אל עאשי היא המסעדה החדשה של השף סלאח כורדי בשוק הפשפשים ביפו.
הפעם הראשונה בה שמעתי על השף הייתה בקשר למסעדת אל ג'מילה, שנפתחה בתחילת 2014. ביקרתי בה בתחילת דרכה אך לא נכבשתי בקסמיה. כעבור מספר חודשים המסעדה נסגרה. 'האיש שרצה לבשל את יפו', כך כונה סלאח, הסביר שמבצע צוק איתן והמצב הביטחוני הם שהכריעו. השמועות התעקשו שהיו גם בעיות בין השותפים.
בהמשך הופיע סלאח כמתחרה בנבחרת של השף מאיר אדוני בעונה השנייה של 'משחקי השף'. בתכנית הוא חשף את סיפור חייו, את המשמעות העצומה שיש לבישול עבורו ואת שאיפתו לקבל הכרה לאחר כל כך הרבה שנים בתחום. בסרטון הפתיחה הוא אף מבטא רצון עז להקים מחדש את אל ג'מילה.
עברו מספר חודשים מאז שהתכנית הסתיימה ונראה שההבטחה שלו לעצמו התממשה. במקום אל ג'מילה ובאותו המיקום בדיוק הוא פתח את אל עאשי, סוג של אותה הגברת בשינוי אדרת.
במהלך הערב לא יכולתי להימנע מלבצע השוואות בין אל עאשי ו- אל ג'מילה. כבר עתה אני יכול לומר ש- אל עאשי בוגרת וטובה יותר.

מהזכור לי, החלל של אל עאשי לא השתנה מהותית: אותה תקרה גבוהה מחופה בעץ, אותן אבנים חשופות בקירות, אותם אריחים מאוירים, אותו בר קטן וחביב, אותם גוונים של חום-בז' ואותה תאורה חמה ועוטפת. ההבדלים העיקריים הם הכניסה החדשה, הוויתור על המרפסת כך שהמסעדה היום קטנה יותר והוספת אלמנטים ביתיים ואקלקטיים לתפאורה. מוזיקה אוריינטלית בסגנון צ'יל אאוט התנגנה ברקע.

Untitled

בערב ביקורנו לא היו הרבה לקוחות וההתנהלות של אנשי הצוות הייתה רגועה מאד. השירות של המלצרים, שהיו לבושים בתלבושת אחידה, היה טוב מאד, מרצה ויחד עם זאת לא דוחף או מעיק. יש לציין שבמועד ביקורנו המסעדה הייתה בהרצה אך לא ניתנה לכך התייחסות במחיר. 

השף סלאח כורדי שואף להציג בתפריטו 'אוכל יפואי'. בהקשר של אל ג'מילה הוסבר שמדובר בשילוב של מספר מקורות השראה: מנות שבישלו בביתו שבשכונת עג'מי, מנות שבישלו השכנים היהודים באזור מגוריו ומנות שעשו שימוש בשלל הדייגים מנמל יפו.
תפריט אל עאשי מזכיר במנות רבות את התפריט של אל ג'מילה. המחירים, לעומת זאת, גבוהים יותר, במקרים מסוימים הרבה יותר. המנות, כפי שזכרתי, אינן גדולות ולדעתי יקרות מידי.
בתפריט הנוכחי אחת עשרה מנות ראשונות במחירים שבין 39 ל- 57 ₪, שתיים עשרה מנות עיקריות במחירים שבין 82 ל- 150 ₪ ושש מנות קינוח במחירים שבין 30 ל- 39 ₪. יש לציין שהתפריט כתוב בעברית אך שם המנות בערבית. במנות שלא הכרתי את שמן, לא נותר לי אלא לסמוך על ההסבר שניתן בתפריט או על ידי המלצרית. בכלל סביר להניח שקיימות מספר גרסאות לאותן המנות.
תפריט האלכוהול המקומי לא משאיר רושם רב: שני מבעבעים ומספר יינות ישראלים שחלקם הקטן מוגש בכוסות. יש גם בירות ומשקאות אלכוהוליים מקובלים כמו וויסקי, ערק, ג'ין, ליקרים ועוד.

הבר ב- אל עאשי

לפני המנות קבלנו מעין פוקצ'ה שהוגשה בטמפרטורת החדר לצד "שוטים" של טחינה עשירה וטובה, שמן זית עם מעט רכז רימונים וזיתים דפוקים מרירים וטעימים.

