פיצרייה נפוליטנה דה פפה – Da Peppe [נסגרה]

* המסעדה נסגרה *

ג'וזפה ג'ורדנו, הבעלים של דה פפה, הגיע לארץ לפני מספר שנים עם אשתו הישראלית שירה ובנם מיכאל. הוא פתח פיצרייה בתחילת רחוב אבן גבירול. בסוף 2013 לאחר כשנתיים של פעילות היא נסגרה תוך כדי כך שג'וזפה מעלה טענות רבות על מכשולים ביורוקרטים וקושי גדול להתמודד עם המנטליות הישראלית. המשפחה נדדה לאיטליה ואח"כ לארה"ב ולאחר כשנה חזרה שוב לתל אביב. באמצע 2015 ג'וזפה פתח את הפיצרייה החדשה ישנה שלו בסוף רחוב דיזנגוף.

ביקרתי ב- דה פפה במיקומה הקודם בשתי הזדמנויות שונות, ביקור יזום שלי וחגיגת יום הולדת של ידידה. אמנם המקום ההוא הקרין מידה לא מבוטלת של אותנטיות, הן בעיצובו והן בדמותו של ג'וזפה וחומרי הגלם היו ברמה טובה, אך הפיצות, בסופו של דבר, לא שכנעו אותי. קשה לי לשים את האצבע מהי או מהן הסיבות לכך, האם זה הסגנון הנפוליטני של הפיצות והבצק שהיה יחסית עבה ולא מספיק מעניין או ה- topping  שהייתה בו דלות בעיקר מבחינת הטעמים. ג'וזפה אמר באחד הראיונות איתו שבאוכל איטלקי פשוט יש כבוד לחומרי גלם וטעמים עדינים מעידים על טיב המוצר. אני יכול להסכים עם הגישה הזו אבל הייתי שמח להיחשף למארג הטעמים העדינים המובטח. לא נתקלתי בהן בפיצות שלו ולא נשביתי בקסם המקום. לעומתי, רבים אהבו את הפיצרייה הזו ונשבעו שהפיצות שלה הן הטובות ביותר שהם מכירים בארץ.
למרות חוויות העבר, החלטתי לתת למקום החדש צ'אנס נוסף בעיקר בשל השבחים שהוא זוכה להם שוב. קיוויתי שהאמרה "משנה מקום משנה מזל" אכן תעבוד.

דה פפה החדשה נמצאת כמעט בסוף רחוב דיזנגוף בואכה הכניסה לנמל תל אביב. אזור אטרקטיבי ופעיל הרבה יותר בוודאי בהשוואה למיקום הקודם באבן גבירול. קהל רב עבר באזור הסואן בשעת ערב ביקורנו. בחוץ היו מספר שולחנות ברחבה המתוחמת על המדרכה. החלל פנימי אינו גדול וכלל מספר מקומות ישיבה, צוהר גדול למטבח והרבה עץ. חלק מהרצפה והקירות היה מעוטר באריחים עם דוגמאות יפות בצבע כחול. ג'וזפה עצמו לא היה במטבח, התנור המפורסם שהפך לאחרונה לבן בית במטבחים של מסעדות העיר השונות דווקא כן.

בתפריט מספר מנות התחלה כולל שני סלטים ובנוסף שתי לזניות ושלוש עשרה פיצות. טווח המחירים של הפיצות נע בין 42 ₪ ל- 69 ₪. קיימת אפשרות להרכיב פיצה משפחתית ב- 140 ₪. שני קינוחים וספל אספרסו לסיום. בגזרת המשקאות מספר יינות, שתי בירות, שני דג'סטיפים ומשקאות קלים.
הכנתי שיעורי בית וידעתי ששתי הפיצות אשר זוכות למרב השבחים הן פיצה על בסיס עגבניות ולימון ופיצה לבנה עם גבינת בוראטה. בעת ההתייעצות עם המלצר, הוא ציין ביובש שהפיצה עם הבוראטה נגמרה. התאכזבתי שהמנה הזו אזלה בשעת ערב מוקדמת. עם זאת יכולתי לבחור מבין שלוש פיצות לבנות נוספות וכך עשיתי. לפיצות הוספנו סלט.

