את אוזריה, שנפתחה ב- 2012 בשוק לוינסקי, מובילות כיום השפית אביבית פריאל אביחי והמסעדנית אופיר למור לאמי. המקום הקטן, ששמו נגזר מ- Ouzeri (טברנה יוונית שמגישים בה אוזו לצד מזטים), זכה במהלך השנים לאהדה רחבה.
לאחר הסגר אוזריה הובלטה במדיה כאחד מעסקי המזון שקיבלו אישור מאגף רישוי עסקים של עיריית תל אביב להוציא שולחנות וכיסאות למרחב הציבורי כלומר למדרכה ולכביש המקבילים למסעדה. הצעד החריג של העירייה נועד לסייע לעסקים לחזור ולעמוד על הרגליים תוך שמירה על כללי משרד הבריאות והתו הסגול. בסוף יולי פורסם בדף הפייסבוק שלהם 'קול קורא' ללקוחות לשוב ולפקוד אותם ואת המסעדות האחרות ולהציל את ענף המסעדות והמעגלים הקשורים בו מבחינת פרנסה: העובדים, הספקים, נותני שירות, אמנים והחנויות שמסביב למסעדות. המצב הוגדר כמצב חירום. בדף הפייסבוק יש גם הבטחה שהם מקפידים למלא אחר הנחיות התו הסגול קלה כבחמורה: "תו סגול, אקדחי מדחום, מסיכות, מטר וחצי בין שלחן לשלחן (בחיינו מדדנ-ו) אלכוג'ל בכניסה, על השולחנות, על הכסאות, על הראש ואפילו בתאי השירותים. אנחנו בעניינים !!!!" או "אנחנו כאן. שומרות מרחק. עובדות לפי ההנחיות. מרחקים, מסכות, תו סגול, חיטויים, מודדות חום…".
החלטנו לבוא ולתמוך.
מתברר שהתהליך מורכב. במענה למספר הטלפון של המסעדה יש הקלטה בה מפרטים את שעות הפעילות שלה, מפנים לאתר ontopo להזמין מקום ושבים ומדגישים את שמירתם על כל הכללים.
ניסיתי להזמין מקום. בימים א-ה' אפשר להזמין משעה 18:00 רק עבור 6 אורחים ומעלה. ביתר המקרים ניתן להגיע ולקוות למקום פנוי. רק ביום שישי בערב הם לוקחים הזמנות מראש. למרות שבדקתי שעות שונות ליום שישי בערב, כל ניסיון הסתיים בהודעה "לא נותרו מקומות פנויים". לא ויתרתי. חיכיתי לשעת פעילות של המסעדה והתקשרתי שוב אבל הפעם פניתי למשרדים ולא להזמנות. סוף סוף מענה אנושי. מתברר שיש מקומות פנויים. יועד לנו שולחן בחוץ לשעתיים.
הגענו בשעת ערב מוקדמת. הושיבו אותנו ללא מילוי שאלון או בירור מצבנו הבריאותי. גם לא מדדו לנו חום. במהלך שהותנו ראיתי שההתנהלות הזו חוזרת עם כל הסועדים כולל קהל עובר שמצאו לו מקום פנוי. אני מניח שהמרחק בין השולחנות על הכביש (האזור בו ישבנו) הוא תקין אולם עם ההושבה הסועדים יושבים כמעט גב אל גב. המלצרים הסתובבו עם מסיכות ובפנייתם אל הלקוחות הם הקפידו לכסות גם את האף. הוגש לנו מעמד פלסטיק ובו ברקוד לתפריט בסלולר.
חבל שיש פער בעניין שמירת כללי התו הסגול בין ההצהרות למימוש בפועל.
בעבר הושמעה ביקורת על המוזיקה הרועשת שיש במקום. במשך כל שהותנו הסביבה הייתה שלווה ורגועה והמוזיקה מהמסעדה הושמעה בווליום סביר. אולי הדברים משתנים בשעות מאוחרות יותר.
