ג'יארדינו בלו – Giardino Bello

כשהתקשרתי ל- ג'יארדינו בלו להזמין מקום, ענה לי קול של ילד. לאחר תיאום ההזמנה הוספתי ושאלתי האם ניתן להביא יין ואם כן מהם דמי החליצה. הילד השיב: "שניה. אמא נמצאת במספרה. אני הולך לשאול אותה". לאחר מספר רגעים הוא חזר מתנשף מעט ואמר שלא ניתן להביא יין למסעדה. למרות שהסיטואציה הייתה בלתי צפויה ולמרות תשובתו השלילית, מצאתי את האירוע שובה לב. עם זאת לא ציפיתי שאותו ילד חביב (הקול היה זהה) יימצא במסעדה גם בשעת ערב וימשיך לנהל את ההזמנות ביד רמה. הוא ישב בשולחן סמוך לזה שלנו מצויד בטלפון, יומן, מדבקות צבעוניות ועטים. מעת לעת הוא עדכן את אמו, שהכינה את הקינוחים והמשקאות בבר, בכל הזמנה חדשה שנכנסה. ללא ספק מחזה ייחודי.

ג'יארדינו בלו נפתחה לא מזמן במרכז מסחרי קטנטן בשכונת הדר יוסף. בפרסומים היא מתוארת כטרטוריה איטלקית של השף אנני בן קד. הוא אמנם התמחה במטבח הצרפתי ואף הייתה לו בעבר מסעדה צרפתית ברחוב הרצל בתל אביב ("שה רומי") אך הוא גם עבד, בין היתר, בפיצרייה המפורסמת L'Antica Pizzeria da Michele בנאפולי שם הפך לפיצאיולו. אחת מהשאיפות המוצהרות שלו הייתה להקים בארץ "מקום של משפחה, מקום שקט, שבו אני אוכל לשבת עם המשפחה שלי, עם האישה והבן, לאפות את הפיצות בעצמי ולהכין את הפסטה בעצמי כל בוקר". ואכן את המאפים, הפסטה והקינוחים, כך נאמר לנו במקום, הם מכינים בעצמם.

במקום שלושה אזורי ישיבה: בכניסה למסעדה בקצה המרכז המסחרי החובק כיכר המעוטרת בעצים או במרפסת מקורה הנמצאת מאחור או בחלל קטן המצוי בתווך. אנחנו ישבנו בחלל זה שבו ניצב גם מקרר ויטרינה עם העוגות הייחודיות מעשה בית. השכנות לכניסה, לבר, לעמדת המלצרים, לוויטרינת הקינוחים ולכניסה לשירותים זימנה רעש ותזזיתיות לעיתים ברמה טורדנית.

פשטות המקום והעיצוב המינימלי הוסיפו לתחושה שמדובר במסעדה שכונתית. מבחינת האווירה ניתן לציין את שירי סן רמו שהתנגנו ברקע, את המפות המשובצות באדום-לבן על השולחנות, את התמונות מתוך סרטים של פליני בשחור-לבן שהיו תלויות לצדנו ואת היינות בתוך ארונות שנצבעו בגוון טורקיז.

למרות המיקום הפרברי של המסעדה והעובדה שהיא החלה לפעול לא מזמן, התפוסה והתחלופה במקום היו מרשימים. למעשה במהלך הערב הגיעו עוד ועוד אנשים וחלקם אף המתינו בכניסה למקום פנוי. אפילו הילד החביב נאלץ לפנות את "העמדה" שלו בכדי לאפשר מקום ישיבה לזוג סועדים.

השירות ניתן על ידי מספר מצומצם של נותני שירות צעירים. הבחור ששירת אותנו התנצל שזהו יומו הראשון. בדומה לילד החמוד הוא היה נלהב, אנרגטי ואתנו לא היו לו תקלות מיוחדות אבל לא אחת ניכרו מצדו ומצד יתר המלצרים הססנות, חוסר ניסיון ובלבול.

התפריט אינו גדול. בנוסף לשתי ארוחת בוקר וחמישה כריכים ניתן למצוא בו שבע מנות פתיחה כמו ברוסקטה, מרק היום או קרפצ'יו; ארבעה סלטים; שבע פיצות בשני גדלים (בינונית ומשפחתית); למעלה מעשר מנות פסטה ושתי מנות בשר. את הכריכים ניתן לקבל בלחם ללא גלוטן ואת הפסטה או הפיצות ניתן להזמין עם בצק ללא ביצים או ללא גלוטן. מחירי המנות מתונים מאד. מחירי רוב מנות הפתיחה, הכריכים והסלטים נע סביב 30-40 ₪, הפיצות מ- 29 ועד 53 ₪, הפסטות מ- 36 ועד 48 ₪ וכול הקינוחים 27 ₪.
בנוסף לתפריט אלכוהול מדגמי (בירה, ערק, וודקה, ויסקי) יש תפריט יין עליו מתנוסס הלוגו של חברת היבוא enoteca. בתפריט שישה יינות לבנים, תשעה אדומים, רוזה אחד ושני דיז'סטיפים. אין ציון של שנות הבציר. כמעט את כל היינות ניתן לקבל בכוסות.