סלט קפרזה (35 ₪)
המנה כללה מספר פרוסות מוצרלה יחד עם מספר עגבניות שרי תמר חצויות ומעט עלים ירוקים (ארוגולה). הסלטון לא הכיל בזיליקום וחומץ בלסמי כפי שהובטח בתפריט, ואם הוא במקרה כן הכיל אותם, אנשי המקום עשו עבודה טובה מאד בהסתרתם ובמיוחד בהסתרת טעמם המובחן. לעומת זאת מעט שמן זית כן נמזג מלמעלה. על השולחן הונחו שתי פנכות אחת עם חריף יבש והשנייה עם נוזל שנראה כמו שמן זית כהה. רצינו להוסיף לסלט שמן זית ומזגנו מעט מהנוזל. התברר שמדובר בנוזל חריף. כמובן שיכולנו לשאול או לטעום מעט לפני "שהחרפנו" את הסלט אבל היה גם מקום מצד המלצרים להעיר את תשומת ליבנו. ביקשנו מלח (שלא היה על השולחן) ותוספת של שמן זית.
מרכיבי הסלטון היו טובים והקרינו רעננות. שמן הזית המצוין הרים את המנה בשתיים שלוש דרגות.

Rucola E’ Limone
(46 ₪)
הפיצה על בסיס עגבניות כללה, לפי התפריט, מוצרלה ופרמזן. מעל הונחו עלים ירוקים (ארוגולה) שכללו גם מיץ לימון. שוב, למרות שהופיע בתפריט שהפיצה כוללת בזיליקום, לא הייתה נוכחות של הירק על הפיצה.
הגבינה הייתה בכמות מתונה מה שהפך את הפיצה לקלילה יותר. רוטב העגבניות היה טוב, אם כי נדרש לדעתי גוון של מתיקות שחסר בהן. תוספת הלימון נותנת ל- topping אלמנט מרענן שמשדרג אותו.

Funghi Misti
(49 ₪)
הפיצה כללה מוצרלה, גאודה ופרמזן. כמו כן מגוון פטריות, טימין וצ'ילי יבש. היא הייתה כבדה מאד ומונוטונית בטעמיה.

מספר הערות:

♦ היות וגודל הפיצה לא מופיע בתפריט, גם לא ב-"פיצה אקסטרה גדולה" שהיא הפיצה המשפחתית (גדולה ממה? מאיזה סטנדרט?), שאלתי את שני המלצרים ששירתו אותנו לגודלה. התשובה הייתה גודל אישי. הקשיתי וביקשתי לדעת את הקוטר של הפיצה. הם לא הבינו מה אני רוצה מהם. בסופו של דבר אחד מהם חזר מהמטבח ואמר שהקוטר הוא 28 אינץ'. הודיתי לו. הנחתי שהוא מתכוון ל- 28 ס"מ. חבל שהמידע הזה אינו זמין לא בכתב ולא בע"פ.

♦ הבעיה העיקרית שלי עם הפיצות במקום הקודם ובמקום הנוכחי קשור לבצק שלהן. מצד אחד הוא אלסטי, לא עבה מידי ולא דק מידי ומחזיק היטב את ה- topping . מצד שני הוא לא מספיק מעניין מבחינת הטעם, נעדר פריכות וקשה לחתוך אותו. אומרים שמקור הבצק של הפיצה הוא בפיתה שהגיעה לאיטליה על ידי הערבים שכבשו את דרום איטליה. התוספות שבאו אחר כך הן שיכלול של האיטלקים. מהבחינה הזו הבצק של דה פפה אכן יכול להזכיר סוג של פיתה.

♦ ייתכן שהעדרו של הריחן (בזיליקום) בפיצה הוא פחות מהותי אבל להגיש סלט קפרזה ללא בזיליקום בהחלט מעורר הרמת גבה.

♦ רגעים ספורים לאחר שהפיצות הונחו על השולחן, הובאו קיסמי שיניים ומגבונים לחים. העיתוי נראה לי בעייתי. לדעתי את אלה יש להגיש כשמפנים מהשולחן את הצלחות הריקות. אני בהחלט מבין את הרצון לעודד במקום מחזורים גדולים ככל האפשר של סועדים ואכן בשלב מסוים השתרך תור ממתינים בחוץ. אני גם מבין שמדובר בפיצרייה ולא במסעדה והכיוון הוא אוכל מהיר אבל עדיין העניין הזה צרם לי. ייתכן ומדובר בפזיזות או בחוסר תשומת לב אבל ייתכן שיש פה רצון לזרז את הלקוח לסיים את מה שהזמין בכדי שיפנה את מקומו לבאים בתור.

ליווינו את הארוחה בשתי בירות : סטלה ארטואה (25 ₪) וטובורג (24 ₪).

אוכל:   . 

שתייה:   .

שירות:  . 

אווירה:   . 

כללי:  . 

לסיכום

קיוויתי לשינוי חיובי ב- דה פפה החדשה. לצערי השינוי היה הפוך מהמצופה. דה פפה החדשה היא אפילו פחות טובה ממה שזכרתי.
חבל.

דה פפה
רחוב דיזנגוף 334
טלפון : 03-5539980‏

דף פייסבוק