חזרנו למסעדת יוֹרְשׁ בגבול יפו – בת-ים עליה כתבתי בתחילת 2018. המקום, שנמצא ברחוב אפרורי, מציע בעיקר מאכלים רוסים ואוקראינים. הוא מנוהל ומתופעל ביעילות על ידי אולגה לרנר, שהיא גם מקבלת ההזמנות, המארחת, המבשלת והמלצרית – One woman show.
הגענו ביום חמישי בערב. בתחילה היה בנוסף אלינו רק עוד שולחן אחד עם רביעיית ישראלים. בשלב יחסית מוקדם הם סיימו והלכו. נותרנו הלקוחות היחידים. בעת עזיבתנו קרוב ל- 21:00 הרגשתי שאולגה שמחה לסיים את יום עבודתה שהתארך בגללנו. מודה שאני מתקשה להבין את הקיום הכלכלי של המקום.
מבחינת העיצוב, יורש נשארה כשהייתה. ברקע התנגנה מוזיקה חלשה. בשל התאורה העמומה והעדר הלקוחות המקום נראה לי כמו מסבאה/מאורת שתייה באזור שכוח אל כמו שלפעמים רואים בסרטים.
התפריט, שנפתח במילות השיר "אוכל קדימה אוכל" ולאחריו "רביעאת" של עומר כיאם, דומה לזה שקבלנו בפעם הקודמת. הוא רחב, אקלקטי, קצת כאוטי ובחלק מהמנות יש תמונות מלוות. עם זאת התפריט השתדרג מבחינת צורתו והמחירים עלו. המנות הן בדגש אוקראיני-רוסי אבל יש גם השפעות של אזורים אחרים כמו פסטות, רגל קרושה וחומוס. במנות הראשונות (35-145 ₪) ניתן למצוא גם סלטים כמו "שובה" ו-"אוליביה", שמודגש שהם נעשים במקום בעת ההזמנה. במרקים (55-79 ₪) ניתן למצוא גם מרקי קיץ כמו אוקרושקה, סביקולניק ומרק תותים. כמו כן, יש מנות דגים ופירות ים (69-290 ₪), מנות עיקריות (50-149 ₪), נקניקים עבודת יד (110 ₪), בשרים על גריל (79-370 ₪), תפריט ילדים (25-50 ₪) וחלק של מנות גדולות במיוחד שניתן להזמינן מראש עבור אירוע או סעודה רבת משתתפים כמו כתף טלה החל מ-2 ק"ג, קרפיון ממולא, חזיר יונק (Suckling pig) או ירך בשר לבן (שינקן) שנעשה לפי מתכון בווארי עתיק.
בשל גודלו מצ"ב התפריט המופיע באתר המסעדה. יש מעט הבדלים בהשוואה לתפריט במקום.
תפריט השתייה ארוך אף הוא וכולל שתייה קרה, שתייה חמה, בירות מהחבית ובבקבוק, ליקרים, מגוון וודקות וקוניאקים, מספר קוקטיילים ועוד מגוון לא מבוטל של משקאות אלכוהול. יש גם תפריט יינות, אם כי הוא קטן, בסיסי ומוגבל, בוודאי בהשוואה ליתר.
פתחנו ב- בורשט אוקראיני עם בשר (55 ₪)
עם המרק קבלנו סלסלה ובה מספר פרוסות של לחם רוסי שחור. צורת החיתוך וגודלן המדויק של הפרוסות רמזו שהוא לא נעשה במקום. הפרוסות היו חמימות אך מעט נוקשות. עם זאת לא הייתה תחושה של יושן. בטעם בלטה החמיצות האופיינית.
כשאולגה שמעה שאנחנו חולקים את המרק היא הציעה לחלק את המנה לשניים במטבח. קבלנו את ההמלצה.
במרק ניתן היה לראות בצל, תפוחי אדמה, גזר, כרוב וחתיכות בשר. מעל הניחו שמנת חמוצה. הבשר היה מצוין, לא שומני מידי, רך וטעים. מבחינת התיבול, הייתה במרק מתיקות עדינה אבל היה חסר מעט פלפול. פלפל שחור גרוס הוסיף ושיפר. הייתי שמח לקצת יותר סמיכות אבל בסך הכול מרק טוב שהתאים למזג האוויר החורפי. עבורי גם חצי מנה הייתה כמות מכובדת לסועד.
