בר 51

בר 51 של השף מושיקו גמליאלי נפתח במרץ 2019. המקום הנושא את שמו של בר מיתולוגי ומציע אלכוהול ומנות אוכל התנחל בלבבות בלייני העיר.
כשנה לאחר הפתיחה הגיעה הקורונה. כמו ענפים אחרים, ענף המסעדנות עמד בפני מציאות בלתי צפויה וקשה. מושיקו, שחלש גם על המסעדות מונא ואנה בירושלים, התראיין ביולי 2020 והביע תסכול ומורת רוח מהדרך בה המדינה מתנהלת מולו ומול חבריו לעיסוק בעת המשבר. בהמשך הוא גם יתבטא נגד האפשרות לשלוח את האוכל שלו בקופסאות ויצוטט כאומר "מעניין אותי ליצור חוויה, לא אוכל בקופסה". מכורח המציאות הוא נאלץ למצוא דרך לספק חווית מסעדה גם במשלוחים. בדיעבד, הוא הצליח. המשלוחים שלו זכו לביקורות חיוביות הן על צורת האריזה והן על האוכל ששולח.
כעת, עם החזרה לשגרת חיים כמעט נורמלית, החלטתי לשוב אל בר 51.

מתברר שהביקוש אליהם גבוה. הזמנו מקום שבועיים מראש לערב בתחילת השבוע. במהלך הערב מקומות הישיבה בפנים ובחוץ התמלאו לחלוטין בקהל שנראה מעודכן וצעיר ברוחו.
העיצוב נשאר כשהיה. החלק הפנימי צר ומוארך עם שני חלקים מובחנים: הבר ואזור ישיבה לצד שולחנות. הקירות חסרי החיפוי בולטים. יש לציין שלמרות הקיר החשוף וגישת ה-אגב אורחא העיצובית, מערכת התאורה, התקרה האקוסטית, הדלתות ועוד יכולים להעיד שהשקיעו כאן מחשבה ובחינת הפרטים הקטנים.
גם האווירה נשארה כבעבר, המקום משדר וויב צעיר ואלגנטי ואין בו תחושה של קדחתנות יתר או לחץ. גם לא הייתה תחושה של בר בסגנון פיק-אפ. ייתכן שבשעה מאוחרת יותר השלווה והרוגע משתנים. תאורה עמומה, נרות דולקים על השולחנות ומוזיקה שנוגנה בעוצמה נכונה השלימו את התמונה.
השירות היה טוב מאד וניתן מצוות גדול יחסית. מיד לאחר שהתיישבנו המלצרית הציעה לנו מים קרים או סודה. ביקשנו וקיבלנו מים שהגיעו בקנקן זכוכית. המלצרית תלווה אותנו רוב הערב. אציין שבשל כמות הסועדים והלחץ שהיה במטבח היו מנות שהתעכבו.

כבעבר התפריט המוצע מצומצם. יש בו 7 מנות "קטנות" (ע"פ המלצרית "ממש קטנות") ו- 15 מנות  שבעיקרון הולכות וגדלות במידותיהן ככל שמתקדמים במעלה הרשימה. המלצרית הוסיפה שרוב המנות שלהם מגיעות ללא תוספת. בנוסף מוצעים 4 קינוחים.

בתפריט האלכוהול תפס את עיני תפריט היין. למרות שיש בו לא מעט פריטים ופרטים הוא נראה לי לא מאיים. היינות מחולקים לפי סוגי זנים וארצות ויש פירוט של שם היין, שם היקב, הזנים, מיקום היקב, שנת הבציר וכמובן המחיר.
אף על פי שתפריט היין שלהם מגוון, ניתן גם להביא יין מהבית בעבור דמי חליצה מתונים של 45 ₪.

לחם שרויטמן (14 ₪)
הייתי שמח אם פרוסות הלחם של שרויטמן היו נותנות תחושה מפנקת יותר. הייתה לי הרגשה שהן חיכו מספר שעות להגשה. הלחם לווה בחמאה טובה בטמפרטורת החדר עליה בזקו מלח גס.

סשימי בלופין טונה (72 ₪)
אל חמש פיסות הדג מעוטרות בפלפל ירוק חריף שנחו בשמן זית צירפו סלט ירוק ויוגורט צאן סמיך.
הדג היה בשרני, נוכח והקרין איכות. בתנאי התאורה היה קשה להבחין בהרכב הסלט. נדמה לי שהיו בו פאקוס, פטרוזיליה ושומר. בכל אופן הוא היה מתובל בצורה נהדרת והעניק יחד עם היוגורט מעטפת חמצמצה ומרעננת לכל המנה. ייתכן ש-קושו (ממרח מקליפות הדרים וצ'ילי מותססים שלרוב משולב עם יוזו) המופיע בתיאור המנה בתפריט תרם לחמיצות הנעימה. מנה פשוטה וטעימה.

