מסעדת אריא של השף גיא גמזו עברה בתקופה האחרונה שינוי והפכה ממסעדת שף קלאסית למסעדה מזרח תיכונית בהגדרה הרחבה של המושג.
בעמוד האינסטגרם שלו השף חושף את התהליך שעבר. לדבריו, למרות שבע שנים של פעילות מוצלחת של המסעדה, הוא היה אומלל. תחושות כמו מיצוי ועייפות השתלטו עליו. הסגר שנכפה עליו בשל הקורונה גרם לו לצאת ל-"חופשה". הוא מצא את עצמו במשך כחודשיים וחצי מבשל לבני ביתו עם חומרי גלם מקומיים. להפתעתו זה עשה לו טוב. מבחינתו המשבר הצית אצלו מחדש את היצירתיות. תקופה קצרה לפני החזרה לשגרה הוא והסו-שף שלו מושיקו בתמיכת כל אנשי המסעדה יצרו תפריט חדש עם השפעות אזוריות – מזרח תיכוניות שקרם עור וגידים.
בתחילה הם חששו מאד איך השינוי יתקבל. לאט לאט החלו להצטבר ביקורות חיוביות מצד מבקרים ולקוחות כאחד. החלטנו להגיע ולבדוק בעצמנו.
הגענו בשעת ערב. במסעדה מילאו אחר ההנחיות של התו הסגול: לפני שהגענו אימתו טלפונית את ההזמנה שלנו; שומר בכניסה וידא שאנחנו נכנסים עם מסכות; בכניסה מדדו לנו חום ונתבקשנו למלא פרטים (שם מלא, תעודת זהות ומספר סלולרי); בפלור המלצרים עטו מסכות וכפפות; ההושבה הייתה במרחק סביר בין השולחנות; על השולחנות היו בקבוקי אלכוג'ל וקעריות מלח ופלפל הוגשו רק לאחר שביקשנו. המלצרית ציינה שאסור להם להשאיר אותם על השולחן.
בהשוואה לביקורי הקודם חלל האירוח נשאר די דומה. גם האווירה וחווית האירוח נשארו מוקפדים וברמה גבוהה. המלצרית שלנו הייתה מאד נחמדה ומקצועית. במהלך הערב ליד חלק גדול מהשולחנות היו סועדים אולם עדיין נותרו מספר שולחנות מיותמים.
התפריט מציע מנת לחם (10 ₪), 13 מנות ראשונות (48-72 ₪), 7 מנות עיקריות (92 -150 ₪) ו-5 קינוחים (38-55 ₪). כמו כן הוצע תפריט מיוחדים ובו 4 מנות (48-62 ₪).
נראה כי תפריט היין הגדול (כולל כוסות וחצאי בקבוקים) נשאר כשהיה. המחירים, בכל אופן, הם מחירי טרום קורונה. אני מעריך שכל עוד לא ימכרו את היינות הקיימים במסעדה יהיה קשה מאד לבצע בתפריט שינויים מהותיים ולהתאימו למטבח החדש.
על בסיס התפריט אריא מזכירה לי מסעדות כמו רפאל של השף רפי כהן, בארכה של השף אביב משה (שתי מסעדות שכבר לא אתנו) או את אווה סאפי הכשרה שאתנו כבר 4 שנים. בכולן הגישו/מגישים אוכל, שניתן להגדירו כאוכל מזרחי ביתי, במשכן מפואר ובאירוח של מסעדות עילית.
שישברק גבינות מלוחות (62 ₪)
פתחנו בשישה כיסונים שמולאו בתערובת של קישוא וגבינת המאירי והוגשו בקרם יוגורט כבשים חמים. לצד הכיסונים הונח חצי קישוא צרוב בגריל. את המנה חתמו זילופי שמן זית.