מנת המרק חולקה במטבח לשניים
פלמיני (65 ₪)
כ- 20 כיסונים/קרפלך לפי התפריט עשויים ביד במילוי בשר לבן הוגשו עם חמאה מומסת וקערית של שמנת חמוצה.
המחיר וההגשה שונים מאד מהפעם הקודמת. המחיר עלה מ- 50 ₪ אך הוגשו יותר כיסונים כך שהמחיר לכיסון לא ממש השתנה. היות והכיסונים לא הוגשו בכלי מסורתי וצבעוני כמו בפעם היה חסר לי איזה גוון שישבור את הלבן-בז' הדומיננטיים בפרזנטציה ויהפוך את המנה ליותר אטרקטיבית במראה. המנה מוגדרת כמנה עיקרית ולמרות זאת היא לא לוותה בתוספת כלשהי למעט השמנת החמוצה.
הכיסונים היו מוצלחים: המעטפת לא עבה אך יציבה, הם היו אטומים והיחס בין המילוי למעטפת היה פרופורציונאלי. המילוי שכלל גם בצל היה במרקם טוב, לא קשה או רך מידי. מבחינת הטעמים, גם כאן היה חסר לי פלפל שחור או איזה שהוא אלמנט ארומטי. השמנת החמוצה הייתה כמו קרם מלטף עם קרירות נעימה. מבחינת הביצוע, לא היו הפתעות/אכזבות. הפלמיני היו טובים כמו בפעם הקודמת.
סטייק בשר לבן (99 ₪)
הנתח (בתפריט נכתב צוואר) הוגש עם צ'יפס דק (תעשייתי) וסלט כרוב-גזר.
גם הפעם המחיר וההגשה היו שונים מהפעם הקודמת. הנתח שכלל עצם קטנה צופה בקמח ובבלילת ביצה. הביצה הטרופה הוסיפה נפח ומרקם נעים. צורת העשייה הזו, שלא כללה פירורי לחם, הרחיקה את התוצאה הסופית משניצל רגיל. הציפוי "תפס" היטב. הנתח עם מעט שומן היה בעובי טוב, רך ועסיסי. הסלט הפשוט יחסית הוסיף רעננות והצ'יפס טוגנו בצורה אחידה.
צלעות בשר לבן (120 ₪)
4 צלעות במשקל חצי קילו הוגשו כמו במנה הקודמת עם צ'יפס וסלט כרוב-גזר פשוט. הצלעות הוגשו ברוטב קרמלי שהזכיר קצת ספייר רייבס סיני. הבשר נשר מהעצם. מבחינת הטעמים בלטו מתיקות ומליחות אך לא בצורה מוגזמת.
ליווינו את הארוחה בבקבוק מים מינרליים, ליטר וחצי של נביעות (15 ₪) וביין שהבאנו. לא נגבו דמי חליצה. כוסות היין הן מהסוג הפשוט ביותר.
Domaine du Vieux Telegraphe La Crau Chateauneuf du Pape 2005
האלכוהול יחסית לא גבוה – 14.5%. מוכן, אף בשל, עוצמתי, מעט טאני, חמיצות קלה, קירש, עושר ועומק פרי עם טעמים מתקדמים, טעם שיורי ארוך. יכול להתאים למנות בשר כבדות.
לסיכום
השורה התחתונה מביקורי הקודם יכולה להתאים גם כסיכום לביקורי הנוכחי: "יורש היא מסעדה ביתית ולסוגה מקום חביב וטעים."
מסעדת יוֹרְשׁ
רחוב בלפור 9 בת ים
טלפון : 03-5064810 או 052-8281647
איזה ארוחה כיפית בסוף הארוחה פתחת את הרוכסן?
😃
נשמע יותר מתאים לצהריים מלווים בשנצ.
אתה כנראה צודק 👍
אחרי הביקורת הקודמת שלך יצא לי להגיע למסעדה. חשוב להגיע לשם בלי יותר מידי ציפיות. מקום קטן עם אוכל סבבה. לא מפיל אבל עושה את העבודה.
מסכים עם דבריך.
כדאי להגיע עם ציפיות המתאימות.
תודה על הדיווח שמצטרף לתזכורת מסעדות ותיקות.
האמת שלא שמעתי על המקום
בשמחה.
דרך אגב, אני לא יודע בת כמה יורש אבל לא בטוח שהייתי מגדירה כמסעדה ותיקה.