מסעדת פרא פועלת מ- 2021 בקומת הרחוב של מלון נורדוי הוורדרד הנמצא בפינת הרחובות נחלת בנימין-גרוזנברג בת"א. ביקרתי במסעדה בתחילת דרכה ויצאתי עם מסקנות חיוביות ואופטימיות. במסעדה, שהוקמה על ידי מספר צעירים רובם בוגרי מוסדות R2M, הייתה בערב ביקורי אווירה טובה וחמימה והמטבח הוציא מנות מוקפדות וטעימות.
כעת החלטנו לחזור. הזמנו מקום והגענו בשעת ערב מוקדמת.
העיצוב והאווירה נשארו כפי שזכרתי. מקומות ישיבה בחוץ וחלל פנימי לא גדול ובקצהו בר עגלגל. ישבנו בפנים. תקרה גבוהה, חלונות גדולים המכניסים את מראות פינת הרחובות המקסימה, וילונות לבנים מוסטים, רצפה וריהוט מעץ, עציצים, גופי תאורה חמודים, מיזוג נעים ומוזיקה שקטה ברקע. כל אלו תרמו לאווירה טובה ורגועה.
קהל מגוון אכלס את המקום כולל את הבר שנראה לי קצת צפוף לישיבה. יש לציין שהתפוסה הייתה נאה לכל אורך הערב.
את השירות העניק לנו בחור צעיר שהיה חביב, חייכן וסבלני. הוא לא נרתע מלייעץ וענה לכל שאלותינו ובקשותינו. כמו תמיד ביקשנו לרווח בין המנות והוא השיב שלא תהיה בעיה. המנות הגיעו אלינו אחת אחת, בדיוק הקצב המועדף עלי. מלצרים נוספים ואפילו מי שנראו אחראים סייעו בהוצאת המנות ובכל מה שנדרש. ראוי לשבח את רמת השירות הגבוהה.
על התפריט אחראים השפים אביעד פלד ואורי שטיינברג. בתפריט היומי שהוגש לנו הוצעו מנת לחם, 10 מנות ראשונות ו- 10 מנות עיקריות. בסוף קבלנו תפריט עם חמישה קינוחים. התפריט מאד דומה במבנה ובאופי לתפריט שקבלנו בביקור הקודם. המלצר הוסיף שהמאפים והפסטות נעשים במקום ושהם מיישנים את הדגים באמצעות שיטה אוסטרלית ייחודית.
בתפריט האלכוהול היו 14 קוקטיילים (42-50 ₪) ו- 10 ורמוטים (32-40 ₪). מעניין אם תפריט הוורמוט הנאה הוא מגמה חדשה שנכנסת לחיינו, שכן ממול ל-פרא נפתחת בימים אלו ה- ורמטוריה של אבי קאשי ומיכאל גרטופסקי. תפריט היין מגוון, צעיר ועדכני. ניכר שהוא נעשה ביד מקצועית. בתפריט 36 יינות לבנים, 31 יינות לבנים, 6 יינות רוזה, 6 מבעבעים ו-4 יינות מחוזקים ומתוקים. כחמישית מהיינות מוצעים גם בכוסות.
ניתן להביא יין מהבית עבור 50 ₪ דמי חליצה. ביקשנו כוסות מתאימות לבורגון לבן שהבאנו וקבלנו כוסות קריסטל דקיקות איכותיות מאד (Stem Zero של חברת Nude). שוב שאפו לשירות ולהקפדה על הפרטים.
פתחנו ב- טרטר אלבקור (72 ₪)
המנה הובאה לשולחן במהירות רבה וכללה שלוש "סירות" מתפוחי אדמה עם מעט קרם פרש, קוביות אלבקור וטבעת פלפל ירוק שלא הייתה חריפה. בין לבין הונחו עלים, בעיקר חסה (אייסברג).
כמות הטונה, שהוגשה בטמפרטורת חדר, הייתה נאה. הדג היה בשרני אך לא בלט בטעמיו. קונכיות תפוחי האדמה כמו גם החסה היו פריכות וטעימות.
לחי חזיר (68 ₪)
נאמר לנו שהמנה בהשראת המטבח התאילנדי. חתיכות לחי חזיר מטוגנות הוגשו יחד עם חתיכות מלפפון, עשבי תיבול (שמיר, נענע, בצל ירוק), טבעות פלפל ירוק וגרידת לימון. הרוטב כלל רוטב דגים.
