לפני מספר חודשים, בתקופה בה אזרחי ישראל עדיין הסתובבו עם מסיכות על הפנים והגבלות הקורונה היו בתוקפן, עברתי ליד מגדל שלום בתל אביב. בפינת הרחובות הרצל ואחד העם ראיתי מסעדה חדשה ושמה וייס (Weiss) על שם הבית היפה בו היא שוכנת. לצד המסעדה, ברחבה הגדולה שבין בית וייס למגדל פסגות, ניצבו שולחנות רבים ומיותמים. היה מדכדך לראות מסעדה חדשה עומדת כך כמעט שוממה.
הזמן חלף ונדמה, לפחות לעת עתה, שהחיסונים הצליחו להחזיר את רוב חיינו למסלולם. החזרה לחיים כמעט שגרתיים כללה, בין היתר, חזרה של קהל רב למסעדות. גם מסעדת וייס זכתה לעדנה, הדיווחים עליה היו רבים ובעיקר מפרגנים. עם זאת כשניסיתי לאחרונה להזמין מקום למסעדה הופתעתי שהדבר התאפשר מהיום להיום. אולי המזל שיחק בידי.
מסעדת וייס ממוקמת בבניין היסטורי שהיה בית המגורים של עקיבא אריה וייס ממייסדי ת"א. הבית שופץ בשנת 2000. במסגרת השיפוץ נתגלה הקיר המקורי של הבית מ- 1909 והוחזרה צורתה המקורית של הקומה הראשונה.
וייס, שכאמור החלה לפעול לפני מספר חודשים, החליפה את מסעדת סושי "סושי זושי". נדמה שהעיצוב הפנימי של המסעדה החדשה לא שונה מאד מזה שהיה כאן לפניו. אותי העיצוב לא הרשים. אם יש סיפור מאחוריו, מודה שלא הצלחתי להבינו. שילוב של אלמנטים מהמזרח הרחוק, מאירופה הקלאסית, מהלבנט ומוטיב של קשקשים לאורך התקרה (ירושה ממסעדות הדגים שהיו פה). שילוב שנראה מאולץ.
מספר מדרגות בכניסה הראשית הובילו לעמדת המארחים. בצד אחד היה חדר אירוח קטן כנראה חדר פרטי המשקיף אל המטבח ובצד השני כניסה לחלל הראשי ובו בר פעיל. במועד ביקורנו היו עוד מספר שולחנות סועדים בחוץ לצד המדרגות בכניסה. לאחר שבדקו כי יש לנו תו ירוק, הושיבו אותנו בשולחן שהיה צמוד לקיר מפריד. השולחנות היו מכוסים במפות בד בהירות. השולחן שלנו הואר באור שהגיע מהבר והיה חשוף לתנועת המלצרים הרבה. חלקים גדולים במסעדה אפלוליים יותר. היה חם. בהמשך מישהו יפתח את אחד החלונות ומשב רוח נעים יחדור פנימה. היה גם רועש (מוזיקה וסועדים). רעש הסועדים יתמתן רק כשמספר שולחנות יתפנו עד שיתמלאו בסבב הבא. יש לציין שהייתה תחלופת סועדים יפה בשולחנות. בחלק הראשון של הערב הקהל היה יחסית מבוגר, בחלקו השני צעיר.
עם ההושבה קיבלנו מאיש שירות הלבוש במדים שחורים תפריטים וקנקן מים שהוגשו בטמפרטורה טובה. הוא אמר שהמלצר שלנו כבר מגיע. המלצר החביב אכן לא איחר לבוא. לשאלה האם זו הפעם הראשונה שלנו במקום ענינו בחיוב. המלצר הציג את המסעדה כמסעדת שף (גיל דהאן – קוואטרו, קיטשן מרקט) ששם דגש על מקומיות ועונתיות. הוא ציין שהמנות נעות בגודלן בין מנות קטנות לבינוניות והמליץ להזמין מספר מנות ולחלוק בהן. הוא הוסיף שיש מנות שהן יותר עזות טעמים ויש שהן יותר קלאסיות. כמו כן הוא הציע לעזור לנו לבנות את הארוחה לא על פי הקטגוריות בתפריט אלא לפי המרקמים והטמפרטורות של המנות. לבסוף הוא שאל לגבי אלרגיות אם ישנן או הימנעות מחומרי גלם שונים. בסך הכול הוא עשה רושם חיובי מאד. הוא היה נעים, קואופרטיבי ובקיא בתפריט. בכלל נראה שאנשי השירות עשו מאמץ שאנחנו ויתר הסועדים נחווה חווית אירוח טובה. אחד האחראים אף הגיע מידי פעם לשולחננו לברר אם הכול כשורה.