מנה נאה בגודלה. בצק הכיסונים היה דק ועשוי נהדר. המילוי הצמחוני היה קל ועדין ולקח את המנה לכיוון מערבי מודרני. בקרם הקטיפתי החמצמץ הייתה אמנם נוכחות של שום אבל הטעמים היו מתונים ומלטפים. בתחילה היה לי קצת מוזר שהקישוא החרוך לא תובל אבל דווקא הניטרליות שלו השתלבה עם עדינות טעמי המנה. פתיחה מוצלחת.
תמנון על פחמים (48 ₪)
חלק מזרוע תמנון שנעשה על הגריל הונח על צזיקי לצד פלח לימון. שמן זית נמזג מעל.
התמנון, שהוגש במידה נדיבה, נעשה כהלכה. הוא היה רך יחסית וקל ללעיסה. בשל גודלו התחושה באכילתו הייתה כאילו אוכלים נתח בשר. הצזיקי היה סמיך ומתובל מאד. הצזיקי יחד עם הלימון הסחוט הוסיפו רעננות. שלל הטעמים (לימוניות, מליחות, חרפרפות וטעמי הגריל) יצרו שלם הגדול מסכום חלקיו. מנה טעימה.
קבב סרטן כחול ודג ים (72 ₪)
שני קבבים שעטפו צבתות סרטנים (כמו שמגישים קבב על שיפוד או על מקל קינמון) הוגשו לצד שני רטבים: רוטב יוגורט כבשים ורוטב עשבי תיבול, פלח לימון ועלי פטרוזיליה. הקבבים נעשו מתערובת שכללה בשר סרטנים וטונה אלבקור שנקצצו ביד, נענע יבשה ובצל לבן. המליצו לנו להפריד את הקציצה מהצבת בכדי שלא נפגע מחדות קוצי השריון.
הקציצה הייתה מעט מלוחה אבל טעימה. היו בה, בין היתר, כוסברה, קימל, כמון ובצל. גם המתיקות מבשר הסרטנים הייתה נוכחת. מבחינת המרקם הקבב נעשה טוב, הוא היה עסיסי ולא דחוס מידי. רוטב יוגורט העיזים היה סתמי אבל הרוטב הירקרק תרם להעצמת הטעמים הן בזכות הלימוניות שבו והן בזכות חריפותו.
פיצ׳י פריקה ושרימפס קריסטל (136 ₪)
הפסטה נעשתה מקמח חיטה ירוקה והרוטב שליווה אותה הוגדר בתפריט כמטבוחה מעגבניות מאגי. מעל הפסטה פוזרה אבקת כוסברה. שיפוד של שבעה שרימפס קריסטל עם ראש וזנב, שנעשו על הגריל, הוגש במנותק מהפסטה (!). הזהירו אותנו מראש שהרוטב פיקנטי. בעת הגשת המנה לשולחן נתבקשנו גם להיזהר מהשיפוד החם.
הפסטה המיוחדת לא הרשימה אותי. היא הייתה קשה יותר מאל דנטה והרוטב המלווה לא היה פיקנטי. עם זאת הבעיה העיקרית של המנה הייתה בשרימפס שנעשו על הגריל. מעבר למרירות בולטת ממיצי הראשים הם נעשו בעשיית יתר והתייבשו. לדעתי היה עדיף לעשותם על שריונם ולהגן על עסיסיותם או לשלבם עירומים כחלק אינטגרלי מהרוטב. מקריאת התפריט חשבתי שנקבל מנה שונה לחלוטין ממה שהוגש בפועל.
קבב פרסי (92 ₪)
שני שיפודי קבב משפונדרה בקר הונחו על פיתה זעתר ובצל לבן. בצלחת צורפו גם שלוש קעריות, אחת עם רוטב יוגורט עמבה, השנייה עם אריסה והשלישית עם מעין סלט מירקות שרופים. את הצלחת חתמו עלי פטרוזיליה ופלח לימון. בנוסף קיבלנו קערית עם אורז פרסי וקערית עם חורשט סבזי.
