חזרנו ל-לה רפובליקה די רונימוטי לאחר היעדרות ארוכה. אמנם עברו מספר שנים מאז הביקור האחרון אבל ההרגשה הייתה שהזמן עמד מלכת והכל נשאר כשהיה: עמדת המארחים בכניסה, החלל המלבני שבסופו בר ומאחוריו הצוהר למטבח, העיצוב הכפרי, הקהל המגוון, הנקניקים התלויים על ווים, בקבוקי היין המסודרים על ארוניות בצד, התאורה הנעימה והמוזיקה שהתנגנה בעוצמה הנכונה.
חלקה הפנימי של המסעדה היה כמעט מלא. במהלך הערב, למרות שהיה זה יום ראשון, הייתה תחלופת סועדים מרשימה.
השירות הקרין ביטחון ויציבות. המלצריות והאחראי תפקדו בצורה מקצועית ותרמו את תרומתם להתנהלות הנינוחה ולאווירה הרגועה.
אני מניח שיהיו מי שיעדיפו סגנון אירוח אחר ואווירה תוססת יותר אבל עבורי האווירה ש-לה רפובליקה די רונימוטי מציעה היא האווירה המתאימה ביותר להעביר ערב נעים. יכולנו לשוחח בנחת ללא הצורך להתחרות ברעשי הרקע, איש לא האיץ בנו והשירות היה מוקפד, ענייני ומקצועי. לצערי מרכיבים כגון אלה אינם נפוצים כיום במסעדות ארצנו.
התפריט שאינו גדול מחולק למספר קטגוריות: ראשונות, סלטים, פיצות, פסטת, מנות בשר ומנות ים. בכל קבוצה מספר מנות. מחירי רוב המנות נעים בין 50 ל -100 ₪. מנות הפיצה והפסטה סביב 65 ₪. בסך הכול תפריט פשוט וממצה. ראיתי באתר הבית שלהם שהם אף מציעים תפריט טבעוני.
דווקא את תפריט היין הייתי רוצה לראות נועז יותר. מתוך שישים יינות שונים (בעיקר מיינסטרים מישראל ואיטלקים) יש רק ברברסקו אחד ואף נציג ל-ברולו. התוצאה היא תפריט לא מאד מעניין או חדשני למרות שכיום היצע היינות האיטלקיים שמגיע לארץ הוא מכובד. יש לציין העדר שנות בציר לצד היינות. הבאנו איתנו יין מהבית (Aldo Conterno Barolo Bussia 2011). למרות שנאמר לנו בהזמנה הטלפונית שנגבים 35 ₪ דמי חליצה והמלצרית אף הדגישה נקודה זאת בשנית בעת הבאת הכוסות, הם לא הופיעו בחשבון הסופי. בנוסף ליין ליווינו את הארוחה בבקבוק מינרלים גדול (20 ₪)
פיצה ביאנקה קרצ׳ופי (64 ₪)
פתחנו במה שהתפריט מכנה פיצה לבנה. המלצרית ציינה בצדק שאין מדובר בפיצה של ממש אלא במעין פוקאצ'ה עם טופינג. הגיע מאפה מוארך עליו מוצרלה, מעט קרצ'ופי אלה רומנה (ארטישוק בסגנון רומאי), ארוגולה (רוקט) וחתיכות פרמזן.
המאפה היה עבה, תפוח, פריך בחוץ ורך בפנים. מעל כמות נדיבה של מוצרלה ועלי רוקט. הטעמים המעושנים של הפרמזן הורגשו היטב. הארטישוק הביא גוון חמצמץ. עם זאת הוא פחות בלט בשל כמותו המצומצמת. למרות שמרכיבי המנה הקרינו איכות והמאפה היה טעים, לא אזמין מנה זו שוב.
פפרדלה ראגו ציידים (64 ₪)
התבשיל שעטף את הפפרדלה כלל שפונדרה בבישול ארוך, עגבניות, קוביות של ירקות שורש (גזר, סלרי) ועשבי תיבול. בצד קיבלנו פנכה עם פרמזן גרוס.
הפסטה הייתה טקסט-בוק של אל דנטה. הראגו היה טוב עם חמצמצות נעימה, ירקות השורש היו מעט נוקשים והבשר היה רך. ראגו טעים אם כי הייתי שמח אם הוא היה מעט יותר סמיך ועשיר.
מנת פסטה לא מורכבת או מפונפנת שענתה על המצופה.
