Trattoria dell'OMO

פורסם במקור באפריל 2012.

בטיסת לילה לאירופה יש יתרונות רבים, אחד מהם הוא הנחיתה בשעת בוקר המאפשרת לנצל את יום החופשה הראשון כמעט במלואו. מנגד לטיסה שכזו יש גם מספר חסרונות, ביניהם הצורך להעביר את הזמן עד לשעת ה- check in של המלון. למקרה כזה נערכנו מבעוד מועד וידענו כיצד נמלא את הזמן הפנוי. ביקשתי מפקיד הקבלה להראות לי על המפה את הרחוב בו נמצאת Trattoria dell'OMO , מקום האוכל הראשון שתכננו להגיע אליו. לאחר התייעצות זריזה עם עמיתתו, הוא סימן את הרחוב על המפה הנמצא לא רחוק מה-Stazione Termini  (תחנת הרכבת של רומא) בלוויית פרצוף חמוץ. כשניסיתי לברר מה הבעיה, הוא אמר שמדובר באזור לא טוב של רומא. הקשתי ושאלתי אם לדעתו האזור בעייתי גם בשעות אור והוא מלמל שכן.

Piazz delia Repubblica

קבלת הפנים המעט מאיימת של העיר לא הרתיעה אותנו. לאחר שהמזוודות אוחסנו בחדר המשמורת, יצאנו אל היעד. בדרכנו לשם עברנו בכיכר הרפובליקה. בכניסה לבזיליקה Santa Maria degli Angeli e dei Martiri קפץ עלינו בחור צעיר ואמר משהו באיטלקית שוטפת. הפתיע אותי שהוא פונה אלי בשפה המקומית. הסברתי שאני זר. הוא לא התבלבל ומיד עבר לאנגלית, "בוא תחתמו בבקשה על עצומה נגד סמים" הוא ניסח מחדש את פנייתו. מראהו המסודר והחיוך שעל פניו גרמו לי לבטוח בו. מאיפה אתם מגיעים הוא שאל, עניתי מישראל. בלי התראה מוקדמת הוא חזר על משפט הפתיחה בעברית טובה וללא שמץ של מבטא. התבלבלתי לרגע. ישראלי מחתים עוברים ושבים למלחמה בסמים ? לצערי זה היה פחות או יותר כל הידע שלו בעברית. חתמתי בשורה הריקה שבאה אחרי חתימתו של איזה John Smith מלונדון. עם חיוך מלאכי הוא שאל אם נתנגד לתרום להם כמה שנרצה. הבנתי למה נפלנו. תרמתי ונכנסנו לבזיליקה.

Santa Maria degli Angeli e dei Martiri

אל האזור "המסוכן" הגענו מאוחר יותר. אין לי מושג למה פקיד הקבלה התכוון אבל האזור נראה בטוח לחלוטין או שמא טחו עיני מראות. לא אחת ניתן למצוא לצד תחנות רכבת בערים הגדולות מתחמים עם תנועה ערה, בתי מלון, מקומות אוכל לרוב וחנויות קטנות. מסוכן או מפחיד אינם שמות התואר שביטאו את תחושתי באותו הרגע. איתרנו את Trattoria dell'OMO אליה תכננו להגיע. בפנים הודיעו לנו שהקדמנו את שעת הפתיחה. המשכנו להסתובב וחזרנו בשעה היעודה.

Trattoria dell'OMO היא מעין חדר צר, ארוך וגבוה. היא מעוצבת בפשטות רבה. על השולחנות מפות לבנות. גזרי עיתונים ממוסגרים ותמונות של כל מיני אנשים חשובים שאכלו פה, יכולים להעיד על גילו של המקום ועל הכיוון העממי אליו הוא כנראה משדר. ריח שום נישא באוויר. צעקות באיטלקית של אישה מבוגרת נשמעו מהקצה. את המקור שלהן לא ראינו. זוג אחד כבר ישב באחד השולחנות. התיישבנו גם אנחנו מבלי שאיש פנה או הנחה. כעבור מספר רגעים הגיע בחור והניח את התפריטים על השולחן. היה בו משהו מעט תזזיתי. בהמשך הוא ייצא מספר פעמים החוצה עם שקיות שנראו כמו מנות ארוזות, כנראה משלוחי take away. התפריטים עליהם נכתב "Cucina tipica romana" הכילו מנות רבות וחלקן הגדול עשה רושם טוב. העובדה שהתפריט היה במספר שפות הלחיצה אותי. בליבי קיוויתי שלא נפלנו על מלכודת תיירים. למעשה לא היינו אמורים. במהלך השהות שלנו במקום לא נשמעה שפה זרה מלבד שפתנו. כל יושבי השולחנות שהחלו להגיע אט אט נראו איטלקיים אותנטיים.

