לפני ימים אחדים קראתי כתבה מפרגנת על ראמה, מקום חדש בתל אביב המציע פיצות מיוחדות ומעניינות. בעקבות הרושם החיובי מהכתבה והסקרנות החלטנו להגיע ולבדוק בעצמנו.

ראמה נמצאת בחלקו הקדמי של בית ז'בוטינסקי, היכן ששכן הגריל הבולגרי החביב צ'יצ'ו וטנטי. מאז ש- צ'יצ'ו וטנטי נסגרו המקום עבר מספר גלגולים וכעת הוא נפתח מחדש כ-פיצה בר שכונתי המציע פיצות ותפריט אלכוהול שיש בו קוקטיילים, יינות (בבקבוקים ובכוסות), בירות ועוד.

הגענו בשעת ערב מוקדמת.
למרות שמזג האוויר היה נעים, החלטנו לשבת בפנים. בדיעבד התברר שבחרנו נכון היות ובחוץ מותר לעשן ועשן הסיגריות של החברה הצעירים התחרה בעשן האוטובוסים. בכלל, לא קשה לקבל את הרושם שהמקום מכוון לצעירים בזכות הוויב, השירות והמחירים. אפרופו השירות יש לציין שהוא לא בלט לטובה, לדוגמה נאלצנו לבקש מספר פעמים כוס מים.

Untitled

בתחילה התיישבנו ליד החלון המשקיף אל הרחוב אבל כיסאות הבר היו גבוהים מידי ביחס לדלפק. עברנו למקום נוח יותר. תמונתו של המלך התאילנדי ראמה, שנפטר לא מזמן, הביטה אלינו. מבחינה עיצובית המקום פשוט למדי וממה שזכרתי לא ניכר שעשו פה שינויים מהותיים. החלק השונה הבולט הוא מדרגות הבטון בחזית הבניין שניתן לשבת עליהן. ביציאתנו הן אוכלסו בקהל רב. מעניין מה יהיה בימים גשומים ומה תהיה מדיניות המקום בקשר לעישון בפנים.

Untitled

מפת עולם שהייתה תלויה מאחורינו רמזה על הכיוון של התפריט. חמשת הפיצות בתפריט מתיימרות לקחת את הסועד לאזורים שונים על הגלובוס: רוסיה, רומניה, אסיה וכמובן איטליה. על התפריט חתום עידן פרץ שעבד במסעדת פופינה.

הזמנו שלוש פיצות, כל פיצה הגיעה בקרטון טייק אווי עם מפיות נייר. בצד הגיע כלי עם מספר בקבוקי טבסקו בתוכו. לכל הפיצות היה בצק דק. הפיצות שקוטרן כ-25 ס"מ חולקו כל אחת לארבעה חלקים. התברר שנהגנו בחכמה כשהזמנו כל פיצה בנפרד, לא רק בשל היכולת להזמין על פי מידת הרעב אלא בשל הפרקטיקה המקומית של אכילת הפיצות בידיים היות ואין כלי אוכל. בנוסף הקופסה כיסתה כמעט את כל השולחן שלנו. תהינו מה היה קורה אם שתי קופסאות כאלה היו מגיעות באותו הזמן. כששאלנו את המלצרית, היא ענתה שאין שום בעיה. שמים את הקופסה על הברכיים (!). למרות קופסאות ה- TA אין למקום שירות משלוחים אבל ניתן לבוא ולקחת פיצות הביתה. ניתן לציין שאת הפיצות שלנו הכינו במהירות.

הירוקה (41 ₪)
הבצק היה פריך ושמר על יציבות למול הטופינג שכלל על פי התפריט "רוטב פסטו בזיליקום, פרמזן, קישוא צלוי, עלי תרד ובלסמי מצומצם". בנוסף הרגשתי רוטב חמצמץ. כששאלתי את המלצרית התברר שיש מעל גם רוטב לימונים כבושים שאמור להגיע בצד אבל הפעם, משום מה וללא כל התראה, הוסף ישירות לפיצה. למרות שלפרמזן אמור להיות טעם בולט, לא ממש הרגשתי בו. יתר המרכיבים עשו את העבודה. הופתעתי מעדינות הטעמים. בסך הכול פיצה חביבה.

הפיצה הירוקה ב- ראמה

הרוסייה (47 ₪)
על בצק בגוון אדום סגול (בהכנתו השתמשו בסלק) הונחו על פי התפריט: "קרם גבינה כחולה, סלמון כבוש בהדרים, אגוזי מלך ובצל ירוק". בפועל לא היו אגוזי מלך אלא מספר טבעות צ'ילי אדום. הפעם הבצק התרכך אולי בשל הרכבו השונה ו/או קרם הגבינה הכחולה. בנוסף המאפה/פיצה היה שומני מאד. המרכיבים והטעמים היו בסדר, אם כי לא יותר מכך. בסלמון לא הרגשתי את כבישת ההדרים. הקשר של הפיצה לרוסיה נראה דחוק למדי.

הפיצה הרוסייה ב- ראמה

הקלאסית (38 ₪)
הזמנו פיצה נוספת לאחר שהבנו שמפיצה אחת לסועד לא נצא שבעים. על הבצק, שבדומה לפיצה הראשונה שמר על פריכות ויציבות, היו על פי התפריט: "רוטב עגבניות מעושנות, מוצרלה, פטריות מתוקות, שאלוט קונפי, קריספי בזיליקום". בצד הגיע רוטב. לטעמי זו הפיצה שהייתה הפחות מוצלחת מבין השלוש. לא ברור כיצד אבל צד אחד של הפיצה היה מתוק מידי וצד אחר מלוח מידי. היה אפילו אלמנט חרפרף שלא הבנתי מהיכן הגיע.

הפיצה הקלאסית ב- ראמה

 

לסכום:

ראמה היא פחות פיצרייה ויותר בר שכונתי המציע לצד האלכוהול ליווי של פיצות כתחליף למטוגנים המאפיינים פאבים או להמבורגר ודומיו.

לא התרשמתי מהפיצות, לא מגודלן ולא מטעמיהן. הן אמנם לא מאד יקרות אבל ההצהרות "על הנייר" יותר בומבסטיות מהביצוע בפועל.

 

ראמה
רחוב קינג ג'ורג' 38 תל אביב
טלפון: ‏054-5873333‏
בימים שונים שעות הפתיחה שונות. מפורט בעמוד הפייסבוק.

עמוד הפייסבוק