמים: לימוניות במידה, חרפרפות נעימה, טעם אניס ומעט מתיקות. כמות הקלמרי הייתה סבירה. הציפוי הלא אחיד היה מוצלח אבל הקלמרי עצמם היו מעט צמיגיים. נאמר לנו שהעלים המלווים משתנים בהתאם למצאי. לטעמי המנה הזו טובה מקודמתה.
כרובית של פעם (52 ₪ – עסקית 24 ₪)
מספר פרחי כרובית בציפוי פריך הגיעו על מצע של טחינה ומעל רוטב סילאן-צ'ילי ועשבי תיבול.
בהגשה, המנה נראתה טוב. הטחינה הייתה סמיכה וגולמית. פרחי הכרובית לא היו רכים מידי. הסילאן צ'ילי לקח את המנה לכיוון קצת חנפני והזכיר לי רטבים תאילנדיים מבקבוק. מנה מטוגנת לא רעה אך מיושנת.
בשיחה עם האחראית מתברר שזו מנה שמלווה את המסעדה מימיה הראשונים והיא פופולרית מאד. למרות זאת השף מנסה להחליפה במנת לביבות קישואים על צזיקי אבל היא עדיין בין המנות המבוקשות ביותר.
חצי קילו מולים (119 ₪)
בהזמנה יכולנו לבחור בין רוטב מרינייר לרוטב עגבניות אוזו. בחרנו בראשון. בתפריט רשום שהמנה מלווה בצ'יפס (שילוב קלאסי) אולם המלצרית ציינה שניתן להחליף את התוספת לבטטה אפויה או לסלט קיסר או לסלט ירוק קטן. נצמדנו לקלאסי. קבלנו קערה גדולה עם המולים ובצד הצ'יפס כמו כן מיונז וקטשופ די רגילים.
המולים היו בגדלים שונים וכולם פתוחים. הרוטב כלל בין היתר, שום ועשבי תיבול. הוא היה מעט דליל אך עשיר בטעם והיה לו תפקיד מרכזי וחשוב. הרגשתי חמאתיות, לימוניות ואפילו טיפה עישון. חלק משיני השום היו נוקשות, כנראה נוספו ברגע האחרון. הצ'יפס היו פריכים. מנה גדולה ומספקת מאד. יחד עם כוס בירה לא צריך לבקש עוד.
פילה פורל ורוד מנחל דן (114 ₪)
נתח הפורל הונח על כרישה צלויה בוויניגרט ומעל צ'ימיצ'ורי כשבצד פלח לימון.
אמנם נתח הדג לא היה גדול אבל הוא נעשה נכון ושמר על עסיסיות. בצ'ימיצ'ורי עם הגוון החמצמץ-חרפרף הייתה גם מרירות נוכחת מידי שפחות אהבתי. הכרישה הייתה המאכזבת מכל מרכיבי המנה. גם סיבית מאד וגם חסרת חן. חיפשתי בה גוון מתקתק שיאזן את הצ'ימיצ'ורי אבל הוא לא היה. לטעמי הלימון בצד היה מיותר. לא נדרשה למנה תוספת חמיצות. מנה מאכזבת, גם בגודלה, גם בביצוע וגם בטעמים.
לברק שלם ברוטב מרינייר-ים של עגבניות (132 ₪)
הדג השלם עבר גריל והוגש ברוטב שבבסיסו היה מרינייר אך הוא כלל לפי התפריט גם עגבניות, ראשי לוקוס, ערק, נענע ושמיר. התוספות בצד היו קרעי תפוח אדמה באטר, שומר צלוי ופלח לימון.
הדג היה טוב מאד. הרוטב שליווה אותו היה אגרסיבי מידי, לא מוצלח ולא התחבר לדג. לדעתי הציר היה לא מאוזן בטעמיו, מריר ולא נעים. הוא בהחלט פגם בתוצאה הסופית. את קרעי תפוחי האדמה אהבתי מאד. היה בהם משהו שהזכיר לי טעם של לביבת תפוחי אדמה.
