* המתחם נסגר *
שדרות רוטשילד נמצאים בתהליך של התחדשות והתפתחות מזה כמעט שני עשורים: השדרה עצמה טופחה, מגדלים צומחים לאורכה ונישאים אל על והאזור מתחזק כמרכז עסקים וכמוקד בילוי המושך אליו קהל רב. לא מפתיע, אם כן, שגם מקומות אוכל חדשים צצים באזור כפטריות לאחר הגשם.
ב- 2014 הוקם מגדל מאייר בפינת הרחובות אלנבי ושדרות רוטשילד. המגדל הוא מגדל המגורים השני בגובהו במדינת ישראל ובו אף נמצאת דירת המגורים היקרה ביותר שנמכרה בארץ.
בתחילת 2017 נפתח בקומת הרחוב של המגדל שוק אוכל אורבני. מדובר במתחם קולינרי מקורה וקומפקטי. ניתן למצוא בו כשלושים דוכנים וחנויות. יש לציין שאף אחד מהם לא נושא שם של שף או מותג יוקרתי. רוב העסקים ממוקמים לאורך שדרה מרכזית אחת. למספר עסקים קטן יש חזית הפונה לרחוב. מקומות הישיבה במתחם הם בעיקר על שולחנות גבוהים משותפים במרכז החלל או על שולחנות נמוכים באזורים מוגדרים. החלל שגווניו נוטים לגוונים חומים הוא חלל חם ומואר. אריחים צבעוניים ומוזאיקות מעטרים אותו. נדמה שהמקום מטופל ומתוחזק כראוי. מאבטחים בכניסות וצוות ניקיון דואג כל העת לפנות ולנקות את השולחנות ולרוקן את הפחים. יש אף עמדת די ג'יי. לצערי המוזיקה שהתנגנה ברקע הייתה בעוצמה גבוהה מידי. לא היה צפוף במיוחד, לפחות לא במועדי ביקוריי.
ניתן להניח שקהלי היעד של השוק כוללים, בין היתר, את הקהל הרב העובר באזור והעובדים במשרדים הסמוכים. עם זאת נראה שהמתחם מכוון בעיקר לקהל צעיר. לא רק המוזיקה הרועשת אלא גם אופי רוב דוכני האוכל יכול לחזק את תחושתי. במבט כולל התרשמתי שרוב המקומות מציעים אוכל מוכן או כזה שניתן להכינו ממש על המקום, שהאוכל המוצע נוטה לסטנדרטי, שהמנות אינן גדולות ושהמחירים מתונים יחסית. ניתן "לחטוף" משהו על הדרך וניתן גם לעבור בין מספר דוכנים. בנוסף מציעים בדוכנים השונים בירות במחירים אטרקטיביים ומעת לעת מקיימים בשוק הופעות מוזיקה.
בשל גודלו של המתחם, ההתמקדות בדוכני אוכל ומיעוט חנויות של מוצרים, המתחם הוא יותר פונקציונלי להשבעת הרעב ופחות מתאים לשיטוט ולהעברת זמן.
בין דוכני האוכל ניתן למנות את:
"אוליברי" – פיצות ופסטות טריות; "La Farina" – מאפים וכריכים; Bunny Chow – אוכל רחוב אפריקאי הודי; "פליאו גריל בר" – מנות גריל ונקניקיות; Master Fish – הסעדה ומכירה של דגים טריים (כשר); Men Tenten – ראמן בר יפני; "אבו אלנבי" – אוכל ים תיכוני; Dim Sum Station – כיסונים ולחמניות באו; Tatos – תפוחי אדמה אפויים במילויים ורטבים; Chipsea King – פיש אנד צ'יפס; Mexico City – אוכל רחוב מקסיקני; דלישס – כריכי בשר והמבורגרים; Asada – סושי; Rak Thai – מטבח רחוב תאילנדי; Senor Chi – רוטיסרי.
בין דוכני המשקאות ישנם: "פריסיליה" – מיצים ושייקים; Beer Box – דוכן בירות;Habaron Rothchild – בר אלכוהול; Coffee House 36 – בית קפה.
בגזרת המתוקים: "המלביה" – המתרכזת כמובן במלבי; Frost – פרוזן יוגורט; The Gelato Factory – גלידות וסורבטים; Bingo – עוגיות וקרפים.
בנוסף לדוכנים המציעים מנות אוכל ניתן למצוא גם את: "מחניודה בעיר" – דוכן "שוק" של תבלינים, פירות יבשים, פיצוחים, קטניות, קפה וחליטות תה; "משק 79" – דוכן ירקות ופירות; "אדמונד אלנבי" – דוכן אלכוהול וסיגרים; "נורלה" – מעדנייה של גבינות, נקניקים ודליקטסים.
