מסעדת סאן יאנג נפתחה לפני כשבועיים בשקט יחסי במלון הבוטיק INK במרכז תל אביב. את המסעדה הקימה הקבוצה שבבעלותה מספר מסעדות פאן אסייתיות: פו סושי התל אביבית, קיסו בקרית אונו, נוצ' ברמת השרון, ני-שי בנתניה ו-סטודיו בקניון G שהוא ביסטרו מודרני עם קריצה אסייתית.
פרויקט בניית מלון INK נמשך כעשור. המלון מחליף את "בית ראשוני פועלי ציון", מבנה היסטורי שנחנך ב- 1979 והנציח את מייסדי תנועת פועלי ציון. הבית שימש כמרכז עולמי לתרבות היידיש ופעלו בו אולם הרצאות, ספרייה וחנות. מעבר לשמו ולעיצובו החיצוני של המלון, שנראה כמו ערימת ספרים המונחים זה על גבי זה, ניתן גם ייצוג לעבר באמצעות ויטרינה בכניסה ללובי ובה מגוון קסתות דיו וארון עם שלט מואר "ביבליאטעק" (ספרייה ביידיש). בנוסף כשיורדים במדרגות מעמדת המארחות למסעדה הנמצאת בקומה 1- רואים פסל גדול הממוקם מעל לבר המדמה מקלדת של מכונת כתיבה ישנה.
ב-סאן יאנג מספר אזורי ישיבה, בין היתר, בר וחדר פרטי. העיצוב מושקע, מודרני, לא מינימליסטי ומשדר הידור אולם מעט כבד ורוב גווניו כהים (חום, אפור ושחור) כולל רצפת עץ ושולחנות שחורים. הכיסאות והספות מוסיפים גווני אדום וחום בהיר. למרות שהמסעדה נמצאת בקומה אחת מתחת לרחוב, אין הרגשה שנמצאים במרתף. בתחילה הערב המוזיקה הייתה מתונה בעוצמתה. בהמשך יגבירו את עוצמתה ויעמעמו את האורות. במהלך הערב המסעדה התמלאה בקהל מגוון.
המלצרית שלנו עשתה רושם מצוין. היא הייתה קומוניקטיבית, סבלנית, בקיאה ועשתה כל שביכולתה להיענות לבקשותינו. כל זאת נעשה בחן כשלצידה מתלמדת שהייתה קשובה קשב רב למתרחש. למרות הטענה הנשמעת לאחרונה לגבי הקושי לגייס אנשי שירות, היו במסעדה אנשי שירות רבים. מלצריות הלבושות בבגד אחיד, ברמנים, עוד מספר אחראים והמארחות בקומת הכניסה למלון. הצוות נראה דרוך אך לא עצבני. ביקשנו וקיבלנו קנקן מים קרים וסכו"ם הוחלף לעיקרית.
לאחר שהמלון ייפתח הוא יספק שירותי חנייה (valet parking) לבאי המסעדה.
המטבח של סאן יאנג מוצג כ-"מטבח פיוז’ן אסיאתי המשלב טכניקות בישול וחומרי גלם מהמזרח הרחוק עם מגע והשראות מהמטבח הים תיכוני – קלאסיקות אסיאתיות בביצועים עדכניים". לפי הפרסומים השף אלעד פיניש (עבד ב-יפו תל אביב) הוא שהופקד על המטבח. המלצרית הציגה את המסעדה ואת התפריטים, האחד תפריט סושי והשני תפריט הפיוז'ן. התפריט השני בו התרכזנו מחולק לשלוש קבוצות לפי גודל המנות: 4 מנות קטנות (49-58 ₪), 9 מנות בינוניות (42-64 ₪) ו-5 מנות עיקריות (78-135 ₪). הסינטה על העצם בעיקריות מתומחרת לפי משקל. לפי המלצרית גודל המנות מתכתב עם המקובל בעיר. היא גם ממליצה להזמין את המנות family style , כלומר מספר מנות למרכז השולחן. כנראה זה הביטוי החדש ל- sharing. בסוף הוצעו מספר קינוחים כולל קינוח טבעוני.
בתפריט האלכוהול ניתן למצוא 12 קוקטיילים, 6 משקאות סאקה, בירות בבקבוק ועוד מגוון משקאות חריפים. תפריט היין מאכזב. אמנם מחירי היינות אינם מוגזמים אבל המותגים פחות מוכרים ואין ציון שנות בציר. במסעדה כזו הייתי מצפה שיהיו הרבה יינות ריזלינג בדרגות מתיקות שונות כמו גם עוד מבעבעים. חלק קטן מאד מהיינות מוצע גם בכוסות. לא הבאנו יין אבל נאמר לנו בטלפון שהם גובים 40 ₪ דמי חליצה.
