Bellboy – חלק א' – בראנץ' סוף שבוע בבר אפנתי בתל אביב

ה- Bellboy נפתח ביוני 2014 בקומת הלובי של מלון הבוטיק ברדיצ'בסקי בת"א. מדובר בבר קוקטיילים שהפך מאז לאחד הברים האטרקטיביים והמדוברים בעיר בעיקר בזכות הקוקטיילים המושקעים שלו.

פעם היה מקובל שקוקטייל הוא תערובת של שנים-שלושה משקאות המוגש בכוס עם עיטור פשוט כמו שוליים טבולים בסוכר או במלח, מטריית קש מיניאטורית, זית, גבעול סלרי, דובדבן וכדומה. עם השנים הקוקטיילים הפכו לעולם ומלואו. כיום הברטנדר או המיקסולוג צריך הרבה יותר ידע וניסיון. יצירת שיקויים מורכבים ומפתיעים מחייבת: הכרה והבנה של חומרי הגלם ושל השילובים ביניהם, כלים מיוחדים, טכניקות (חלקן מולקולריות) ופירוטכניקה. מעת לעת מתקיימות בין הברמנים תחרויות הבוחנות לא רק את המשקה אלא גם את הדרך בה מכינים ומגישים אותו. בזכות האישיות והכריזמה של המיקסולוגים ההכנה יכולה להפוך להצגה בפני עצמה.

אמנם זו לא הייתה החלטה מודעת אבל לא נמשכתי אל עולם הקוקטיילים. אולי הייתה לי תחושה שחיבור בין אוכל וקוקטיילים (במיוחד המתוחכמים שבהם) יצור ביניהם תחרות והתנגשות ויהיה קשה למצוא את האיזון. לאחרונה ביקרתי ב-Bellboy  פעמיים. פעם אחת בערב בשעת ה-happy hour  שמקנה 50% הנחה על כל מחירי הקוקטיילים ופעם אחת בבראנץ' של סוף שבוע.

ב- Bellboy המיקסולוגים נמצאים במרכז החלל הקטן והכהה משקשקים, מלהטטים ומכינים את המשקאות. הם נראו לי כמו שחקנים בתאטרון של פעם על במה שמוארת באור זהוב מ-נורות פחם. על כל החלונות היו ווילונות עבים שהצליחו לבודד את המקום מסביבתו החיצונית ולנתק את השוהים בו מהבלי החיים שבחוץ. הכניסה היא דרך דלת הנפתחת בעמדת הקבלה של המלון המפנה אל המארחים. לחלל תקרה נמוכה ויש בו מגוון פריטים שיוצרים איזה שילוב בין אוונגרד וקיטש: תמונות עם מסגרות מיושנות, מראות בסטייל עתיק, נרות נוזלים בפמוטים, ספות,כיסאות של סבתא ליד כיסאות מנומרים ועוד ועוד. באפלולית היה קשה לראות את הכול, כמתבקש מבר עם תאורה עמומה וסקסית. בבראנץ', שבו התאורה הייתה חזקה יותר, הונחו על השולחנות פסלים שבמרכזם בול עץ מעוטר בצמחים, פרחים ובעלי חיים (פרפרים, ציפורים) מלאכותיים. על המתקן הזה יניחו בהמשך את סלטי הפתיחה. אנשי המקום עטו על עצמם כל מיני קישוטים של זרי פרחים. רובם לבשו מכנסיים גבוהים ושלייקס. הסאונד בשירותים היה של ציוץ ציפורים. אפשר לחוש שנמצאים באיזה יער מסתורי או גינה קסומה ואם משחררים עוד יותר את הדמיון זה יכול להראות כמו סצנת מסיבת התה מאליס בארץ הפלאות. אפילו אחד מאנשי המקום הסתובב עם כובע צילינדר. בשורה התחתונה המקום משדר חו"ל ולא רק זאת הוא גם מצליח לייצר אווירת קונספט בין אם זה מועדון ג'אז בניו אורלינס, מקום מפגש סודי בתקופת היובש בשיקגו, תאטרון מהמאה ה- 19, בל אפוק בפריז או כל מה שיד הדמיון לוקחת כל אחד על פי עולמו האסוציאטיבי.

