הגענו שוב לחיפה. מהון להון היינו צריכים לקבל החלטה גורלית, היכן נאכל צהריים. הדילמה הייתה האם לכתת רגלנו בין שנים-שלושה מקומות אוכל קטנים בעיר התחתית או לבחור ב- רולא, מסעדה יחסית חדשה על הכרמל של רולא דיב ומועין חלבי שזכתה לביקורות טובות. החום ובמיוחד הלחות הכריעו. נכנסנו למכונית ונסענו ל- רולא. בדרך למסעדה החלטנו להרים טלפון ולהזמין מקום. טוב עשינו. בהגיענו, המרפסת הלא גדולה, בה היו מרוכזים כל הסועדים, הייתה בתפוסה כמעט מלאה. במבט כללי נראה שפרופיל הסועדים דומה למדי. סועדים מבוגרים וסולידיים שלא בהכרח גדלו על אוכל לבנטיני.

רולא מורכבת משני חלקים: חלל פנימי כהה שבו לא ביקרתי והמרפסת. במרפסת המקורה היו חלונות פתוחים שפנו אל הרחוב. עצי זית קטנים באדניות חצצו בין הסועדים לתנועת הרכבים הערה שבחוץ. זרמי אוויר נכנסו פנימה מעת לעת ושיפרו את ההרגשה. השולחנות היו יחסית גדולים ומרווחים אם כי מעט גבוהים ביחס לכיסאות עליהם ישבנו. מוזיקה נעימה התנגנה חרישית ברקע. הקהל אכל בנימוס רב ובשקט מופתי.
נראה כי מבלי משים התלבטנו בתחילה בין שני חלקים של העיר חיפה שהם כל כך שונים זה מזה, אולי אפילו הפוכים. הנינוחות שחשתי כאן עמדה בניגוד גמור לתזזיתיות של העיר התחתית. גם הניקיון היה בולט מאד.

Untitled

ב- רולא מגדירים את המטבח שלהם כמטבח לבנטיני. בעברית המילה נושאת מטען שלילי אך למעשה מדובר במונח המתייחס הן גאוגרפית והן תרבותית אל אזור אגן הים התיכון הכולל, בין היתר, את סוריה, לבנון, ישראל ועבר הירדן. בדף הפייסבוק של המסעדה ניתן הסבר מדוע הם לא משתמשים במונח מטבח מזרחי : "…בארצנו, למסעדות מזרחיות יש קונוטציה מאד "מסוימת". אנו מאמינים כי אנו נבדלים מהגדרה כללית זו, בכך שהחזון שלנו זה להביא לכם את המטבח הזה באופן הנאמן ביותר למקור, מבלי להתאימו לחך זה או אחר אלא כפי שאנחנו היינו אוכלים אותו, בדיוק באותה מידת השקעה ואהבה!"
כשהתיישבנו הובאו התפריטים. מתברר של- רולא אין צורך בתפריט צהריים, הקהל מסתדר עם התפריט הרגיל. בתפריט מספר חלקים: "חומוס מסבחה ושאר בני המשפחה" ; "קטנים ונעימים" שכוללים מנות כמו לבנה, קובה, באבא גנוש סמבוסק ו-זהרה ; שלושה סוגי סלטים ב- "סלטאת" ; שתי מנות לחם בעג'ין ב- "טאבון" , "יותר בכיוון של מנה עיקרית" שנוכחות הקבב בולטת בהם ו- "מתוק של סוף הארוחה". יש לציין שבתפריט אין צ'יפס כסוג של אמירה. תפריט היין זניח לחלוטין. יתר המשקאות האלכוהוליים כמקובל במחוזותינו (בירות, וודקה, וויסקי, מספר ליקרים, טקילה וג'ין).
מלצרית נעימה ושקטה שירתה את הסועדים כמעט בגפה. מעת לעת רולא סייעה בידה. התייעצנו איתה והיא לא היססה להמליץ ולכוון.

חומוס חיפאי (25 ₪) לצד צלחת החומוס הגיעו שתי פיתות חמימות בסלסלת קש וצלחת חמוצים. הזיתים בלטו לטובה במרירותם הנעימה. את 'חריף הבית', שאמור היה להגיע אך לא הגיע, ביקשנו בנפרד. על ממרח החומוס הוזלף בנדיבות רבה שמן זית ארומטי. בתפריט נטען ששמן הזית מגיע ממטע הזיתים הפרטי שלהם ב-ראמה. בנוסף כללה המנה גרגירי חומוס חמים, טחינה, פטרוזיליה קצוצה וסומאק. החומוס המשחתי היה רך ומלטף. הטעמים שלו עדינים וטובים. סיימנו את המנה עד תומה.