סשימי דג ים (49 ₪)
מספר נתחי מוסר ים הגיעו ברוטב פונזו הדרים. אליהם צורפו צ'ילי ירוק, קריספי שאלוטס ועלים ירוקים. ברוב המנות נעשה שימוש בתערובת של שומשום (לבן, שחור) בגרעינים שלמים ו/או טחון.
הדג הרגיש איכותי. הרוטב החמצמץ-מתקתק היה טעים והחמיא לדג. מנה טובה אם כי לא מאד מיוחדת או יוצאת דופן.
שרימפס קריסטל (58 ₪)
חמישה שרימפס מקולפים למעט הזנב הוגשו ברוטב שכלל חמאת הדרים, צ'ילי, שום וזילופי שמן עשבי תיבול. המנה עוטרה בפרחים אכילים. בצד הגיעה לחמניית חלב יפנית מעוטרת בשומשום.
השרימפס נעשו כהלכה. הם היו עסיסיים ובמידת קושי נכונה. הרוטב היה מעט פיקנטי וחנפני. הלחמנייה הייתה בסדר. עיקר ייעודה היה לספוג את הרוטב שהוגש בנדיבות. שוב מנה שבוצעה היטב ללא אפקט וואו.
סלט מלפפונים קוריאני (42 ₪)
הסלט כלל נתחי עוף, מלפפונים, צנוניות, נבטים, כוסברה ואצות קומבו מתובלות.
המנה הייתה סבירה בגודלה, העוף עסיסי והירקות הקרינו טריות. עם זאת התיבול היה אנמי והסלט נטה לכיוון של סלט עוף. בתפריט נכתב שנעשה שימוש בקימצ'י אולם לא היה ברור לי מה נכבש והותסס. הערנו למלצרית והיא ביקשה לקחה את המנה לתיקון במטבח. המנה חזרה מעט יותר חרפרפה ועם טעם עדין של בוטנים. שוב לא מדובר במנה רעה אבל היה חסר את מה שיהפוך אותה למיוחדת במיוחד כשיש ציפייה לאלמנט הקוריאני המופיע בשם המנה.
בר ים (52 ₪)
נתח מהדג המפולט נצלה והוגש ברוטב על בסיס חמאה חומה וציר סאקה ומעל מעט מהשומשום. על הרוטב הונח מעין סלט קטן של חצילים במיסו ושמן ריחן ומעליו שוב פרחים אכילים. בצד היה "כתם" של שמן עשבי תיבול.
הדג היה עשוי נהדר. העור פריך ובשר הדג טעים מאד. החציל החמים היה מיוחד. אמנם זו מנה קטנה אך היא בלטה לחיוב בטעמיה.
נאמס (מנה זוגית 32 ₪)
מנת הרכבה המוגשת עם 4 נאמס (דפי אורז ממולאים ומטוגנים). ניתן לקבל רק 2 ב-כמחצית המחיר. בחרנו במנה הקטנה. על פלטת גדולה הגיעו שני נאמס ממולאים בשוק אווז קונפי. ויניגרט צ'ילי ליים הוגש בקערית קטנה במרכז ומסביב היו בייבי מלפפונים חתוכים לפרוסות דקות, ז'וליינים של פלפל חריף, כוסברה, עלי מנטה, עלי חסה אייסברג ושני פלחי ליים.
הירקות והעלים היו טריים. בנאמס היו גם אטריות אורז ורצועות גזר. הם היו פריכים וטעימים. הרוטב בדומה לרטבים האחרים נע על מנעד הטעמים שבין מתוק-חמוץ-חריף עם הד הדרי בולט. מנת התעסקות כייפית וטעימה.
טטאקי (54 ₪)
מספר נתחי סינטה עגל הוגשו ברוטב על בסיס ציר עגל וקרמל סויה. מסביב הונחו קרעי תפוח אדמה.
הבשר טופל היטב. הצריבה מסביב לנתחים הייתה חזקה והחלק הפנימי היה מדיום רייר. הרוטב היה מצוין ושוב חנפני במידה. קרעי תפוחי האדמה היו מתוקים ופריכים. הם היוו תוספת מוצלחת. מנה שבוצעה היטב וסיפקה את בלוטות הטעם.
