לה מעלה מוצגת בפרסומים כמסעדה-בר בסגנון מקסיקני. המקום נפתח לפני מספר שבועות במתחם קריית המלאכה בדרום תל אביב על ידי אותם הבעלים של מסעדת "א-לה רמפה" השוכנת בסמוך.

מתחם קריית המלאכה נמצא בשכונת גבעת הרצל בת"א. הוא תוכנן בשנות ה- 60 במאה הקודמת ע"י האדריכל יצחק רפפורט. במתחם נבנו 16 מבנים שנועדו לשרת יצרנים קטנים ובעלי מלאכה באזור מתוחם שאינו אזור מגורים. זו הסיבה שניתן למצוא במבנים אלמנטים פונקציונליים כמו שטחי אחסון ומעליות משא. בין המבנים ישנה רשת כבישים ומעברים המאפשרת פריקה וטעינה של סחורות. עם השנים והשינויים בדפוסי הייצור והצריכה האזור איבד את ייעודו המקורי. בעשור האחרון מתקיימת בו התחדשות אורבנית ואט אט נכנסים אליו אמנים, מוזיקאים, משרדי פרסום, משרדי אדריכלות וחברות טכנולוגיה. כיום, לדוגמה, פועלים בו כ- 300 אמנים, יש בו גלריות תצוגה וחלק מקירות המבנים האפורים מעוטרים בציורי גרפיטי גדולים.

הכניסה ל- לה מעלה (Le Mala) לצד מועדון הסטנד אפ פקטורי

בשעת ערב, המועד בו הגענו למסעדה, האזור לא נראה אטרקטיבי בעליל. המסעדה מוקמה בקומה הראשונה באחד ממבני הרכבת כאשר בקומת הרחוב של המבנה פועל מועדון סטנד אפ פקטורי. זה גם הסימן שהגעתם למקום הנכון. היות ובכניסה לא היה שלט או סימון מכוון, שאלנו את הקופאית בכניסה למועדון היכן נמצאת המסעדה, היא חייכה והצביעה למעלה. כנראה שאנחנו לא הראשונים לשאול. עלינו דרך חדר המדרגות. הוא היה מלוכלך. חדרי שירותים פתוחים למסדרון ועגלת סופר עם זבל קיבלו את פנינו. אני לא תופס מעצמי כמישהו שנגעל בקלות אבל המראה לא היה מזמין ובוודאי לא כזה שמתאים להיות בכניסה למסעדה. בדיעבד הבנתי שכדאי להשתמש במעלית המשא. מהמעלית יוצאים ישירות למסעדה ופוסחים על חדר המדרגות.
במסעדה עצמה ניתן למצוא בר ומטבח פתוח. חלל המסעדה אינו מרשים במיוחד למעשה הוא די גנרי ונראה כמו מסעדת פועלים כשעל חלק מהשולחנות היו שעווניות. לא נראה לי שהשקיעו פה יותר מידי לא בעיצוב ולא באווירה. רק המוזיקה ברקע שהייתה בעוצמה נמוכה רמזה על הסגנון הדרום אמריקאי של המקום (צ'ה צ'ה צ'ה וכאלה). יש לציין שלמרות שהמיזוג פעל, היה מעט חם.

לה מעלה (Le Mala)

אנשי המקום היו מאד ידידותיים ומסבירי פנים. קנקן מים הוגש לאחר שהתיישבנו עם הגשת התפריטים. המלצר שלנו היה קשוב ומסייע. בתחילה היו מעט סועדים אולם לאחר כשעה, פרק הזמן שלקח לנו לסיים את הארוחה, מספרם גדל.