נתחי החזיר (בשר ושומן) הוגשו חמימים וחתיכות המלפפון בטמפרטורת חדר. נתחי החזיר היו קראנצ'יים וטעימים. משחק המרקמים של המרכיבים היה מעניין. הרוטב המתקתק-חמצמץ נתן את עיקר הטון. גם המנה הזו בדומה לקודמתה שידרה סוג של שקט מבחינת הטעמים אם כי הייתה לה נוכחות רבה יותר. מנה טובה.
סלט אבטיח חריף (62 ₪)
חתיכות אבטיח, שנאמר לנו שהן מושרות בשמן צ'ילי, לוו בחתיכות פקוס, חצאי דובדבנים, עלי תבלין (כוסברה, מנטה), טבעות פלפל אדום חריף וגרעינים קלויים (שומשום וזרעי חמנייה). הסלט תובל גם בשמן שומשום.
מנה לא חריפה. הפיקנטיות הגיעה בעיקר מהרוטב שהיה טעים. שילוב ייחודי של מרכיבים. התוצאה יכולה להזכיר קינוח. לשם הנוחות היה כדאי לחתוך את האבטיח לחתיכות קטנות יותר. הדובדבנים היו כיפיים והוסיפו חמיצות. סלט קייצי מעניין.
פסטה בוטרגה (82 ₪)
הפסטה (פפרדלה) הנעשית במקום הגיעה ברוטב שכלל ציר כרישה, חלמון ושאטה. מעל פוזרו בוטרגה טחונה ופרמזן מגורד.
הפסטה הייתה מדויקת בעשייתה. בשונה מהמנות הקודמות, הטעמים במנה היו מאד חזקים. בלטו מליחות, חרפרפות וארומה חזקה של ים. בשולחן התגלתה מחלוקת. ניתן להבין את ייחודה ואת הסיבה שהמלצר המליץ עליה בחום, אני פחות התחברתי.
צוואר חזיר פרוס (86 ₪)
את צוואר החזיר משרים במרינדה במשך לילה, אח"כ מכניסים אותו לג'וספר ולבסוף פורסים אותו לפרוסות דקות. קבלנו שלוש פרוסות צוואר חזיר ברוטב בשרי עם תפוחים ובצלי שאלוט מקורמלים. בצד הוגשו מעט שומר כבוש וקערית עם חרדל.
הבשר היה לא שומני, מעט נוקשה וצ'ואי. הרוטב היה טעים מאד והחרדל חריף במידה וטוב. ממש בהתחלה הופיעה אחת האחראיות והפתיעה אותנו בשאלה האם נרצה לצרף למנה צ'יפס. לטענתה, זו מנה שהצ'יפס יכול להתאים לה. היות וזכרנו את הצ'יפס שלהם לטובה, שמחנו ונענינו ברצון. כעבור מספר דקות הצ'יפס הגיע עם קטשופ ומיונז. הוא היה חם, פריך וטוב בדיוק כפי שזכרתי. בעת ההמתנה, הבשר התקרר. באופן מפתיע הבשר הפך להיות רך וטעים יותר מההגשה המקורית.
פנקייק (46 ₪)
מתברר שזו המנה הפופולרית ביותר של המסעדה. נטען שכדאי לשריין אותה עוד בתחילת הארוחה בכדי להימנע מאכזבה במידה והיא נגמרת. אנחנו לא נתקלנו בבעיה. קבלנו עוגת גבינה אישית ומעליה אבקת סוכר. בצד דובדבנים לא מגולענים וקנקן קטן עם רוטב מייפל.
הוספת המייפל אכן מזכירה פנקייק אבל ללא המייפל זו עוגת גבינה יפנית עשירה בחלבונים מוקצפים הנעשית באדים בתנור. היא נפוחה, רכה ואוורירית. הפנקייק כשלעצמו (ללא המייפל) אינו מתוק. מסוג הקינוחים האהובים עלי. למרות שמדובר רק בפנקייק, הביצוע מוצלח והטעם נהדר.
ליווינו את הארוחה במים רגילים וביין שהבאנו
Domaine Bouchard Pere & Fils Corton Charlemagne Grand Cru 2013
יין נהדר ומאד מאוזן: חמיצות נפלאה, שמנוניות נכונה, כמעט ואין מרירות (היא התגברה קצת כשהיין התחמם). יכול להתאים לסוגי מאכלים שונים. מבחינתי, טקסט בוק של קורטון שרלמן.
לסיכום
פרא הוא ביסטרו תל אביבי שאנשיו משכילים לתת ללקוח הרגשה טובה ומכבדת בין אם בתנאים הסביבתיים ובאווירה ובין אם בשירות. מבחינת המנות, הן היו יצירתיות וטעימות. אמנם לא כולן כבשו את ליבי אך בכל אחת ואחת מהן מצאתי כבוד לחומרי הגלם ומגע אישי ייחודי ראוי.
