מסעדת סנטה קתרינה של השף תומר אגאי החלה לפעול במתחם הר סיני בתל אביב אי שם בתחילת 2015. מאז היא צברה פופולריות רבה ושמה אף יצא לפניה כיעד קולינרי שכדאי להביא אליו אורחים מחו"ל.
בעבר השף תומר אגאי השתדל להימנע מאור הזרקורים. הקורונה שינתה זאת. הסגרים ובמיוחד הסגר השני הניעו אותו לבחון היטב את המצב ולחשב מסלול מחדש. בין יתר פעולותיו הוא הפך לאחד ממובילי המאבק של המסעדנים נגד היחס של המדינה אליהם בתקופת המשבר. לטענתו, הוא יצא מהמאבק הזה חכם וחזק יותר.
לאחרונה שמו של תומר אגאי חזר שוב לתודעה בקשר ל-"קו רקיע" בפארק אריאל שרון. מיזם חדש של הקבוצות בלוסטון והפורום הבאר שבעי. מדובר במתחם בו יתקיימו הופעות חיות באוויר הפתוח לצד דוכני מזון שיציעו מנות אוכל רחוב מושקעות. על התפריט וביצועו יהיה אחראי השף.
החלטתי לחזור ולכתוב על סנטה קתרינה. הוזמן כמובן מקום מראש.
בבואנו השולחן שהוקצה לנו היה אחד מהגרועים במסעדה. גם ככה השולחנות הזוגיים בסנטה קתרינה קטנים וממוקמים בצפיפות. זה שהוצע לנו מוקם קרוב לכניסה ובמעבר של מלצרים ולקוחות. ביטאתי בפני המארחת את אי שביעות רצוני מהשולחן. היא התנצלה וציינה שהמסעדה מלאה. בהמשך, לאחר השלמת הזמנת המנות, המארחת תפתיע ותשאל אם נרצה לעבור לשולחן אחר שהתפנה. כמובן ששמחתי. השולחן החדש היה הרבה הרבה יותר מוצלח. מיקומו היה טוב בהרבה וגם זכינו במשבי רוח נעימים. עם זאת יש להעיר שבחלק החיצוני של סנטה קתרינה מותר לעשן. הזוג שישב בסמוך אלינו עישן "חומר טוב". כמו כן יש לציין שבצפיפות כזו אין פרטיות וניתן לשמוע כל מה שנאמר בשולחן השכן.
סנטה קתרינה שוכנת במעין פסאז' לצד רחבת החנייה מאחורי בית הכנסת הגדול של תל אביב. למעשה רוב מקומות הישיבה נמצאים בחוץ. צמחיית עציצים גבוהה מפרידה בין אזור הישיבה לחניון. בחלק הפנימי יש בר, מספר מקומות ישיבה הצופים כלפי חוץ וכמובן הטאבון המאסיבי.
בערב ביקורנו המקום היה מלא והומה. הקהל מנה שלל גילאים והרכבים. השאון נבע בעיקר מהסועדים ופחות ממוזיקת הרקע. נראה שיש קושי להתמודד עם תנאי האקוסטיקה במקום.
אנשי השירות הרבים, שהתרוצצו בין השולחנות, תרמו אף הם לתחושת ההמולה. עם זאת השירות שקיבלנו בסופו של דבר היה מעולה. זה לא רק הפתרון המוצלח שנמצא לבעיית מקום הישיבה אלא גם התחושה הכללית שאתה נמצא בידיים טובות.
תפריט האוכל אינו גדול, כ- 20 מנות שמתוכן מנת לחם ו-3 פיצות. הקו הכללי הוא ים תיכוני, בעיקר מאזורנו. מחירי המנות נעו בין 24 ל-122 ₪. בסוף הוצעו 4 מנות קינוח (36-44 ₪).
בתפריט האלכוהול מגוון משקאות, בין היתר, 6 קוקטיילים (44-52 ₪) ו-6 בירות. בתפריט היין יש ייצוג ליינות מישראל, יון, איטליה, ספרד, פורטוגל וצרפת. מעט מהיינות מוצעים גם בכוסות.