לסיכום
מצאתי את שוק רוטשילד אלנבי כמתחם קטן, נעים וחביב אך לדעתי הוא לא הדבר הגדול הבא.
למרות שהמאבטחים בכניסות וחלונות הזכוכית הגדולים העוטפים אותו יוצרים סוג של נתק מהסביבה הוא נראה כהמשך ישיר שלה.
לדעתי אין הכרח להגיע אליו במיוחד אבל מי שכבר נמצא באזור יוכל ליהנות מארוחה קלה במתחם.
ברשומה הבאה אדווח על דברים שאכלתי במספר דוכנים במתחם.
שוק רוטשילד אלנבי
שדרות רוטשילד 36 פינת אלנבי.
גם בעיניי הוא לא הדבר הבא הייתי פעמים ומיהרתי לצאת משם בשבילי משהו לא עבד אבל צודק לאלו העובדים ליד זה פתרון חמוד לחטוף משהו
מה גרם לך להגיע פעם שנייה ? 🙂
בסך הכל מקום נחמד, בחורף אפשר להכנס לנשנש משהו עם בירה בצד. נחמד. מתי נראה לך שייסגר?
אני לא אוהב לנבא 🙂
ניתן להניח שלא פשוט להפעיל מתחמים כאלו ולהצליח. עם זאת מבין שווקי האוכל שנפתחו בשנים האחרונות רק נמל יפו נסגר. האחרים עדיין שורדים.
שוק רוטשילד אלנבי מתאים לתל אביב ללא הפסקה. המגוון מאד עממי . מתאים לאוכלי מאכלים אוכל מכסיקני. תאילנדי. אפריקאי הודי. יפני. מאכלי ים תיכוני. נחכה לקרוא ברשומה הבאה מה בחרת.
אכן, תל אביב היא עיר תוססת והאזור הקרוב למתחם בהחלט מייצג זאת בכבוד. אני מעריך את הקוסמופוליטיות של העיר והלוואי והיא תישאר כזו.
מתחם אלנבי רוטשילד באמת מרגיש כמו המשך ישיר של הרחוב. יש ארבעה דרכים שונות להכנס ולצאת ממנו. מתוך ארבעת הכניסות אחת לא מאובטחת מה שנראה לי שגוי.
התמהיל מגוון מבחינת המגוון שמוצע לקהל ונראה שתוכנן היטב. מה שחסר כרגע זה מקומות עם דגש על איכות. מלבד מנטנטן לא מצאתי שם עוד מקום ששם את הדגש האיכותי.
לא נראה לי נכון שדוכן של "מיצים סחוטים טריים" ימכור מיץ מבקבוקי זכוכית סגורים אשר ללקוח אין מושג לגבי מתי נסחט המיץ שבתוכם. מיץ סחוט טרי סוחטים לעיני הלקוח.
דוכן הבירות מציע מחירים אטרקטיביים, אולם מפגר מאחור בנושאים של בירות בוטיק ומלבד זאת אין בו אפילו בירת IPA אחת. זה פשוט מוזר.
בסך הכל המקום מאפשר שיגשוג של עסקים קטנים שספק אם היו קמים באיזור לולא הקמתו של המתחם הזה, שמציע להם פלטפורמה נוחה להקמת עסק בגודל קטן עם קהל רב.
מחכה לפוסט שלך המבקר את האוכל.
מסכים עם הערותיך. למרות שהמתחם קטן הוא יחסית מגוון, מכיל עסקים קטנים שלא משדרים עוצמה אלא מעניקים תחושה של גובה עיניים ומבחינתי הוא עשה רושם פונקציונלי.
באמת מוזר שאחת מהכניסות לא מאובטחת. חלמאי.
הייתי במקום. מסכים עם המסקנות שלך. נראה שניסו לשלב את הצד היוקרתי של שדרות רוטשילד עם העממיות של רחוב אלנבי. לא בטוח שהצליחו כי עוברת תחושה קצת יותר בוטיקית.
מבין כל ההיצע הכי התחברתי למרק של מן טן טן ולבוריק של אבו אלנבי 🙂
בהתחלה חשבתי שהמתחם הוא "צפוני" ויוקרתי. ככל ששהיתי בו יותר התחושה השתנתה וזאת בזכות השירות הידידותי, המחירים שלא היו בשמים וההרגשה הקלילה.
גם לדעתי הראמן של Men Tenten מוצלח. את אבו אלנבי לא בדקתי. אולי בפעם הבאה.