במסעדת לה שוק ביקרתי קרוב לפתיחתה במחצית 2011. חוות דעתי מהביקור הייתה בסך הכול טובה והתכוונתי לשוב אך הדבר לא הסתייע. מאז נתקלתי בהתייחסויות חיוביות בנוגע אליה והחלטתי כעת לחזור רגע לפני שהאזור כולו הופך לאתר בנייה אחד גדול בשל הנמכת כיכר דיזנגוף.
ראוי להוריד את הכובע בפני מסעדה כמו לה שוק הפועלת זמן רב יחסית ושמה הולך לפניה. ניתן לחשוב על מספר הסברים שהביאו אותה למעמדה זה: מיקומה המרכזי, הפנייה לקהל מגוון מבחינת גילאים והרכבים (זוגות, משפחות, בודדים) והתנהלותה (אוכל, שירות). בנוסף, לה שוק ממוקמת במיקום גבוה מאד בדירוג מסעדות תל אביב של ה- Tripadvisor. ברוב המקרים הדיווחים עליה טובים ומחמיאים. נתון זה הופך אותה, מן הסתם, לאטרקטיבית גם עבור תיירים.
ערב ביקורנו יכול היה לחזק את ההסברים הנ"ל: המקום היה פעיל וכמעט מלא משעת ערב מוקדמת ולכל משך שהותנו בו, הקהל היה מגוון וכמחציתו תיירים. שילוב מנצח שכל מסעדה הייתה שמחה לאמץ.
הערב שלנו החל דווקא ברגל שמאל. תקלות הקשורות בשירות צצו בזו אחר זו החל מהמפגש הראשון עם המארחת במפתן המסעדה. לא אייגע בפרטים אך בשלב מסוים, לאחר שהתרעמתי, הדברים החלו להסתדר. ייתכן שגם בקבוק היין שהזמנו שינה את היחס כלפינו. כך או כך ראוי לציין לחיוב את הדרך בה אנשי המקום טיפלו במשבר ואת המאמץ שעשו לפייס אותנו. בעיני המעשה אינו מובן מאליו, במיוחד ממסעדה מבוקשת ש-"ניזונה" מקהל עובר.
למרות ש- לה שוק איננה מסעדה גדולה, המבנה הפינתי שלה מאפשר חוויות ישיבה שונות: ניתן לשבת על רחוב דיזנגוף עצמו כשעציצים מפרידים בין היושבים לקהל העובר ברחוב, ניתן לשבת על הכיכר באזור צדדי, ניתן לשבת בפנים לצד שולחנות רגילים במפלס הרחוב או על במות מוגבהות וניתן לשבת לצד בר שמאחוריו נמצא המטבח הפתוח שאריחי הקיר הצבעוניים שלו מוסיפים לחלל חן רב. התאורה במקום נעימה והמזגן התעשייתי יעיל. התחושה הכללית היא של מקום פשוט, לא פורמלי, לא מתיימר ובסך הכול מקום עם אווירה טובה. המוזיקה הייתה בעיקר מוזיקת עולם אם כי עצמתה הייתה מעט גבוהה לטעמי.
אזור הישיבה שלנו היה במפלס מוגבה בדרך לשירותים הנמצאים בקומה שנייה ובקרבת עמדת המלצרים. אלה נראו פעילים ונמרצים. צלצול פעמון הודיע מעת לעת על מנות המוכנות להוצאה.
התפריט כולל ארבעה חלקים: שמונה מנות פתיחה ("ספתח") במחירים הנעים בין 39 ל- 54 ₪, שמונה מנות חלוקה ("בוא נחלוק") בין 42 ל- 68 ₪, תריסר מנות עיקריות ("זה לא קטן, גברת") בין 69 ל- 112 ₪ וחמישה קינוחים (מתוקים) 35-37 ₪. בנוסף הוצעו מספר מנות ספיישל. בתפריט מצוין שיש גם מנות לילדים.
במהלך חול המועד ביקרתי במסעדה גם בשעת צהריים. מתברר שבימים שישי, שבת ובימי מועד המקום נפתח החל מהצהריים (בדרך כלל הוא פתוח רק בערב) לבראנצ'. מחירי רוב המנות בתפריט זה נעים סביב 50 ₪.
