מזה זמן מה אני מתכנן לחזור ולבקר ב- בר א וין, שבו ביקרתי מספר פעמים בתחילת דרכו. התגנבותם של ערבים קרירים וביקורת מחמיאה של אבי אפרתי עודדו אותי לעשות מעשה.

בערב ביקורנו האזור שבתחילת שדרות רוטשילד היה תוסס וצוהל. אנשים רבים הסתובבו או פקדו את מקומות הבילוי שבאזור. אפילו תערוכה חדשה של איתן בן משה נפתחה בגלריה אלון שגב הנמצאת בקרבת מקום. אף על פי שהכיכר שוכנת לצד שני מגדלים מאיימים היא בעיני מקסימה ומזמינה. רק חבל שגם היתושים חשבו כך.

האווירה ב- בר א וין משוחררת וקלילה. עם זאת ראוי להעיר מספר הערות לגבי תנאי הישיבה בחוץ לפחות על פי מה שחוויתי: השולחן שלנו התנדנד; אני גם פחות מתחבר לשיטה של כלי האוכל המאופסנים בקופסה על השולחן; צלחות קטנות לחלוקה שימשו אותנו ולא הוצע להחליפן במהלך הארוחה.

בר א וין

אנשי השירות נראו מיומנים. הם הצליחו לשלב ידענות בחביבות. במהלך הערב המלצרים של שולחננו התחלפו ביניהם. בשלב מסוים עברנו לידיו של מי שאחראי על תחום היין במקום. כדרכם של דברים התפתחה שיחה בנושא והוא אף כובד ביין שהבאנו אתנו. אולי זו הסיבה שלא נגבו דמי חליצה.

מבחינת הפעילות הכללית, דווקא ב- בר א וין העניינים היו רגועים יחסית לשאר המקומות במתחם. בהמשך הערב יתפסו את מקומם עוד ועוד סועדים אבל לתחושתי לא הייתה התנפלות רבה למרות שבאותו ערב של יום חמישי התפרסמו שתי הצעות ספיישל: "יום דגים" ו- "ספיישל סוף הקיץ".

ההצעה הראשונה קיימת באופן קבוע בימים שני וחמישי. במסגרתה יש דגים טריים ואלה מוצגים בוויטרינה שבכניסה. אחד/אחת מהסו שפים מכין מכל דג מנת הפתעה. לא ניתן לדעת מראש מה תהיה המנה ובאיזו צורה יכינו אותה (סשימי, סביצ'ה או כל חיתוך אחר) אולם ניתן לבקש שהיא לא תכלול מרכיבים שיש לסועד רגישות כלפיהם או מרכיבים שהוא לא אוהב. בערב ביקורנו היו פרידה, אינטיאס, איילת הים ולוקוס. כל מנה כוללת 60 גרם דג והמחירים נעים בין 62 ל- 72 ₪ למנה.

ההצעה השנייה חגגה את סיום החופש הגדול וכללה אויסטרים משני סוגים (gillardeau ו- gauloise) שנמכרו ב- 18 ₪ ליחידה במשך כל הלילה. המלצר חזר והדגיש שזה המחיר הנמוך ביותר שניתן למצוא בו אויסטרים לא רק בתל אביב אלא בכל הארץ. בנוסף הוצעו שני מבעבעים (Laurent Perrier ו- Cremant של Domaine De Mouscaillo) בכוסות או בבקבוק במחירים נוחים. יש לציין שהתאכזבתי מכל שהוצעו רק שני סוגי אויסטרים וגם (אולי בעיקר) מההיצע המוגבל של המבעבעים. בתמונות האינסטגרם של השף שהועלו לקראת אותו הערב הופיעו מספר גדול של מבעבעים שונים בשמפניירה גדולה. מנפלאות המדיה.

התפריט שהונח לפנינו היה דומה לתפריט שקבלנו בתחילת הדרך למעט עלייה מתונה במחיריהן של מספר מנות והתייחסות נפרדת לקינוחים. מהתפריט נעדרו בערב ביקורנו מספר מנות אולם במקומן הוצעו ארבע מנות מיוחדות: פלטת נקניקים וגבינות, רביולו צמחוני, שיפוד איילת ים ושרימפס קריסטל בבויאבז. היססנו לא מעט לגבי ההצעות המיוחדות שהוצגו בפנינו ובחרנו לבדוק את האויסטרים ומנת הפתעה אחת. את יתר המנות הזמנו מהתפריט הרגיל.

תפריט היין גדול ויש בו מגוון אפשרויות ליינות בכוסות. היינות בעיקר יינות ישראלים וצרפתים בדגש על יינות מותאמי מזג אוויר ואוכל ובתמחור הגיוני. תפריט יין יפה ומכובד.

האפי אויסטר (18 ₪ ליחידה)
הוזמנו ארבעה אויסטרים, שניים מכל סוג. אלה הוגשו על מצע של קרח עם פלחי ליים. בצד צורפו שלוש פנכות עם שלושה רטבים על בסיס של חומץ: הראשון עם יין לבן וחזרת, השני עם יין אדום וחתיכות בצל והשלישי עם טבסקו שנשמר בצד להמשך. הסתפקתי במיץ הליים.
ה- gillardeau היו יותר בשרניים בהשוואה לגלואז. טעם הים בלט אולם היה בהם הרבה מעבר למליחות. לטעמי מבין שני הסוגים סוג זה מתאים יותר למתקדמים.
ה- gauloise היו עדינים יותר בהשוואה לג'ילרדו. טעמי המליחות והים היו מתונים. הרגשתי אפילו בטעם מתקתק.

