לאחרונה נפתחה מסעדת דיסקו טוקיו. מדובר בחלק נוסף במתחם של קבוצת R2M הנחשבת לאחת המקצועיות והמוצלחות בקולינריה הישראלית. במתחם, הנמצא בבניין פנסק ברחוב הרצל 16 בת"א, יש לקבוצה גם בר מסעדה, בר הופעות ומשרדים.
המבנה עם החצר הפנימית היה במקור בן 3 קומות. הוא נבנה ב- 1925 בסגנון ניאו קלאסי בהשקעה של 800 לי"מ (לירות מצריות) והיה למרכז המסחרי הראשון בתל אביב. היו בו חנויות, בתי מלאכה, מסעדה ובית קפה. מערכות העיתונים "ידיעות אחרונות" ו-"הצופה" פעלו בו זמן מה. הוא גם היה הבניין הראשון שהותקנה בו מעלית. דיסקו טוקיו נמצאת בחזיתו ומשיקה לרחוב.

דיסקו טוקיו (disco tokyo)

השם דיסקו טוקיו, כך התפרסם, מסמן את הכיוון בו בחרו קברניטיה, מסעדה תוססת וצבעונית בהשראה יפנית.

קשה היה לראות את המוטיבים היפניים או הצבעוניים בעיצוב המסעדה. הדבר היחיד שיצר קונוטציה יפנית היו מגוון כלי חרס/קרמיקה שהוצבו בסדר מופתי על מדפי מתכת מעל לבר ועל המדפים בכניסה. חלל המסעדה אינו גדול. כשליש ממנו הוא מטבח ארוך ופתוח. בר נירוסטה מפריד בין המטבח ל-פלור שבו היו סוגים שונים של שולחנות וכסאות מעץ או ממתכת. זרקורי תאורה, רצפה כהה יצוקה, תעלות אוורור גדולות ממתכת, קירות חשופים לחלוטין ועליהם מראה ארוכה וצרה, כל אלו יצרו אווירה תעשייתית יותר מיפנית. היה מי שציין שהעיצוב מושפע ממה שמכונה Wabi Sabi, פילוסופיה שמקורותיה בבודהיזם ותמציתה המודרנית היא קבלה והשלמה עם ארעיות וחוסר שלמות.

היינו צריכים להמתין כשבועיים בכדי לקבל מקום בשעה המתאימה לנו. בערב ביקורנו המסעדה הייתה מלאה בקהל מגוון. בנוסף לעובדה שהשולחנות היו יחסית קטנים והישיבה די צפופה, המקום היה רועש אם כי במידה לא מוגזמת, כלומר ניתן היה לשוחח ולא לצעוק. במסעדה לא מעשנים אולם בחצר הפנימית המחוברת אליה מעשנים גם מעשנים. היות והושיבו אותנו קרוב לפתח, ריח הסיגריות הגיע אלינו.

דיסקו טוקיו (disco tokyo)

לרשות הסועדים עמד צוות מכובד של נותני שירות צעירים. גם במטבח עבדו אנשים צעירים שרובם נראו מקומיים ולא מהמזרח הרחוק.
בתחילה השירות לא היה יציב. מצד אחד המלצרית שלנו הייתה קשובה, בקיאה, ידידותית ומשתפת פעולה מצד שני היו פה ושם תקלות בהושבה ובקצב הוצאת המנות. עם זאת האחראים התמודדו היטב עם התקלות המינוריות. מבחינתי הרמה הגבוהה בשירות התגלתה בהתמודדות של האחראים עם שתי מנות שהיו בלתי אכילות ונותרו על השולחן. הם לא התעלמו אלא שאלו וביררו לפשר העניין, כיבדו את טענותינו, לא התווכחו, לא נתנו הרגשה שאנחנו טועים או לא צודקים וניסו בכל דרך שנסיים את הערב בהרגשה טובה: הציעו צ'ייסר ואחר כך סאקה אך סירבנו בנימוס, לא גבו כסף על המנות שהוחזרו והביאו מנה על חשבון הבית. הייתה תחושה שאכפת להם והם באמת מתנצלים. אני לא זוכר יחס כזה במסעדנות הישראלית. שאפו גדול.

