פישבון (Fishbone) [נסגר]

* המסעדה נסגרה. במקומה נורדר * 

לאחר הדיווח הקודם, הארוך והמורכב החלטתי לכתוב על מקום קליל יותר. פישבון המוגדרת כאיזאקיה או בר-מסעדה יפני נבחרה למשימה. את תשומת לבי משכה במיוחד הצעת ה-Happy Hour  שהם מפרסמים בפייסבוק ובאתר המסעדה לפיה: בימים ראשון עד שבת מ- 18:00 עד 21:00 וביום חמישי מ- 18:00 עד 20:00 ניתנים 25% הנחה על תפריט האוכל ו-50% הנחה על תפריט האלכוהול.

הפרסומים באתר המסעדה ובפייסבוק

ה-פישבון קם בעקבות הקורונה. לאחר הסגרים החליטו בעלי ה-רום סרביס, בר שפעל מספר שנים בפינת הרחובות דיזינגוף שד' נורדאו, לשנות כיוון. הם בחנו את השטח והגיעו למסקנה שהצפון הישן זקוק לבר-מסעדה יפני. את הקמת המטבח הוביל השף אוהד דוכס שעבד ב- Fu. לאחר שנוצרה הסינרגיה בין איש האוכל לאנשי האלכוהול כל שנותר היה לעצב את המקום עם אותה הרוח.

ה-פישבון הוא מקום יחסית גדול. חלקו פונה אל רחוב דיזנגוף וחלקו לשדרות נורדאו. התפאורה משלבת בין עץ וקש מצד אחד וצבעוניות הלקוחה מ-אנימה ואיורי מנגה מהצד השני. מבחינה עיצובית המקום נראה צעיר ותוסס.

הגענו בשעת ערב מוקדמת. מזג האוויר היה נעים והחלטנו לשבת בחוץ. השולחן הערוך היה מרווח. ברקע הושמעה מוזיקת ג'אז כולל גרסה אנגלית לשיר היידישאי "ביי מיר ביסטו שיין" . במועד ביקורנו לא היה קהל רב. במהלך הערב המצב השתנה. בחוץ מותר לעשן ובשולחן הסמוך אלינו עישנו גראס ללא כל חשש. הסצנה של שולחן על המדרכה באמצע רחוב תל אביבי שיושביו מעבירים בו ג'וינט מאחד לשני כשברקע "ביי מיר ביסטו שיין" נראתה לי הזויה.

המלצרית שטיפלה בנו לבשה חלק עליון שנראה כמו קימונו ונשאה מחשב כף יד. וידאנו שה-Happy Hour לגבי האוכל והאלכוהול בתוקף. היא אישרה אך ציינה שהסשימי והניגירי אינם נכללים בו, כל היתר כן. לאחר ההזמנה, תהליך שבו המלצרית גילתה סבלנות רבה, השירות היה טכני בלבד.

מכתבות התדמית של המקום ניתן להבין: האוכל ב-פישבון אינו יפני אותנטי אלא בהשראה יפנית; הסושי שלהם שונה מרוב המקומות האחרים משום שהוא קטן יותר (פחות אורז) ואז, לטענתם, יש יותר נוכחות לדג; הם לא עושים ניסיונות להתחנף לחך הישראלי; תערובת האורז שלהם כוללת מספר סוגי אורז המבושלים כל שעתיים ו-יש להם גריל פחמים יפני. המלצרית הוסיפה שבכל מנת סושי יש 8 רולים ואין להם קומבינציות.
התפריט מחולק לשני חלקים. בראשון סושי, סשימי ו-ניגירי ובחלק השני מנות שהן יותר פאן אסייתיות.

לפני המנות קבלנו שני רטבים: ספייסי מיונז וטריאקי. בנוסף היה על השולחן קנקן סויה. הרטבים היו טובים. לא תוקפניים או מתחנפים. הספייסי מיונז היה פיקנטי במידה עם סומסום וללא הדגשת המיונז. הטריאקי המתקתק והסמיך הזכיר רוטב משזיפים.

מנות הסושי היו אינסיידאאוט כלומר האורז הקיף את האצה שבתוכה הדג ויתר המרכיבים. לכל אחת מהן הייתה עוד מעטפת עליונה. כל הרולים הגיעו עם וואסבי וג'ינג'ר כבוש.

סלמון כפרה (62 ₪ / HH -47 ₪)
החלק הפנימי הכיל אבוקדו, סלמון אפוי ועירית. בחלק החיצוני היה סלמון צרוב, שקדים קלויים, קצח ורוטב פנטזי.
לדעתי היה עדיף להשאיר את הסלמון כמו שהוא ולא לאפות או לצרוב אותו משום שהוא מעט התייבש. עם זאת השילוב היה חביב ואהבתי שהשקדים נשארו פריכים.

