בנסיעה לחיפה הצלחנו לבדוק שני מוסדות אוכל ותיקים (סנדביץ' בר ברכה ו-שווארמה חאזן) ושתי מסעדות יחסית חדשות (כולא ו-וניה). אף על פי שאלה וגם אלה מקומות אוכל ניכרת השונות בין שני עולמות התוכן. השניים הראשונים מגישים אוכל מהיר ובכך מספקים צורך מידי. האחרונים מגישים אוכל שצריך לתת לו את הזמן שלו והוא מצידו מעניק, בנוסף לתחושת השובע, חוויה של בילוי.
הברכה של ברכה – סנדביץ' בר ברכה
לאחר שקבלנו את הסנדביץ' שהזמנו התקיים ביני ובין ברכה הדיאלוג המשעשע הבא:
ברכה: מאיפה אתה ?
אני : מתל אביב.
ברכה: פעם ראשונה שלך כאן ?
אני: כן. שמעתי עליכם דברים טובים.
ברכה: יפה מצידך שבאת עכשיו אחרי 44 שנים שהמקום קיים. היו פקקים בדרך ?
אני: אמממ… לא אבל אולי זה קשור לעובדה שאני לא מרבה לצאת מתל אביב.
ברכה: שמחה שסוף סוף הואלת בטובך להגיע. מקווה שהסנדביץ' טעים לך.
אני: טעים מאד. תודה.
הסנדביץ' בר של ברכה קיים מ-1971. זהו מקום קטן עם מספר כסאות ישיבה גבוהים שנראה כאילו הזמן עמד בו מלכת. הוא נמצא לא רחוק ממוזיאון חיפה לאומנות כמעט על הגבול שבין הדר ל-ואדי ניסנאס. בצהריים תנועת המכוניות בחוץ הייתה רבה. גם בפנים בחלל הקטן והממוזג הייתה תנועה ערה. הופתעתי מהדינאמיקה של המקום. ההתנהלות של הנשים מכינות הסנדביצ'ים והלקוחות הייתה נעימה ונינוחה. כאילו יש איזה שהוא פרוטוקול שכולם נשמעים לו, לא מתוך כפייה אלא מתוך כיף. בדרך הזו העניינים 'מתוקתקים': אנשים נכנסים, מתקבלים בברכה על ידי ברכה, מחכים לתורם בסבלנות, מזמינים את הסנדביץ' אותו הם רוצים או שבוחרים להם מה הם יאכלו, לאחר מספר רגעים הסנדביץ' מוכן, מתיישבים, מסיימים אותו, משלמים ומפנים את המקום לבאים בתור.
על המופע המתנהל כמו שעון שוויצרי מנצחת אישה אחת רזה. למרות שנדמה שהיא עסוקה בהכנת הכריכים והטיפול בקופה, לא נעלם דבר מעיניה. היא דואגת לסדר ולניקיון ומנהלת דיאלוגים קצרים עם האנשים בסגנון הדומה לזה שהיא ניהלה איתי. הכול נעשה ברוח טובה ובחן גם אם יש בו מעט התרסה.
עיצוב המקום פשוט ולא מושקע. אריחי רטרו אדומים (רק שכאן נראה שהם אכן אותנטיים), תמונות אוכל ישנות ממוסגרות, שעון קיר פשוט, דלפקי פורמייקה וקופה רושמת כמו פעם. בוויטרינה מונחים בשרים, נקניקים, ירקות, ממרחים ומעל עומדים ניצבים מספר בקבוקי שתייה. היות והיו לקוחות לפנינו הייתה לנו שהות קלה להתאקלם בסביבה החדשה. סרקנו בזריזות את האפשרויות והבנו שלא הבנו כלום. למעלה שלטים מהעידן שלפני האמצעים האלקטרוניים מהווים מעין תפריט. בחלק של הסנדביצ’ים שעניין אותנו היה כתוב: לקס, טונה חריף, שינקן, שינקן מעושן, שינקן עם גבינה, פסטרמי, רוסטביף, בקר מעושן, הודו מעושן, שפק, סלמי יבש, אומלט קזנובה, אמנון מעורב ועוד. מבלבל. שמענו שמישהו אמר "קלאסי" וכשהגיע תורנו גם אנחנו אמרנו "קלאסי" מבלי לדעת מה הוא כולל בדיוק. "עם חריף?" כן, קצת בבקשה. תוך שנייה הונחה לחמנייה גדולה על הפלאנצ'ה. לאחר שהורדה נערמו עליה מספר מרכיבים: חסות, עגבניות, מלפפון חמוץ, גבינה, הבשרים והממרחים (38 ₪). ביקשנו לחצות את הכריך לשניים.
כשניסיתי לפשפש מעט במרכיבים הבשריים ובדרך ההכנה, נעניתי בזריזות שבכדי שיגלו לי את כל הסודות אצטרך לבוא פעם נוספת.
גם ללא המידע הסודי הסנדביץ' היה מוצלח. פשוט וטעים. היו בו שילוב של טריות, אווריריות, איזון טעמים (אפילו החריף היה מעודן) ומשחק של מרקמים, בסיום יצאתי עם תחושה טובה ולא כבדה. הלחמנייה הייתה הכוכבת, רכה וענוגה. חומרי הגלם עשו רושם מצוין. הממרחים (כנראה עוד אחד מהסודות של המקום) השתלבו נהדר. רק הערה קטנה, כמות הבשר לא הייתה גדולה אבל כאמור המכלול היה מהנה.
