וינונה פוראבר (Winona Forever)

וינונה פוראבר נפתחה לפני כחודשים בפינת הרחובות קינג ג'ורג ושלמה המלך בת"א. במקום המוגדר כ-בר יין שותפים מספר אנשים מהסצנה והשף אביתר מלכה הזוכה של תכנית הריאליטי משחקי השף בעונתה החמישית.

הגענו ל- וינונה פוראבר ממש בשעת הפתיחה (18:30). המארחת הדגישה בפנינו שמקומות הישיבה שלנו לשעתיים ושאסור לעשן. ישבנו בחוץ על המדרכה שם נמצאים רוב מקומות הישיבה. ב-וינונה  עוד מספר מקומות ישיבה ליד בר קטן המשקיף אל מטבח צר ממדים.
אציין שבמהלך הערב השף הזוכה עמד בקצה אותו בר ובחן כל מנה שיצאה מהמטבח.

תנאי הפתיחה שלנו לא היו מבטיחים. מעבר לשאון הרחוב, היה מעט חם, ריח משונה נישא באוויר, היו זבובים טורדניים והשולחן התנדנד. גם המים שביקשנו התמהמהו ובקבוק היין שחפצנו בו אזל מהמלאי.

ייתכן שהגעתי ל- וינונה פוראבר עם מינימום ציפיות ולכן הרגשתי שליו נוכח המצב. יחד עם זאת גם לאנשי השירות הייתה תרומה לנינוחות שלי. כולם ללא יוצא מן הכלל היו קשובים, חביבים ועם המון רצון טוב לסייע ולהתמודד עם הבעיות. לרגע לא חשתי מצדם שאני סועד שיוחלף עוד מעט קט בסועד אחר. לשירות, אם כן, הייתה השפעה חיובית מאד על החוויה שלי באותו הערב.

אט אט הבעיות החלו להיפתר. המים הגיעו ונמצא בקבוק יין אחר שהתאים לדרישותינו, השולחן אוזן, הריח והזבובים נעלמו באופן מפתיע, תחושת החום פחתה וקולות הרחוב השתלבו עם קולות הסועדים שהלכו ומילאו את המקום. הקהל ברובו הורכב מצעירים.

המלצרית שמחה לספר ששם המקום הוא למעשה הקעקוע שקעקע על עצמו השחקן ג'וני דפ להדגשת עוצמת הקשר שלו עם ארוסתו באותה עת השחקנית וינונה ריידר ששיחקה לצדו בסרט המספרים של אדוארד. לאחר פרידתם התעוררה הדילמה מה לעשות עם הקעקוע. הפתרון שנבחר היה לשנותו מ- “Winona Forever” ל- “Wino Forever". בדף הפייסבוק של וינונה ממצים את הסיפור בשני המשפטים: "יין זה החיים. הרומנטיקה חבויה בטעויות אנוש"

את תפריט היין בנה אלעד שוהם, מי שהיה מנהל תחום המשקאות בממלכת R2M. בשל השאיפה להנגיש את נושא היין גם ללקוחות הפחות בקיאים, היינות בתפריט מחולקים למקבצים ברורים, כל יין מקבל תיאור קצר והיינות בכוסות ניתנים לטעימה לפני ההזמנה. עם זאת התפריט חריג בהשוואה לרוב המקומות שאני מכיר:
בולטת נוכחותם של יבואני בוטיק ויינות ישראלים מעניינים;
חלק גדול מהיינות הם מזנים לא שגרתיים וניתן דגש על "הגל החדש" בתחום היין כמו יינות טבעיים, כתומים ומבעבעים טבעיים (פט-נאט);
מצד שני, יש בתפריט רק פינו נואר אחד (בורגון בסיסי) ומרלו באחד הבלנדים ואין בו יינות מזנים קלאסיים כמו קב"ס, נביולו וברברה או יינות מתיישנים. יש בכך אמירה.
התפריט מציע 17 יינות בכוסות (כולם גם בבקבוק). כמו כן 6 מבעבעים, 6 ורודים, 4 כתומים, 28 לבנים ו- 23 אדומים. מחירי היין בכוס (120 מ"ל ) נעים בין 38 ל- 56 ₪ ומחירי הבקבוקים בין 155 ל- 440 ₪. רוב בקבוקי היין נמכרים בין 200-300 ₪. אין שנים ליד היינות מכאן אני מסיק שרובם מהבציר האחרון.
מבחינת תרבות היין: לא ניתן להביא יין מבחוץ; האחמ"ש/המנהל תיפקד כסומלייה; קבלנו שמפניירה וכוסות היין מהסוג הסטנדרטי.

