מסעדת מינאטו בהרצליה פיתוח קיימת למעלה מ-6 שנים והיא האחות הצעירה של מינאטו סושי בר הנמצאת בתחנת דלק פז קרוב למחלף קיסריה. הסניף ההרצלייני מוצג כ- מסעדה יפנית המשלבת מספר סוגי מטבחים, ובהם הסושי בר והאיזאקיה. מעת לעת שמה של המסעדה עולה כמקום מומלץ לאוכל יפני וסושי איכותי. הטענה ש- Aki Tamura ,השף היפני שלה, מצליח להכין מנות קרובות ככל שניתן למקור בעזרת יישום טכניקות וצורות עבודה הנהוגות ביפן וזאת למרות מגבלות חומרי הגלם והעובדה שהמסעדה כשרה.
הסניף ההרצלייני נמצא בחלק הפנימי של כניסה לבניין שבחזיתו בולט סניף של מקס ברנר. התרשמתי מהעובדה שלמרות שהיה זה ערב יום ראשון עם מזג אוויר חורפי, המסעדה הייתה בתפוסה נאה ומידי פעם אף יצאו שירותי משלוחים.
התקבלנו על ידי המארח/אחראי במאור פנים ויכולנו לבחור לשבת בפנים באחד השולחנות הקטנים או ליד הבר ולהשקיף על עבודת הצוות האסייתי או בחלק שהיה סגור בסגירת חורף ליד פטריית חימום בחוץ. בחרנו באפשרות האחרונה היות ושם היה פחות צפוף. יש לציין שהמקום קטן יחסית. מבחינה עיצובית בולט אלמנט העץ: דלפק, חיפוי קיר ומחיצות. התאורה החמה ופטריית החימום יצרו אצלי תחושה נעימה במיוחד נוכח הגשם שבחוץ. רוב הערב שירתה אותנו מלצרית אחת כאשר האחראי מסייע בידה. היא הייתה יעילה ועניינית. בתחילה קיבלנו ממנה מגבות לחות חמות. בשלב ההזמנה היא ייעצה ועזרה בסבלנות. היא פירטה מהם המנות המיוחדות באותו ערב והדגישה שהמנות ברובן אינן גדולות.
ב-מינאטו תפריט דומה לתפריטים שאני מכיר במסעדות יפניות אחרות. יש בו סשימי וסושי כמו: ניגירי, מאקי, קונוסים, רולים למיניהם וקומבינציות. יש גם מרקים, סלטים, טרטרי דגים, מנות גריל, מחבת, תנור וטיגון. למעט הקומבינציות, מחירי המנות נעים בין 25 ל- 89 ₪.
תפריט השתייה כולל בנוסף לשתייה קלה, בירות, ויסקי וכדומה גם כתריסר יינות. כולם יינות ישראליים למעט המבעבע. היינות מוצעים גם בכוסות וגם בבקבוקים ובתפריט מבקשים להדגיש (כמתבקש) שייתכנו שינויים בשנות ה-בציר. החלק הייחודי בתפריט השתייה כולל שיכרי שזיפים וסאקה קר וחם המוצעים בגדלים שונים.
מספר הערות לגבי התפריט: ראשית, יש בו מנות טבעוניות או כאלה שניתן להתאים לצמחונים ולטבעונים; שנית, המלצרית ציינה שבקרוב הם עתידים לשנות מעט את התפריט, יורידו חלק מהמנות ויוסיפו תבשילים במחבת. כמו כן הם מתכוונים להוסיף ראמן; עניין אחרון הוא עניין הכשרות. בזמנו כתבתי על היפנית הכשרה ניני האצ'י. על פניו נראה שקל יותר להתאים את המטבח היפני לחוקי הכשרות. עם זאת כשביקשנו טוגראשי (תערובת תבלינים יפנית חריפה), קיבלנו משהו שהזכיר טוגראשי אבל לא היה מוכר לנו. שאלנו והתברר שצדקנו. זה היה טוגראשי שעבר "הכשרה".