פרחי ארטישוק (32 ₪)
שני לבבות ארטישוק (נאמר לנו שהם משימורים איטלקיים) הגיעו על סלט ירוק ובצד פלח לימון. על פי התפריט הם הושרו במרינדה והוקפצו ביין לבן ושמן זית מתובל.
לבבות הארטישוק היו מעט שמנוניים. מבחינת הטעמים בלטה חמיצות.

פיצה קפריצ'וזה (49 ₪)
לפיצות שני גדלים: הבינונית בקוטר 25 ס"מ והמשפחתית 30 ס"מ. בחרנו בגדולה. הפיצה כללה רוטב עגבנית, גבינה (כנראה מוצרלה), ארטישוק, זיתי קלמטה, פפרוני, פטריות, ביצת עין ובזיליקום.
משהו כנראה השתבש בפיזור המרכיבים על הפיצה וההגשה נראתה מרושלת. הייתי מעדיף את הביצה קצת יותר רוטטת. הבצק היה מהסוג הלא עבה למעט השוליים התפוחים. עם זאת הוא היה יציב, החזיק את שפע המרכיבים של הטופינג ולא כרע תחת הנטל. חומרי הגלם עשו רושם טוב (הבזיליקום, לדוגמה, הקרין טריות) אבל בסך הכול הטעמים היו מאכזבים. מרירות הזיתים בלטה בעוד הפפרוני לא היה מהזן הנוכח. רוטב העגבניות וגם הגבינה היו סתמיים. פלפל ארומטי ומלח הימלאיה ורוד שהיו במטחנות קטנות על השולחן סייעו לשדרג את הטעם. אמנם הפיצה גדולה, מורכבת ומחירה נמוך אולם הביצוע לא שכנע אותי.

טורטליני מילנזה (47 ₪)
טורטליני במילוי בשר בקר הוגשו ברוטב ציר בקר עם מבחר פטריות פרוסות.
מנה נאה בגודלה אך כבדה. בצק הטורטליני היה מעט עבה אבל הטורטליני נעשו במידה הנכונה. לרוטב היה טעם מעט מלאכותי שלא התחברתי אליו. לשאלתי, הפטריות הן טריות.

טירמיסו (27 ₪)
את הקינוחים ניתן לבחור מהוויטרינה. היו בה שלל אפשרויות מעוררי חשק, חלקן אף עוגות שלמות ומעוצבות. היו קינוחים על בסיס פרי או שוקולד או שילוב שלהם. היו גם טארט לימון, טארט אגוזים ועוד. כולם עשו רושם מעולה. ביקשנו קינוח שלא יהיה מתוק מידי וקיבלנו המלצה על הטירמיסו.
מדובר בקינוח אישי, קטן, לא קלאסי בצורה אך ייחודי. מתחת למעטה הקקאו הסתתרה מסקרפונה סמי פרדו על בישקוטים. בחריץ שהיה מעל לטירמיסו מזגו אספרסו. מבחינתי כל מרכיב היה בדיוק במידה הנכונה. שילוב מוצלח של מרקמים, טמפרטורות וטעמים. קינוח מצוין.
את הקינוח ליווינו עם הפוך קטן של מאורו (12 ₪).

לסיכום

ג'יארדינו בלו היא טרטוריה/פיצרייה שכונתית, קטנה ומשפחתית, פתרון נוח למי שמחפש מקום לאכול בו בשכונה הן בבקרים והן בערבים.

כמי שהגיע מחוץ לשכונה מצאתי מקום שיש בו אלמנטים של חן ומנות יחסית גדולות המתומחרות בהגינות אבל גם שירות מבולבל ואוכל שהוא אמנם נעדר יומרות וכפרי אבל לא מספיק מוקפד וטעים.

אוכל:   .  .  . 

אלכוהול:   .  .  . 

אווירה:   .  . 

שירות:   .  .  . 

כללי:   .  .  . 

ג'יארדינו בלו
רחוב קהילת ורשה 54 (הדר יוסף) תל אביב
טלפון: 03-9464647