מסט (Mest)

Mest צצה לפני כשלושה חודשים באחת מסמטאות שוק לוינסקי בתל אביב. מילס (סֶלׅים) קאסטוריאנו יליד טורקיה הוא השף והבעלים ובכוונתו להציג בפני הישראלים את חווית ה-"Meyhane" הטורקית. בשונה מאוכל רחוב טורקי (דונר, לחמג'ון או בורקס) המוכר לרובנו, ה-"Meyhane" (בתרגום חופשי בית יין) מציעה חווית בילוי של מנות אוכל מסורתיות בשילוב אלכוהול ובאווירה שמחה בדומה לטברנה או לבית מרזח.

הגענו עם הפתיחה. מסט שוכנת באזור תוסס ועמוס במבלים אך היא עצמה הייתה ריקה במשך השעה הראשונה לשהותנו בה. בהמשך יתברר שהם מתבססים על סיטינג אחד וכל המקומות היו מוזמנים מראש. אט אט הצטרפו סועדים נוספים. לקראת עזיבתנו התפוסה הייתה נאה. הקהל נראה מבוגר יחסית.
מקומות הישיבה נמצאים בסמטה בחוץ לצד שולחנות וכסאות עץ פשוטים. לא מאד נוח לשבת. ריחות של עשן סיגריות מסוגים שונים נישאו באוויר. המקום נעדר עיצוב מוגדר. האלמנט העיצובי הבולט ביותר היה צלחות קרמיקה צבעוניות.
בתחילה הושמעה ברקע מוזיקה דרום אמריקאית. בהמשך המוזיקה תשתנה לטורקית. ניתן היה לשמוע שפה טורקית גם בשולחנות.
את השירות קבלנו ממלצר ומלצרית. השירות היה חביב, ענייני ומשתף פעולה.

בתפריט ניתן למצוא מזטים קרים ומזטים חמים כמו גם מספר סלטים, מנות עיקריות וקינוחים. על פניו, מחירי המנות מתונים. בחלק מהמנות השמות או המונחים בטורקית מה שמעניק לתפריט נופך אותנטי. הכיוון, כאמור, הוא מנות קצת יותר מתוחכמות ממנות אוכל רחוב. לטענתם, הכול נעשה במקום על בסיס מתכונים מקוריים. כמו כן, חלק מחומרי הגלם מיובא מטורקיה כולל תבלינים כמו תבלין isot שהוא סוג של צ'ילי מאזור אורפה.

תפריט השתייה מינימליסטי ולא כל כך תואם להגדרת ה-"Meyhane" . הוא כולל: שתייה קלה, קפה, תה, בירות, מספר מצומצם של יינות ומשקאות אלכוהול נוספים וערק טורקי (yeni raki).

שני הצדדים של התפריט

פתחנו ב- סלסלת לחמים – 28 ₪
קבלנו "בזלמה" (bazlama), חמוצים (זיתים, מלפפונים, גזר וכרובית), פלפל חריף קלוי, ומואמארה (muammara) בשמן זית ואגוזי מלך טחונים.
ה-בזלמה (לחם מחמצת שטוח ועגול) כללה עשבי תיבול והפיצה ריח משכר. היא אמנם הייתה שמנונית אך חלקה החיצוני נשאר פריך. טעמה היה ניטרלי ובסיס טוב לשידוך טעמי המנות שיגיעו בהמשך. החמוצים מעשה בית נעשו כל אחד בדרך שונה ועם תבלינים שונים. מרקמם היה יציב אפילו מעט נוקשה. הפלפל החריף הקלוי הגיע עם שמן זית ושום. מידת החריפות שלו לא הייתה גבוהה. המואמארה (מחמרה) מטבל סמיך מאד עם טעם חמצמץ חריף הייתה מעניינת וייחודית.

המשכנו בשני מזטים מאגף המזטים הקרים. המנות היו גדולות, צבעוניות ויפות. כל מזט עמד בזכות עצמו ועם נוכחות בולטת אך לא תוקפנית. הבזלמה התאימה להם מאד.

ימאמ באילדי (Imam Bayildi) – 36 ₪
חציל שלם קלוי ללא קליפה הגיע ועליו מעין תבשיל של בצל מוקפץ ברוטב עגבניות. מעל היו עלים ירוקים (רוקט, פטרוזיליה ונענע – מוטיב שיחזור במנות נוספות ) ולבסוף טחינה.
החציל ללא טעמי מרירות נעשה נהדר. התבשיל מעליו היה שיחוק. הוא הוסיף אלמנט מתקתק מעניין ביותר. הטחינה הייתה שמנונית ומעט הכבידה אבל התוצאה הסופית הייתה משכנעת.