סנדביץ' בר ברכה
שבתאי לוי 12 חיפה
א-ה 08:00-18:00, ו 08:00-15:00
04-8524394
דף הפייסבוק
אופרה אחרת – שווארמה חאזן פורד
בשווארמיה הפופולארית הזו לא סביר להיתקל בדיאלוגים משעשעים כמו אצל ברכה. בתורך תבחר את את דרך הגשת השווארמה בין אם במגשית, בצלחת, בלאפה או בפיתה, תשלם ו-'אודרוב' למצוא מקום לשבת או להמשיך בדרך ולפנות את התור לבא אחריך.
המקום מורכב משני חללים גדולים למדי. חלל הכניסה הבנוי משני מפלסים ועוד חלל אחורי. המקום עובד כמו מכונה משומנת. נקי מאד, תחלופה גבוהה, הרבה מאד שולחנות עמוסי סועדים.
הזמנו שווארמה (עגל ושומן כבש) בלאפה וצ'יפס (44 ₪) ועוד 4 ₪ לשתייה. ניתן היה להוסיף למנה כמקובל: חומוס, טחינה, עגבניות, בצל עם סומק ופטרוזיליה. בצד היו שתי עמדות עם מגוון מחמצים אותם ניתן היה לקחת באופן חופשי ולמלא שוב ככל שחפצים.
ממה שאכלתי לא הצלחתי להבין מה הופך את המקום לכל כך פופולארי ומהן הסיבות שבגינן יש מי שמכתיר את שווארמה חאזן לאחת מהטובות בחיפה. הבשר היה יחסית יבש. ניסיתי "להרטיב" אותו בטחינה הדלילה שהייתה על השולחן. הצ'יפס שהוגשו בכמות מועטה לא היו עשויים מספיק. המחמצים היו חסרי ייחוד. אבל הכי מאכזבת הייתה הלאפה. כשאכלתי אותה (בשלב מסוים פשוט ויתרתי ורק ניקרתי בבשר) הרגשתי שאני אוכל משהו צמיגי ונעדר כל טעם מובן.
האלמנט החיובי שכן מצאתי במנה היה תיבול הבשר. הוא היה מיוחד ומעניין. כמעט בוודאות הייתה שם נוכחות של ציפורן.
בקרבת עמדת החמוצים היה קנקן קפה שחור שאף ממנו ניתן היה למזוג באופן חופשי. וויתרנו.
שווארמה חאזן פורד
דרך יפו 140 חיפה
טלפון 04-8558075 או 04-8401959
דף הפייסבוק
בביקור הבא בחיפה נמצאים על הכוונת : בורקס בכר העגלה, פלאפל הזקנים ו-שווארמה אמיל
הפתיחה עם הדיאלוג החזירה אותי לפוסט האגדי על שיפודי דובי באולגה, וגרמה לי בו זמנית לחייך, לחיות את הסיטואציה ולהצטער שלא הייתי נוכח. יש קסם במוסדות האלו שמשלבים הווה ועבר בריח של פעם, זאת בתנאי שהאוכל נותר טוב ושהמקום לא מתקיים רק בזכות שמו. נראה כי הסנדוויץ בהחלט סיפק את הסחורה. ההפך קורה בחאזן. גם אני נפלתי שם עם שווארמה סתמית.
ברכה היא טיפוס אם כי הייתי שמח לקצת יותר גיוון במשפטים שלה. יום לאחר ביקורנו ראיתי חבר פייסבוק שציטט דיאלוג דומה מאד לזה שלי.
טוב, היא לפחות עקבית גם במשפטים וגם בסנדביצ'ים הטעימים שלה. אם כי זה לא פלא, היא התאמנה עליהם 44 שנים (חיוך)
לגבי שיפודי אולגה, לא נראה לי שיש תחרות לפיאסקו שחוויתי שם ואת שיפודי חאזן אשאיר לאחרים.
באתי, ראיתי, מיציתי.
מחזאן נשאר בעיקר השם – ימי תהילתו מאחוריו ואין סיבה לבזבז מקום בבטן על יצירותיו. כוכבי השווארמה בחיפה כיום הם ג'אנם (תלמידו של אמיל) ובמבינו עם המשופרת למי שאוהב.
בתור מי שלא מבקר בחיפה לעתים תכופות, שמחתי על הניסיון.
טוב לדעת גם לאן לא להגיע.
אני מקווה לחזור לחיפה כשמזג האוויר יהפוך להיות נעים יותר ולהמשיך לחוות את העיר.
במחיר של פיתה שווארמה של חזן כל המשפחה שלי אוכלת עכשיו פינצו'ס בבילבאו… דש
תודה על אזכורי האוכל מספרד המקסימה.
תמשיכו לבלות.
נחמד לשמוע שכריך נראה הכי טעים שיש 🙂
אחלה של סנדביץ'.
בפעם הבאה שלי אחד שלם ולא חצי 🙂
הסנדביצים בבר ברכה ימשיכו להמכר עוד 44 שנים. זה אוכל ללא סיכון . הסוד הוא הטריות בגללתנועת אנשים רבה . המהירות של ההכנה . כמובן בהתאם המחיר .
לגבי השווארמה אני לא אוכלת שווארמות .
בשני המקומות שהתייחסתי אליהם ברשומה ראיתי תחלופה גבוהה של לקוחות המשפיעה, מן הסתם, על טריות.
העדפתי את הסנדביץ' של ברכה בראש ובראשונה בשל העובדה שהיה לי טעים יותר מהשווארמה של חאזן.
גם הגישה האישית והחמימה של ברכה תרמה למסקנתי הסופית.