אחד מהדברים שבלטו לחיוב היה השירות. המלצרים היו נעימים וחביבים להפליא: הם היו אדיבים, התקשורת איתם הייתה טובה, הם גילו הרבה רצון טוב להיענות לכל בקשה והכי מתאים, לאור הנסיבות, הייתה להם סבלנות למצוא את הקוקטייל שיתאים ללקוח הספציפי, דבר שמחייב אותם להבין את רצון האדם שמולם ולשלוט במרכיבים הרבים שיש בכל קוקטייל. מספר מחוות קטנות יכולות להעיד על הגישה הכללית: מיד עם ההושבה הגשת כוס מים קרירים (עם טעם מלפפון) בערב או בקבוק מים בבראנץ', המלצרית פרסה את המפית והניחה אותה על רגלינו (!), החלפת סכו"ם בכל מנה, מילוי חוזר של צלוחיות הפתיחה בבראנץ' מבלי שביקשנו, לקראת סוף הארוחה מסיעים אל השולחן עגלת תינוקות ובתוכה משקאות על קרח המוגשים לכל הלקוחות בתוך צדף. המחווה מלווה בצפירת צופר של מכוניות/אופניים. המשקה שקיבלנו הורכב מ-אפרול בשילוב אלוורה וקפיר ליים.

בראנץ' חורפי סוף שבוע

המחיר הבסיסי של הבראנץ' הוא 120 ₪ והוא כולל מבחר מנות ראשונות למרכז השולחן, מנה עיקרית לכל סועד מתוך שבע מנות ומשקה (דרינק) של בוקר. יש שישה קוקטיילים, שני קינוחים ומשקאות חמים שנדרש לשלם עליהם תוספת מחיר. הבראנץ' מוגש בימים שישי ושבת בין 11:00 ל- 16:00. היינו שלושה וחלקנו שלוש ארוחות יחד עם מספר תוספות.

פתחנו במעין מרק וישיסואז שלווה בקופסת קרטון קטנה עם דגני בוקר (קורנפלקס) להוספה במידת הרצון והצורך. המרק שכלל כרישה, תפו"א וחלב היה קרמי וסמיך מאד, כמעט דייסה. הוא נמזג מקנקן. דגני הבוקר שכללו גם חמוציות הורגשו במרקם הקריספי ופחות בטעם. בכלל טעמי המנה היו עדינים מאד. לטעמי ניתן היה לשדרגם בפלפל לבן ו/או מוסקט.

מיד לאחריהם הגיעו פנכות עם מתאבנים/סלטים שונים. ניתן היה לקבל תוספת מכל אחד מהם. בצד הוגשו לחמניות ומאפים מסוגים שונים על עמוד קטן מעץ יחד עם פנכת חמאה רכה וריבת תות שדה מוצלחת מאד.
* גרבלקס ביתי עם רוטב חרדל דבש ושמיר – טעמי הסלמון היו עמוקים. אהבנו. למרות שלא ביקשנו קיבלנו ממנו תוספת היות והפנכה התרוקנה.
* גבינת שמנת עם פומה עגבניות ושקדים – טעים.
* קונפי טונה עם איולי כורכום – חברתנו ציינה שהטונה מזכירה לה טונה אורטיז ויש לה טעמים כמעט של מקרל.
* סלט ביצים עם שמן כמהין – אני לא חובב גדול של שמן כמהין.
* סלט תפוחי אדמה עם קרם חצילים, פטה, זרעי חרדל וצלפים – הסלט הפחות מוצלח בחבורה.

בנוסף כל סועד קיבל מעין טראפל או 'בון בון' שהיה עשוי מפטה כבד עטוף בשוקולד לבן. השילוב היה מעניין והמתיקות של השוקולד החמיאה לפטה שהיה רך ומלטף. ביקשנו וקיבלנו תוספת מאפים.

Golden Goose Salad
על קרמבל זיתי טאסוס שהונח כטבעת במרכז הצלחת ניצבה ביצה חצי קשה עטופה במעטה מוזהב. מסביבם היה מעין סלט שהורכב מבשר קונפי שוק אווז מפורק, עלי חסה סלנובה, עגבניות שרי חצויות, פלחי תפוחי אדמה צלויים, בצלצלי פנינה משומרים, אנדיב וברוקולי.
המליצו לנו לשבור את הביצה, לערבב את החלמון עם זיתי הטאסוס ולהשתמש בהם כרוטב לסלט וכך עשינו. כנראה שהביצה הייתה אמורה להיות רכה יותר, בפועל היא הייתה חצי קשה. הדבר לא הפריע לי ליהנות מהמנה שהייתה מעניינת בטעמיה. שילוב של מליחות ומתקתקות עדינים. היה אפילו רמז של טעם אניס שאני מאד אוהב. הופתעתי מכך שהמנה הייתה קלה יותר ממה שציפיתי. יופי של מנה מרכזית.

