אנשי טנקה מעידים על עצמם שהם "בית אוכל ייחודי מבית היוצר של שף עופר חרמוני, שף המתמחה באוכל יפני ובעל תעודת שף מיפן."
חייו המקצועיים של השף מוצגים בגאווה בעלון פרסומת מצויר ובעמוד הפייסבוק שלהם. ניתן ללמוד מהם על הקשר החזק שיש לו ליפן ולקולינריה שלה. בשנת 2000, לאחר שהות של כ- 8 שנים ביפן, עופר חרמוני חזר לארץ והקים בהרצליה פיתוח את "יקיניקו טנקה – מסעדת גריל יפני" שפעלה עד 2014. במחצית 2018 הוא פתח את טנקה בשיכון דן. מדובר במקום לא גדול המציע מנות יפניות לאכילה במקום או ללקיחה ב- TA וכן מספר מוצרים יפניים לקנייה הביתה.
מבחוץ ניתן להתבלבל ולחשוב ש- טנקה היא צרכנייה או קיוסק שראו ימים יפים יותר. "התפאורה" כללה צלונים קרועים, מספר כסאות (ראטן) לצד שולחנות קטנים, פטריות חימום וכוכי ישיבה מעץ כשבמרכז השולחן שלהם מעין גריל (יקיניקו) שלא פעל. בפנים המראה היה אמנם נקי ופחות בלוי בהשוואה לזה שבחוץ אבל הניסיון לנצל באופן מקסימלי את גודל החלל יצר תחושה של צפיפות. בצמוד לחלונות הראווה לרחוב הוצבו מספר שולחנות ומקומות ישיבה. מרווח קטן הפריד בינם לבין מקררי תצוגה שהוצגו בהם דוגמאות של המנות. במרכז החלל "המטבח" פתוח וחשוף ומאחור מקרר השתייה לצד מקרר המוצרים שניתן לקנות מהם הביתה.
היות והגענו בשעת צהריים עמוסה הרגשתי, בנוסף לצפיפות, תחושות של לחץ, המולה ואפילו בלגן. העומדים בתור, מקבל ההזמנות שמנסה להסביר על המנות ולקבל הזמנות, המטבח הקטן שמנסה לנפק את המנות מהר ככל שניתן, הוצאת המנות, פינוי כלים וכדומה, כל אלה יצרו את התחושות הנ"ל. סביר להניח שבשעה רגועה יותר, החוויה כאן שונה לחלוטין.
לדעתי אחת הבעיות של טנקה שאין לה תפריט כתוב. על הקיר יש הסבר תמציתי על המנות והמחירים. נותן השירות הסביר בקצרה על המנות המודגמות במקרר התצוגה. למרות ניסיונו לפרט בסבלנות, הלחץ, כאמור, עושה את שלו. בשעה עמוסה כדאי להגיע עם אורך רוח.
המנות מוצגות במקרר התצוגה לפי קבוצות. יש מנות קרות ויש חמות. המחירים מתחילים ב- 45 ₪ למנה צמחונית ועד ל- 75 ₪ עבור מנת צלופח. הם ממליצים לקחת מנה אחת שמספקת ארוחה שלמה. בין המנות היו:
מנות אורז: צ'אשו (בטן חזיר), אונגי דון (צלופח), קאייסן דון (מיקס פירות ים), אבי דון (שרימפס) , סקה דון (סלמון), אוייקו דון (אנטריקוט מוקפץ) ;
מרקים: צ'אשו ראמן, צ'מפון ראמן, מרקי אודון עם דג לבן או פירות ים או עוף או בקר;
סלטים: סלט סאשימי סלמון או טונה, אבי ווקאמה או וואקמה שרימפס, שירומי מיסוני (דג לבן במיסו) ו-צ'יראשי זושי;
קינוחים: פרפה סאקורה, פרפה מאצ'ה, מונבלאן תות, מונבלאן ערמונים, עוגת גבינה עם יוזו או מאצ'ה ועוד.
מנת היום בנוסף אליהן הייתה קרם צ'אודר יפני.
למרות הרצון הטוב הרגשתי במשהו כאוטי בדרך שבה המקום מתנהל. לשמחתנו זכינו לשיתוף פעולה מצד האחראי. לבקשתנו הוא הוציא כל מנה בנפרד. עם זאת הרגשתי שהוא ניסה ללהטט בין הלקוחות שהזמינו וממתינים לאוכל לבין הלקוחות החדשים שמחכים להזמין. ראיתי שהיו עיכובים וגם בלבול. במקרה שלנו, לדוגמה, קיבלנו ראמן חזיר במקום ראמן פירות ים שהזמנו. מבחינתי זה לא כל כך שינה היות שהגעתי לחוות ולהתנסות. יש סיכוי שלקוח אחר יגלה פחות הבנה. עם זאת המנות הגיעו חמות והוגשו לנו כלי חלוקה ואכילה. על השולחן היה כלי מתכת ובו מארזי סכו"ם מפלסטיק, צ'ופסטיק ומפיות. הערה נוספת קשורה באוורור של המקום. הואיל וישבנו בפנים לפרק זמן ארוך יחסית, הבגדים ספגו את ריחות הבישול.