פתיח ב- אל עאשי

קטאייף בלחמה (43 ₪)
שתי יחידות של קטאייף שמולאו בבשר כבש עם צנוברים הגיעו על מצע של טחינה עם עירית ונענע מלווים במעין רסק עגבניות ובצל סגול. המנה עוטרה בסומק. הקטאייף הוגש בטמפרטורת החדר. בסיסו מעט ספוג בנוזלים אבל מרקמו נעים. המילוי היה מעט מתקתק וטעים. הטחינה הסמיכה שנטתה לכיוון השמנונית הייתה נוכחת וטובה. הבצל והעגבניות נתנו את הגוון החמצמץ והרענן. מנה טעימה עם משחק מוצלח של מרקמים וטעמים.

קטאייף בלחמה ב- אל עאשי

שוש ברק בשר (46 ₪)
שלושה כיסונים שמולאו בבשר כבש הגיעו ברוטב יוגורט חמים עם עלי נענע ושיני שום.
המנה הזכירה את זו שהוגשה ב- אל ג'מילה אך היא הייתה פחות טובה. ליוגורט היה טעם לוואי בולט מהשום שכנראה טוגן יתר על המידה והפך למריר. גם הכיסונים לא השאירו רושם מיוחד. חבל.

שוש ברק בשר ב- אל עאשי

עדס רושתאי (110 ₪)
התלבטנו בין המנה הזו למנת התעשימה המפורסמת (מנת האודישן) של סלאח. המלצרית ציינה שכדאי לנו לנסות משהו שאנחנו לא מכירים ובחרנו בעדס רושתאי. מנה מעניינת בצורת ההגשה ובטעמים. בתחתית הקערה הונח תבשיל עדשים סמיך (משהו שבין רסק לקרם ולמרק) מעליו רצועות פסטת סלק ביתית ושלושה נתחים של פילה מוסר. בצל, סומק ופטרוזיליה קצוצה חתמו את ההגשה. הפסטה הייתה עבה ויחסית רכה. למרות שלא הייתה יומרה להגיש פסטה איטלקית וייתכן שתפקיד הפסטה היה בכלל תפקיד של אטריות, הייתי מעדיף אותה קצת יותר דקה וקצת יותר קשה. עם זאת השילוב עם התבשיל עשיר הטעמים הסתדר היטב. הדג צרוב קלות נעשה כהלכה ותרם את חלקו למנה יוצאת דופן.

עדס רושתאי ב- אל עאשי

מלוחיה בוראני (130 ₪)
ארבעה נתחים מפולפלים של פילה כבש הגיעו לצד קרם תפו"א על מצע של פריקה. מעל הונח מערום קטן של מלוחיה שבושלה בשלמותה עם לימון ושום.
הפריקה היה קראנצ'י וטעים מאד. גם למלוחיה היה אלמנט של פריכות והיא הביאה גוון חמצמץ נעים. הבשר היה רך. המנה הייתה עשירה בטעמים אבל חבל ששוב שולב השום המטוגן שהמרירות שלו לא הייתה לי נעימה.

מלוחיה בוראני ב- אל עאשי

מלבי זעפרן (35 ₪)
החלטתי לא לוותר על קינוח. ביקשתי מהמלצרית שתמליץ לי על אחד שאינו מתוק מידי. הרפרפת שתובלה לפי התפריט ב-הל, זעפרן ומסטיקה הייתה רכה ועדינה. הרבה דברים התרחשו בקערית בנוסף למלבי, היו שם שברי פיסטוק חלבי, קליפות הדרים מסוכרות, מי ורדים, פרחים ועלים אכילים ומאפים דקים ופריכים. אכן מדובר בקינוח לא מתוק ולא כבד שיכול להתאים כנשנוש בסוף הארוחה.

מלבי זעפרן ב- אל עאשי

ליווינו את הארוחה ב- Bernard Baudry Le Clos Guillot Chinon 2011 (35 ₪ דמי חליצה) ובבקבוק מים מינרליים מוגזים (24 ₪)

לסיכום

כשיצאתי מ- אל ג'מילה הרגשתי שלא נשאבתי לעולמו הקסום של השף. ב- אל עאשי, לעומת זאת, הייתה התקדמות. המקום מזמין, השירות נעים והאוכל למעט חתיכות השום הסוררות היה טעים לי יותר. אם אתן לדמיוני להתפרע אז החוויה ב- אל עאשי הייתה עגולה ורכה בעוד שב- אל ג'מילה היו נוקשות וחספוס. עם זאת הביקורת העיקרית שלי קשורה לעלייה במחירים בהשוואה למה שהיה. הצורך להצדיקה מונח לפתחו של השף.

משמח לראות את ההשתלבות של המטבח הערבי על גווניו בסצנה המקומית. כן ירבו.

 

אוכל

שתייה

אווירה

שירות

כללי

אל עאשי
רחוב עולי ציון 4 תל אביב יפו
טלפון: 03-6485748

אתר הפייסבוק