לאחר החזרה מהסגרים וחידוש פעילות המסעדות נודע ש-דוק הקטנה של האחים אסף ויותם דוקטור עוברת כ- 250 מטר צפונית ממשכנה הקודם למקום בו פעלה מסעדת איל פסטיו.

הגענו בדיוק במועד שנקבע לנו אך נתבקשנו להמתין כעשר דקות עד שהשולחן שלנו יתפנה ויוכן עבורנו. בזמן שהמתנו בספסל שליד עמדת המארחים ניתן היה להבחין שהמסעדה גדלה מאד ושקצת מורכב לאנשיה להתמודד עם הביקוש הרב.

בחלל הפנימי של דוק יש בר ומטבח שהתרחב מאד בהשוואה ל-דוק הקודמת. רוב מקומות הישיבה הם בחוץ בחצר על ריהוט גן לצד שולחנות עץ מאסיבי. החצר אמנם תחומה בגדר קטנה, עצים וצמחייה אולם רחוב אבן גבירול העמוס עדיין נוכח בחוויה. גם החום ובמיוחד הלחות התל אביביים הורגשו היטב. מאווררים מסוגים שונים ניסו להתמודד איתם בהצלחה חלקית. בנוסף היו עוד מספר אלמנטים בעייתיים בתנאי הישיבה: השיפוע בחצר גרם לשולחן לנטות על צדו, התאורה הייתה חלשה ובחוץ מותר לעשן. בתחילה היה קהל רב ותחושה של לחץ. בהמשך הערב תורגש הקלה באינטנסיביות. אנשי שירות שונים עמדו לרשות האורחים. לגבי השירות הייתי אמביוולנטי. מצד אחד הרגשתי מצד אנשי השירות שהם יודעים מה צריך לעשות מצד שני השירות היה מעט טכני ומרוחק. לדוגמה, מיד עם ההושבה קבלנו כוס מים קרים. עם זאת היינו צריכים לבקש למלא את הכוס שהתרוקנה בכל פעם מחדש.

מבט אל דוק (Dok)

על דוק כתבתי בעבר פעמיים (טעימה מקומית מבית האחים, ביקור חוזר). הקו הקולינרי שנקטו בו בעבר עדיין מוצהר בתחתית התפריט: "כל חומרי הגלם והשתייה ב"דוק" גדלים ומיוצרים בישראל ועשויים להשתנות בהתאם לעונות השנה", כלומר ב- דוק המטבח הוא מקומי במובהק ומשתנה מעת לעת. עוד בולטים בו הנועזות בשימוש בחומרי גלם פחות מוכרים ונפוצים, התססות ושימוש בגריל. התפריט מציע: 2 מנות לחם (14-21 ₪), 9 מנות ע"ב ירקות (35-63 ₪) כולל מנת פסטה מקמח דורום מקומי, 4 מנות ים (39-86 ₪), 6 מנות בשר (47-83 ₪) ו-4 קינוחים (42-68 ₪). לדעת המלצרית, שלקחה מאתנו את ההזמנה, מומלץ לזוג להזמין בין 4 ל-6 מנות. היא ציינה שהמטבח מתזמן את הוצאת המנות והם משתדלים מאד לא להעמיס מנות רבות על השולחן. בדיעבד קצב הוצאת המנות היה מאד מדויק עבורי.

התפריט ב- דוק (Dok)

תפריט האלכוהול ממשיך את הקו המקומי המאפיין את תפריט האוכל. בתפריט ישנם רק מותגים ישראלים עם ייצוג מכובד גם ליצרני בוטיק נחשבים. חלק מהיינות נעשו מזנים לא שגרתיים ובשיטות עשייה מעניינות. בתפריט היין 20 יינות לבנים, 19 יינות אדומים, 4 מבעבעים, 5 יינות רוזה ו- 5 יינות כתומים. חלק קטן מהיינות מוצע גם בכוסות. המחירים נמוכים משמעותית מהמקובל בענף. באופן מפתיע מחירי חלק מהיינות אינם מעוגלים. אני בטוח שיש לכך סיבה אם כי לא ביררתי אותה. בהזמנת המקום נאמר לי שהם גובים 40 ₪ כדמי חליצה. אלה לא הופיעו בחשבון הסופי למרות ששירות היין שקיבלנו היה טוב מאד.

טרטר סינטה (67 ₪)
טרטר סינטה ועליו חלמון אורגני נא וצנים דקיק מלחם מחמצת שאור הוגשו במרכז צלחת עץ יפה. מסביבם מעט מחמצים: עגבניות ירוקות, תותי עץ, סלרי ומלפפון חמוץ.
הטרטר מבשר שהקרין איכות נחתך בחיתוך גס ותובל בגרידה כלשהי (כנראה לימון). הוא היה לח, עסיסי וטעים. החלמון הוסיף שמנוניות טובה. המחמצים, שהרגיש לי שכל אחד מהם הוחמץ בצורה שונה (חומץ, מלח וסוכר), הם שהפכו את הטרטר לייחודי והפרידו אותו ממנות טרטר הנפוצות במחוזותינו.