ביסטקה אנטרקוט (118 ₪)
סטייק האנטרקוט הגיע לצד עלי רוקט ושום קונפי ובתוספת לבחירה שהייתה לבקשתנו פלחי תפוחי אדמה מטוגנים. הנתח, שעל פי התפריט משקלו 250 גרם והוא מיושן במקום, הגיע במידת עשייה מדיום מדויקת.
הבשר היה טוב מאד. הוא לא היה שמן מידי, הוא יושן כהלכה וסביר להניח שכוונת המקום הייתה לתת לו את מרכז הבמה. תפוחי האדמה שנעשו עם עשבי תיבול (רוזמרין) היו בסדר.
הקינוחים בתפריט נראו מפתים אחד אחד. למרות שבדרך כלל אין לי בעיה לפסוח על הסעיף הזה, הפעם נכנעתי. המלצרית המליצה בחום על אחד מהקינוחים החדשים יחסית של המסעדה. זרמנו.
עוגת פיסטוק (39 ₪)
פרוסת עוגה בחושה בטעם פיסטוק, כדור גלידת וניל, שקדים פרוסים ודובדבני אמרנה. השילוב של המרכיבים (קצת מכל דבר) יצר שילוב מתוק ומפנק.
לסיכום
מבחינתי לה רפובליקה די רונימוטי היא מסעדה טובה ונעדרת יומרות. האוכל בה פשוט, מבוסס על חומרי גלם טובים ומבוצע כהלכה. מבחינת השירות הרגשתי שאני בידיים טובות והאווירה השלווה התאימה לי מאד.
רוב המסעדות בארץ מתקשות לשמור על יציבות. ניתן להבין את הסיבות לכך ובמקביל להעריך מסעדות שמצליחות להעניק ללקוחותיהן חוויות דומות גם אם הן מתרחשות בפער של מספר שנים. לה רפובליקה די רונימוטי מבטאת יציבות ראויה.
אוכל: . . .
אלכוהול: . .
אווירה: . . .
שירות: . . . .
כללי: . . .
לה רפובליקה די רונימוטי
רחוב מזא"ה 3 תל אביב
טלפון: 03-6470247
[…] מחנות מובהקים, מצדדים מחד גיסא ושוללים מאידך גיסא. ביקורי האחרון במסעדה היה לפני כשנתיים וחצי. החלטתי לחזור כעת ולהתרשם […]
ארוחת פחמימות ובשר תמיד יהיו מוצלחות בשבילי. נראה שיש יד טובה במטבח. תודה על השיתןף 🙂
בכיף
אריכות חיי המסעדה יכולה להעיד שהם מספקים את הסחורה.
תודה רבה על הדיווח והתמונות…ממליצה בחום לטעום את הפיצה ביאנקה של נונו (רוטב שמנת, מוצרלה, פרמז’ן, גאודה, מיקס פטריות צלויות וארוגולה) או של פרונטו קיוסקו (רוטב בשמל, פרמז'אנו, שמפיניון ופטריות כמהין שחורות) או בטאטי לופט שממש הפתיע לטובה (פיצה פולנטה שמכילה פולנטה מתירס טרי, ]רמז'ן, אורוגולה, שרי.
מה שקיבלת באמת מזכיר מאוד פוקצה ולא פיצה…
הקינוח נראה מאוד נחמד 🙂
בשמחה.
תודה רבה על מגוון ההמלצות.
ייאמר לזכות המלצרית שציינה מראש שהפיצה שהזמנו היא פחות פיצה ויותר פוקצ'ה. העוגה הייתה חביבה. השילוב עם המרכיבים האחרים היה מעט מתוק לטעמי אבל בהחלט מפנק.
אני מבין שאתה ואבי אפרתי הולכים לאכול יחד וכותבים לחוד
למעט הטארט גם אכלנו דברים שונים 🙂
מדובר בצירוף מקרים שהפתיע גם אותי.
גם ליציבות יש משקל בימים אלה שכל יום שומעים על עוד מסעדה שנסגרת
סה"כ לא נקרא כבשורה אבל "טעים" זה גם משהו
מנת הפסטה נראת קטנה במיוחד…..
הכי קרצה לי דווקא מנת הקינוח אבל אולי כי אני מאוד דובדבנים ופיסטוק…
בהחלט. אני מעריך מאד הן את היציבות שלהם. לא עניין של מה בכך בסצנת המסעדות הישראלית התזזיתית.
מנת הפסטה לא הייתה קטנה במיוחד, ייתכן שהתמונה נותנת תחושה שגויה.
המלצרית כאמור כיוונה אותנו לטארט. לטעמי אם בשילוב המרכיבים הייתה קצת פחות מתיקות הקינוח היה מושלם.