שורש תרד (Ispanal Kökü) – 32 ₪
על לאבנה הונחו מספר שורשי תרד בר מוקפצים ומעליהם עגבניות מרוסקות ושמן זית. מלח אלטנטי, עשבי תיבול ושום קונפי חתמו את ההגשה.
הלאבנה הייתה סמיכה וטעימה מאד. היא הוסיפה אלמנט חמצמץ ורענן. התרד היה עדין מאד ומרקמית נעים לאכילה. השילוב היה פשוט כייפי ומוצלח.

קדאייף וטולום – 66 ₪
המלצר המליץ לנו להזמין מנה עם גבינה. היות והזמנו מזטים קרים הוא כיוון אותנו למזט חם.
קבלנו שתי יחידות של קדאיף שעטפו טולום (מעין כנאפה) ועליהן עלי טימין ודבש. המנה הייתה חמה מאד והתאימה למזג האוויר הקריר. הקדאיף היה פריך. חששנו שהמנה תהיה מתוקה מידי אבל טעינו. הגבינה המלוחה הורגשה היטב ונתנה את הטון. הדבש נשאר ברקע. שילוב מעניין וטוב של מליחות, חמיצות נעימה ומתיקות. מנה גדולה למנה ראשונה ומעט כבדה אבל טעימה ומתגמלת. היא יצרה אצלי אסוציאציה לקממבר אפויה בדבש וטימין.

לחמג'ון מתוחכם – 78 ₪
על בצק דק מאד שחולק ל- 4 חלקים הוגש אונטריב שבושל בבישול ארוך. הבשר, שהפך לסיבים, לווה בעגבניות, חציל קלוי ובצל סגול כבוש. לסיום עלים ירוקים (פטרוזיליה, נענע, רוקט) וטחינה.
מודה שציפיתי לקבל משהו שונה לגמרי מפיצה בשרית עם בצק דקיק. החלק המרכזי התרכך מהמרכיבים הלחים. אכלתי את הרבע כמו שאני אוכל פיצה כלומר ע"י גלגולו. מבחינת הטעמים בלטה מליחות (בעיקר בבשר) אך היא התעמעמה עם יתר המרכיבים. לא מנה רעה אבל לא הייתי חוזר בשבילה. מעדיף להיצמד ללחמג'ון הנפוץ עם הבשר הטחון עליו.

מסט סוג'וק קבאב – 88 ₪
תיאור המנה בתפריט שונה מעט ממה שקבלנו. במחבת קטנה הוגשו שלושה קבבים עם כמות הגונה של בצל סגול וסומק, פלפל חריף קלוי, עגבניות, עלים ירוקים (פטרוזיליה ונענע) ומעין לאפה מגולגלת. בצד קבלנו קערית עם שמנת חמוצה.
הבצק המגולגל היה רך ואלסטי. הקציצות היו מעט דחוסות ושוב עם נטייה למליחות קלה. אדגיש שהמליחות שציינתי כאן ובמנות האחרות לא הייתה בעייתית אלא מעט בולטת. יתר מרכיבי המנה איזנו אותה. במקרה הזה השמנת החמוצה, העגבנייה, העלים הירוקים ובמיוחד הבצל הסגול הוסיפו חמיצות/רעננות והקלילו את המנה. חרפרפות עדינה הגיעה מהפלפל הירוק. בהשוואת שתי המנות העיקריות, זו הייתה המועדפת עלי.

לסיכום
הערב שלנו ב- מסט היה נעים.
למקום אופי פשוט וישיר והוא מתמזג היטב עם סביבתו המחוספסת בדרום תל אביב הצעירה והמתחדשת.
השירות ב-מסט ענייני ובגובה העיניים והאוכל פשוט, מתומחר בהגינות וטעים.
לדעתי כדאי לסועד לשים דגש מיוחד על המזטים החורגים לטובה מהמקובל.

מקווה שירבו מקומות כמו מסט שאתה יוצא מהם עם חיוך.

מסט
רחוב לוינסקי 39 תל אביב (ליד טוני ואסתר)
טלפון 058-4321881

אינטרנט

דף הפייסבוק