אזכיר, התייחסותי למנות תהיה על בסיס טעמי וניסיוני בלבד ולא כמי שחי ונושם את האוכל והתרבות היפנית.
צ'אשו (50 ₪)
קערת אורז לבן ומעליה נתחים חמימים מרולדת בטן חזיר. המנה כללה גם בצל ירוק ורצועות חביתה יפנית בטמפרטורת חדר.
האורז מהסוג הדביק היה טוב מאד. הבשר היה רך והמשרה שבו הוא הושרה הרגיש מוצלח מאד. החביתה היפנית לא הוסיפה הרבה. הייתה במנה מעט מתיקות. מנה משביעה.
צ'אודר יפני (59 ₪)
מנה מיוחדת למועד ביקורנו. נאמר לנו שהבסיס של המרק הוא ציר חזיר. היו בו פירות ים ודגה: מולים, שרימפס, קלמרי וחתיכות דג לבן. היו גם חתיכות שהזכירו לי סורימי. בנוסף בצל ירוק, עלים ירוקים חתיכות גזר ופטריות. בצד הוגשה קערה עם אורז.
אינני יודע מהם מקורות המרק והאם באמת ניתן למצוא כמותו ביפן. המרק היה שופע אבל בטעם הוא היה עדין מידי. זו לא הייתה מנה רעה אבל לא מנה בולטת במיוחד. נראה שהמוטו של מנה משביעה חוזר על עצמו.
טונקוצו ראמן (59 ₪)
מקור הראמן הספציפי הוא באי קיושו בדרום יפן. הציר שלו מבוסס על עצמות בשר לבן. במקרה שלנו הוא לווה בחתיכות בטן חזיר, אטריות ראמן, ג'ינג'ר כבוש, פטריות, בצל ירוק, אצות (נורי), עלים ירוקים וחצי ביצה שהייתה טיפה לכיוון העשוי.
הציר היה עכור במידה כפי שמופיע בתמונות של המרק שראיתי. אני מניח שהדבר מעיד על בישול ארוך. מבחינתי זו הייתה המנה הטעימה בארוחה. היו בה טעמים נוכחים וטובים. עם זאת לא מדובר בראמן "בועט" אלא כזה שיכול להתאים לחך הממוצע ודי מסתדר עם הקו הכללי העדין של יתר המנות שניסינו.
ליווינו את ארוחת הצהריים בשתי בירות יפניות (Sapporo ו – Kirin Ichiban) כל אחת עלתה 18 ₪.
לסיכום
טנקה היא שעטנז בין מסעדה שכונתית ומעדנייה.
אף על פי שלשף עופר חרמוני יש קשר מכובד עם יפן ומטבחיה, האוכל המוצע ב-טנקה פונה בטעמיו אל המכנה המשותף הרחב. המנות גדולות ומשביעות והמחירים מתונים.
טנקה
רחוב תבואות הארץ 1, שיכון דן, תל אביב
טלפון : 058-7874949 או 052-8806979
פעילות: א'-ה' 12:00-20:30, ו' 12:00-15:30, ז' – סגור.
נראה מקום מאוד מעניין ושווה לנסות.
תודה על השיתוף.
מסעדת טנקה יפנית . לא מתחברת לסגנון ולאוכל.
שמח שלפחות ספקתי מידע.
שמעתי עליהם. האמת, לא ככה דמיינתי אותם.
מבחינתי טנקה לא הכי נגישה אבל גם לא מאד מושכת. בכל מקרה תודה.
צריך לקחת בחשבון, זו הייתה החוויה שלי. יכול להיות שאנשים אחרים יחוו חוויה אחרת.
פסט פוד מעניין . חבל רק שהמיקום ושעות הפעילות לא מתאימים לי
גם לי לקח זמן להגיע אליהם בשל המיקום ושעות הפעילות . אם האוכל מעניין אותך, אולי כדאי כן למצוא את ההזדמנות.
האוכל היה סביר בעיני אבל הפריע לי מאוד הבלאגאן. לטעמי המקום לא מסודר מספיק טוב, חווית השימוש לא ברורה בו, אתה לא מבין ממי להזמין ולמי לשלם, ובאופן כללי הכל צפוף ומבולגן. השף אולי יודע לבשל אבל גם קימעונאות/מסעדנות זה מקצוע. לא אהבתי ולא חזרתי
אני מבין ומתחבר לדבריך. אלו היו גם התחושות שלי. אני מניח שהם מודעים למצב כך שייתכן, או שהוא לא מפריע להם, או שאין להם דרך לשנותו. חבל.