ציור קיר גדול של המלחין והזמר וסיליס ציצאניס משקיף על הסועדים בחלק הפנימי של המסעדה שבו ניתן לשבת גם לצד בר. אנחנו, כאמור, ישבנו בחוץ עם תפאורה הרבה יותר אורבנית הארד-קור. לשמחתי לא היה מאד חם ומעת לעת הייתה אפילו בריזה. אמנם היו גם מספר מאווררים גדולים אולם אלה לא כוונו אלינו. בחוץ עישנו. חשבתי שמותר וסבלתי בשקט. בדיעבד הבנתי שאם הייתי מתלונן היו מבקשים מהמעשנים להפסיק לעשן היות והעישון אסור (!).
הקהל היה מגוון והייתה תחלופה של סועדים.
אנשי השירות היו צעירים ובלבוש קייצי. בתחילה המלצרית שלנו הציגה את המסעדה והדגישה שהמנות אינן גדולות. היא הייתה נעימה, תקשורתית, סבלנית ולבקשתנו הוציאה את המנות בקצב הרצוי לנו למרות שציינה שבדרך כלל "מה שמוכן יוצא".
מבחינת ההגדרה אוזריה היא בין בר-מסעדה ים תיכוני, חמארה יוונית וטאפאס בר ספרדי.
התפריט שלה, שנבנה בהשראה של מטבחי הים התיכון, מחולק לקטגוריות. בערב ביקורנו הוצעו 10 מנות קטנות (12-22 ₪), 9 מנות צמחוניות (38-68 ₪), 7 מנות דגים ופירות ים (52-76 ₪), 8 מנות עוף ובשר (52-66 ₪) ו-6 קינוחים (22-48 ₪). מודגש שהתפריט יכול להשתנות בהתאם לעונתיות, לחומרי הגלם ולמחירם. המולים מגיעים למסעדה מצוננים ויתר פירות הים קפואים.
בתפריט השתייה ניתן למצוא משקאות קלים וחמים, 7 קוקטיילים (46-60 ₪), מספר יינות קינוח ומשקאות אלכוהול כמו אוזו/אניס, ברנדי, טקילה, בירות וכדומה. תפריט היין בסיסי. לא ראיתי יינות בכוסות אבל גם לא ביררתי אם יש אופציה כזו. נראה כי מכפלות המחיר מתונות. בסך הכול התפריט נשאר במחוזות הגנריים. למרות שלא הבאנו יין, נאמר לנו שדמי החליצה הם 50 ₪.
פירות ים בביסק סרטנים על ניוקי א-לה רומנה (76 ₪)
פתחנו במנה היקרה בתפריט. בתחתית הקערה הקטנה הונחה פרוסת/דסקית ניוקי סולת ומעליה נמזג הביסק שהיו בו גם גבעולי טרגון. פירות הים כללו שלושה שרימפס, ארבעה מולים וקלמרי (גוף וראשים).
השרימפס נעשו כהלכה. המולים והקלמרי היו בסדר. כחובב טרגון נהניתי מהתוספת הלא שגרתית. פחות התחברתי לניוקי שהיה דחוס, גרגירי בנגיסה ואנמי בטעם. בביסק בלטה מליחות. לטעמי מחיר המנה כאן גבוה בהשוואה לתמורה הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות. לשם השוואה מנות השרימפס ב- לולה מרטין בהרצליה פיתוח עלו 78 ₪ תמורתם קבלתי 12 שרימפס מיובאים באיכות טובה מאד וברוטב מושקע.
סינטה מיושנת MR ,על פיתה סופלאקי עם ירקות צלויים וצזיקי (66 ₪)
ניתן היה לבחור בין צזיקי לטחינה. בהמלצת המלצרית נצמדנו לצזיקי.
על "פיתה" תוצרת בית הונחה כמות מכובדת של צזיקי. מעל ירקות צלויים (בצלים ועגבניות), פרוסות של סינטה מיושנת, אריסה, טבעות בצל סגול טרי ועשבי תיבול.
הסינטה הייתה רכה, טובה וטעימה. הצזיקי היה מוצלח. בכלל שלל המרכיבים הסתדרו היטב והפיתה שעברה גריל הייתה מספיק יציבה לעטוף אותם. מנה טובה.