פתחנו בקערית אדממה שהגיעה על חשבון הבית. פולי הסויה שנחלטו במים עם תרמיליהם היו מוצלחים. איכותם הייתה טובה וההמלחה שלהם הייתה בדיוק לטעמי. חטיף חביב.
מרק אטריות (29 ₪)
המרק, שנעשה על בסיס ציר דגים, הגיע בקערת קרמיקה. יכולנו לבחור בין אודון או סובה כאטריות שילוו אותו ובחרנו בראשונות. בנוסף לאטריות היו במרק פטריות שיטקה, בצל ירוק, ג'ינג'ר ואצת נורי חתוכה לרצועות דקות. בתפריט כתוב שישנם גם שבבי טמפורה, לא בטוח שהבחנתי בהם.
כמות המרק הייתה סבירה. האטריות טובות וכמותן מכובדת. המרק היה עדין בטעמיו וזו הסיבה שביקשנו טוגרשי. עם זאת ככל שאכלתי אותו יותר כך התעצם והעמיק הווליום שלו. אהבתי.
טמאצ'י המאצ'י רול (80 ₪) מ-מיוחדי היום.
הוגשו 8 יחידות סושי שבראשן חתיכות ילוטייל (אינטיאס). אלה נצרבו באמצעות מבער ועוטרו בטריאקי וספייסי מיונז. בצד הונחו מערום ואסבי וחתיכות ג'ינג'ר מוחמץ. בסושי היו אצה, אבוקדו ומלפפון. על הסושי פיזרו שבבי פנקו (tenkasu), בצל ירוק וסומסום. הביאו בצד עוד שתי פנכות אחת עם ספייסי מיונז והשנייה עם רוטב טריאקי.
לרוב אני פחות מתחבר לסושי אבל המלצרית המליצה על המנה וזכרתי את ההמלצות על איכויות הסושי המקומי. ניכר שחומרי הגלם היו טובים עם זאת המנה לא הרשימה אותי ובסיומה חשבתי שהתמורה לא הצדיקה את המחיר. נתחי הדג היו זעירים. מבחינת הטעמים החלק של האורז היה תפל בעוד החלק שמעליו נטה לחריף ומיסך בטעמיו את היתר.
טמפורה (55 ₪)
במנה זו נתבקשנו לבחור את סוג הדג ואת צורת ההכנה (טמפורה או פאנקו). בחרנו בדניס בטמפורה. קיבלנו 5 "אצבעות" של דג ושני גבעולי אספרגוס שנעטפו בבלילה וטוגנו. ליוו אותם פלח לימון, רוטב טריאקי וספייסי מיונז.
המעטפת הייתה שמנונית אבל הקומבינציה בסך הכול הייתה טעימה וזאת בעיקר בזכות הדג. עם זאת לא מדובר בבשורה או במנה מרשימה.
מאצורי טונה (70 ₪)
מספר נתחי טונה שנצרבו במחבת סודרו אחד ליד השני ומעליהם הונחו תערובת שהורכבה מבצל ופונזו, חתיכות אבוקדו, רצועות אספרגוס, מיונז ואסבי וסומסום.
ניתן היה להרגיש את טעמי הצריבה. תערובת הבצל והפונזו הייתה מרירה מעט. לטעמי המנה הייתה משעממת והפחות מרשימה מבין המנות.
סוקיאקי (89 ₪)
סוקיאקי היא ארוחה שבה הסועד לוקח חלק בהכנת המנה ליד השולחן כאשר הוא טובל את המרכיבים בציר המתבשל.
בתפריט של מינאטו המנה מוגדרת כ- מנה יפנית מסורתית הנעשית בהליך בישול עדין עם רוטב מתקתק. קיבלנו מחבת לוהטת שכללה אטריות סובה, זוקיני, גזר, כרישה, פטריות (שיטאקי, אנוקי, שמפיניון), קוביות טופו ובצל ירוק. התבשיל מגיע עם אחת מהאופציות הבאות לבחירה : בקר, פרגית, סלמון או כמנה צמחונית. בחרנו באנטרקוט שהגיעו כנתחים דקים צלויים. למרות שבמנה ישנן אטריות, חשבנו שיהיה נכון ללוות אותה גם ב- אורז (15 ₪).
