המסעדה היוונית קלמטה פועלת למעלה מעשור בכיכר קדומים ביפו במבנה אבן עתיק. שמה ניתן לה בהשראת עיר הקיט בדרום מערב חצי האי פלופונסוס ביוון, אזור בו גדלים הזיתים המאורכים בעלי הגוון הסגול באותו השם.
חלקה הפנימי של המסעדה משקיף אל הנמל. החלק החיצוני, שהוא למעשה טרסה פתוחה עם צמחייה, פונה אל הכיכר וליפו העתיקה. המיקום המיוחד והנוף המהפנט הנשקף מבעד לחלונות המסעדה עוזרים לה להפוך למקום קסום. לנו התפאורה שימשה רקע לארוחת רומנטית בערב טו באב. כדי לנצל את החוויה עד תומה הזמנו מקום לשעת ערב מוקדמת כדי לצפות בשקיעה.
מספר מדרגות צרות ותלולות הובילו אל המארחת הנמצאת בכניסה לחלל הפנימי. יש להעיר שגם ההגעה לשירותים מהחלק העליון היא ירידה דרך גרם מדרגות תלול, לא מאד נגיש לבעלי מוגבלויות.
קשה שלא להתפעם מהתפאורה של קלמטה בשעות האור. המקום, שמעוצב באופן ייחודי אך לא מנקר עיניים, נותן תחושה של קפיצה קטנה לחו"ל: רצפת משבצות, קירות לבנים ובחלקם אבני אבן, קשתות של המבנה ושל החלונות שמבעדם רואים את הים הכחול עליו מרצדות קרני השמש, ציור קיר (כנראה פוסידון) בכחול, מדפים עם בקבוקי אוזו ריקים ועוד.
בעתיד, כך אמר לנו המלצר, הם מתעתדים לפתוח בית קפה בחלק התחתון של המבנה. לטענתו הנוף לים יהיה משגע.
האווירה במועד ביקורנו הייתה נעימה ורגועה. מוזיקה יוונית חרישית התנגנה ברקע ולוותה אותנו בכל משך שהותנו. גם המיזוג הניח את הדעת. אולי זה היה הערב הספציפי אבל בכל פרק הזמן שהיינו במקום הייתה תחלופה מכובדת של סועדים (זוגות, משפחות וקבוצות קטנות), חלקם היו תיירים.
בחור תמיר עמד לשירותנו. הוא היה אדיב, לבבי, מקצועי ויעיל. כל בקשותינו נענו בנועם. בכלל, ניכר שאנשי השירות עושים את המקסימום עבור אורחיהם.
המטבח של קלמטה, כך נכתב, שואב השראה ממטבחי יוון ומדינות אגן הים התיכון המזרחי. הוא מציע מנות בגדלים שונים ובמחירים מתונים. בתפריט האינטרנטי יש סימון המדגיש מנות צמחוניות, טבעוניות וללא גלוטן. בתפריט במסעדה לא ראיתי עדות לכך. מניח שניתן לשאול ולברר.
בתפריט האלכוהול יש בירות, מספר מותגי אוזו (בכוסות או בבקבוקים) ו- 6 קוקטיילים. תפריט היין אינו גדול ומרבית היינות בו הם מיוון וישראל. עם זאת יש ייצוג גם לאיטליה, ספרד, צרפת וניו זילנד. ניתן להביא יין בעבור 50 ₪ דמי חליצה. הכוסות במקום הם מזכוכית. ייאמר לזכות המלצר שהוא הציע ביוזמתו להביא לנו שמפניירה. בהמשך הוא יחליף אותה בכדי לחדש את קוביות הקרח.
פתחנו בשתי מנות שהמראה הקיצי שלהן התאים מאד לסצנה.
קלמרי מטוגן (47 ₪)
כמות נאה של טבעות קלמרי בעלי מעטה פריך הגיעו על עלים ירוקים (ארוגולה וגבעולי בצל ירוק) ולצדם איולי ופלח לימון.
הקלמרי טופל כהלכה. במעטפת שלהם הייתה מליחות מדויקת והם לא היו שומניים כלל. האיולי, שנכתב בתפריט שהוא כולל לימון כבוש, היה עדין והוסיף טעם ולחלוחית. התרשמתי גם מהבצל הירוק. עליו השתלבו היטב הן מרקמית והן בטעם.
גבינת מנורי צרובה על הפלנצ'ה (44 ₪)
מנורי היא גבינה יוונית חצי רכה הנוצרת משילוב של מי גבינת פטה וחלב/שמנת. פרוסת הגבינה, שנצרבה על הפלנצ'ה, הוגשה על כרישה מאודה.
חלקה החיצוני של הגבינה, שנצרבה קלות, התקשה מעט וחלקה הפנימי נותר קרמי. היא לא הייתה שמנונית. אולי משום שלגבינה מליחות מועטה יחסית, טעמה היה עדין. מהכרישה החמימה ציפיתי ליותר נוכחות עם זאת השילוב עם הגבינה הקליל את הביס.
ספאנקופיטה (48 ₪)
על רוטב פלפלים פיקנטי בטמפרטורת חדר הונח מאפה לא גדול מבצק פילו שמולא בין היתר בתרד, וגבינת פטה. מעל הונחו שני חצאי ביצה קשה שתובלו במלח ובפלפל שחור.
המילוי של המאפה הפריך היה עדין הן במרקם והן בטעם אם כי מעט מלוח. גם כאן לא הייתה שומניות עודפת. הרוטב הפיקנטי בבסיס המנה הוא שנתן את הטון. לא בטוח שהבנתי את תפקיד הביצה. אני מניח שצרופה הוא אלמנט מסורתי בדומה לצירוף של ביצה לבורקס.