בפרסומים הוצהר שהתפריט של דיסקו טוקיו נבנה בהשראה יפנית עם התאמה לחך המקומי והוא אינו מתיימר להביא את ארץ המקור אלא רק מושפע ממנו. המטבח, בכל אופן, מאובזר ברמה גבוהה ויש בו, בין היתר, גריל יאקיטורי, מכונה לאידוי אטריות ומטהר מים בשיטת אוסמוזה הפוכה.
התפריט עצמו אינו גדול ויש בו קריצה למטבחים אסייתיים נוספים ליפני. בתפריט מספר קבוצות: 6 מנות ראשונות בטווח מחירים שנע בין 36 ל- 62 ₪, 9 מנות ביניים בטווח מחירים שנע בין 42 ל- 62 ₪, 7 מנות עיקריות בטווח מחירים שנע בין 65 ל- 146 ₪ כשהיקרה שבהן היא מנה זוגית ו- 6 קינוחים במחיר אחיד של 42 ₪. בדיעבד יש לציין שגודל המנות נוטה לקטן או לבינוני.

התפריט של דיסקו טוקיו (disco tokyo)

בנוסף ל-7 קוקטיילים ומספר בירות יש למקום רשימה לא ארוכה של יינות וסאקה. הרשימה מעניינת וכוללת יינות מאזורים לא שגרתיים כמו סלובניה, סנטוריני, פנדס ובייארסו בספרד. יש בה גם יינות שאפשר להתייחס אליהם כאל מתיישנים. תפריט היין מראה יד מקצועית שלא נכנעת לתכתיבי המפיצים הגדולים. לדעתי יש מקום להוסיף מספר יינות לבנים ארומטיים וחצי מתוקים.

אל השולחן הוגש פתיח שכלל פריכיות שרימפס, איולי מיסו חריף ומלפפונים כבושים עם סויה. חביב.

הפתיח ב- דיסקו טוקיו (disco tokyo)

יאקי באן (18 ₪)
שלוש לחמניות מאודות ואח"כ צרובות על הגריל הגיעו עם איולי מיסו שהזכיר את זה שהוגש בפתיח.
הלחמניות השאירו אותי אדיש. לא הייתה להן בולטות בטעם ובמרקם הן היו דחוסות מידי.

יאקי באן ב- דיסקו טוקיו (disco tokyo)

סשימי טונה (62 ₪)
ארבעה נתחי טונה אדומה הגיעו בקערית קטנה יחד עם מקבץ עלים, מלפפון שנפרס דק דק, דייקון גרוס, ז'וליינים של צנון וממרח וסאבי חריף.
חתיכות הטונה בעלות צבע עז וריח נוכח הוגשו בטמפרטורת החדר. מבחינת המרקם הן היו נעימות לאכילה, מבחינת הטעם, טעמן לקה בחסר. בתיאור המנה נכתב שיש בה סויה אולם לא הרגשתי בה. התחושה הבולטת הייתה של מנה יבשה. מנה לא מרשימה במיוחד.

סשימי טונה ב- דיסקו טוקיו (disco tokyo)

שומאי (48 ₪)
6 יחידות של כיסוני עוף מאודים הגיעו ברוטב שהורכב מסויה ושמן ראיו. לשאלתי המלצרית פירטה שיש בשמן שלושה סוגי פלפל יבש, צ'ילי, אניס, סומסום, בוטנים, גרידת לימון וגרידת תפוז. מעל קישטו בבצל ירוק.
כיסונים מוצלחים מאד. המעטפת בעובי טוב, המילוי טעים מאד והרוטב משגע. אהבתי.

שומאי ב- דיסקו טוקיו (disco tokyo)

בולגוגי (52 ₪)
נתחים דקים של בשר בקר שהושרו קודם במרינדה ונצרבו, ככל הנראה, על אש גלויה הוגשו יחד עם חצילים שנעשו בשלושה אופנים: מטוגנים, "שרופים" וכבושים. המכלול טבל ברוטב.
החצילים היו מצוינים כל אחד ודרך ההכנה שלו. מרכיב אחד ושונות מקסימה של מרקמים וטעמים. הבשר שהיה כמעט רייר היה מאיכות טובה ודרך העשייה החמיאה לו. לא שאלתי מהו בדיוק הרוטב אך גם הוא התאים מאד. נהניתי מאד מהמנה.