לה מעלה (Le Mala)

למרות שהמקום מוצג כמסעדה מקסיקנית, התפריט נראה פחות מובהק בסגנון שלו. המלצר אישר שהתפריט אכן לא רק מקסיקני אלא יש בו השפעות שונות מדרום אמריקה ובכלל. בתפריט: 11 מנות המוגדרות כראשונות כמו נאצ'וס, קלמרי, סלט קיסר, סביצ'ה ועוד בטווח מחירים שבין 22-58 ₪; 5 זוגות טאקוס שמחירם נע בין 34-38 ₪. לכל זוג ניתן לצרף טאקו שלישי נוסף ב- 12 ₪. הם גם מדגישים בתפריט שבטאקוס יש בצל וכוסברה; 9 מנות עיקריות כמו כנפי עוף, המבורגר, פילה דג, שרימפס ועוד בטווח מחירים שבין 48-88 ₪ ו- 3 קינוחים 36-38 ₪.
תפריט האלכוהול, לטענת המלצר, בתהליך בנייה. בתפריט בשלב זה מוצעים 5 קוקטיילים (44-48 ₪) ושתי בירות מהחבית. המלצר הוסיף שיש להם גם מספר טקילות ושני יינות אדומים ושניים לבנים. למרות תפריט היינות המוגבל מאד הם גובים 45 ₪ כדמי חליצה. לזכותם יש לזקוף שהמלצר הציע ביוזמתו והביא שמפניירה עם קרח.

התפריט של לה מעלה (Le Mala)

דוס קלמרוס ממולאים (58 ₪)
פתחנו בשני גופי קלמרי שמולאו (ע"פ התפריט) בבשר סרטנים, גבינת עיזים, בייקון וחלפיניו. הקלמרי הונחו על גוואקמולה לצד סלסת מנגו עם פלפל אדום חריף.
המנה הוגשה פושרת. הגוואקמולה היה בעל מרקם קרמי. נוזל שמנוני מהמילוי נזל החוצה. הגוואקמולה והסלסה היו חריפים למדי. גופי הקלמרי היו טיפה קשים. המילוי בקלמרי היה טעים אם כי היה לי קצת קשה להבחין במרכיביו המתוארים בתפריט ובמיוחד בבשר הסרטנים.

דוס קלמרוס ממולאים ב- לה מעלה (Le Mala)

טאקו אל פסטור (38 ₪)
מנה שנוצרה בהשפעת מהגרים לבנונים (בעיקר נוצרים) שהגיעו למקסיקו בסוף המאה ה-19. השווארמה שלהם עשויה מחתיכות בשר לבן שהושרו בעשבי תיבול ותבלינים. בראש השיפוד מקובעים אננס ובצל המגירים את נוזליהם על השיפוד. ב-פואבלה במרכז מקסיקו, שם ישנה קהילה גדולה של לבנונים, מגישים tacos arabes, אותה השווארמה ב-"לחם ערבי" (שילוב בין טורטייה לפיתה).
ה- טאקו אל פסטור שקבלנו כלל בשר לבן בתיבול אצ'יוטה (תבלין המופק מזרעי עץ Annatto) עם כוסברה, בצל, טבעות פלפל אדום חריף וחתיכה קטנה של אננס. בצד הוגש פלח ליים. הטאקוס הוגשו ישירות על פלטת מתכת שראתה ימים טובים יותר.
על הטורטייה מהסוג הרך והלא פריך (השונה מאלה הנפוצים בארה"ב) הונחו נתחי הבשר שהיו מעט קשים ויבשושיים. התיבול היה עדין מאד ולא הזכיר תיבול של שווארמות שאני מכיר.

טאקו אל פסטור ב- לה מעלה (Le Mala)

טאקו אסאדו (38 ₪)
בזוג הטורטיות היו בשר צלעות בקר שעבר בישול ארוך עם בירה, סלסה ורדה, בצל, טבעות פלפל אדום וכוסברה.
הבשר בכמות לא גדולה היה רך ולא שומני מידי. הסלסה הוסיפה גם טעם וגם לחות. שילוב הטעמים והמרקמים בטאקו הזה היה טוב מקודמו.