ב- לה שוק מציעים אחד עשר קוקטיילים (רובם סביב 40 ₪) ותפריט יין שבו שלושה מבעבעים, שבעה עשר יינות לבנים ועשרים ואחד יינות אדומים. כשליש מהיינות מוצעים גם בכוסות. למרות שבתפריט לא מציינים שנות בציר, הוא עשה עלי רושם טוב במיוחד בשל אופי המקום והעדר היומרה שלו. התפריט כולל מגוון יינות נאה ומותגים טובים.
לפני המנות שהזמנו הובאה לשולחן על חשבון הבית מנה מהספיישלים של אותו ערב. המלצר הדגיש שזה מנחת פיוס. בהמשך יציעו לנו גם הרמת צ'ייסר עליו נוותר.
סטייק א-לה מינוט (OTH)
נתחי בשר דקים שנעשו בצורה טובה מאד הונחו על קרם תירס מלווים בביצה קשה מגורדת ובחתיכות בצל ירוק. לא נאמר לנו מהם הנתחים אבל הם התאימו לייעודם. הבשר שנצלה קלות היה רך וטעים. הגרסה המקומית כללה גם רוטב בשרי מצוין.
השילוב של נתח הבשר יחד עם הקרם, שבבי הביצה והבצל היה שילוב מוצלח.
מעורב פירות ים (76 ₪)
לצד שני חצאי "פיתה" שעברו על הגריל הונח מערום שכלל שרימפס, קלמרי (גוף וראשים), גרגירי חומוס ובצלים מטוגנים שנעטפו באריסה. המלצר ציין שיש באריסה גם כורכום וכמון. מעל טחינה ועלי פטרוזיליה. בצד קיבלנו פנכה עם עמבה שהייתה טובה מאד. החלק הפחות מוצלח של המנה היו הקלמרי הצמיגיים. לעומתם, השרימפס היו טובים. מבחינת הטעמים, החרפרפות שהגיעה מהרוטב בלטה. עם זאת היו גווני טעם נוספים של חמיצות, מליחות ואפילו מתקתקות קלה. מנה אקזוטית שהתאימה לציפיותיי ממסעדה מהסוג הזה. יש לציין שהיא מאפיינת את רוב המנות שלנו עם צילחות מרושל ו"מרוח".
פילה מוסר (112 ₪)
על קרם כרובית הונח מערום שכלל ארטישוק, עגבניות שרי, בצל ושום קונפי. מעליהם הונח נתח קטן של פילה מוסר על עורו הפריך. למנה זו מצטרפים תוספת אחת. יכולנו לבחור בין פירה לאורז ובחרנו באפשרות הראשונה שהגיעה בקערית מתכת.
הדג היה עשוי כהלכה. קרם הכרובית היה עדין וטוב. הפירה החמאתי הכביד. ייתכן שהיינו צריכים לבחור באפשרות השנייה. שילוב הירקות היה מוצלח. הירקות נעטפו ברוטב שהלם אותם. מנה טעימה אך יקרה מידי לטעמי.
מוסאחן (69 ₪)
את הגרסה המקומית למוסאחן אכלתי בשעת צהריים. על מאפה לא גדול (מעין לאפה שטוחה) הונחה תערובת שכללה חתיכות עוף קונפי עם עגבניות שרי, בצל וצנוברים. בצד הייתה "שלולית" יוגורט שעוטרה בסומק ולסיום עלים ירוקים ופרוסות צנונית. מנה לא קטנה ומתובלת מאד. העוף היה טוב מאד, לא יבש ולא עייף. עם זאת הייתי מעדיף שהעוף יוגש בנתחים גדולים יותר. הסלט הקטן, שבלט בתיבולו מיץ לימון, הוסיף מרכיב רענן בנוסף ליוגורט החמצמץ. המאפה הדק מתחת לתערובת כמעט ולא הורגש. הוא נעלם תחת הכבודה. יש לציין שפירוט המנה בתפריט לא מדגיש את המאפה ואולי יש מי שאינו מכיר את המנה. בעידן בו יש מודעות לגלוטן ראוי להדגיש נקודה זו במיוחד בשל העובדה שהמאפה מוסתר. המנה לא הרשימה אותי.
קדאיף א לה ג’פה (38 ₪)
המלצר ציין שזה הקינוח הטוב ביותר שלהם.