בביקורות שקראתי, המנה זכתה לשבחים. לצערי לנו היא התפספסה. הקבב, שהוגש כמעט נא, חזר לעשייה נוספת במטבח. כשהוא חזר (עכשיו הוא נעשה מעט over) התוספות והפיתה היו כבר קרות. הקבב היה מלוח מידי ונותר בצלחת. באורז שכלל מרכיבים רבים, בין היתר, פיסטוקים, חמוציות, עשבי תיבול וגזר היה משהו מסוכר וטעמים חזקים של ציפורן וקינמון. בלטה בו גם שמנוניות. בחורשט סבזי בלטו חמיצות ומרירות.
הותרנו יותר ממחצית המנה על השולחן. לזכות המלצרית יש לציין שהיא התעניינה לגבי הבעיות ופינתה את המנה. בחשבון הסופי המנה לא חויבה.
מרק שזיפים (45 ₪)
בקערה מלאה בשבבי קרח הונחה קערה נוספת ובה קדאיף כבסיס, מעליו גלידת לאבנה ומסביבו מרק שזיפים. אבקת פיסטוק פוזרה מעל.
מרק השזיפים הוגש צונן. טעמי החמוץ-מתוק שבו היו מאוזנים. במרק שולבו גם חתיכות שזיפים. להערכתי הם לא היו בשלים מאד והעניקו עוד מרקם ועוד רובד טעם. כמובן שגם הקדאיף הוסיף למשחק המרקמים. הגלידה בטמפרטורה נכונה הייתה אף היא מוצלחת, נעימה לאכילה ועם מתקתקות עדינה. קינוח קייצי טוב מאד.
ליווינו את הארוחה במי ברז וביין שהבאנו אתנו. למרות שנאמר לנו בטלפון שהם גובים 50 ₪ כדמי חליצה, אלה לא הופיעו בחשבון הסופי.
בהגיענו הביתה קיבלנו הודעה מהמסעדה ובה בקשה להשאיר משוב. למרות שהעברנו את חוות דעתנו במסעדה, החלטנו למלא אותו. ציינו את המנות ואת הבעיות שנתקלנו בהן. בסיום המשוב נשלחה אלינו הודעה שיחזרו אלינו תוך 48 שעות. עד לרגע זה (שבוע מאוחר יותר) שום דבר לא קרה.
לסיכום
הערב שלנו ב-אריא עם התפריט הים תיכוני החדש לא היה חף מבעיות. מול מנות ראשונות וקינוח מוצלחים היו גם שתי עיקריות פחות טובות שעיקר הבעיה בהן הייתה יד לא מדויקת בעשייה.
בתקופה שבה ענף המסעדות עומד על כרעי תרנגולת ומסעדות נלחמות על הלקוחות החוששים להגיע אליהן, מסעדה ברמתה של אריא חייבת לדייק ולהקפיד לא רק בפלור אלא גם במטבח ובשירות הלקוחות. הפוטנציאל והכישרון ב-אריא ניכרים, המבחן כמובן יהיה ביישום בשטח.
אריא
רחוב נחלת בנימין 66 תל אביב
טלפון: 03-5296054
שעות פעילות: א' – סגור, ב'-שבת 19:00-01:30
לשמחתי בארוחה שלי באריא המתחדשת עשינו ארוחה של מנות ראשונות וקינוחים והיה מצוין. באופן כללי בהמון מסעדות יותר מעניין בראשונות מאשר בעיקריות. גם הבאסה ממנה לא מוצלחת תהיה בהתאם לגודל המנה…
פעם ראשונה שאני שם לב שאתם מגיבים אחד לשני. אין ספק שאני מאוד רוצה לבקר בגלגול הנוכחי של המסעדה, בעיקר עכשיו שהם קיבלו אישורי חריגה בגלל הקומות
גיא:
הייתה איזו שמועה ש-אריא נסגרה. בעמוד הפייסבוק שלהם נכתב שהם היו בהפוגה קלה אבל חוזרים לעניינים ב- 16.7. אם כן האופציה לבקר במסעדה בגלגולה הנוכחי עדיין קיימת.