. חומוס חיפאי ב- רולא

סלט ג'רג'יר (38 ₪)
צלחת גדולה ועמוקה הגיעה גדושה בעלים (גרגר הנחלים, רוקט וארוגלה), מספר חצאי עגבניות שרי, שפע של בצל סגול, רצועות פלפל אדום, לימון ושמן זית.
שני טעמים בלטו כאן מאד המרירות והלימוניות. האלמנט החרדלי של הג'רג'יר היה רק ברקע כקול ענות חלושה. הירקות היו טריים והמכלול יצר סלט מרענן. השארנו את הסלט כמלווה למנות העיקריות ואפילו בסופן לא יכולנו לסיים את כולו.

סלט ג'רגיר ב- רולא

פאטת מקדוס (58 ₪) בקערה אליפטית מזכוכית נחו מספר פרוסות חציל עבות, שמנמנות וחמימות לצד חתיכות פאטוש. מעליהם תערובת של יוגורט וטחינה שהיוותה את המצע לבשר עגל טחון מלווה בצנוברים ובעלי תבלין. נתחי החציל היו שומניים, עסיסיים ונעדרו כל מרירות. הרוטב של היוגורט והטחינה היה סמיך במידה והשלים את המרקם הקטיפתי של החצילים. הפאטוש היו מסוג לא מוכר, אני לא בטוח שמדובר בפיתות קלויות היות והקלייה הייתה אחידה מידי. הם גם היו יחסית קשים והזכירו לי הן בטעמם והן במרקמם המתפצח ביסלי. יחד עם זאת הניגודיות הבולטת בין החצילים והרוטב לפאטוש יצרה עניין. הורגשה במנה חמצמצות נעימה. האלמנט המאכזב בה היה הבשר, הוא היה אנמי. גם המנה הזו הייתה גדולה. היא גם הייתה יחסית כבדה ומצאנו את עצמנו משאירים כמחצית ממנה בקערה. בעת פינוי הצלחות לקראת החשבון, ציינה רולא שניתן לארוז את המנות שנותרו (מנה זו והסלט). החלטנו לוותר.

פאטת מקדוס ב- רולא

קבב אל נענע (68 ₪)
שלושה שיפודים ועליהם קבב טלה הגיעו ברוטב שכלל נענע, צנוברים ושברי פיסטוקים. בצד נחו מספר ירקות שנעשו על הגריל ומעט עלים ירוקים.
אתחיל מהדברים הטובים, המנה הייתה אסתטית, הבשר היה עסיסי ומרכיב הנענע היה בולט מאד ונתן תחושה של רעננות. מנגד הבשר לא היה מוצק דיו ולטעמי לא מתובל מספיק. בכלל, האלמנט ה-"כבשי" בטעם לא הורגש. באותה מידה הייתי מאמין אם היו אומרים לי שהקבב נעשה מעגל או דומיו. לדעתי גם תג המחיר היה גבוה מאד לשלושה שיפודים לא גדולים שהגיעו ללא תוספת משמעותית. במקרה זה בהחלט לא היה מה לארוז.

קבב אל נענע ב -רולא

ליווינו את הארוחה ב- סן פלגרינו גדול (24 ₪)

לסיכום
יצאתי מ-רולא עם תחושה מעורבת.
האם המנות שטעמנו הן באמת אותנטיות ולא נעשתה בהן התאמה לחך זה או אחר כפי שמצהירים אנשי רולא בדף הפייסבוק? כמובן שאינני יודע את התשובה לאשורה אבל אני כן יודע שציפיתי לנוכחות קשת טעמים רחבה ומורכבת יותר מזו שקבלתי.
רוב המנות היו בסדר והחומוס אף היה טוב מאד אבל האם מנת חומוס טובה ככל שתהיה תגרום לי להגיע שוב לכרמל ולוותר על המוסדות שבעיר התחתית ? אני בספק.

 

אוכל :  

תפריט יין :  

שירות:  

אווירה:  

כללי:  

 

רולא
שדרות מוריה 11 חיפה
טלפון : 04-838-3866
דף הפייסבוק