אויסטרים ב- בר א וין

דג לוקוס (77 ₪) – מנת הפתעה
המנה הוצגה כסשימי לוקוס על קרם תפוח עץ. נתחי הדג הגיעו מלווים בחתיכות תפוח עץ ירוק, גרעיני רימונים טריים, בצל סגול, צנונית, קוביות סלרי, שאלוטס, עלי כוסברה, ליים ומלח גס.
לא התרשמתי. למרות המרכיבים השונים המנה הייתה משמימה מבחינת טעמיה.

דג לוקוס ב- בר א וין

סלט קלמארי (52 ₪)
את הקלמרי שנעטפו בבלילה ונעשו בסגנון טמפורה ליוו חתיכות אננס טרי, עלי תבלין כמו מנטה וכוסברה, רצועות דקות של צ'ילי אדום, בצל סגול ומלח גס.
כמו בפעם הקודמת גם הפעם נרשמה הצלחה. יש במנה שילוב מוצלח של מגוון טעמים. בין לבין הרגשתי אף בחמיצות. ייתכן שהוסיפו חומץ או שהבצל הושרה בחומץ. הקלמרי היו טעימים ויחד עם יתר המרכיבים התקבלה מנה מרעננת וכיפית.

סלט קלמרי ב- בר א וין

פסטה 40 חלמונים (48 ₪)
לפסטה (ספגטיני) בהכנה עצמית שנעשתה בדיוק במידה הוסיפו פרמזן, חתיכות קטנות של ירק (כנראה עירית קצוצה) ותבלין חרפרף שהזכיר לי את ה- Pimenton שצורף למנת השרימפס תפוח אדמה שאכלתי אצל רושפלד. בביקורים הקודמים הדגישו בפנינו שמוסיפים פלפל מיוחד שנקרא Espelette למספר מנות. ייתכן שזה התבלין שהוסיפו גם כאן.
מנה עם לא מעט חמאה שהפשטות בה נתנה מקום לפסטה המוצלחת. יופי של מנה מנחמת שעוררה זיכרונות למנת ה-40 חלמונים של יועזר בר יין.

פסטה 40 חלמונים ב- בר א וין

המבורגר (34 ₪)
מיני המבורגר. הקציצה מבשר כף במשקל 80 גרם הוגשה בלחמנייה קטנה עם דוגמית של גבינת מונטלינו וריבת בצל.
הקציצה הייתה טעימה, הלחמנייה הייתה טובה אולם ריבת הבצל התעלתה על כולם והבריקה.

המבורגר ב- בר א וין

סינטה וצ'יפס (78 ₪)
פרוסות סינטה בציר בקר הוגשו לצד צ'יפס פריך ורוטב טרטר עשיר.
הבשר שהוגש במידת עשייה MR היה עשוי נכון. רוטב הטרטר הטרגוני היה טעים והשתלב יפה הן עם הבשר והן עם הצ'יפס. מסוג המנות הקלאסיות למקום כמו בר א וין.

סינטה וצ'יפס ב- בר א וין

בסוף הוצעו לנו חמישה קינוחים: אי צף, מוס שוקולד, אננס, קרפ סוזט וטארט נאנטז. הפעם החלטנו לוותר. ליווינו את הארוחה בפרייה גדול (26 ₪) וביין שהבאנו בתיאום מהבית.

Chateau Branaire Ducru Saint Julien 2000
יין בן 17 שנה שנפתח מספר שעות מראש. יין מצוין. מגוון טעמים (חמיצות, מתיקות, מינרליות) שהשתלבו היטב אלה באלה. יין "מגובש" עם טעם שיורי ארוך הנמצא בחלון השתייה שלו. היה שווה לחכות.

Chateau Branaire Ducru Saint Julien 2000 ב- בר א וין

לסיכום:

בר א וין היה ונותר מקום בעל מאפיינים ייחודיים שנדמים לעתים כמנוגדים:
מצד אחד בתפריטו מנות ממקומות אחרים אך עם זאת המנות לא נותנות תחושה שהן זרות;
מצד אחד השירות משתדל ומוקפד אולם באותה הנשימה הוא גם ידידותי;
מצד אחד ניתן להזמין כאן מנה וכוס יין אולם בפועל יש משהו במבנה התפריט ואולי גם במחיריו שמדגדג להזמין קצת יותר ממה שמתכוונים במקור.

נראה שבר א וין  הצליח לבסס את מקומו במשך התקופה הקצרה לפעילותו. לא בכדי הוא זוכה למעמד מכובד בקרב רבים.

 

אוכל:  

שתייה:  

אווירה:  

שירות:  

כללי:  

 

בר א וין
בתחילת שדרות רוטשילד (רוטשילד 7) תל אביב
טלפון: 050-3366622‏

אתר המסעדה

דף הפייסבוק