מגזינו היא הפרויקט החדש של האחים ירזין. מבחינת הגדרתה היא נמצאת היכן שהוא על הציר שבין פיצריה ל-טרטוריה.
המקום שפונה לקהלים שונים מציע אוכל איטלקי פשוט שעשוי טוב ולא ממש יקר.
לטעמי יש מספר סוגיות שיש ללבן אבל הנתיב נראה לעניין.
נכון לעכשיו רומנו הוא הפרויקט האחרון של השף אייל שני. הבאז עשה את שלו והקהל מגיע אליו בהמוניו.
בדומה לשפה הנקשרת באייל שני, הגדרתו של המקום אינה ברורה דיה. האם הוא בר או מסעדה או מקום מפגש לחבר'ה או שילוב שלהם.
דבר אחד ידעתי בוודאות בסיומו של הערב, רומנו אינו מתאים לי.
הגעתי אל אחד העם אחד עם חששות בשל הביקורות השליליות. לשמחתי ערב ביקורנו היה מוצלח.
עם זאת הרגשתי שב- אחד העם אחד מכוונים למכנה משותף רחב ופחות לחובבי הרפתקאות קולינריות.
ריו גרנדה – Rio Grande [החליפה קונספט]
ריו גרנדה היא מסעדת סטייקים ואלכוהול חדשה בתל אביב.
ציפיותיי לטיפול נכון בבשר איכותי, לאווירה ולשירות נענו רק בחלקן.
טרגון הוא מקום שמציע בשרים בסגנון מזרחי בתוך מעטפת פיתה גריל שמהווה שדרוג מוצלח לפיתות וללאפות המוכרות.
שי שי היא מזללת אוכל רחוב חדשה הממוקמת ברחוב אבן גבירול בתל אביב.
ב- שי שי מתמחים ב- סושיריטו, מעין שילוב של סושי ובוריטו.
פיצרייה נפוליטנה דה פפה – Da Peppe [נסגרה]
ג'וזפה ג'ורדנו הזכור מ- דה פפה מאבן גבירול פתח שוב פיצרייה בסוף רחוב דיזינגוף בת"א באותו השם.
הגעתי למקום החדש בתקווה שמשנה מקום משנה מזל.
השינויים אכן קרו אבל לא בהכרח לטובה.
לה אוטרה היא המקסיקנית החדשה בשכונה.
התקשיתי לקבוע אם מדובר במסעדה, בר מסעדה או בגסטרו פאב והאם המקום מתאים לי.
כך או כך, תפריט האוכל מעניין ומפולפל, השירות מצוין והקו הוא צעיר.
האנשים שעומדים מאחורי לה אוטרה כבר הוכיחו את עצמם ואני מאמין שהמקום החדש אכן יצליח.
מירנצ'ו היא מסעדת גריל בסגנון דרום אמריקני הממוקמת ביפו.
לאחר שהתרגלתי לאורות המרצדים ולשירות המקרטע , הצלחתי ליהנות גם מהמנות.
המחירים, ראוי לציין, מתונים.