Bennie's Eggs
הגרסה המקומית לביצים בנוסח בנדיקט. בבסיס המנה היו שני בריושים צרובים בחמאה. עליהם הניחו מספר נתחי בטן חזיר ומעל ביצים עלומות. מעל לכל נמזג רוטב הולנדייז ולסיום עלים ופרחים אכילים לקישוט. בשונה מהמנה הקודמת כאן הביצים נזלו. המרקם והטעמים של בטן החזיר שנכתב בתפריט שהוא עטוף בזיגוג בייקון לא היו חזקים מידי והוא השתלב בהרמוניה עם המרכיבים האחרים. מנה עשירה ומושחתת (חמאה, בטן חזיר, רוטב הולנדייז).

Pumpkin Panckes
מספר פנקייקים סודרו במגדל כאשר ביניהם חתיכות בייקון. בראש המגדל ננעצה חתיכת בננה. מעל למגדל נמזג רוטב שכלל דבש וקינמון. פרחי לבנדר חתמו את התצוגה. בצד היה קרם פרש ומעליו מעין קריש בתבנית של דלעת שאכן היה לו טעם של דלעת. אין לי מושג מה הטכניקה בה יצרו את התוספת הזו אבל המרקם בפנים היה של מעין ממרח רך ונעים.
מנה מתוקה וטעימה מאד. המרכיבים היו עשויים היטב לדוגמה הבייקון היה קריספי אך לא שרוף. הפנקייקים היו בשרניים וטעימים אך לא כבדים. הרוטב החמיא להם. החמצמצות העדינה של הקרם פרש איזנה את המתיקות.

הרגשנו מרוצים מהמנה ומהבחירה למקם אותה בחלק האחרון של הארוחה כקינוח. עם זאת המלצר התעקש להביא לנו מנה נוספת על חשבון הבית למרות שביקשנו את החשבון.

Netanya Bread
ברוטב קרמל הונח פרנץ טוסט ומעליו. חתיכות תותים, תפוחים ושזיפים ומעט אגוזי מלך. מעל לתערובת הפירות פוזרו אבקת סוכר ואבקת היביסקוס. בצד היה אגרטל קטן עם פרחים שבאמצעות קרח יבש יצרו אפקט ויזואלי של עשן. לזכות המנה יש לציין שהיא גם התאימה להוויה הכללית וגם לא הייתה מתוקה מידי. עם זאת במידה ואצטרך לבחור אשאר עם מנת הפנקייקים כקינוח.

את הארוחה ליווינו במספר משקאות ובשמפניה שהבאנו אתנו. נגבו 50 ₪ דמי חליצה. קיבלנו שמפניירה וכוסות מאורכות קפואות.

אייריש קופי
לקפה עם חוויאג' וסוכר דמררה מזגו ויסקי ג'יימסון. מעל שמנת ומעליה אגוז מוסקט מגורד.
השילוב של קפה חמים ואלכוהול היה לי משונה. לא התחברתי.

פונץ' בוקר
לוודקה תפוזים הוסיפו מיץ רימונים ומיץ לימון. בנוסף נגיעה של תה יסמין.
משקה קליל יחסית.

Silk Trail
(+46 ₪) המלצר הסביר שהקוקטייל הוא מחווה ל-דרך המשי ופירט את מרכיביו: ג'ין טנקרי, קמפרי מתובל בתה אולונג (השילוב של התה הסיני לקמפרי נעשה באמצעות אינפוזיה !), יין מוסקט, פרוסקו, גרניום, ורדים, יוזו וצנוברים. הכוס עוטרה בעלה גרניום ורחת לוקום.
קוקטייל מצוין שהתאים מאד לארוחה.

ידידתנו הזמינה גם קוסמופוליטן (54 ₪). הקוקטייל שנעשה בהתאם להזמנתה (לא מופיע בתפריט הרגיל) הוגש בכוס מוארכת עטופה באבקת סוכר ואבקת היביסקוס. היא שיבחה אותו מאד.

בשלב זה ניתן להבין שרוח הדברים חיובית ביותר.
בחלק ב' שיגיע בקרוב, הביקור הנוסף בערב וסיכום של שני הביקורים.