בשר סרטנים כחולים על בריוש (69 ₪)
המנה כללה בריוש קלוי ועליו שמנת חמוצה ומעין סלט מפלפלים קלויים וגרעיני תירס גילי (זן תירס מוצק ומתוק). בשר של 3-4 סרטנים, כך לפי המלצרית, שהוכן בחמאה פוזר מלמעלה. המנה תובלה בצ'ילי יבש גרוס ועירית קצוצה. בצד הונחה תלולית קטנה של סחוג חרפרף.
בשר הסרטנים, שהיה נקי מכל חתיכת שריון, נעשה בחמאה וטעמו היה עדין. הבריוש שנקלה קלות היה פריך. במשחק המרקמים ניתן למנות, בנוסף לבשר הסרטנים והבריוש, גם את גרעיני התירס המתקתקים וסלט הפלפלים הקלויים שכלל גם פלפל חריף. למרות האלמנטים המתוקים והמלוחים, החריפות היא שהייתה דומיננטית. השמנת החמוצה ניסתה למתן אותה מעט. מנה מאד קטנה וטעימה לחובבי הטעמים הפיקנטיים-חריפים.
ספגטי קלמארי (97 ₪)
הספגטי הוגש עם קלמארי שנעשו על גריל בציר סרטנים וחמאת לימון. המנה תובלה בחצאי פלפל שיפקה מוחמצים, שום ופלפל שחור ארומטי.
הפסטה הקנויה נעשתה אל דנטה. כמות הקלמארי במנה (גוף וראשים) הייתה נכונה ופרופורציונאלית לפסטה. הקלמארי עם פסי חריכה היו נוכחים. חתיכות השיפקה החריפות והחמצמצות האפילו על ציר הסרטנים והטעמים הלימוניים במנה. מנה נאה בגודלה שענתה על המצופה.
מעורב עגל (84 ₪)
הגרסה המקומית למעורב ירושלמי. על פיתה שנמרחה בטחינה הונחה תערובת מורכבת שכללה, בין היתר, שקדי עגל, חתיכות פילה בקר, חתיכות כבד עגל, ארטישוק ירושלמי, בצל ועשבי תיבול. מתחת לתערובת ראיתי גם זרעי עגבנייה וסחוג. בצד הוגשה קערית עמבה.
המלצר הדגיש בפנינו שבמנה יש בהרט. המנה הייתה מתובלת מאד. הטחינה מעט נעלמה במכלול. עם זאת הרגשתי בבולטות הציפורן והכמון. התערובת הכילה שלל איברי וחלקי עגל ונוצר פסיפס מרקמים. היה מעט קשה לחתוך את הפיתה השטוחה אבל ראיתי בנוקשות הזו דבר חיובי. העמבה הייתה עמבה.
קובהניה (64 ₪)
הצלחת עוטרה בפסי חרדל מתקתק ובפלפל שחור גרוס. מעל הונחו שלושה מאפים קלויים ועל כל אחד מהם "קציצה" שנעשתה, בין היתר, מפילה בקר נא קצוץ דק, בורגול, בצל וקישואים (ע"פ התפריט).
הקציצה הייתה לחה ותובלה בעדינות. היחס בין המרכיבים (בעיקר הבשר והבורגול) היה נכון לטעמי. אהבתי את העדינות במרקם ובטעמים ובמיוחד את המתקתקות והחרפרפות שהוסיף החרדל.
שישברק (103 ₪)
הגרסה המקומית ל-שישברק כללה חמישה טורטליני עם תבשיל זנב שור בבישול ארוך שנאפו בטאבון. הטורטליני הוגשו ברוטב בר בלאן, יוגורט ותרד בר חלוט. מעל הוסיפו ריג'לה ופרוסות צנונית.
השישברק של סנטה קתרינה פתוחים. בשל אפייתם המרקם החיצוני העליון קיבל מעטה פריך. המילוי לא היה רב אבל היה בשרי וטעים. ברוטב הרגשתי טעם מתקתק וחמיצות עדינה ונעימה.
הן המנה הזו והן הקובהניה היו בעלות אופי שונה מהמנות שקדמו להן.
פנקוטה מיוגורט כבשים (36 ₪)
הפנקוטה הוגשה בכלי א-סימטרי. הגרסה המקומית כללה ביסקוויט קטן בתחתית הפנקוטה ומעליה כמות מכובדת של רוטב קרמל תפוז, שני פלחי תפוז טרי מפולטים ומספר ז'וליינים מקליפת תפוז מסוכרת.