טרטר סינטה ב- דוק (Dok)

קולורבי צלוי בפחם (44 ₪)
לא רצינו לוותר על המנה האיקונית של דוק המלווה את המסעדה מיום פתיחתה.
קיבלנו קולורבי אחד שנצלה בשלמותו על הגריל מלווה בפירורי גבינת המאירי, עלי טימין, שומשום בלאדי ושמ"ז.
הקולורבי היה קשה ומעט מריר. הגבעולים של עלי הטימין היו רבים מידי. למרות שהטימין היה צעיר וגבעוליו לא מאד עציים, בשלב מסוים הרגשתי שדי מטריד להתעסק איתם. אם קשה להפריד את העלים, כדאי לצמצם את כמותם. הגבינה הייתה (ונותרה) נהדרת וטעימה והשומשום תרם הן לטעם והן למרקם. הפעם פחות נהניתי מהמנה.

קולורבי צלוי בפחם ב- דוק (Dok)

תירס גילי צלוי בפחם (48 ₪)
גרעיני התירס שהופרדו מהקלח הגיעו עם איולי מקומי שנעשה, בין היתר, מעלי תירס טחונים. אבן יוגורט גורדה מעל. בתפריט נכתב שיש במנה גם כוסברה, בצל ירוק וסריראצ'ה הבנרו.
המנה הגיעה חמימה והיה בה שילוב מוצלח מאד של טעמים: מתיקות (גרגירי התירס הנהדרים), מליחות (אבן יוגורט) וחריפות (הסריראצ'ה שנעשית במקום). האיולי המצוין אף הוא חיבר את כל המרכיבים. אהבתי.

תירס גילי צלוי בפחם ב- דוק (Dok)

שיפוד פורל במיסו (86 ₪)
מספר נתחי פורל שהושרו במשרה מיסו, דיבס (דבש/סירופ ענבים) ו-וורמוט אדום, שופדו על שני שיפודים מקבילים ונצרבו. הם הוגשו עם גלדי בצל מוחמצים, קרם בצל שרוף ואבקה שחורה כנראה בצל שרוף.
הבצלים והקרם היו טובים וטעימים. הדג עצמו היה יבש וסתמי, מריר כנראה מהצריבה החזקה ועם שתי עצמות סוררות. בסך הכול לא נהניתי ולא הרגשתי שקבלתי תמורה טובה למחיר המנה. ניתן גם לציין שלמרות שהמנה מבוססת על חומרי גלם מקומיים, התוצאה הסופית משקפת פיוז'ן ולא מהסוג המוצלח.

שיפוד פורל במיסו ב- דוק (Dok)

מנטי בשר טלה מפורק מהעצם (73 ₪)
שלושה כיסונים קטנים (!) ממולאים במעט בשר טלה הוגשו על רוטב חמציץ ושמיר בציר ירקות. מעל גורדה אבן יוגורט.
הכיסונים, שהזכירו רביולי, עוצבו בצורת סהר ולא בצורות המסורתיות שנתקלתי בהן בעבר. הבצק שלהם היה דק אבל גם רך מידי. המילוי היה יבש.  גם אל הרוטב לא התחברתי. היה בו משהו מוזר ולא מזמין. לא אהבתי את המנה. יתרונה שהיא הייתה קטנה.

מנטי בשר טלה מפורק מהעצם ב- דוק (Dok)

לחמג'ון בקר בפלפלים ועגבניות מותססות (47 ₪).
בסיס המנה היה בצק דק מאד ואפוי. בתפריט נכתב פיתה שראק. בדיעבד הבנתי שמדובר בלחם שטוח, דק מאד, נוקשה ופציח הנפוץ במזרח התיכון בשמות שונים. השראק כוסה בשכבה דקה של בשר (ע"פ התפריט: בקר בפלפלים ועגבניות מותססות) ומעל מספר נגיעות של שמנת חמוצה. בצל סגול ועלים ירוקים ביניהם מנטה וכוסברה חתמו את ההגשה.
הופתעתי כשהמנה הוגשה. הגרסה המקומית שונה מגרסאות הלחמג'ון המוכרות. בנוסף הירק הרב שהונח מעל האפיל, כמעט העלים את הבשר. הבצק היה כל כך דק שהוא נשבר בקלות רבה ואפשר היה לאכול אותו רק בחתיכות קטנות.

לחמג'ון בקר בפלפלים ועגבניות מותססות ב- דוק (Dok)

ליווינו את הארוחה במי ברז וביין שהבאנו אתנו : Etienne Sauzet Puligny Montrachet Champ Canet 2007
היין מגפנים בנות 60 פלוס שנים התחיל חצי כוח אולם בהמשך השתפר פלאים. חמיצות בולטת, מרירות כמו אשכולית צהובה ומינרליות. עוצמתי בדרך שקטה. טעם שיורי ארוך.

Etienne Sauzet Puligny Montrachet Champ Canet 2007 ב- דוק (Dok)

לסיכום

לא קשה להבין שמבחינתי הערב ב-דוק לא נחל הצלחה. נתקלתי בו בלא מעט בעיות הן בתנאים הסביבתיים והן במנות.
ייתכן ולא נכון לשפוט את המסעדה לחומרה על בסיס ערב אחד בלבד אולם גם בהחלט ייתכן שמשהו השתנה במעבר מ-דוק הקטנה והאינטימית למשכנה החדש והגדול.

 

דוק
רחוב אבן גבירול 27 תל אביב
טלפון: 03-6098118

אתר האינטרנט

דף הפייסבוק