תפריט האוכל נושא תאריך יומי ויכול להשתנות מעת לעת. בכתבות היח"צ נכתב שבנוסף לעונתיות מכוונים ב-וינונה לאוכל "פשוט אבל לא פשטני", כלומר מינימום טיפול בחומר הגלם, כשהמסביב מלווה ולא מעמיס. עוד נכתב שהתפריט נבנה תחת אילוצי המטבח הקטן. על הסף מחירי המנות נראים מתונים. המלצרית אמרה שהמנות ברובן בינוניות בגודלן וזוג יכול לשבוע מ- 4-5 מנות. היא הוסיפה שאת הפסטה הם מכינים במקום והלחמים מגיעים ממאפיית חגי והלחם. כשהבנו שהמלצרית לא יכולה לתזמן את הוצאת המנות, ביקשנו להזמין את המנות באופן מדורג ובקצב שלנו. השיטה עבדה לנו היטב.

פתחנו ב – אנילוטי דלעות (67 ₪)
שבע "כריות" האנילוטי ממולאות במילוי על בסיס דלעת שרופה הוגשו בחמאת מרווה ופלפל שחור ומעליהם שברי עוגיות אמרטי. פרמזן מגורד נבזק מעל.
האנילוטי לא היו זהים בגודלם. ניתן אם כן להסיק שהם נעשו בעבודת יד. הם היו אל דנטה והמילוי שלהם היה מוצלח הן מרקמית והן בטעמים המתקתקים-מעושנים. הרוטב שכלל גם שום התאים מאד. היה בו אלמנט אגוזי. שברי העוגיות שימשו כפירורי קראמבל והוסיפו פריכות וגוון מתקתק-מריר. מנה טובה מאד עם קשת רחבה של טעמים.

כרישה צלויה (44 ₪)
הכרישה הצלויה הגיעה עם פירורי גבינה מלוחה (משק עפאים), פלפל חריף קצוץ, שברי אגוזי לוז ומעט שמן זית. בצד מערום של רומסקו.
המלצרית המליצה לחתוך את הכרישה במרכזה ולאורכה. הכרישה הייתה במרקם רך, לא סיבית ומתקתקה. הגבינה הוסיפה מליחות והרומסקו חרפרפות. אגוזי הלוז נאבדו במכלול. מנה קטנה יחסית עם משחק מרקמים וטעמים.

מול מרינייר (79 ₪)
המולים הגיעו ברוטב על בסיס חמאת עגבניות, שום, בצל, עשבי תיבול ויין לבן. מעל הונחו "חוטי" כרישה מאודים ופרוסת לחם.
מנה נאה של מולים גדולים ובשרניים. הרוטב המקומי שהתרחק מהמרינייר הקלאסי נטה לכיוון החרפרף והיה טעים. השתמשתי בלחם המחמצת הנוכח כדי לספוג את הרוטב העשיר.

טליאטלה ראגו ים (74 ₪)
את הטליאטלה (כ- 90 גרם) ליווה רוטב שהוגדר בתפריט כ-אלה אוליו וכלל גופי קלמארי מקומי ממים עמוקים שנחתכו לחתיכות קטנות.
למנה היה ריח ימי חזק. הפסטה נעשתה אל דנטה. למרות שקוצץ, הקלמרי הורגש. הרוטב היה עז טעם ונטה לחריף. לטעמי בשל עוצמת הטעמים זו מנה שפחות מתאימה ליין ולבר יין.

נתח קצבים (88 ₪)
נתחי הבשר (כ- 110 גרם) הגיעו במידת עשייה M-MR ומעליהם צ'ימיצ'ורי. את הבשר ליוו שפצלה בחמאה חומה עם שום מטוגן.
הבשר היה רך וטוב. הצ'ימיצ'ורי שתובל במלח גס הוסיף מליחות וחמיצות מרעננת. נטיפי הבצק הקטנטנים טוגנו בחמאה חומה. השפצלה התקשו והזכירו לי ביסלי (במשמעות חיובית). הם היו טעימים אך הייתי ממנן את כמות השמן שליוותה אותם.

ליווינו את הארוחה במי ברז קרירים וביין Le Terre di Stefano Massone Gavi di gavi   (215 ₪)
היין 100% קורטזה (זן פיימונטזי). צבע צהוב בהיר. האף יותר טרופי ורחב מהפה. מינרליות בולטת. מרירות נוכחת וקצת חמיצות. טעם שיורי ארוך יחסית. יין לא מורכב ונחמד.

לסיכום

על אף התנאים הסביבתיים, החוויה ב-וינונה פוראבר הייתה טובה, טעימה ומהנה.
נראה שאנשי המקום מנסים להנגיש לקהל, במיוחד הצעיר וההרפתקני, תפריט יין חדשני ולא סטנדרטי ותפריט אוכל העומד בזכות עצמו וחורג מהמקובל בברי יין. עם זאת הייחודיות בתפריטי המקום עלולה להיות קצת בעוכריהם משום שלא בהכרח יש סינרגיה בין שני התפריטים, קצת כמו החיבור בין שני המלכים המרכיבים את כתובת המקום.

וינונה פוראבר (Winona Forever)
רחוב שלמה המלך 2 פינת קינג ג'ורג' 87 , תל אביב
טלפון : 03-6777211

דף פייסבוק