בולגוגי ב- דיסקו טוקיו (disco tokyo)

סומן (62 ₪)
בתוך קונסומה מיסו הונחו אטריות סומן (אטריות יפניות דקיקות מקמח חיטה) וצדפות וונגולי. מעל פיזרו בוטרגו ובצל ירוק.
לציר היה טעם ימי חזק אבל הוא לא היה מאד עמוק אולי בכוונת מכוון לתת לוונגולי את הבכורה. למרות שנאמר לנו שהאטריות נעשות במקום, הן לא הרשימו אותי. הבצל הירוק והבוטרגו הוסיפו טעם ומרקם. בסך הכול מנה ימית טעימה אולם סביר להניח שהיא לא תהיה בקונצנזוס.

סומן ב- דיסקו טוקיו (disco tokyo)

תמנון (62 ₪)
בקרם דלעת יפנית הונחו חלקי תמנון צרובים, דסקיות אספרגוס סיני ואצות שגם הן עברו צריבה.
לא אהבנו את המנה. הקרם היה מתוק מידי והמרקם הזכיר מחית אוכל לתינוקות, האספרגוס הסיני היה מריר מידי, האצות מלוחות מידי והתמנון, כוכב המנה, היה מפוחם, קשה ומלוח. לאחר שניים-שלושה ביסים, החלטנו לוותר. המנה נלקחה למטבח ולא הופיעה בחשבון.

תמנון ב- דיסקו טוקיו (disco tokyo)

ספריבס (98 ₪)
על לביבת בטטה גדולה הונחו מספר צלעות חזיר לא מאד שומניות ומעליהן חסה ליטל ג'ם צרובה.
גם במנה זו היה חוסר איזון בטעמים: קיצוניות במליחות, במתיקות ובמרירות. מבחינתי המנה הייתה בלתי ניתנת לאכילה והצריבה בלשון תלווה אותי עוד זמן מה אחר כך. שוב המנה נלקחה למטבח כמעט בשלמותה ולא הופיעה בחשבון. המבוכה הייתה גדולה.

ספריבס ב- דיסקו טוקיו (disco tokyo)

עם מנת הספריבס הגיעה ע"ח הבית מנת תרד צרוב עם גומא (שומשום) אתיופי טחון במקום. היות והחך שלי כבר איבד כיוון והיה סוג של סטרס בשל מקבץ התקלות, הרגשתי שאני לא יכול להתייחס אל המנה בצורה נקייה. ממה שטעמתי הייתה בה כבדות.

תרד צרוב עם גומא ב- דיסקו טוקיו (disco tokyo)

ליווינו את הארוחה במי ברז ויין שהבאנו. נגבו 40 ₪ דמי חליצה.

Selbach Oster Zeltinger Schlossberg Riesling Spatlese Trocken Mosel 2012
ריזלינג יבש, מינרלי, מריר מעט עם טעם שיורי ארוך. לטעמי בפרקו. לפתוח ולשתות. לא יין גדול אבל הוא בהחלט יכול להתאים למקום ולאוכל שלו.

Selbach Oster Zeltinger Schlossberg Riesling Spatlese Trocken Mosel 2012 ב- דיסקו טוקיו (disco tokyo)

לסיכום:

על בסיס ערב ביקורי, המטבח ב- דיסקו טוקיו היווה את החוליה החלשה. ביצועי המנות לא היו אחידים וכשזה לא הצליח זה ממש לא הצליח. לדעתי פילוסופיית קבלת חוסר השלמות של ה- Wabi Sabi מתאימה יותר לעיצוב והרבה פחות למרכיב האוכל בחוויה הכוללת.

אני מאמין שאנשי R2M ישפצו, ישפרו וינפקו בעתיד מוצר שיהיה משביע רצון הן עבור בליינים והן עבור פודיז. זה עדיין לא שם.

 

דיסקו טוקיו
רחוב הרצל 16 תל אביב
טלפון: 03-5544300

אתר המסעדה

דף הפייסבוק