מסעדת Sheine החדשה – א שיינע נייַ רעסטאָראַן

נדיר למצוא מסעדות הנושאות שם יידישאי. נדיר עוד יותר שמסעדה כזו תמצא בתל אביב ויתרה מכך שהיא תהיה מסעדת דגים ופירות ים.
לאחרונה נפתחה שיינע (מיידיש: יפה, מקסים) שהיא כל האמור לעיל. ואם זה לא מספיק, השף שלה אסף גבאי, כך מצהירים ביחסי הציבור, יגיש במסעדה מנות שיש בהן ביטוי לתחנות השונות בחייו: מרוקו, צרפת גרמניה וכמובן ישראל. כור היתוך במלוא מובן המילה וסוג של גימיק שמעניין אם יעבוד.

אסף יחד עם נטלי אשתו פתחו את המסעדה הקטנה בצומת הרחובות אחד העם ונחלת בנימין בת"א והיא מוצגת כמסעדת שף קטנה ואינטימית עם מטבח אישי המתמקד בדגה במגוון שיטות הכנה.

ל-שיינע שתי כניסות, הראשית ברחוב נחלת בנימין מובילה לחלל המסעדה והמשנית ברחוב אחד העם המובילה לבר קטן שנמצא במפלס גבוה יותר מחלל המסעדה. שני החללים "נפגשים" באזור המטבח שניתן לראות את המתרחש בו דרך חלונות גדולים. בנוסף ישנם עוד מספר מקומות ישיבה בחוץ על המדרכה בנחלת בנימין, שם גם יושבת המארחת. שני החלקים מנותקים זה מזה ונראים כמו שני מקומות שונים לא רק מבחינה פיזית אלא גם מבחינת האווירה. החלל המרכזי מואר והגוונים ששלטו בו היו לבן, אפור וירוק ברוש. במבט חטוף הוא נראה מעט עירום למעט מקבצי תמונות ממסוגרות שנתלו על הקיר. לא ישבנו שם ולכן לא אוכל להעיד לגבי האווירה וחווית הישיבה רק אציין שחלק מהשולחנות מרובעים, גדולים יחסית ונוחים וחלק עגולים וקטנים. מוזיקת ג'אז התנגנה ברקע.
אנחנו ישבנו בשולחן צדדי בקומת הבר. המקום היה חשוך וממוזג היטב. מעת לעת נכנסו אנשים דרך הכניסה המשנית ונוצר מעין בלגאן משום שהמארחת ורשימת האורחים היו בכניסה השנייה. לתזזיתיות הזו נוסף גם לחץ של אנשי המקום. ייתכן שהאנרגיות הללו קשורות למועד ביקרנו (יום שישי בערב) שהוא לחוץ במקומות רבים אבל ייתכן שהם חלק מתהליך התעצבות המסעדה. כך או כך להרגשתי האווירה האינטימית נפגמה.

המסעדה על חלקיה אינה גדולה ולמרות זאת הצוות היה גדול למדי הן במטבח והן בפלור. ניכר שאנשי השירות עושים מאמץ רב שהכול יעבוד כמו שצריך. עם זאת במקרה שלנו היה גם בלבול או חוסר הבנה, מנת לחם שהתעכבה ומנה שהגיעה לפני מנה אחרת עניין שלבסוף סודר. מנגד הרגשתי שמתייחסים אלינו בכבוד ומנה שהפנינו את תשומת לב המלצר למספר בעיות בקשר אליה הורדה מהחשבון הסופי למרות שזו לא הייתה כוונתנו. התנהלות ראויה להערכה.

התפריט, כאמור, מתרכז בדגה ומשלב סגנונות בישול שונים. למעט מטיאס ואיקרה לא היה סממן מובהק לאוכל יידישאי או מזרח אירופי. התפריט מחולק למספר קבוצות: ארבע מנות התחלה מתוכן שתי מנות לחם (16-28 ₪), ארבע מנות דגים נאים (28-64 ₪), שמונה מנות ראשונות (48-56 ₪), וארבע עשרה מנות עיקריות (64-129 ₪) כאשר שתיים מתוכן מוצעות בשני גדלים. בסוף הארוחה המלצר פירט לגבי שלושת הקינוחים שלהם שכללו קרמבל שוקולד, עוגת גבינה לא אפויה ועוגת תפוחים. במועד ביקורנו חסרו שלוש מנות, לדאבוני על שתיים מהן זממנו בתחילה.

בתפריט האלכוהול יש חמישה קוקטיילים עליהם חתום המיקסולוג דניאל הראל (48-50 ₪) ותפריט יין שבו: 17 יינות אדומים, 12 לבנים, 3 יינות ורודים ו-3 מבעבעים. רוב היינות הם ישראלים ולמעט יין אחד מניו זילנד היתר אירופאיים. חלק מהיינות מוצעים גם בכוסות.
את הארוחה ליווינו במי ברז שהגיעו בקנקן זכוכית מקסים וביין שהבאנו מהבית (45 ₪ דמי חליצה).
Domaine Fourrier Gevrey Chambertin VV 2007
פורייה הוא יצרן מצוין. היין עשיר בטעמים. בלטו בו חמיצות נעימה ופרי נוכח. בהחלט יין שניתן לשתות עכשיו וליהנות מאד כפי שנהנינו אבל עתידו עוד לפניו.

