מסעדת הוטל מונטיפיורי השייכת לקבוצת R2M פועלת מ- 2008 בקומת הכניסה של מלון הבוטיק הוטל מונטיפיורי.

הגענו ל-הוטל מונטיפיורי במוצאי שבת. העיצוב והאווירה של המלון ושל המסעדה מתכתבים עם הסגנון הקולוניאלי. התפוסה הייתה נאה מאד. בהזמנת מקום העדפנו לשבת בחלק הפנימי הממוזג. מוזיקה חרישית התנגנה ברקע. המלצר ששירת אותנו היה מצוין. הוא היה קשוב ונענה לכל בקשה בצורה אדיבה ונעימה.

הכניסה ל-הוטל מונטיפיורי (Hotel Montefiore)

בכתבה ב- Time Out רותי ברודו, אחת מהבעלים של הקבוצה, שופכת מעט אור על ההתמודדות של אנשי הקבוצה עם הגל הראשון של הקורונה. היא מציינת שלמזלם היו לקבוצה פעילות קמעונאית ושירות משלוחים מסודר. אלה אפשרו להם לשמור את הראש מעל למים. בנוסף בשל העדר עבודה ועלויות כוח האדם הם נאלצו להוציא את רוב העובדים לחל"ת. לטענתה לא הייתה להם ברירה. ההישרדות הכלכלית קדמה לכל עניין אחר גם אם בדרך נפגע הקשר הטוב עם העובדים ואבדה "המשפחתיות" שאפיינה את הקבוצה.

ברצותה או שלא, רותי הפכה למעין שגרירה של המסעדנים כלפי הממסד והקהל בנוגע לקשיים שהם חווים בתקופה זו. אמירותיה בנוגע למצב המסעדות התפרסמו בכלי תקשורת שונים והיא אף פרסמה פוסט באינסטגרם המפציר בלקוחות לשוב ולפקוד את המסעדות אחרת הם יחדלו מלהתקיים. בעקבות הגל השני הוחלט שב- 17.7.20 יסגרו את המסעדות. באותו יום רותי הודיעה כי למרות האיסור היא תפתח את המסעדות שלה כרגיל. מה שהחל כצעד הישרדותי נועז שלה ושל עוד מספר קטן של מסעדנים הפך לגל של מחאה אליו הצטרפו במשך היום עוד ועוד מסעדות. לבסוף האיסור הוסר והמסעדות המשיכו לפעול תחת המגבלות הקיימות.

החלק הפנימי ב- הוטל מונטיפיורי (Hotel Montefiore)

אחד מהפתרונות היצירתיים של אנשי קבוצת R2M להתמודד עם הנחיית משרד הבריאות בנוגע למגבלת הסועדים (עד 20 סועדים בשטח סגור ועד 30 סועדים בשטח פתוח) היה להפוך את החנייה של הוטל מונטיפיורי לשטח חיצוני פתוח אותו הם מכנים Montefiore's Garden. החניה כוסתה בשטיחים אוריינטליים ועליהם שולחנות, כיסאות, עציצים ומאווררים.
מבחינת ההקפדה על יתר ההוראות, ניתן לציין שנתבקשנו למלא הצהרת בריאות, מדדו לנו חום בכניסה והמלצרים הסתובבו עם מסכות וכפפות. לגבי המרחק בין הסועדים נראה לי שבזה הייתה פחות הקפדה במיוחד בבר.

הישיבה בחלק החיצוני (החנייה) ב- הוטל מונטיפיורי (Hotel Montefiore)

המטבח ע"פ אתר המסעדה הוא "מטבח צרפתי עם קסם וויאטנמי". ראוי להדגיש שבמשך שנות פעילות המסעדה ולמרות העבודה הקשה, השפים שמנהלים את המטבח תמיד נמצאים ברקע ולא בקדמת הבמה. כיום אם אינני טועה השף הראשי הוא אביעד פלד. התפריט הוא יומי והפירוט בו מינימלי. יש לציין שחלק מהמנות מלוות את המסעדה מתחילת דרכה.
תפריט היין הוא תפריט מקצועי, מפורט וגדוש במותגי על המתומחרים בהתאם.

התפריט ב- הוטל מונטיפיורי (Hotel Montefiore)

עם המנה הראשונה קיבלנו את לחם הבית. שלושה מאפים (פלוטים) חמים וטריים לצד חמאה מלוחה בטמפרטורת חדר. טעים וממכר.

אינטיאס נא (68 ₪)
6 פרוסות אינטיאס בחיתוך שמזכיר סשימי הונחו על פרוסות קולרבי מוחמץ ברוטב שהתבסס על יוזו. פרוסות צ'ילי אדום ועלי מיקרו חתמו את ההגשה.
הן הקולרבי והן הרוטב היו מאד דומיננטיים. בהיבט החיובי הם הפכו את המנה למלאת חיים. בהיבט השלילי הם האפילו על הדג. בתוצאה הסופית הדג היה שחקן משני בלבד.