טמפרטורת ההגשה הייתה קצת יותר קרה מטמפרטורת החדר אבל לא קרה מידי. המרקם היה חלק ויציב אך לא רוטט או ג'לטיני מידי, לפחות לא בהרגשה. חמיצות היוגורט בלטה אך היא לא השתלטה אלא השתלבה עם מתיקות הסוכר ומרירות הקרמל. קינוח מרענן וטעים.
לסיכום
על סמך ביקורי נראה שסנטה קתרינה ממשיכה לשמור על מעמדה המכובד.
המסעדה קלילה ותוססת, השירות משתדל והמטבח מציע מנות ים תיכוניות מתובלות וטובות שחלקן הן גרסאות ייחודיות למנות מוכרות.
יש להעיר שהמנות ברובן אינן קטנות עם זאת להרגשתי מחירן נמצא בסף הגבוה. ייתכן שזו נגזרת של התקופה.
בסוף הערב יצאתי מהמתחם המגונן אל העיר הלבנה (האפורה) בתחושה טובה.
סנטה קתרינה
רחוב הר סיני 2 תל אביב
טלפון: 058-782-0292
אנחנו ביקרנו לפני שבוע, והיה כל כך גרוע שיותר לא נחזור (עד כה, היינו מהמעריצים).
כל מה שקשור לשירות היה איום ונורא, לא רק ברמה תל-אביבית אלא הרבה מעבר. באיזשהו שלב ממש שקלנו לקום וללכת – המלצריות היו כעוסות וחסרת סבלנות, לא פינו את השולחן, לא לקחו הזמנה, לא הסתכלו; המארחת אמרה שמישהו כבר יבוא אליכם …; האחראי משמרת התעלם במופגן.
גם לא היו הרבה אנשים, כך שלא היה תירוץ ליחס הגועלי.
אני מבין שאת רוצה לפרוק את החוויה השלילית שלך ואת משתמשת בבלוג שלי כפלטפורמה.
לא אמחק כי טרחת, הניסוח לא מתלהם והשפה ראויה.
אני מבין שהייתם לכם חוויה ממש לא טובה. עם זאת כדאי לזכור שכולים להיות ימים לא טובים לכל מסעדה. חבל שאחרי שנהניתם בכל הפעמים הקודמות החוויה האחרונה היא זו שתכריע עבורכם לא לחזור.
שמחתי לקרוא שהמקום המה אדם התשוקה לחזור לשיגרה פעמה בלבבות לאחר הנגע שחוותה המדינה. אני אישית חוויתי אובדן בן זוג שהיה אוהב ללכת למסעדות שהיית מסקר. כשקראתי את התאור המאד מפורט וממצה של המנות.דמיינתי כיצד בן זוגי היה מלקק אצבעות מכל מנה שהיה אוכל. מאז האובדן אינני יוצאת למסעדות.
היה לי קשה להכנס ולהגיב במיילים. חפשתי תירוצים.
צר לי לשמוע ? רק טוב ?
תודה על הביקורת. טוב לשמוע שהמקום עדיין שומר על איכות.
זכורה לי לטובה עוגת הסולת שלהם!
מקומה של הבסבוסה לא נפקד מתפריט הקינוחים גם במועד ביקורנו.
הפעם בחרנו בפנקוטה שסגרה בצורה טובה את הארוחה.
המקום עובד כמו מכונה משומנת המנות מדויקות כמו כיפת ברזל תודה על הרשומה המצוינת… פעם הבאה תבקש להעביר את הצינגלה אבל רק מצד שמאל לימין
בלי נדר, אבקש בפעם הבאה ?
גם לי יש ניסיון טוב עם סנטה קתרינה באירוח אורחים מחו"ל.
לפני כשלוש שנים לקחנו לשם חברים שלנו מאנגליה. המסעדה הייתה מלאה, צפופה, רועשת והאוכל חריף. אני קצת סבלתי אבל האורחים נהנו עד הגג וזה מה שחשוב.
אני חושבת שהם אהבו את המסעדה והחוויה משום שהסגנון הזה מאד שונה ממה שהם מכירים.
טוב שיש מקום כזה.
אני מסכים , טוב שיש מקום כזה ?