מחאמר נתחי עוף מהטאבון בדיבס וסומאק על פיתה ולאבנה צאן (62 ₪)
בדומה למנה הקודמת הפיתה הביתית הייתה בסיס יציב למנה. מעליה היו לאבנה, סלטון של עלים (כנראה עלי סלק), פרוסות צנונית ובצל סגול מוחמץ ולבסוף נתחי עוף מתובלים שעברו טאבון.
נתחי העוף קיבלו מעטה פריך בעוד חלקם הפנימי לא התייבש אלא להפך שמר על עסיסיותו. בסלט הקטן הייתה חמיצות מרעננת. לטעמי המנה לא פחות טובה מקודמתה אולי אף יותר.
לא הכרתי מהו מחאמר. מה שניתן למצוא בגוגל שונה ממה שקיבלנו ונראה כמו פשטידה עבה. אני מניח שיש סיבה לשימוש במונח זה.
מוסקה ראגו, ארטישוק ירושלמי ופרמז'ן (64 ₪)
הגרסה המקומית של המוסקה הורכבה משכבה של פרוסות ארטישוק ירושלמי מעליה תערובת בשר ולבסוף בשמל עם פרמז'ן.
המנה בינונית בגודלה. הארטישוק הירושלמי היה שיחוק ולבשמל היה מרקם אוורירי והוא הוסיף רכות וטעם טוב. החלק הפחות מוצלח היה הראגו. תערובת הבשר המתובלת הייתה מלוחה. לשמחתי יתר המרכיבים הצליחו לאזן את הטעמים.
מחווה ליוון – גלידת יוגורט עם דבש פרחי בר, לדר ופיסטוקים (40 ₪)
מערום של גלידת יוגורט שולב עם תערובת סמיכה ודביקה של דבש, לדר ופיסטוקים. הגלידה הייתה חמצמצה ומרעננת. אהבתי. הדבש, לעומת זאת, היה מתוק מידי ומכביד. מצאתי את עצמי מנסה לחלץ ממנו את היוגורט.
לסיכום
אפשר להבין את קסמה של אוזריה, מקום לא פורמלי שמצליח לשקף את סביבתו (שוק לוינסקי) בצורה צעירה ועם אנרגיות חיוביות.
מבחינת האוכל, אוזריה היא יותר בר מסעדה למנה או שתיים לצד שתייה מאשר מסעדה לארוחה מסודרת של מספר מנות.
אוזריה
רחוב מטלון 44, שוק לוינסקי תל אביב
טלפון: 03-5330899
יש אולי המלצה למקומות שכן מקפידים על התו הסגול? רוצים לצאת כבר כמה שבועות אבל עד היום מצאנו רק מקום אחד שבאמת שומר על הכללים (יאמטויה בהוד השרון). נשמח למשהו בתל אביב, איטלקי אולי.
תנסי לעבור על הרשימות בבלוג החל מ- 4.6 לאחר שובן של המסעדות לפעילות. כל ביקור כולל התייחסות לנושא השמירה על הכללים כפי שחוויתי אותם. הערת הסתייגות , אפשר להניח שדברים יכולים להשתנות עם הזמן לטוב או לרע.
בכל אופן ממה שנחשפתי הבולטות במיוחד בשמירה על הכללים היו: אנימאר, טשרניחובסקי 6 ו-שיינע.
תודה. בסוף הלכנו על משהו מחוץ לתל אביב בשעה פחות עמוסה. נראה לנו יותר בטוח.
עדי: מקווה שהבחירה הייתה נכונה וטובה.
יכולה להעיד מארוחה בהדסון. ישבנו בחוץ, המרחק בין השולחנות היה גדול, בכניסה מדדו חום בכניסה וסיפקו אלכוג'ל, והמלצרים חבשו מסיכות כל הערב.
המחאמר שמצאת בגוגל הוא סוג של פשטידה שמוכרת גם בשם מעקודה. מח'אמר ערבי הוא עוף עשוי עם הרבה בצל וסומאק על פיתה שטוחה. בדרך כלל אוכלים את המנה בימי שישי, אחרי החזרה מתפילת הצהריים במסגדים.
תודה על המידע.