אינטיאס נא ולחם הבית ב- הוטל מונטיפיורי (Hotel Montefiore)

גיוזה סרטנים (82 ₪)
5 גיוזות עם מלית סרטנים הוגשו לצד רוטב שכלל מירין, חומץ אורז ופלפל שאטה. מעל רצועות בצל ירוק.
הגיוזות בוצעו כהלכה. הכיסון היה עדין ונעים לאכילה. בתהליך ההכנה של הגיוזות שכולל גם טיגון נוצרה מעין תחרה דקיקה ופריכה. מעבר לאסתטיקה היה לתחרה טעם שהזכיר לי רושטי. במלית הורגשו טרגון וג'ינג'ר. הרוטב המלווה היה פיקנטי מאד. בסך הכול מנה ראשונה יקרה אבל עשויה היטב וטעימה.

גיוזה סרטנים ב- הוטל מונטיפיורי (Hotel Montefiore)

צלע חזיר (118 ₪)
אחת המנות הוותיקות והמפורסמות של המסעדה.
צלע החזיר ובתוכה גבינת מנצ'גו הגיעה עטופה בבייקון. לצידה הוגשו שני חצאי נקטרינה. הרוטב היה רוטב מתקתק כנראה על בסיס פרי. המנה לוותה בפירה חמאתי.
כאשר חתכנו את הצלע לשניים גילינו שהחלק הפנימי הקרוב לעצם היה נא. קראנו למלצר והוא לקח בזריזות את המנה חזרה למטבח. כעבור מספר רגעים המנה הוחזרה עשויה יותר. הפירה גדוש החמאה עדיין שמר על חומו ולא היה צורך להחליפו. מעבר לתקלה במידת העשייה, המנה לא הרשימה אותי. הבייקון היה יותר חרוך מפריך, הגבינה לא התרככה ולא נזלה והבשר היה פחות עסיסי משציפיתי. מבחינת הטעמים ניתן היה להבחין בטעמים מעושנים ובמליחות אבל המתיקות היא שהשתלטה על המנה. הנקטרינה שימשה כמרכיב מקליל.

צלע חזיר ב- הוטל מונטיפיורי (Hotel Montefiore)

"צ'יקן טיקה" (86 ₪)
לבקשתנו המנות הגיעו אחת אחר השנייה. המלצר התריע מראש שלוקח להכינה 15-20 דקות. לא הייתה לנו כל בעיה.
בכלי מתכת הוגשה כמות נאה של נתחי פרגיות צלויות ברוטב צהבהב. מעל לפרגיות הונחו פרוסות זוקיני דקות חרוכות קלות ופלפל צ'ילי אדום. את העוף ליוו אורז לבן ו-נאן.
נתחי הפרגית היו עסיסיים וטובים מאד. הרוטב היה מעט דליל. לפי המלצר היו בו, בין היתר, יוגורט ומעט חלב קוקוס. הוא גם היה חריף במידה ולימוני. הזוקיני שנעשו על הגריל הוסיפו מרקם וטעם. הנאן שנאמר לנו שנעשה במקום היה תפוח, רך וטעים. האורז הניטרלי בטעמו נעשה כהלכה והשתדך נהדר לרוטב. אני מניח שהמירכאות בשם המנה מרמזות שלא מדובר במנה הודית מובהקת עם זאת מנה עיקרית טובה, משביעה ומתגמלת.

"צ'יקן טיקה" ב- הוטל מונטיפיורי (Hotel Montefiore)

הסתכלנו בתפריט הקינוחים אבל החלטנו לוותר. היינו כבר שבעים.

את הארוחה ליווינו במים מינרליים (26 ₪) וביין שהבאנו. לא נגבו דמי חליצה.

Louis Jadot Charmes Chambertin 2005
אין מדובר ביין דומיין אלא ביצרן טוב שייצר את היין הזה מענבים שהגיעו מחלקת גראנד קרו לא אחידה ברמתה. שנת הבציר נחשבת לשנה טובה מאד. יין מעט טכני וברור שעוד שנים רבות לפניו. עם זאת כבר עכשיו היין נוכח, מאוזן, עם גוף מלא, חמיצות טובה ובעל טעם שיורי ארוך.

Louis Jadot Charmes Chambertin 2005 ששתינו ב- הוטל מונטיפיורי (Hotel Montefiore)

לסיכום

נראה שלמרות זעזועי התקופה, במסעדת הוטל מונטיפיורי הוותיקה הצליחו להחזיר את הדברים למסלולם. המסעדה הייתה מלאה והשירות תקתק.

אחד מאבני היסוד ב-הוטל מונטיפיורי כמו גם ביתר מפעלות הקבוצה הוא העקביות. לא משנה מתי אתה מגיע, רוב הסיכויים שהשירות יהיה באותה הרמה ולא תהיה חריגה בביצועי המנות.
בערב ביקרנו נראה שמשהו התפספס בתחום האוכל שלא היה ברמה אחידה.

הוטל מונטיפיורי
רחוב מונטיפיורי 36 תל אביב
טלפון: 03-5646100

עמוד המסעדה

דף הפייסבוק