אני חייב להודות שהופתעתי מעט מהמחירים שלא היו נמוכים כפי שניתן לצפות ממקום כזה. התייעצנו עם המלצר שהתברר שהוא הבן של בעלת המקום. לא היינו מאד רעבים וידענו שמחכה לנו עוד ארוחת ערב. הזמנו פתיח, שתי מנות פסטה תוצרת בית ומנה עיקרית עם תוספת.

בניגוד למה שחשבתי על מזג איטלקי חם, כולם נראו רגועים ונינוחים, מקבלים באהבה את התנהלותו של המקום. העובדה שהמלצר לא עמד בקצב לא הפריעה לאיש. היה אף לקוח שהחל לשרת את עצמו. בשיא הטבעיות הוא הביא לו סלסלת לחם, לקח כוס ריקה ומילא אותה במים ולבסוף אף הביא לעצמו את המנה הראשונה. גם לחשבון שהזמנו בסוף הארוחה לקח זמן רב להגיע לשולחן.

ארטישוק  (4 €)

מנה קרה. ארטישוק אחד עם הרבה "בשר". מנה חמצמצה.
אינני יודע אם המנה מוגשת בשני גדלים אבל בשולחנות אחרים ראיתי שני ארטישוקים בצלחת. ייתכן שיש לכך הסבר הגיוני שלא קשור בנו.

ניוקי  (12 €)

הניוקי היו עשויים בצורה מדויקת ולוו בחתיכות זוקיני, שום, עשבי תיבול ושמן זית. שרימפ מסיציליה שראשו אדום (כך הדגיש המלצר) הונח מעל ונתן למנה טעם ימי מודגש. הארומות היו מצוינות והמנה הייתה מנחמת. טעמו של הרוטב היה פשוט אך ממכר.

טורטליני ראגו (12 €)

מנה פשוטה עם כמות מכובדת של טורטליני שנעשו במידה הנכונה. חמצמצות נעימה הגיעה מרוטב הראגו. אסתכן ואומר שהעגבניות בו היו טריות. לעומת זאת כמות הבשר במנה הייתה זעומה. פרמזן פוזר מעל במתינות. לדעתי הבעיה העיקרית עם המנה הייתה שככל הנראה לקח יותר זמן מהנדרש להביאה אל שולחננו ולכן היא מעט התקררה ואיבדה חן. הרוטב היה עם יותר נוזלים ממה שציפיתי.

סלטימבוקה (12 €)

נתחי העגל שכוסו בנתחי האם "שחו" ברוטב שבסיסו חמאה ובזיליקום. המנה הייתה עשויה טוב וחמיצותה הייתה נעימה אך קשה לומר שהיא חידשה במיוחד.

עולש (chicory) ב- 4 €

תוספת ליד המנה העיקרית. המנה הזכירה לי את חצי מנת העולש שאכלנו ב- מסעדת הארזים . המנה כאן כללה שמן זית ולימון. היא הייתה מרירה במידה.

החשבון הסופי כלל :
מים ( 2.5 € )
3 €  coperti
ו- 5% שירות ( 2.4 € )
סה"כ 51.9 €

לסיכום

המטרה להגיע למקום אותנטי הושגה. המאמא מרימה קול במטבח, ריח בישולים באוויר, השירות בלתי אמצעי והאוכל עשוי מחומרי גלם טובים ופשוטים. יחד עם זאת כ- foodie  וכבעל בלוג העוסק באוכל אתקשה להמליץ עליו היות והייתה לי תחושה מעורבת. גם המחירים, לדעתי, מעט גבוהים.

בעת השהות ב- Trattoria dell'OMO נזכרתי ב- "איל פסטיו" בת"א החביבה עלי. מבחינתי לא יהיה צורך להרחיק לרומא בשביל אוכל בסגנון הזה.

Trattoria dell'OMO
Via Vicenza 18 Rome  06-490411
אתר המסעדה