סשימי טונה אדומה (64 ₪)
בצלחת מוארכת מזגו רוטב שבסיסו קרם פרש, הזליפו שמן עירית והניחו ארבעה חתיכות קטנות ודקות של טונה כשעל כל נתח מעט טוביקו שחור ועלעל כלשהו. מעל לכול בזקו מלח גס.
אתחיל ואומר שהמנה הייתה טעימה, הטונה הייתה מאיכות טובה והטוביקו הוסיף הן למרקם והן לטעמים. השילוב עם הקרם שהיה מעט דליל היה שילוב נעים ומהנה. עם זאת מדובר במנת נשנוש קטנה מאד. מנת הלחם שתגיע בהמשך תהיה חשובה בכדי לתת נפח דווקא לסשימי.

לחם הבית (16 ₪)
היינו צריכים לקרוא למלצר ולהזכיר לו שביקשנו את הלחם יחד עם מנת הטונה.
מספר פרוסות לחם עבות (מחמצת שאור של שרויטמן) הגיעו במגש עץ נאה עם צלוחיות ובהן: חמאה בטמפרטורה טובה, שמן זית ובלסמי, מטבל פלפלים ומלח גס. קיבלנו גם קערית עם סלסה חריפה בצד. הלחם היה טרי ופריך והמרכיבים המלווים הקרינו איכות והקפדה.

* השילוב בין שתי המנות אמנם תיקן במעט את חוסר הנוחות שלי מגודל מנת הסשימי אך גם שינה מהותית את מחירה שמראש לא היה נמוך.

פיש בורגר (64 ₪)
בלחמניית בריוש מרוחה באיולי הונחה קציצת דג (לפי המלצר כ- 100 גרם של מוסר ים) ומעליה בצל (שהרגיש כבוש) ועלים ירוקים (אורוגולה). בצד צורפו צלוחית עם איולי שום, צלוחית עם מלפפונים מוחמצים עם שמיר וצ'יפס דקים בכלי מתכת.
הצ'יפס היו טובים. לקציצה היו ריח וטעם דגיים והיא הייתה עסיסית וטעימה. המרכיבים השונים (הלחמנייה, החמוצים הביתיים, האיולי) הקרינו תשומת לב והקפדה. התוצאה הסופית הייתה טובה.

מחבת שרימפס ביין לבן (124 ₪)
ניתן היה לבחור את המנה במשקל 200 גרם או 300 גרם. בחרנו באופציה השנייה. הוגשו 12 שרימפס עם הראש והזנב ברוטב שכלל, ציר דגים, יין לבן, חמאה, עשבי תיבול קצוצים, שום ומלח גס.
לשאלתנו נאמר שהשרימפס טריים והם אכן בלטו לטובה. חובבי הטעם העז והמרוכז יכולים למצוץ את הראשים, אני העדפתי להתרכז בבשר ואת הפסולת (ראש וזנב) השלכתי לקערית ריקה שהובאה במיוחד. גם הרוטב המלווה עם נוכחות רבה לשום היה טוב מאד.

פילה מוסר ים (118 ₪)
נתח הדג עם העור הצרוב הונח על אורז אסור (אורז שחור) שלווה במעט ביסק סרטנים. טבעות קלמרי מטוגנות הונחו מעל.
במנה היו מספר כשלים. פילה הדג לא פולט כראוי והיה עשוי מידי ויבש. האורז החמאתי היה מלוח מידי. טבעות הקלמרי לא היו מספיק פריכות והביסק ניתן במשורה וכמעט לא הורגש. בסופו של דבר חלק מהמנה נותר על הצלחת. בעת הפינוי המלצר ביקש לשמוע את חוות דעתנו. הוא העביר את המידע לאחראי והמנה לא הופיעה בחשבון.

תיאור הקינוחים לא היה מספיק מושך וביקשנו חשבון.

לסכום

בערב ביקורי במסעדת שיינע החדשה הרגשתי שאנשי המקום משתדלים ומתאמצים לספק לסועדים את החוויה שלשמה התכנסו.
למרות הרצון הטוב, לא הכול הלך חלק. פה ושם השירות היה מהוסס ובחלק מהמנות הייתה לי תחושה של חוסר סיפוק. עם זאת יש לציין לחיוב שחומרי הגלם עשו רושם טוב והמנות שאמנם נעדר מהן אפקט ה- wow היו טעימות.

אני מקווה שעם הזמן שיינע תתייצב ותעניק לאורחיה את התחושה של מסעדת שף אינטימית וחמימה.

שיינע
רחוב נחלת בנימין  59 פינת אחד העם 19 תל אביב
טלפון : 03-5627143

דף הפייסבוק