טאקו אסאדו ב- לה מעלה (Le Mala)

שרימפס צ'ילקילס (72 ₪)
ב- Chilaquiles המקומי היו 6 שרימפס שבושלו יחד עם נאצ'וס בסלסה רוחה (ע"ב עגבניות) וסלסה ורדה (ע"ב פלפלים). התערובת החמימה הוגשה עם חתיכות קסו פרסקו (Queso fresco), גוואקמולה, שמנת חמוצה, כוסברה, בצל וטבעות צ'ילי.
למרות שנאמר לנו שהשרימפס משקית, הם היו באיכות סבירה ובושלו בצורה כזו ששמרה על מרקמם ונוכחותם. בהכנת הצ'ילקילס הנאצ'וס מתרככים. כאן הצליחו לשמור על צורתם והם לא התרככו מידי. מבחינת הטעם הסלסות יצרו עניין. לפי מה שנאמר לנו יש בסלסה ורדה סוגים שונים של פלפלים, חלקם חריפים וחלקם מתוקים. התוצאה הסופית הייתה מאוזנת. השמנת והגוואקמולה הוסיפו למשחק המרקמים ולאיזון הטעמים. אולי לא המנה הכי יפה אבל היא הייתה טעימה ומהנה.

שרימפס צ'ילקילס ב- לה מעלה (Le Mala)

אדי מרפיס בורגר (54 ₪) + תוספת גבינה (4 ₪)
המלצר ציין שהמנה נוצרה בהשראת מערכון ההמבורגר של אדי מרפי במופע הסטנד-אפ Raw. נדמה כי הקשר המקסיקני או הדרום אמריקאי למנה קלוש.
בתפריט נכתב שקציצת הבשר שמשקלה 220 גרם מכילה גם פלפלים ירוקים ובצל. הקציצה הוגשה בדרגת עשייה מדיום בלחם קלוי. הייתה אפשרות להוסיף פרוסת צ'דר. בצד צורפו יתדות תפוחי אדמה שכנראה נאפו לפני שנכנסו לתנור. בצד קיבלנו גם סוג של מיונז וקטשופ.
התוספות שהוכנסו לתערובת הבשר יצרו קציצה עשירה מהמקובל וטעימה. הצ'דר הוסיפה מרקם וצבע אך לא טעם. החלק התחתון של הלחם הקלוי התרכך מאד מהמיצים ונעשה סמרטוטי. בסך הכול עוד מנה חביבה ולא יותר.

אדי מרפיס בורגר ב- לה מעלה (Le Mala)

ליווינו את הארוחה ביין שהבאנו מהבית: Dr Loosen Riesling Erdener Pralat Auslese 2010
מדובר בריזלינג אאוסלזה בעל גוף מעט שמנוני עם שילוב טוב ומאוזן בין חמיצות ומתיקות. בדומה לאוכל אסייתי, קשה להתאים יין לאוכל מקסיקני, במיוחד אם הוא מתובל. הריזלינג הוא פתרון לא רע לסיטואציה כזו.

Dr Loosen Riesling Erdener Pralat Auslese 2010 שהבאנו איתנו ושתינו ב- לה מעלה (Le Mala)

לסכום

בערב ביקורי אנשי השירות ב- לה מעלה בלטו לטובה. הם הפגינו חמימות וכוונות טובות.
האווירה והתפריט, לעומת זאת, לא היו ברורים כאילו מישהו עדיין מחפש שם את הדרך. אם הוחלט שזו תהיה מסעדה מקסיקנית או דרום אמריקאית של ממש היה ראוי להשקיע יותר בעיצוב, ביצירת אנרגיות, בתפריט קוהרנטי ובטעמים מובחנים. לתחושתי, לפחות בשלב זה, המקום פונה למוצ'ילרוס.

* עדכון: ביקרתי במסעדה שוב ב- 15.12.22. הביקור היה נעים וטעים. *

לה מעלה
רחוב שביל המרץ 5 תל אביב
טלפון: 03-6823486
שעות פעילות: ב'-שבת 19:00-00:00, א' – סגור

דף הפייסבוק

טאקוס ב- לה מעלה (Le Mala)