אבנר:
כאמור גם אנחנו התלהבנו כאן יותר מהראשונות ומהקינוח.
הרצון לתת פרספקטיבה רחבה של היצע המנות במסעדה מצריך התייחסות גם למנות עיקריות.
גיא גמזו מסעדת ארייא. המציא את עצמו מחדש. כל הכבוד. אסור לשקוע.
הייתי מזמינה רק את מנת השישברק גבינות. ואת מרק השזיפים..
חבל שלא הגיבו למשוב.
אכן מגיע לשף כל הכבוד.
לא אחת בתקופת הקורונה עלו המשפטים: "התקופה הקשה מחייבת להמציא את עצמך מחדש" או "צריך לחשוב מחוץ לקופסה" בהקשר של מציאת מקורות פרנסה חלופיים וכדומה. נדמה שבמקרה של השף גיא גמזו היה שילוב גם של העניין הכלכלי וגם של העניין האישי הנוגע במיצוי ובעייפות שהרגיש. השינוי נתן פתרון לשני הדברים.
היי מה קרה לתיאור היין הקבוע שנעלם לו בביקורות האחרונות? אני מגיע כל שבוע לפה, שנים כבר לקנא בך שוב ושוב בבורדו התורן שפתחת ואני לעולם לא אטעם…
אתה צודק. החלטתי בשלב זה לסגת מעניין דיווחי היין בעיקר משום שנראה לי שהנושא לא מעניין או לא זוכה להתייחסות בתגובות (האמצעי היחיד שיש לי לחוש את קוראיי).
אותי זה מאוד מעניין. יוחזר לאלתר!
דווקא נראה שהם עושים הרבה בקטע השירותי. גם המלצרית שאלה למה הקבב נשאר, גם לא חויבת וגם נשלח משוב. זה שהבטיחו להתקשר ולא עשו זאת זו תקלה אך עדיין המאמץ ניכר. האמת- חבל לי שארייה שינתה פאזה. הייתי באריא בגלגולה הקודם פעמיים ולצד אוכל מוצלח בדרך כלל מה ששבה אותי בנוסף הוא שהאוכל היה עם השפעות של רפאל ז"ל. ניכר היה שגמזו מביא איתו את מה שלמד אצל רפי כהן. רפאל בעיניי זו המסעדה הכי טובה שהייתי בה בארץ
מסכים שהשירות במסעדה עצמה (פלור) היה טוב מאד והדגשתי זאת. הטענה הייתה כלפי שירות הלקוחות.
הדיווח שלי השבוע הוא על אנימאר. גם המטבח של השף הלל תווקולי נמצא ביחסי גומלין עם מטבחי האזור וההשפעות ניכרות. הייתי יכול לכלול גם את אנימאר בשורת המסעדות שמציעות אוכל ים תיכוני/מזרחי במשכן מפואר ובאירוח של מסעדת עילית.
פה ושם שמעתי וקראתי על השינוי שהם עשו. מתקבל הרושם שממש מפרגנים להם.
מוזר שהם לא כותבים בתפריט בדיוק איך מנת הפסטה והשרימפס יוצאת. תיאור מדויק היה יכול למנוע את האכזבה שלך.
הביקורת הזו מאוששת את המחשבה שמלווה אותי , עדיף להזמין יותר מנות ראשונות ולצמצם/לוותר על העיקריות. אם היית נוהג כך, הייתה יוצא שמח עד השמיים ?
תודה על הביקורת.
אני בהחלט מבין את צורת המחשבה והסיבות שמצדיקות/מעודדות להזמין יותר מנות ראשונות מעיקריות. מצד שני, אני כבלוגר מחפש לקבל מושג טוב יותר על כל סוגי המנות המוצעות ולכן ראוי שאנסה גם מנות עיקריות.
מסכים איתך שתיאור מדויק יותר בתפריט או הדגשה של המלצר/ית היו יכולים לסייע לי בהתאמה של הציפיות. חבל שזה פוספס.