פורסם במקור ביולי 2011.
חבורת היין התכנסה שוב בבית של אחד מחבריה. נושא הטעימה היה עשרה יינות סנט אמיליון וסנט ג'וליאן מבציר 2000 שהורכבו מארבעה היינות מ- St. Emilion מבוססי מרלו ושישה יינות מ- St. Julien מבוססי קברנה סוביניון. זוהי הטעימה השלישית במספר בנושא עשור לבציר 2000 שנערכת השנה. ליינות סנט אמיליון וסנט ג'וליאן מבציר 2000 הצטרפה אטרקציה נוספת בדמות ארוחת ראקלט (Raclette).
המונח ראקלט מתייחס הן לגבינה (חצי קשה מחלב פרות) והן לארוחה כולה. המקור הוא שוויצרי. הכוכבת העיקרית היא גבינה מומסת על או ליד מקור חום כמו אח או תנור או פלטה חמה המונחת במרכז השולחן. את הגבינה המותכת ניתן להגיש לבד או כמעין פיצה. אפשר גם להניחה על תפוח אדמה (אפוי, מבושל) או על לחם או על כל דבר כיד הדמיון הטובה. הארוחה יכולה לשלב גם ירקות, מחמצים, בשר מיובש או בשר אחר ויש אף שמגישים את הגבינה המומסת יחד עם יין לבן או משקה חם.
במקרה שלנו היו על השולחן שני מתקנים. להמסת הראקלט נעזרנו בכלים קטנים הדומים למחבתות אישיות. על הפלטה שהייתה החלק העליון של הגריל נעשו הבשרים ומתחת לפלטה היה מקום להניח את המחבתות עם יצירותינו.
במובנים רבים מדובר באירוע חברתי שנועד להיות מלכד בנוסף להיותו אירוע קולינרי.
סרטון קצר המראה הכנת ארוחת ראקלט.
עם הישיבה מסביב לשולחן החלו המנות להיערם: לחמים, חמאה, טחינה, סלט ירוק, שום קונפי, פלפלים מוחמצים ועוד. בהמשך הגיעו פרגיות, צלעות טלה וכדי שלא נהיה רעבים גם נתחי בשר פילה מהממים שהוכנו על המתקן.
בסוף הארוחה כובדנו בשני סוגי גבינות (camembert ו- pont leveque מנורמנדי), בפרלינים מספרד (של חברה קטנטונת מברצלונה בשם catanies via) שהביא אחד מן המשתתפים ובגלידה של ווניליה (פיסטוק, אשכוליות קמפארי ו- תות).
מבחינת היין התרכזנו בשני תתי אזורים St. Emilion ו- St. Julien. היינות נמזגו בזוגות זה לצד זה מתוך מחשבה לנסות ולבצע השוואה ביניהם עד כמה שניתן.
ניתן להרחיב על האזורים ברשומות מן העבר.
על St. Emilion הרחבתי ברשומה: גדת המרלו בבורדו .
מידע על St. Julien ניתן למצוא ברשומה: טעימת בורדו 2000 חלק ב' .
סנט אמיליון
Chateau La Couspaude, Saint-Emilion Grand Cru Classe 2000
יין בוטיק/גראז' המיוצר בסדרה קטנה. ב- 2000 יוצרו 24 אלף בקבוקים. הוא מסוג היינות שהצרפתים מגדירים vin gourmand כלומר יין הדוניסטי וחושני שנועד לענג. היין עובר טיפול של 200% עץ חדש. גם נתון זה מחייב הסבר. בשנה הראשונה היין מיושן ב- 100% חביות עץ חדשות. בשנה השנייה 70% מהיין מיושן שנה נוספת בחביות עץ חדשות אחרות ושאר ה- 30% נשארים בחביות שבהן החלו את התהליך.
TN (רשמי טעימה): חלק מהנוכחים חשבו שהיין מעט עייף, מחוספס ואפילו מריר. חלק אחר (ואני בתוכם) העריך שעתידו של היין לפניו ועוד מספר שנים ירככו את היין ויעשו לו רק טוב.
Chateau Grand Mayne, Saint-Emilion Grand Cru Classe 2000
(אתר היקב)
יקב גדול מקודמו. ב- 2000 הוא ייצר 60 אלף בקבוקים ליין הראשון. הטענה היא שהיקב נמצא באחד מהטרוארים הטובים ביותר של סנט אמיליון. היקב מייצר יינות טובים באופן רציף.
TN: באופן מפתיע היין היה יותר הדוניסטי מקודמו. יין עם חמיצות בולטת, טעמי פירות מודגשים, נעים מאד לשתייה גם בשלב זה. מישלן רולאן הוא היועץ של היקב.
המשותף לשני היקבים הבאים שהם דורגו בדרגה הגבוהה ביותר של סנט אמיליון. רשימה זו של 15 יינות נקבעת אחת לעשר שנים ומשקפת את רמת האיכות של אותם יינות בעשור שחלף.