הוגש מעין מילפיי שכלל שתי "דסקיות" קדאיף וביניהם קרם פרש מוקצף עם וניל. מעט שברי שקדים, צימוקים ועלי טימין פוזרו מעל. סילאן השלים את התמונה.
הקדאיף על תקן הבסיס לקרם לא היה משכנע. הקינוח היה מתוק מידי.
הפעם לא הבאנו אתנו יין. ליווינו את הארוחה במי ברז. הבקבוק עם המים הוחלף ביוזמת המלצרים כשהמים נגמרו.
בנוסף הוזמן יין מהתפריט Gaia Thalassitis Assyrtiko Santorini 2015 , מחירו 190 ₪ . היין הגיע מקורר ובשמפניירה. 35 ₪ הם דמי החליצה למי שמחליט להביא יין מהבית.
לסיכום
נראה כי מסעדת לה שוק הצליחה למצוא את המכנה המשותף הרחב. אני הייתי שמח אם היד במטבח הייתה מדויקת יותר.
בעתיד הקרוב יעמוד בפני לה שוק אתגר לא פשוט כלל. מעניין יהיה לראות כיצד היא תתמודד עם השינויים המשמעותיים בכיכר.
אוכל: . . .
שתייה: . . .
אווירה: . . . .
שירות: . . . .
כללי: . . .
לה שוק
רחוב דיזנגוף 92 (כיכר דיזנגוף) תל אביב
טלפון: 03-603-3117
[…] ביקרתי ב-לה שוק מספר פעמים ואף פרסמתי דיווח ב- 2016. החלטנו לחזור שוב. רצה הגורל והגענו למסעדה יום לפני […]
אני אוהב את מסעדת לה שוק, מסעדה טובה ומזמינה ולא מתיימרת יותר מדי. האווירה קלילה ולכן נראה לי אנשים אוהבים אותה ובייחוד תיירים.
למרות שהאוכל לא מיוחד עד מאוד, הם עושים עבודתם נאמנה.
תודה על השיתוף.
גם אני קיבלתי את הרושם שלמסעדה אין יומרה והאווירה בה קלילה.
תודה על התגובה.
נראה סביר ולא יותר. המוסר נראה קמצני ביותר ויקר להחריד. במנת מסחאן למאפה אמור להיות חלק חשוב, ואילו כאן הוא כמעט ולא קיים. אין לי בעיה עם אוכל פשוט יחסית מהסוג הזה הוא יכול להיות מאוד טעים, אבל בתנאי שהוא מבוצע היטב ומוגש בנדיבות. כאן נראה שזה לא המקרה.
האוכל של לה שוק לא כבש אותי אם כי נראה שהם מתנהלים יפה מאד מזה מספר שנים והמקום נהנה מביקוש.
לשמחתנו קיימות אופציות הסעדה לא מעטות שניתן לבחור מהן.
יש לי כבוד למקומות שמחזיקים מעמד בתל-אביב, גם אם הם לא בהכרח לטעמי.
אני שומעת מאנשים סביבי שהמקום בהחלט מהווה מקום בילוי לצעירי תל אביב גם אם לא לקהילת הפודיס הפיינשמקרים 🙂 וגם מוסדות כאלו מקומם בעיר.
התמונות והתאורים לא עשו לי חשק ולא יגרמו לי להגיע אבל בהחלט מקווה שייצלחו את הבלאגן שיגיע וימשיכו להצליח
ניתן להניח ברמת סבירות גבוהה מאד שרוב המסעדות לא פונות לקהילת הפודיס או הפיישנמקרים 🙂
בערב ביקורנו הקהל ב- לה שוק היה אקלקטי, גם צעירים אבל גם משפחות ותיירים. ייתכן שהיכולת שלהם לפנות לקהל מגוון היא סוד הצלחתם.
לגבי העתיד, נחכה ונראה.
מסעדת לה שוק שמיקומה בלב כיכר דיזנגוף ומחזיקה מעמד הרבה שנים. זה סימן לניהול טוב ולמנות טובות. המנות בצילומים נראות טוב. אני שמסתייגת מבשרים הייתי בוחרת בפילה מוסר עם כל התוספות. ומי שאוהבת מאד מתוק . מנת הקדאיף א לה גפה היתה מתאימה לי.
אכן, היכולת שלהם להחזיק מעמד תקופה לא קצרה, ובמונחים תל אביביים חמש ומשהו שנים זה ממש לא קצר, ראויה לשבח.