רק יממה אחת ב-נצרת אבל יממה עם חוויות טובות, הן מבחינת האוכל והן מבחינת מקום הלינה.
הלופט של דאהר זידאני בנצרת מומלץ בחום.
סעודת הצהריים אצל עימאד הייתה טובה למדי ומספקת.
אני מתקשה להצטרף לאוהדיו הנלהבים והרבים של Tim Raue בברלין.
ייתכן שהיה זה יום לא מוצלח למסעדה וייתכן שהבעיה בבחירותינו. כך או כך חווינו חוויה שהייתה לדעתי רחוקה מלהתאים למסעדה בעלת כוכב מישלן.
למרות ההסתייגויות ברור לי מה סוד קסמו של המקום ושל השף. השילובים בין המטבחים, היצירתיות והאסתטיקה יוצרים מטבח ייחודי.
נראה כי השעתיים בהן שהינו במסעדת Fischers Fritz במלון ריג'נט בברלין היו יותר הצגה של אנשים מאשר הצגה של מאכלים.
אמנם טרחו רבות על המנות אבל התאכזבתי מבחינת הטעמים. אפילו הקינוחים שחשיבותם נובעת מהיותם אקורד הסיום לא התעלו.
ציפיתי ממסעדה בעלת שני כוכבי מישלן ליותר.
ארוחת הערב ב- מסעדת Belmondo בברלין הייתה טובה והחוויה באופן כללי מוצלחת מאד.
גם ללא ניצוצות, פירוטכניקה או חדשנות הם סיפקו לנו אוכל טעים עם שירות יעיל במחיר יחסית מתון.
אופציה טובה למי שרוצה מסעדה עם השפעות צרפתיות מסורתיות.
כשנמצאים בחו"ל, אחד מהדברים הנחמדים הוא לאכול אוכל על הדרך.
לצערי, ברוב המקרים ברלין לא סיפקה את הסחורה.
Trattoria dell'OMO הציגה לי צד אותנטי של רומא, עיר שבה יש כל כך הרבה מלכודות תיירים.
האותנטיות באה לידי ביטוי בצעקות במטבח, ריח הבישולים, חומרי גלם פשוטים וטובים ושירות בלתי אמצעי.
מצד שני תחושותיי בקשר לביצועי המנות היו מעורבות בעוד מחירי המקום נראו לי גבוהים יחסית.
נדמה כי שני המקומות ברומא שביקרנו בהם, הפיצרייה Ciccia Bomba וחנות המגדנות Dagnino, הם שני מקומות אותנטיים בגישתם ובקהל המגיע אליהם.
היה נחמד לגלותם ונחמד להתענג על מעשי ידיהם.
בערב ביקורנו במסעדה Anatra Grassa ברומא לא ראינו סועדים אחרים.
הדבר מצער היות והערב עבר בנעימים בזכות גישתם המחבקת והחמה של אנשי המקום.
בעיני Anatra Grassa היא ההפך ממלכודות התיירים הנפוצות כל כך ברומא.
נהניתי מאד במסעדה La Table de Ventabren הנמצאת צפונית למרסיי.
קשה לי להצביע על הסיבה המדויקת לכך. ייתכן שמדובר בשילוב של סיבות: האוכל המצוין, הגישה הלא מפונפנת אך יחד עם זאת הבטוחה והמקצועית, החום שהוקרן כלפינו ואולי העובדה שזה היה יום הטיול האחרון שלנו וכבר התחלנו להתגעגע.