עוף סצ’ואן (78 ₪)
שיפוד של חתיכות עוף ברוטב הוגש לצד חלק מכרוב צלוי, קרם תפוחי אדמה ועלי תבלין.
בדרך כלל מתייחסים לעוף במעט זלזול. בחרנו במנה זו גם בשל תיאורה בתפריט אבל גם בשל הרצון לבדוק את הדרך בה טיפלו בה במטבח. העוף לא אכזב. הוא היה צרוב מבחוץ ועסיסי בפנים. השילוב של העוף עם הרוטב היה טעים מאד. הכרוב הצרוב היה מעט מריר. קרם תפוחי האדמה החמאתי היה מתקתק. מנה מהנה מאד אם כי שוב לא היה ברור מה סצ'ואן בה. לא היה במנה שום אלמנט חריף, אפילו לא במרומז.
לסיכום
האווירה במסעדת סאן יאנג טובה ואנשיה מדייקים באירוח ובשירות. מדובר במקום בילוי נעים ומזמין.
מבחינת האוכל ניסיתי את תפריט הפיוז'ן. מצד אחד המנות המוגשות בכלים נאים אסתטיות, מבוצעות היטב וטעימות. מצד שני ברוב המנות האלמנט האסייתי היה מרומז בלבד.
נראה שהקבוצה מצליחה שוב לפענח את הטעם הישראלי הרחב.
סאן יאנג – Sun Young
רחוב ברנר 14 תל אביב (מלון INK)
טלפון: 03-5030098
הימור מעניין לפתוח עוד מסעדה במלון בוטיק באמצע רחוב קטן ולא מרכזי בתל אביב…מה עם השכנים?
לגופו של עניין סאן יאנג נראה כמו מקום בילוי מעניין קצת אוכל קצת אווירה קצת מינגלינג מחירים שפויים סגנון מודרני( לונדוני תל אביבי )אני שם שבוע הבא תודות לך…
בהחלט, כל עסק חדש הוא הימור. דרך אגב , לא רחוק מהם ממוקם שינקין הוטל אז נראה לי שהשכנים כבר מתורגלים 🙂
מקווה שבסוף נהנית .
סאן יאנג. הייתי מזמינה את מנת העוף סצואן. לא יבש עסיסי רוטב טעים לא חריף.
המקום נראה יפה.
בחירה טובה .
מבחוץ המבנה ייחודי בצורה שלו אבל הוא לא מנקר עיניים. גם הלובי אינו בומבסטי. המסעדה, לעומת זאת, מקרינה קצת יותר עוצמה וראוותנות.
וואו מגניב איזה יופי יצא עשיתי שם סיור עם יואב מסר. הארכיטקט של הבניין חייבת לנסות כתוב ומצטלם מדהים
זה מאד יפה ומכובד שהבעלים נתנו מקום באמצעות התכנון האדריכלי והעיצוב להיסטוריה של המבנה .
עם זאת בעיני יש הבדל בין הקו העיצובי של המסעדה לקו העיצובי של המלון לפחות על בסיס מה שיכולתי לראות (החזית והלובי) .
המנות נראות טוב. אין לי בעיה שהמנות פונות חקהל רחב כל עוד הטעמים לא חנפניים ומתוקים מדי. מהתיאור זה נראה שכן עושים מאמצים כאלה. המחירים סבירים יחסית חוץ מהעוף ב 78 שקל.
לא יצאתי מ-סאן יאנג בתחושה שעשקו אותי.
מעבר לטענה שרבים משמיעים לאחרונה יותר ויותר "שהמחירים במסעדות עלו והמנות קטנו" , המנות היו בסדר גמור בגודלן ובתחושת הסיפוק. המנה שהייתה מבחינתי גבולית הייתה מנת בר הים.
סן יאנג היא חברת קטנועים טאיוונית (נכתב קצת אחרת) שמשווקת לכולללל העולם.
ממה שכתבת עלתה בי האסוציאציה של סגנון מסעדה שמכוון לפרובינציאלי תל אביב אחרי שהקבוצה כיסתה את הפריפריה.
בדומה לשאר מסעדות הקבוצה ההצלחה מובטחת.
תודה על הדיווח הקצת עדין מידי לטעמי
קשה לי לומר בדיוק לאיזה קהל יעד אנשי הקבוצה מכוונים.
עם זאת המלון מוצג בפרסומים כשייך להם. בין השירותים שמלון מכובד מספק ניתן למצוא מסעדה. אנשי הקבוצה בתור בעלים שיש להם מספר מסעדות מצליחות בוודאי יודעים לענות על העניין הזה.