אורוקו-סאקי (64 ₪ / HH – 48 ₪)
החלק הפנימי הכיל דניס, אספרגוס, מלפפון. מעל כל רול אבוקדו, גרידת ליים ואררה (כדורי אורז קטנים).
האספרגוס היה חלוט קל. המלפפון הקרין טריות. שניהם הוסיפו אלמנט פריך. במקרה זה כדורי האורז מעל לרולים לא ממש הוסיפו. בהשוואה בין שלושת מנות הסושי, הדניס בלט במיוחד.

מאגורו (64 ₪ / HH – 48 ₪)
החלק הפנימי הכיל טונה אדומה, אספרגוס, מלפפון ועירית. מעל הונחו חתיכות טונה שנמשחו ברוטב חמאת דבש טוגרשי. עלי מיקרו סגולים חתמו את ההגשה.
באופן מוזר הייתה לי תחושה של טעם אדמתי. אולי בגלל עלי המיקרו. למרות שהטונה הייתה גם בחלק הפנימי וגם בחיצוני, היא פחות בלטה.

* החיוב במנות הסושי האסתטיות הוא שהן לא היו חנפניות, שבאף אחת מהן הסוכר לא הודגש ושהאורז בהן היה מוצלח. הצדדים הפחות חיוביים שהרטבים והעיטורים בולטים ושבאף מנה הדג לא היה ממש מרכז העניינים. עם זאת בשורה התחתונה התרשמתי לטובה.

באן באן (52 ₪ / HH – 39 ₪)
שתי לחמניות באן קלויות נמרחו באיולי כוסברה ומולאו בבשר אסאדו מפורק, עלי תבלין וחתיכות צנונית. בצד עלי מיקרו ופלפל חריף.
ייתכן שהקלייה של לחמניות הבאן היא שגרמה להן להיות שטוחות. עם זאת הן לא היו דחוסות. בעיני עדיפות לחמניות מאודות נפוחות ורכות יותר. המילוי כלל כמות נאה של בשר מפורק. הבשר היה בסדר אם כי נייטרלי בטעמיו. הייתה חסרה לי נוכחות רבה יותר או לכיוון הפיקנטי-חריף או לכיוון המתוק.

יקיטורי אנטריקוט (58 ₪ / HH – 44 ₪)
שיפוד מתכת של קוביות הבשר הונח על ירקות מוקפצים (קייל, מנגולד, בצל ירוק, פטריות שימג'י וצ'ילי אדום) ברוטב טריאקי. היו גם מספר פרוסות צנונית ובצל ירוק כקישוט.
מודה שמראש לא דמיינתי כך את המנה. הבשר שהיה נטול שומן היה קשה מידי. ייתכן וזה תוצאה של איכות הבשר ו/או צורת החיתוך ו/או העדר יישון מספיק. המוקפץ הסיני הפתיע והיה עשיר בטעמים ובמרקמים.

תפריט האלכוהול כולל בירות, סאקה (חם וקר) ו- 12 קוקטיילים (שניים מהם ללא אלכוהול). תפריט היין אינו מתיימר. הוא מציע 7 יינות לבנים ו- 5 אדומים. כשני שליש מהם גם בכוסות. חלק מהיינות כשרים.
ליווינו את הארוחה: במי ברז שהוגשו בכלי זכוכית עטוף בכיסוי קש קלוע וביין של המקום. פרדיגמה, מרגלית, 2017 (275 ₪). היין הוגש חם מידי. ביקשנו כלי עם קרח לקררו. בדרך כלל יינות GSM (גראנש, סירה, מורבד) הם עוצמתיים. במקרה הזה היין היה רך יחסית, מאוזן עם בולטות למינרליות ובסך הכול בחירה טובה שהסתדרה עם המנות שהזמנו. היינו מרוצים.
בעיה גדולה וחוסר נעימות התגלו לאחר שקבלנו את החשבון. התברר שהיין לא נכלל ב- Happy Hour. אף אחד לא התריע בפנינו על שינוי הכללים, לא בעת שביררנו האם האפי אוור תקף באופן כללי ולא בעת חליצת הבקבוק בשולחן. החל דין ודברים נוקב ולא נעים עם המנהלת שבסופו קיבלנו  30% הנחה ולא 50% כפי שמבטיח הפרסום. האירוע העיב על הערב החביב ונשארנו עם טעם מר.

לסיכום

בהתעלם מהסוף המטריד, הערב היה מוצלח. האווירה הייתה נעימה והאוכל ברובו טעים. אם מוסיפים למשוואה את מחירי ה- Happy Hour אז העסקה המוצעת ב-פישבון אטרקטיבית מאד.

צורת ההתנהלות המטעה של המקום הייתה גם לא צודקת וגם לא חכמה. חבל.

פישבון
רחוב דיזינגוף 245 (פינת נורדאו) תל אביב
טלפון: 03-5329654 או 03-5601966

אתר המסעדה

דף הפייסבוק