* המסעדה נסגרה *
שרקייה היא מסעדה קטנה הנמצאת על דרך שלמה (סלמה) בסמוך לפרויקט רביעיית פלורנטין. למרות שהיא פועלת מזה מספר חודשים לא שמעתי אודותיה עד כה. לאחר שנתקלתי בדיווח עליה במדיה החברתית הגעתי באחד הערבים של תחילת השבוע.
המקום אינו גדול. יש בו מקומות ישיבה הן בחצר קטנה הצופה אל הרחוב והן בחלל פנימי שנראה כמו חנות שהסבו אותה למסעדה כנראה בהשקעה לא גדולה. מבחינת המראה ניתן לטעות ולחשוב שהמסעדה קיימת כבר שנים רבות. חלונות ראווה גדולים מחברים את הפנים עם החוץ. בחלק העליון של החלל יש גזוזטרה. היא נראתה כמו במה והיו בה מספר כלי נגינה (גיטרה, תופים). מתברר שחלק מההוויה המקומית הם אירועי מוזיקה: מסיבות, הופעות וערבי במה פתוחה. הערב בו ביקרנו היה שקט מאד. מוזיקת עולם התנגנה חרישית ברקע. אני בטוח שהאווירה והאנרגיות משתנים בערבים שיש בהם פעילות. מתחת לקומת הגלריה/יציע/במה נמצא המטבח. וילון ומספר חפצים ניסו להסתיר את האור החזק שבהק ממנו. המסעדה, לעומת זאת, הייתה אפלולית.
בערב ביקורנו כמעט ולא היו לקוחות וכוח האדם המקומי כלל בסך הכול טבח ומלצר. היו רגעים שהיה קשה לתקשר עם המלצר. ייתכן שהייתה בעיה של שפה.
אנשי שרקייה מגדירים את המקום בפרסומים כ- חמארה שכונתית. הם מציעים תפריט "מהבית ועד הודו הרחוקה". התפריט המודפס באותיות סת"ם (!) כולל שעטנז של מנות החל מארוחות בוקר דרך סנדוויצ'ים, סלטים, פסטות וכלה במנות הודיות. יש גם מספר קינוחים. בעיני השילוב בין מטבח הודי, למטבח איטלקי ולמטבח מקומי נראה מוזר. המחירים, לפחות על הנייר, נראו מתונים. המנה היקרה בתפריט הייתה צ'יקן טיקה ב- 56 ₪.
תפריט השתייה שלהם סטנדרטי בואכה מינימלי. הוא כולל מספר בירות, משקאות אלכוהוליים (וויסקי, וודקה, טקילה וכו'), מספר יינות שמוגשים גם בכוסות, משקאות קלים ומשקאות חמים. הוצעו גם משקה לאסי וסיידר חם עם קינמון.
כשהתיישבנו קיבלנו קנקן מים עם חתיכות מלפפון וכוסות. מחד מחוות אירוח נעימה. מאידך החיבור בין מלפפונים למים שמופיע פה ושם מעורר את התהייה לגבי טעם המים המקורי.
החלטנו להתמקד בחלק ההודי של התפריט. בנינו על שלוש מנות אולם לא ידענו מראש שכל מנה מגיעה עם מגש פתיחים מלווה שכולל שלוש צלוחיות ולחם (מזכיר פרנה). ברגע שקבלנו את אותו המגש עם המנה השנייה, שאלנו ונענינו שהוא גם יגיע גם עם המנה השלישית. היות וההזמנה הייתה מודולרית והיות ובמנה השנייה כבר הרגשנו שבעים, החלטנו לוותר על השלישית. לזכות המלצר יש לציין שבמעמד ההזמנה הוא ציין שהכמות שהזמנו היא יותר ממכובדת.
המגש המלווה את המנות הכיל בנוסף ללחם גם טחינה עם לימון כבוש מעניינת וטעימה, רוטב סלסה עגבניות ומוחמצים עם כורכום שהיו חרפרפים. כל המנות הוגשו בצלוחיות/קעריות אלומיניום.
ספיישל רג'ני (53 ₪)
המנה היא למעשה טאלי עם ווג' ביריאני כבסיס ושתי תוספות לבחירה. על פי המלצר גודל המנות זהה למנות הרגילות בתפריט כך שהן אינן מוקטנות בשל צירופן לספיישל.
ווג' ביריאני – אורז עם ירקות. האורז היה מעט יבש וכמעט ולא היו בו ירקות. בטעמים הציפורן היה דומיננטי.
מלאי קופטה – קציצות תפו"א עם גזר וטופו ברוטב עגבניות. על פי התפריט יש גם אגוזי קשיו בקציצות ושמנת ברוטב. מנה פיקנטית טעימה.
אלו גובי – תבשיל של תפוחי אדמה וכרובית ברוטב עגבניות. בתבשיל הצליחו לשמור על חומר הגלם הן מבחינת הצורה והן מבחינת הטעם כלומר לא נוצרה עיסה.
בתפריט מקפידים לציין שרוטב העגבניות מכיל מסאלה. אינני יודע עד כמה המנות אותנטיות אבל היו בהן לא מעט תבלינים. הטעמים היו נעימים עם חרפרפות ממכרת.
צ'יקן ביריאני (49 ₪)
נתחי עוף טנדורי הגיעו משולבים עם ה- ווג' ביריאני מהמנה הקודמת. לצידם מגש עם הלחם, הטחינה, החמוצים ורוטב הסלסה.
מנה מכובדת בגודלה. האורז, כאמור, היה מעט יבש. נתחי העוף היו עסיסיים.
ליווינו את הארוחה במשקה לאסי ללא תוספות (13 ₪). הייתה אופציה ל-לאסי עם תוספת פרי.
היוגורט המוקצף היה לטעמי. הוא היה פשוט, לא סמיך ולא מתוק מידי אך מרווה ועם חמצמצות נעימה.
לסיכום
מקומות אוכל רבים בתל אביב ובכלל פועלים מתחת לרדאר ללא הוד והדר. שרקייה היא מקום שכזה, קטן ושכונתי בדיוק כמו שבעליו מגדירים אותו.
אופציה חביבה אם במקרה נמצאים באזור.
שרקייה
דרך שלמה (סלמה) פינת אברבנאל תל אביב
טלפון: 052-2515152
נשמע מקום נחמד לבקר בו.
אני חובב אוכל הודי ואם, לפחות לפי הרשומה, הביצוע טוב, שווה לפקוד את המקום.
תודה על השיתוף 🙂
בשמחה.
שרקייה מציעה עסקה יחסית הוגנת: כמות אוכל נאה, סבבה מבחינת הטעם ולא מאד יקר.
לא זוכר איפה אבל קראתי שהטבח הוא ערבי והבעלים הם שמבשלים את האוכל ההודי.
ממש רב תרבותיות 🙂
כנראה שזה נכון.
לרוב אני לא אוהב תפריטים אקלקטיים. ייאמר לזכות שרקייה שאין שם פוזה או יומרה. במקרה כזה אני פחות בוחן את הקונספט ויותר את הטעמים.
עוד סוג של מסעדה הודית שלא מרשימה. אם הייתי במקום הייתי מזמינה מלאי קופטה ואלו גובי.
הם לא בדיוק מסעדה הודית אלא מסעדה עם מנות הודיות ומנות בסגנונות אחרים.
לא נראה מסעיר.
חביב זה נחמד אבל הפעם אוותר.
כאמור מקום שכונתי 🙂