התפריט, שאינו גדול, מחולק לקטגוריות: מנת לחם (22 ₪), שבע מנות ירק (48-84 ₪), חמש מנות ים (56-118 ₪) ושלוש מנות יבשה (62-142 ₪). בהמשך יוצעו ארבעה קינוחים (42-44 ₪). בערב ביקורנו יוצעו עוד שלוש מנות מיוחדות (ראשונה ושתי מנות דג). נאמר לנו שהתפריט דינמי ויכול להשתנות בהתאם למידת הזמינות של חומרי הגלם.
תפריט היין תמציתי וכולל כ- 40 פריטים. מחציתו משקאות בכוסות כולל בירות וקוקטיילים ומחציתו יינות מכל מיני מדינות ובכל מיני סגנונות. למרות הגיוון הסגנוני, תפריט היין לא השאיר עלי רושם רב.
פתחנו ב- לחם הבית (22 ₪)
שני מאפים (לחם חלב) שצורתם דומה לקרואסון הגיעו מלווים בקרם גבינת עיזים ומטבל שהוגדר בתפריט כ-סחוג חמציץ.
המאפים היו רכים וטעימים מאד. מלח גס שפוזר במתינות מעליהם איזן את מתיקותם. מרקם קרם הגבינה היה חלק, טעים וממכר כמו המאפה. הסחוג היה חמצמץ וטוב אך כלל לא חריף כפי שניתן היה לצפות משמו.
סשימי סלק (48 ₪)
פרוסות סלק (ע"פ התפריט נאפה במלח) הונחו במערום בצלחת עמוקה עם: קרם סלק ושאלוטס, לאבנה עיזים, פרוסות סלק צהוב, אוכמניות, בצל כבוש, כוסמת תפוחה מתפצפצת ופרחי מאכל.
פרוסות הסלק היו בעובי טוב, במרקם רך ובטמפרטורה נעימה לאכילה. המרכיבים השונים יצרו פסיפס טעמים שבלטו בהם מתיקות וחמצמצות. גם משחק המרקמים היה מוצלח. מנה נאה ומהנה.
סשימי אינטיאס (58 ₪)
המנה כללה פרוסות אינטיאס על רוטב תפוזי דליל אך עז טעם עם מספר גבעות של קרם פרש, "צ'יפס" נענע, רצועות דקות ומטוגנות של ג'ינג'ר, טוויל אורז ושוב פרחי מאכל.
הטעמים במנה היו מודגשים ומאובחנים עם זאת עדינים ומשתלבים: מליחות, מרירות וחמצמצות, ציר הטעמים נע בין טעם ימי לטעם הדרי. למרות שמרבית המנה "תפס" רק מחצית מהצלחת, כמות הדג הייתה טובה. גם איכותו לא אכזבה. מנה טובה.
"מילפיי" פטריות (48 ₪)
על קרם פטריות הוגש מעין בצק פריך שמרקמו הזכיר סבלה ולא שכבות בצק עלים כפי שניתן היה לחשוב על סמך שם המנה. על המאפה הונחו תערובת של פטריות ירדן ופורטובלו שנצרבו בחמאה חומה ושימג'י מיובשות. מספר פרחי מאכל נוספו כקישוט.
נקודת החולשה של המנה הייתה המאפה. אמנם נאמר לנו שהוא מכיל גם פורצ'יני טחונות אבל התוצאה הסופית הייתה מתוקה וגרגירית מידי. למרות שאני חובב פטריות על סוגיהן, לא התחברתי למנה.
פנקוטה אפונה עם שרימפס (62 ₪)
ברוטב שרימפס הונחו פנקוטה אפונה, לצד שרימפס קריסטל צרוב שנקצץ. מעל לכל הונח קרקר/טוויל שרימפס. תיאור המנה בתפריט כלל גם אפונה טרייה. נוכחותה הייתה דלה אם בכלל.
חתיכות השרימפס היו טובות והרוטב היה עשיר בטעמו אבל יתר המנה פחות הרשים אותי. החיבור בין המרכיבים הימיים (הרוטב והשרימפס הקצוץ) לבין המרכיב הקרמי שמנתי (פנקוטה) היה משונה, הטמפרטורות של חלקי המנה לא הסתדרו לי והטוויל לא היה פריך. נאמר לנו שקשה להשיג אפונה טרייה ולכן הם שוקלים לשנות או להוריד את המנה.
ברווז צרוב (112 ₪)
לפי הסבר המלצר תהליך עשיית הברווז מתחיל בסו-וויד. הוא עובר אחר כך לצריבה במחבת עם חמאה חומה ודבש. לשולחן הוא הגיע פרוס מלווה בציר ברווז וריבת הדרים ובמידת עשייה מדיום-רר לבקשתנו. התוספת כללה גזר במספר צורות הכנה: גזרים שלמים חלוטים וצלויים, קרם גזר וגזר מוחמץ.