הערב שלי בפרא היה נעים ומהנה. אשמח לחזור.
פרא
רחוב נחלת בנימין 27 תל אביב
טלפון : 050-3339900
איך בא לי נהניתי ממש לקרוא מעביר את החוויה תודה
הצלחנו להתרשם לחיוב יחדיו 🙂
אתה תמיד כותב על יינות מאוד מענינים ועם המון ידע.בתור מישהו שאוהב יין, אבל לא מכיר מספיק ולא מתכונן להשקיע מאמץ וכסף בלהביא יין מהבית, חסר לי שתגיד על אחד מיינות המסעדה בה אתה מבקר אם הוא מומלץ/מתאים למנות.
בשנים האחרונות תפריטי היין של המסעדות גדלו מאד ויש בהם מגוון יינות שאת חלקם הגדול אני לא מכיר. לכן אני לא יכול להמליץ על משהו שלא התנסיתי בו.
במקומך הייתי מנסה להתייעץ עם איש יין/סומלייה או מישהו מטעם המסעדה שמתעסק בנושא. אני בטוח שיש להם הרבה יותר ניסיון ממני בוודאי ביינות שהם מציעים והם יכולים לברר אתך פרטים לגבי טעמך, תקציבך וכדומה ולנסות להתאים לך את היין .
דעת גדולים כיוונה אליך, שתי ביקורות בעיתונות התפרסמו היום. בהחלט אחד המקומות האהובים והמהנים בתל אביב
יותר משמדובר בדעת גדולים, נראה שמדובר במכונת יח"צ משומנת.
מה באמת הסיכוי ששלושה מבקרי מסעדות יחליטו להגיע לאותה מסעדה באותו שבוע?
אני לא אתפלא אם שגיא כהן קיבל הזמנה למסעדה, לאור הביקורת המאוד שלילית שפרסם אודותם לפני שנתיים. אני לא אתפלא אם הוא סירב.
זה כתוב בכוכבים:
אם אינך יודע אולי זה המקום להסביר,
אני לא עיתונאי אלא בלוגר עצמאי ומשלם מכיסי על ארוחותיי.
אין לי ולא היה לי קשר למשרד או איש יחסי ציבור. אני חושב שאחד מהדברים שמייחדים אותי (לטוב ואולי גם לרע) זה בדיוק זה, אני לא פועל מתוך חובה. ל-פרא הגעתי משום שראיתי בתקופה האחרונה בפורומים שונים בפייסבוק מספר דיווחים חיוביים ואפילו חיוביים מאד והחלטתי לבדוק בעצמי. מציע לך גם לעשות את זה.
לגבי הסיכוי שיהיה צבר של דיווחים, לעניות דעתי זה צירוף מקרים. קשה לי להאמין שדווקא מקום מוצלח ופופולרי כמו פרא ישקיע כעת ביח"צ אבל אולי מישהו מטעמם אכן פעל עם העיתונות הממוסדת, אין לי דרך לדעת.
דעת גדולים – לא הייתי אומר. לא אבי אפרתי וודאי לא עודד קרמר בטיים אאוט הם מבקרים "גדולים" בעיניי. הדבר היחיד הוא שהם מגיעים לקהל גדול. גם אני הייתי בפרא לפני כחודש למעלה משנה אחרי הפעם הקודמת. למה? כי היו פרסומים על מנות טונה שהם הכניסו כספיישל לכבוד עונת הטונה (שהייתה) והן נראו מעניינות. הדיווחים עליהן בקבוצות האוכל היו טובים מאד אז חשתי רצון להגיע. די ברור שזה הניע גם את המבקרים הממוסדים לחזור לפרא. האם זה "מוסד נולד" עם "מנות שהן חוויה שלא תרצו שתסתיים" כמו שעודד קרמר כתב בטיים אאוט (זה נקרא כמו יח"צ) – ממש לא. המסקנה שלי די דומה ל-bob. מקום איכותי ומהנה שמנסה קצת לצאת מהשגרה ולרוב בהצלחה.
שמח לקרוא שדעותינו דומות בנוגע ל-פרא ?
שניצל:
לדעתי צירוף מקרים.
נאלצנו להזמין מקום שבועיים מראש למועד שרצינו. שמח שהולך להם.
מסכים עם כל מילה שכתבת. המסעדה שאנחנו שמחים לחזור אליה כל פעם.
לא זול במיוחד אבל בתל אביב היקרה זו פנינה ממש.
אכן, בתל אביב (וגם במדינת ישראל) הכול מאד יקר.