מולים (76 ₪)
כמות סבירה של מולים הוגשה ברוטב עשיר שכלל מרכיבים רבים. התפריט מציין סאקה ומנגולד. אני הבחנתי גם בכרישה, סלרי, ג'ינג'ר ועשבי תיבול. הרוטב הקטיפתי היה מאוזן ומצוין: שמנוני במידה, חמצמץ וחרפרף. הרוטב "דרש" וקיבל לחם. מנה טעימה ומהנה.

אניולוטי תפו"א ומסקרפונה (64 ₪)
8 יחידות הרביולי ממולאות בקרם תפו"א ומסקרפונה הוגשו בחמאת מרווה עם עירית קצוצה ומעט פרמז'ן מיושן מגורד מעל.
הפסטה נעשתה אל דנטה אך הייתה אוורירית. המעטפת הנוקשה יצרה ניגודיות למילוי הרך. המילוי אמנם ניתן במשורה אך היה מספיק נוכח הן מבחינת המרקם הקרמי והן מבחינת הטעם. הרוטב היה סמיך, עם טעם עמוק ובולטות לחמצמצות נעימה. המנה ענתה לציפיותיי.

צ'יזבורגר (58 ₪)
המלצרית התריעה שהמנה קטנה, "מנת ביס" היא קראה לה. היא גם דאגה שבמטבח יחצו לנו את ההמבורגר לשניים. הקציצה במשקל 110 גרם בדרגת עשייה MW הגיעה בלחמנייה עם פרוסות דקות של בצל סגול, עגבנייה ומלפפון חמוץ. רמולד (מזכיר רוטב טרטר ומבוסס על מיונז מתובל עם צלפים וחתיכות מלפפון חמוץ) הוגש בנדיבות. היה קשה להבחין בגבינת הצ'דר אבל המלצרית התעקשה שיש שם גם גבינת צ'דר מיושנת.
הצ'יזבורגר היה סבבה. הבשר היה תקין עם טעם של גריל. הלחמנייה לא בלטה במיוחד. הרוטב, לעומת זאת, בלט מאד והרים את המנה.

פילה בר ים (96 ₪)
המנה הפחות אסתטית בחבורה עם צילחות מרושל. בתחתית הקערה היו בוקצ'וי, פירה ורוטב שהתבסס על ציר דגים וחמאה שהכיל גם שום ועשבי תיבול. מעל הונח פילה בר ים שהמלצרית הגדירה כ-"דוד של הלברק" וציינה שהוא בשרני ובעל מרקם סיבי.
לדעתי כדאי להגיש בנפרד את מרכיבי המנה בכדי להפיק מהם את המקסימום. כפי שקיבלנו את המנה, העור הפריך לא נשאר פריך, הרוטב דילל את הפירה והתקבלה תחושה של עיסה. עם זאת הדג היה בשרני וטוב, הפירה חמאתי וטעים והרוטב מעט חמצמץ וטעים.

בשל הוצאת המנות בצורה מדורגת לבקשתנו ובשל העיכובים במטבח, הארוחה שלנו נמשכה למעלה משעה וחצי. החלטנו לוותר על קינוח.

ליווינו את הארוחה במים וביין שהבאנו. Domaine Pavelot Savigny Les Beaune 1er Cru La Dominode 2010
יצרן טוב מאזור פחות נחשב בבורגונדי. היין עשיר, מלא אך לא תוקפני ונעים לשתייה. בהתחלה בלטה חמיצות אבל בהמשך הטעמים התאזנו בצורה מופתית. נוכחות רבה לפרי. מוכן. יין פנטסטי.

לסיכום

למעט העיכוב בהוצאת המנות, החוויה שלי ב- בר 51 הייתה נינוחה וטובה, האווירה נעימה, השירות משתדל והאוכל טעים.

בתפריט המצומצם שמציע השף מושיקו גמליאלי בולטים חומרי הגלם והרטבים. על בסיס התנסותי המנות אינן מורכבות אבל התוצאה ברוב המקרים משביעת רצון והמנות יכולות לעמוד בזכות עצמן ולא רק כמלוות אלכוהול כפי שמצופה ממנות בר.
יש הטוענים שהמחירים כאן יקרים לתמורה. אני לא הרגשתי שהמקום חורג מהמקובל.

נראה שאנשי בר 51 השאירו את הקורונה מאחוריהם וממשיכים הלאה בראש מורם.

בר 51
רחוב הירקון 59 תל אביב
טלפון: 03-5406680

אתר המסעדה

דף הפייסבוק

אינסטגרם