ליווינו את הארוחה בבקבוק מי ברז שהוגשו לאחר ההושבה וביין שהבאנו (50 ₪ דמי חליצה). כוסות היין של שטולצה, קריסטל עבה. קבלנו שמפניירה.
Larmandier-Bernier Les Chemins D'avize Blanc de Blancs Grand Cru Extra Brut 2009
שמפניית מגדלים. בועות קטנות ועדינות. איזון בין חמיצות ומרירות נעימה. תפוחים אפויים, בריוש (חמאתיות). ככל שהיה חשוף יותר לחמצן, הטעמים היטשטשו.
לסיכום
החיבור בין השף עינב אזגורי המוערך ומסעדת יוליה הוותיקה מעורר ציפיות אולם ברור לי שאין מדובר בזיווג פשוט. אנשי המסעדה הפועלת שנים עם אותו שף והקהל, שחלקו קבוע, התקבעו על סגנון ואופי ברורים. בנוסף הרבה יותר קשה לכל שף להתאים למידותיו מטבח פעיל מאשר לבנותו מההתחלה.
בביקורי ביוליה מצאתי מקום עם אווירת מסעדת חוף ושירות משתדל ומרצה אולם לגבי המנות היו לי לא מעט השגות.
בשלב זה קשה להגדיר את יוליה כמסעדת שף. כולי תקווה שעם הזמן עינב אזגורי יצליח קצת יותר להטביע את חותמו ולהביא למטבחה של יוליה מהקו ההדוניסטי שבעיני מאפיין אותו. הפוטנציאל לשילוב כוחות מוצלח קיים אך עדיין לא ממומש.
יוליה בנמל
האנגר 2 נמל תל אביב
טלפון : 03-5469777
אני לא התרשמתי שמדובר במסעדת שף. חבל, זו אחת המסעדות שרציתי לבקר בהן בקרוב בזכות זה שאזגורי נכנס שם למטבח, אבל אני לא רואה טביעת אצבע של שף. זה נראה בדיוק כמו מסעדת חוף קלאסית.
שמת לב אם היו מנות אחרות בתפריט שנראו מיוחדות או שונות?
צירפתי את תפריט הספיישלים (לרוב אני לא מצרף אותו) כדי להציג מנות שסביר להניח שהן מנות של עינב. ממה שראיתי באינסטגרם שלו גם בתפריט הרגיל יש מנות שהוא חתום עליהן. אני מניח שבהמשך מגע ידו יורגש יותר.
אני הייתי מחבר את הקונספט של מסעדת ברבוניה וזה היה שילוב מושלם …אבל הם כנראה מנסים לפגוע גבוה יותר לאוכלוסיה קצת יותר "שמרנית" לזכותם הם מצליחים. שנים פוקדים את המקום וחוזרים אליו אוכלוסיה קבועה ומתחדשת…
לא ידעתי שיש דג פורל בתל אביב
גם אני יודע שיש להם קהל נאמן ויציב. אולי זה סוד כוחם.
מעניין עד כמה כניסתו של השף החדש תשפיע עליהם ועד כמה הם והסגנון שהתרגלו אליו ישפיעו עליו.
נוף הים משכנע ולהגיע למולים צ'יפס וכוס יין לבן זה בטח כיף.
זה בערך הכול
הנוף במיוחד במזג האוויר באותו יום היה מעניין ומהפנט.
לגבי מנת המולים, את צודקת. מנה טובה ומהנה.
תודה.
התמונה הראשונה מרשימה. גם התמונות האחרות בעיקר של המנות מוארות וחדות. חבל שהמנות עצמן אכזבו אותך.
אכן, הרגשתי פספוס. אולי דברים ישתנו בהמשך.
חבל,קוויתי לביקורת חיובית יותר
אף מנה לא עשתה לי חשק
היינו שם בארוחת בקר-היה יקר ונחמד
האווירה הייתה טובה והשירות מצוין.
עם רוב המנות קצת פחות הסתדרנו.