Chateau Troplong Mondot, Saint-Emilion 1er Grand Cru Classe 2000
(אתר היקב)
נחשב ליין ענק ומקבל ציונים טובים מן המבקרים. בשנת 2000 היקב ייצר 86 אלף בקבוקים ליין הראשון. ב- 2006 הוא הועלה לדרגת פרמייר ברשימה. חשוב לציין שהנתון הזה אינו מופיע על התווית שכן התווית משקפת את הרשימה הקודמת שפורסמה ב- 1996.
TN: צבע כהה מאד ומרוכז. אע"פ שהיין נפתח וחודרר מבעוד מועד הוא נתן רק חלק ממה שיש לו להציע. היין היה צעיר וקשוח. כמו כן הוא עמד בצילו של היין שבא אחריו. לדעתי יש לו פוטנציאל רב.
Chateau Figeac, Saint-Emilion 1er Grand Cru Classe 2000
(אתר היקב)
בשנת 2000 ייצרו 120 אלף בקבוקים ליין הראשון. בניגוד ליינות הקודמים מבוססי המרלו (לפחות 70%) כאן הרכב מפתיע של 30% מרלו, 35% קברנה פרנק ו- 35% קברנה סוביניון ! היין מאד לא פרקריסטי בגישתו. למעשה הגורו המפורסם (רוברט פרקר) הוריד לו את הציון 93 שנתן ב- 2003 ל- 85 בטעימה שערך לפני שנה.
TN: הצבע בהיר יחסית. אף בושמי בצורה נעימה ומקסימה. למרות שהוא יין רך ומוכן לשתייה כולם מצאו בו מורכבות ועומק. יין מעניין, כייפי, משמח והכי חשוב טעים. היין הכי קומוניקטיבי בין ארבעת יינות סנט אמיליון שטעמנו.
סנט ג'וליאן
Chateau Saint-Pierre, Saint-Julien 4GCC, 2000
(אתר היקב)
היקב שהיה פעם יקב נחבא אל הכלים הפך בשנים האחרונות לכזה המייצר יין מבוקש, מקבל ציוני מבקרים גבוהים והמחירים מטפסים בהתאם. לנו הייתה הזדמנות לשתות סנט פייר של "פעם".
TN: חלק מהנוכחים חשבו שהיין "קורקי" (שעמת – סוג של פגם שמקורו בפקק). החלק האחר שאהב טען שליין יש עוצמה ומלאות.
Chateau Beychevelle, Saint-Julien 4GCC, 2000
(אתר היקב)
מהיינות היותר קלאסיים של בורדו. היין הזה הגיע בשנים האחרונות לקדמת הבמה והפעם לא בשל ציוני מבקרים אלא בשל התווית עם ציור ספינת הדרקון שהפכה להיות חביבת הקהל הסיני בעל האמצעים.
TN: יין אלגנטי, מאוזן, טוב יותר מקודמו.
Chateau Lagrange, Saint-Julien 3GCC, 2000
(אתר היקב)
TN: הצבע בורדו. בושמיות טובה, בשלות טובה, מורכב יותר מבן זוגו לטעימה. יין מצוין.
Chateau Talbot, Saint-Julien 4GCC, 2000
(אתר היקב)
TN: יין שקרוב לבשלות מלאה. מעט חום בשולי הכוס. עשיר, מתחנף, טאניות לא בולטת, חמיצות טובה, מעט טעמי עץ ו-"ריצפת יער".
Chateau Leoville-Poyferre, Saint-Julien 2GCC, 2000
(אתר היקב)
סופר סטאר של השנים האחרונות. לטענת רבים בבורדו הוא בעל הטרואר הטוב ביותר בין שלושת אחוזות לאוביל המפורסמות. בשנים האחרונות הוא נהנה מהשקעה מסיבית, ייעוץ של הגורו מישל רולאן וטכנולוגיה מודרנית.
TN: יין עשיר, מתחנף, נגיש וכמעט לעיס. מאד מרשים ומהנה. מתקתקות נעימה ברקע. מפתה ואפילו מעט עולם חדש.
Chateau Leoville-Las-Cases, Saint-Julien 2GCC 2000
(על היקב)
השכן המפורסם בדלת ממול. היין הגדול והאריסטוקראטי ביותר בסנט ג'וליאן שמיועד לשימור כמעט לנצח.
TN: יין סגור ומהודק. בעל טוהר, איזון, ליטוש. פרי חומציות וטנינים מצוינים. כנראה ייתן הרבה מאד בהמשך. היין המאוזן והאיכותי ביותר בטעימה. יחד עם זאת בן זוגו היה לטעמי היין המהנה ביותר של הערב.
לסיכום:
הפעם לא היה יין מפתיע שפרץ בסערה ועקף את הגדולים.
כוכבי הערב היו :
בגזרת האוכל – פילה הבקר לצד הראקלט.
בגזרת סנט אמיליון – Chateau Troplong Mondot כרץ מרתון למרחקים ארוכים ו- Chateau Figeac כיין מקסים ומאוזן.
בגזרת סנט ג'וליאן – Chateau Leoville-Poyferre כיין הדוניסטי מהנה מאד ו- Chateau Leoville-Las-Cases שהוכיח שוב את היותו יין קלאסי ענק, בליגה של הגדולים באמת.