אוקטופאקי (64 ₪)
זרועות תמנון שנעשו על גריל הוגשו בתבשיל של במיה ועגבניות.
הנדיבות בכמות התמנון הייתה יוצאת דופן במיוחד בהשוואה למנות דומות שנתקלתי בהן בעבר. התמנון רוכך וטופל היטב. התבשיל המלווה היה עשיר מאד בטעמים: שילוב של פיקנטיות, מליחות טובה וחמיצות/לימוניות משכנעת מאד. זו המנה הראשונה בארוחה שהייתה מאד נוכחת בטעמיה. בנוסף לעגבניות השרי הצלויות ולבמיה שלא הייתה רירית היו גם פטרוזיליה ושום. מנה עשירה בטעמים.
מוסקה יוונית מסורתית (68 ₪)
המוסקה הורכבה משכבות חצילים, תפוחי אדמה, ראגו בשר ובשמל. מעל פיזרו עירית קצוצה.
המרכיבים טופלו כהלכה. מבחינת הטעמים חזרנו לעדינות שאפיינה את רוב המנות. זו לא הייתה מנה תפלה אלא מנה "שקטה". מניח שהגישה הזו של עדינות בטעמים לא בהכרח תתאים לכולם, אני מצאתי אותה טעימה ומשכנעת.
קבב טלה (72 ₪)
התלבטנו בין המנה הזו לגירוס טלה ופרגית, שתיהן מתומחרות באותו המחיר. היות והמלצר ציין שהגירוס היא מנה גדולה וכבדה, וויתרנו עליה. אחר כך ראיתי אותה בשולחן שכן. היא נראתה כפי שהמלצר תיאר.
שלושה קבבוני טלה לא גדולים הגיעו יחד עם תפוחי אדמה בתנור עטויים במלח גס ועשבי תיבול, שני חצאי עגבנייה ופלפל חרפרף צלויים על גריל וקערית עם טחינה. הקבב לא היה דחוס וגם לא שומני. הוא נשא טעמי גריל. הטחינה הייתה מעט דלילה אבל טעמה מובחן וטוב. העגבניות הוסיפו אלמנט חמצמץ מקליל. תפוחי האדמה היו ממכרים. מנה מכובדת ומספקת.
ליווינו את הארוחה במי ברז שהגיעו קרירים ובשמפניה שהבאנו:
Larmandier Bernier Champagne Terre de Vertus 2009
שמפניית וינטג' ללא תוספת דוסאז' משנה חמה. מצד אחד יבשה ולימונית ומצד שני מעט חמצון עודף. מסוג המבעבעים המתאימים לאוכל מגוון.
לסיכום
ההגעה שלנו ל-קלמטה לוותה בחשש. זוהי מסעדה שממעטים להזכירה והיא שוכנת באזור שפונה לתיירים. ההפתעה הייתה גדולה. הנוף המהפנט, האווירה הנעימה והרומנטית, השירות המתוקתק, האוכל הטעים והמחירים המתונים חברו לערב מוצלח שהשאיר חשק לעוד.
מבחינת האוכל ראוי לציין שרוב המנות שהזמנו לא היו תוקפניות בטעמן והיד הייתה מאד שקולה בשימוש בשמן. מבחינתי זוהי עדינות מבורכת. בעבר השתמשתי באמרה: "לפעמים לא חייבים לצעוק כדי שישמעו אותך". אמרה זו יכולה בהחלט להתאים לארוחה שלנו ב-קלמטה.
קלמטה – Kalamata
כיכר קדומים 10 יפו העתיקה תל אביב
טלפון: 03-6819998
[…] להימנע מההשוואה בין החוויה שהייתה לי ב-קלמטה לחוויה הזו ב-יאסו משום שיש קווי דמיון בין שתי המסעדות […]
פנינה יוונית אמיתית. מקום שמוכיח שלא כל מיקום תיירותי הוא בהכרך גם "מלכודת תיירים" אורחים מחו"ל מאטד נהנים מהשילוב של הלוקיישן המדהים , האווירה והאוכל.
מסכים עם דבריך.
כיף לשמוע שגם אתה אוהב את המקום , האווירה והאוכל .
אחד המקומות המגניבים בעיר עם תמורה לכסף שהיא בלתי נתפסת. שעת אחר צהריים מאוחרת זו חוויה ששווה את הכול.
חבל ששיתפת בסוד הזה עוד אנשים 🙂
אני לא כל כך בטוח שמדובר בסוד. המסעדה יחסית ותיקה ומוכרת.
בעבר הרחוק ישבתי שם בערב והנוף ובוודאי השקיעה התפספסו. בהחלט נכון להגיע לשם כשעוד יש אור.
זה מקום שעל הנייר הוא מלכודת תיירים אבל בפעמיים שישבתי בה היה לי טעים ומוצלח (לאחרונה בסוף 2019). אז השף היה בחור בשם אבי כהן. כמו לכבאכה השכנה אני צריך לחזור גם לקלמטה.
במועד ביקורנו היו תיירים אבל נראה שהם עושים מאמץ לא רק איתם אלא עם כל השולחנות. שאפו.
מודה שאחרי החוויה הבעייתית שלי ב-כאבכה, יהיה לי מאד קשה לחזור. ל-קלמטה, לעומת זאת, אמצא את ההזדמנות לחזור בהקדם. בעיני היה שווה.
גם אני ביקרתי שם לפני כמה חודשים ושמחתי לגלות שהם שמרו על הרמה והאופי. לא בישול עילאי אבל עושה את העבודה ונעים וטעים.
נכון, נעים וטעים.
שמח לשמוע שגם את חווית חוויה טובה. מקווה שימשיכו כך.