הברווז היה עשוי היטב, במרקם מצוין וטעים. התוספות המיוחדות החמיאו לו. הגזרים החלוטים היו מעט מתקתקים אבל טובים והגזר המוחמץ שיחוק. קצת פחות התחברתי לקרם. בסך הכול יופי של ביצוע ויופי של מנה.
פילה עגל (142 ₪)
מנה הכוללת נתח בשר משתנה. במועד ביקורנו הוצע פילה עגל. ביקשנו שמידת העשייה שלו לא תהיה יותר ממדיום. הא הגיע בציר בקר לצד גבעות קרם תפו"א ותפו"א צלוי.
הבשר נעשה במידה מדויקת ובאופן חיובי צבעו נטה יותר לאדמדם מאשר לורוד. הבשר היה רך ועסיסי. תוספת תפוחי האדמה הצלויים הייתה טובה אף היא. האכזבה הגיעה מקרם תפוחי האדמה שהוגש בטמפרטורה נמוכה. המלצר הדגיש שמדובר בקרם ולא בפירה משום שאין בו חמאה או שמנת. ייתכן שזו הסיבה שהקרם הרגיש לי סתמי. חבל שבשתי מנות הבשר תוספות הקרם לא צלחו.
פנקוטה יוגורט (42 ₪)
בחרנו בקינוח הקל ביותר על פי המלצת המלצר.
פנקוטה יוגורט הוגשה עם קראמבל שקדים, ריבת שסק ופרוסות שסק צלוי. לסגירת המעגל שוב פרחים אכילים.
הפנקוטה הייתה טובה ופרוסות השסק מהנות. הקראמבל, לעומת זאת, לא המריא. אמנם טעם הקינמון הודגש ולטעמי זו נקודת זכות אולם הוא היה גס מאד ומלוח מידי.
לבסוף הוגש לנו פטיפור (ע"ח הבית). פיננסייר אפרסקים עם ג'לי היבסקוס ופרוסת פרי דקה (כנראה אפרסק). חטיף טעים.
לסיכום
שמחתי לראות מסעדה כמו וייס שלמרות כל המכות שנחתו עליה ועל חברותיה לענף בתקופת הקורונה, העוסקים במלאכה לא עצרו אלא ממשיכים קדימה במלוא הכוח.
וייס מציעה אירוח ברמה טובה וכיוון קולינארי שיש בו פוטנציאל. השף הצעיר מנתב את דרכו בין הקלאסי לחדשני ומנסה להעצים את המרכיבים המקומיים ולהפיק מחומרי הגלם הטובים מגוון אפשרויות בדרך ההכנה.
בסך הכול הערב שלנו עבר בנעימים. מבחינת האוכל, העדפתי בבירור את המנות שנטו לכיוון הקלאסי. אמנם הן לא היו מנות wow אולם הן היו טובות וטעימות. עם זאת בחלק מהמנות משחקי הטמפרטורות, המרקמים והטעמים לא צלחו. ניתן גם להוסיף שלא מצאתי את הקו המחבר בין האוכל שהוגש לאופי המקום ועיצובו.
וייס (Weiss)
רחוב הרצל 2 תל אביב
טלפון 03-570-7477
חנייה בחניון רוטשילד הסמוך. למסעדה יש הסדר חנייה איתם.
[…] לכל בו שלום שלוש פעמים ואף דיווחתי על שני ביקורים (ביקור ראשון, ביקור שני). בכל הביקורים מצאתי מסעדת פיין דיינינג עם […]
[…] בעלת קו קולינרי יצירתי עם אווירה נעימה ושירות טוב. אמנם פה ושם הסתייגתי אבל השורה הסופית הייתה חיובית. מאז מסעדת וייס ממשיכה לקבל מחמאות והתפתינו לחזור […]
הזמנתי לי ולבעלי לכבוד יום הנישואין שלנו מקום על הבר דרך האתר של המסעדה, שהגענו ישר קיבלו אותנו ללא המתנה והושיבו אותנו על הבר , המקום נראה ומעוצב באופן ממש יפה וססגוני בהתאם לאווירה בתל אביב , הברמנית שקיבלה אותנו – שובל , פשוט הייתה מדהימה מקצועית ונעימת הליכות, נהננו מכל רגע וגם מהמנות הפשוט טעימות!
לחלוטין נחזור!
תודה על התגובה והשיתוף.
כיף לקרוא שחוויתם חוויה כל כך מהנה ושיום הנישואין נחגג בהצלחה.
החזרה שלך מסמלת בעיניי את החזרה הסופית לשפיות (היחסית, כן?). כיף שחזרת!
תודה על האמון והמילים החמות.
כיף שחזרת! תודה על עוד ביקורת מצוינת
חן חן על המשוב החיובי.