כאמור לא הכרתי ולא הצלחתי לברר בזמן אמת וגם אחר כך.
דרך אגב למרות שניסיתי לבדוק בגוגל עם איות שונה עדיין רוב המנות שמתקבלות בחיפושים הם מעקודה. פה ושם יש איזו תמונה שמזכירה יותר מסככן / מסאחן ופחות את מה שאנחנו קיבלנו.
אכן, משום מה דוד גוגל מרכז בהתחלה תוצאות של המעקודה. אני מכירה קצת את המטבח הערבי, לכן מכירה גם את המנה.eIKP
אודליה: ??
חג שמח ושנה טובה ??
קצת מוזר שמי שמתיימר להבין באוכל לא יודע מה זה מחמאר שמוגש באינספור מסעדות ערביות אבל ממש לא רק אלא גם במסעדות בתל אביב. תנסה בגוגל בלי א
למרות הנימה בתגובה שלך אנסה להגיב עניינית.
ראשית אין לי יומרה לא במקרה זה ולא במקרים אחרים. היומרה שלי אם ישנה באה לידי ביטוי ב-"אודות" של הבלוג. מוזמן להציץ : http://bobvoyage.net/about/
לגבי המחאמר, לא הכרתי את המנה ופניתי לדוד גוגל לעזרה. בדקתי לפי האיות שמופיע בתפריט של אוזריה. התמונות שם לא היו זהות למנה שקיבלנו. גם עכשיו בדקתי והאיות בתפריט עדיין כולל את האות א'. ייתכן וזה מקור הטעות למרות שגם הורדת ה- א' מניבה ברוב המקרים את אותה תוצאה (פשטידה-מעקודה).
במקום פניתי למלצרית. היא לא ידעה להסביר מדוע המנה המופיעה בגוגל שונה ממה שהם מגישים. היא גם לא טרחה לברר.
למרות שלא הכרתי את המנה וכתבתי זאת בתיאור הדברים ולמרות שניסיתי לברר ללא הצלחה במקום וגם אחר כך, בדבריי הנחתי שיש סיבה לשם המנה ולכן לא הייתה שום קביעה שהם טועים אלא הנחתי שיש לכך הסבר.
בכל מקרה אני מקווה שמעבר לעניין הספציפי אתה נהנה מיתר עמלי בבלוג.
לגמרי, נהנה מאוד?
טמפיט אומלל, לא קיבלת מספיק אהבה בילדות שאתה נהנה לעלוב באחרים? לפחות שיהיה בסיס להעלבות שלך. את מה שבוב שכח אתה עוד לא מכיר
נשמע מקום חביב להביא אורחים מחו"ל הבעיה שאין עכשיו …מקומות בסגנון הזה צריכים יותר להתאמץ גם עם האוכל וגם לשמור על הכללים…דרך אגב חזרתי היום משוק לוינסקי והיו שם פקחים שדפקו דוחות…יש מצב שקראו את הבלוג שלך שם למעלה ?
אוזריה נחשבת בעיני רבים למקום כייפי וטעים. אפשר להניח שתיירים (כשיגיע היום שיחזרו) יוכלו ליהנות שם מאופי המקום והאוכל.
לא נראה לי שדווקא הבלוג שלי הוא מקור המידע של הפקחים אבל מי יודע 🙂
אי שמירה על הכללים מראה על זלזול עמוק בסועדים. אחר כך כשיהיה עוד סגר הציבור כבר לא יתמוך בהם ובצדק. לגבי המחאמר- מה שאכלת זה מסאחן שזו מנה של נתחי עוף מתובלים על פיתה. מחאמר כמו שרשמת זה פשטידה. התבלבל להם..
בקשר לשמירה על כללי התו הסגול, הייתי רוצה להאמין שזו מעידה חד פעמית אבל שמתי לב שההתנהלות שלהם הייתה זהה לכל אורך הערב ומול כל הלקוחות. חבל.
לגבי המחאמר, לא הכרתי וכאמור ראיתי בגוגל תמונות שלא היו דומות למנה שקיבלנו. ניסיתי לברר עם המלצרית אבל היא לא ידעה להסביר את ההבדל. היא גם לא טרחה לברר.