התברר שקיבלנו סוג של מרק והאורז המאודה שהזמנו בנפרד נתן לו עוד נפח. הארומה של המרק הייתה נוכחת. כמות הבשר הייתה קטנה אבל המרק היה עשיר במרכיבים ומלא עניין. הטופו היה מוצלח מאד והירקות לא הפכו לרכים מידי. כפי שנכתב בתפריט, המתיקות הייתה מאד בולטת. לטעמי זו המנה הטובה ביותר בארוחה.
לסיכום
יצאתי מ-מינאטו עם הרגשה שאמנם הערב היה נעים ואנשי השירות השתדלו מאד אולם האוכל היה רק בסדר.
אוכל: . .
שתייה: . .
אווירה: . .
שירות: . . .
כללי: . .
מינאטו סניף הרצליה
רחוב המנופים 8 הרצליה פיתוח
טלפון: 09-7731703
הייתי ביפן פעמיים, האוכל -או שאוהבים או שלא. מלוח לטעמי בגלל הסויה 🙂 הצילומים נהדרים ועושים חשק, התאור פחות.
חבל.
לא הייתי ביפן. מבחינתי זה עדיין חלום שאשמח להגשים ביום מן הימים.
לגבי האוכל ב-מינאטו, אני די בטוח שעושים שם התאמות לחיך הישראלי שלא לדבר על עניין הכשרות כמובן.
המנות נראות מדהימות אולם התיאורים לא החמיאו להם.
צרף לכך מחירים גבוהים ונוצרת חוויה לא מדהימה (לטעמי האישי)
כנראה לא אבקר שם למרות הקרבה היחסית למקום עבודתי.
תודה על השיתוף.
יכול להיות שיש להם עסקיות משתלמות. דווקא הייתי שמח לשמוע את חוות דעתך.
הצילום עשה חשק התחלת
טוב עם המגבות החמות הגשם הפטרייה החמימה אבל אז מדחי לדחי כל מנה עם בעיה אחרת ניצמד למשהו בתל אביב ?תודה על הסיקור
נכון מאד, בערב ביקורנו ב- מינאטו השירות היה משתדל מאד אבל ביצועי המנות לא היו אחידים.
נקרא מאכזב מאוד. שנאת נפשי זה הספייסי מיונז שמוסיפים לכל דבר כל שכן על סושי
כנראה שהם מתיישרים לטעמי הקהל וחבל.
יכול להיות שהחך המקומי משפיע.
מודה שלאור חוות הדעת הטובות שנתקלתי בהן בעבר גם אני ציפיתי ליותר.
לכאורה ניתן לעשות אוכל יפני כשר ללא בעיות מיוחדות. אישית, זה מכתיב את אופי הקהל וכשיש בחירה בין אופציות תמיד אעדיף את האופציה הלא כשרה שבה יש פחות פגיעה בחופש הבחירה שלי. נמאס לסבסד גופים שמתערבים לי במה שאני אוכלת
אני מבין את הגישה. מצד שני מסעדה היא עסק כלכלי שאמור להרוויח בכדי להתקיים. אני מניח שמעבר לסט הערכים האישי שיש למסעדנים, הם גם פועלים משיקולים כלכליים. אם מבחינתם יש הצדקה בכשרות, שימשיכו בדרכם.
דרך אגב, באותו ערב גם אני חשבתי שבהכללה ובהורדת פירות ים ודגים לא כשרים, קל יותר לחבר בין כשרות ל-אוכל יפני אבל התברר דרך דוגמת ה-טוגראשי שעדיין יש מגבלות שהם צריכים לקחת בחשבון.